... שלמות הדעת של האדם. הנגינה שיש לאדם בחיים שלו, דהיינו רמת ההנאה של האדם בחייו, זה נמשך מהציפורים דהיינו השכל. כי כשיש שלמות הדעת, החיים טובים וכולי. ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=34 לגבי המשמעות של 2 ציפורים דווקא. כדאיתא במדרש. מפני ...

... מקץ - כי מרחמם ינהגם 'עתידין צדיקים שיהיה מחצתן לפנים ממלאכי השרת' 'מחצה' זה בחינת מקיפים, שהם המחצה של השכל ולעתיד יהיה מחצות המקיפים של הצדיקים למעלה ממקיפים של מלאכי השרת היינו גם ממשלה מעל המלאכים. אך כאן לעומת ... breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עתיקא טמיר וסתים אבל כשיכנס המקיף הזה לפנים ואז יתגדל השכל האנושי ויתגלה לאנושי הידיעה והבחירה אז יתבטל הבחירה כי אז על ידי גדולו של השכל יצא מגדר האנושי ויעלה לגדר מלאך היינו שהשכל של הצדיק הוא כמו של מלאך אך לא יותר ממנו. הכיצד? ********* ולכאורה היה אפשר לומר שאחרי שיגדל השכל האנושי לדרגת מלאך, אח"כ יגדל לפנים ממלאכי השרת לשכל גדול יותר. אך מדברי רבי נחמן מברסלב הנ"ל ניתן להבין, כי בתכלית הסופית השכל גדל לדרגת מלאך וזהו. וגם אם השכל גדל שם עוד יותר, הוא עדיין בדרגת מלאך אך לא יותר ממלאך. ובנוסף כאן breslev.eip.co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א ... רז שמלאכי השרת משתמשין בו, שנאמר: "גבורי כח" וכו' ואם כן, למרות שהצדיק ממשיך לעלות מדרגה לדרגה, אך כיצד השכל שלו גדול יותר משל מלאכי השרת, הרי גם הם עולים כל הזמן מדרגה לדרגה. וכי יש שכל גדול יותר משל מלאכי השרת? אז מה פשר העניין? ומהו השכל שיש מעל למלאכים? וסוד העניין הזה, יתבאר ע"פ מ"ש כאן breslev.eip.co.il/?key=303 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לא - ... ובלשון רבי נחמן מברסלב : 'עתידין צדיקים שיהיה מחצתן לפנים ממלאכי השרת' 'מחצה' זה בחינת מקיפים, שהם המחצה של השכל ולעתיד יהיה מחצות המקיפים של הצדיקים למעלה ממקיפים של מלאכי השרת ואז יהיה השגתם בחינת מה, בחינת: מה פעל ... הרצון, שהוא למעלה מן הכל כי השגת "מה", הוא השגת האין סוף עצמו שהוא מעל למלאכי השרת כולם וכולי. והשכל הזה של השגת מה, הוא בחינת תכלית הידיעה שהיא מושגת בבחינת רצוא ושוב כידוע. וזה בחינת תכלית הידיעה כי ... בחינת "מה חמית מה פשפשת" בחינת 'תכלית הידיעה אשר לא נדע' וכאשר הצדיק חוזר מהביטול שלו בבחינת מה, אל השכל שלו. אז השכל שלו הוא כמו השכל של מלאכי השרת. אך בשעת ביטול הוא מעל למלאכי השרת. ועל ידי הרשימו שנשאר לצדיק בשעת הביטול, על ידי ...

... נצרך לשום דבר אחר. וגם כל חטאו של אדם הראשון, הוא רק פגם האמונה, שהוא פגם עץ הדעת, שהוא השכל נגד האמונה וכולי. ובעניין החטא של משה רבנו, ראה כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=14 וכאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=21

... א - אשרי תמימי דרך אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה'. דע, כי על ידי התורה = התורה היינו השכל של השי"ת. הקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם, היינו בתורה דעתיקא סתימאה שתתגלה לעתיד לבוא, שהיא קדמה לעולם שבה הוא הסתכל וכולי. והתורה הזאת היא השכל של השי"ת. היינו השכל של השי"ת מדוע הוא ברא את העולם, ומדוע דווקא בצורה הזאת ומדוע דווקא כך ולא אחרת, זה השכל של השי"ת שהוא התורה של השי"ת. נתקבלים כל התפילות וכל הבקשות, שאנו מבקשים ומתפללים = התפילות היינו הרצונות / התאוות / החסרונות וכולי. כי על ידי זה שאדם מבין את השכל של השי"ת בכל דבר, ממילא הוא רואה את הטוב שיש בכל דבר, וממילא כל החסרונות שלו נעלמים, כי מאחר ... בעולם הזה עיקר החשיבות הוא דווקא לכבוד של העולם הזה, במקום שיהיה לאמונה של העולם הבא. ועל ידי התגלות השכל של השי"ת, על ידי זה יתהפך החשיבות הנ"ל, ויגלו שעיקר הגדולה היא שיפלות וכולי. כי עכשו בעוונותינו הרבים חן ... את המלכות של השי"ת בכל דבר. אבל על ידי התורה, נתעלה החן והחשיבות של ישראל. = על ידי התגלות השכל של השי"ת בעולם, על ידי זה מתגלה החשיבות של הענווה שהיא בחינת אין שממנה שורש ה"יש" וכולי. כי התורה ... חן" שמעלה חן על לומדיה. = התורה מאפשרת לאדם לחיות טוב יותר כדלהלן. כי איש הישראלי צריך תמיד להסתכל בהשכל, של כל דבר ולקשר עצמו אל החכמה והשכל שיש בכל דבר = השכל של כל דבר, היינו התורה שמלובשת בבריאה בכל דבר. כדי שיאיר לו השכל, שיש בכל דבר להתקרב להשם יתברך על ידי אותו הדבר. = על ידי זה שאדם מבין איזו תורה מלובשת ... היינו מי שזכה להגיע לבחינת א"י, שהיא כולה בחינת שכל בלבד. ושם באמת עולים כל הזמן מדרגה לדרגה. כי השכל הוא אור גדול ומאיר לו בכל דרכיו כמו שכתוב: "חכמת אדם תאיר פניו". = כאן רבי נחמן מברסלב מדבר על השכל של השי"ת שמלובש בכל דבר. ומי שזוכה לדעת אותו, השכל הזה מאיר לו בכל דרכיו. וזה בחינת יעקב כי יעקב זכה לבכורה שהוא ראשית, שהוא בחינת חכמה כמו שכתוב: "ראשית חכמה". = כאן רבי נחמן מברסלב מדבר על השכל שהוא בחינת ראשית, היינו השכל שקדם לעולם, היינו השכל של השי"ת שכרגע הוא מלובש בכל דבר בעולם. וזה בחינת "ויעקבני זה פעמים", ותרגום אונקלוס: וחכמני. וזה בחינת שמש. כי השכל הוא מאיר לו בכל דרכיו כמו השמש. וזה בחינת: "וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום". וזה בחינת חית לשון חיות כי החכמה והשכל הוא החיות של כל דבר כמו שכתוב: "החכמה תחיה" וכו'. = כי השכל של השי"ת הוא זה שמחייה את כל הבריאה. היינו סודות התורה שמחיים גם את המקומות הנמוכים... אך מחמת שאור השכל גדול מאד אי אפשר לזכות אליו כי אם על ידי בחינת נון שהוא בחינת מלכות כמו שכתוב: "לפני שמש ינון שמו", ופרש רש"י: 'לשון מלכות'. = היינו כי מחמת שהשכל של השי"ת הוא מאוד גדול, לשם כך צריך את בריאת העולם, דהיינו את המלכות, שבה הקב"ה מצמצם את עצמו ... כפי מה שהוא, ולכן יש צורך בבחינת מלכות, דהיינו בבריאת העולם כדי לזכות לאור הזה. וכן ע"ז הדרך, אור השכל גדול מאוד, ולכן אי אפשר לזכות אליו כאשר המוחין מתבטלים. ולכן צריך צמצום דהיינו בחינת ושוב של הצדיק, שאז ... אין לה שום חיות מבלעדי מה שהשי"ת מחייה אותה. ונעשה: "אור הלבנה כאור החמה" = היינו שעל ידי התגלות השכל של השי"ת שיש בכל דבר בעולם, על ידי זה נכללת הבריאה בלפני הבריאה, היינו שהמלכות שהיא הלבנה נכללת בבחינת החמה... אבל מי שאינו מקשר עצמו אל השכל והחכמה והחיות, שיש בכל דבר זה בחינת עשו שבזה את הבכורה כמו שכתוב: "ויבז עשו את הבכורה" דהינו השכל כנ"ל בחינת: "לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו" = התגלות ליבו, היינו שהולך אחרי הלבוש החיצוני והגלוי של העולם הזה, ולא אחרי הפנימיות והשכל שמחייה כל דבר. וזה בחינת מלכות הרשעה בחינת לבנה דסטרא אחרא שעליה נאמר: "וחפרה הלבנה" וכו' וזה בחינת יצר ... מלכות דסטרא אחרא שאינה חפצה בחכמה ושכל, בחינת "לא יחפץ כסיל בתבונה" וכו', כנ"ל = היינו שאינו רואה את השכל של השי"ת בכל דבר, היינו שאינו יודע את התורה שמלובשת בכל דבר בעולם, דהיינו אינו יודע את סודות התורה ...

... הקדוש בעצמו ועקר הענין עין לעיל בהתורה עתיקא טמיר וסתים בסימן כ"א, שם מבארים הקדמות אלו באריכות והכלל שתנועת השכל מוליד חם בלב דהינו על ידי שזוכה להשגת הדעת הקדוש על ידי קדשת השבעת נרות וכו' כמבאר שם על ...

... כשאדם עושה מצוה בשמחה, זה סימן שלבו שלם לאלקיו. ב. מחמת שמחה נפתח הלב. ג. ברבות השמחה נתחזק כח השכלי, והמאכל והמשתה הם סבה גדולה לשמחת הלב ולהרחיק העצבות ודאגות. ד. על ידי צדקה בלב שלם בא לידי שמחה. ...

... מוהר"ן ח"א - תורה כא - עתיקא טמיר וסתים מבואר כי הסיבה שיש לאדם בחירה חופשית, היא רק משום שהשכל שלו קטן ולא מבין את הסוד של הבחירה והידיעה. ולעתיד לבוא כאשר יהיה לבני האדם שכל גדול, באותו הרגע ... לא תהיה להם בחירה חופשית כלל. בדיוק כמו שמלאכים אין בחירה חופשית... ודע, שזה עקר כח הבחירה כל זמן שהשכל אין כל כך גדול להבין הידיעה והבחירה אזי כח הבחירה על מקומו כי יש בידו כח לבחר החיים או הפוכו אבל כשיכנס המקיף הזה לפנים ואז יתגדל השכל האנושי ויתגלה לאנושי הידיעה והבחירה אז יתבטל הבחירה כי אז על ידי גדולו של השכל יצא מגדר האנושי ויעלה לגדר מלאך ואז יתבטל הבחירה וזה זה עקר כח הבחירה זה שאין יודע השכל של הידיעה והבחירה וזה שאמרו חכמינו ז"ל, שלעתיד צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם 'על ראשיהם' הצרך לומר כי לעתיד יתבטל ... כמו: "שאול ואנשיו עטרים אל דוד" בראשיהם ולא על ראשיהם הינו המקיפים יכנסו בתוך המחין לפנים ואז יכנסו כל השכליות שלא היה יכול להבין אותם יכנסו לפנים בתוך המחין וידע וישיג אותם ואז יצא מגדר אנושי ויעלה לגדר מלאך ויתבטל הבחירה והשאלה היא מה הקשר בין הדברים? מדוע דבר אחד תלוי בשני? מדוע מי שמבין את השכל של הידיעה והבחירה, ממילא מתבטלת אצלו הבחירה החופשית לגמרי? איך זה שאדם מבין את השכל של הידיעה והבחירה, איך זה הופך את השכל שלו לשכל של מלאך? מה הקשר? בעניין הבחירה החופשית, ראה גם כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=76 * תשובה: כי על ידי שהאדם מבין את השכל של הידיעה והבחירה, דהיינו מבין את השכל של הצמצום ובריאת העולם, על ידי זה הוא חוזר לבחינת לפני הבריאה ששם הכל טוב והכל אחד, וממילא אין בחירה. כי באמת רק השי"ת מבין את השכל הזה של הידיעה והבחירה. וגם רק השי"ת מבין את השכל של בריאת העולם. וכדי להבין מדוע הבורא ברא את הבריאה, לשם כך צריך לחזור לפני הבריאה. כי כל הסיבות שנותנים מדוע הבורא ברא את הבריאה, הן כולן שטות. כי באמת הן כולן רק בשכל של בני אדם. אך השכל של השי"ת הוא שכל אחר לגמרי. ורק השי"ת יודע למה הוא ברא את הבריאה. ומי שנכלל בא"ס לגמרי, גם ... לפני הבריאה. והוא יודע כיצד הבריאה נבראה, וכיצד התרחש הצמצום, וכיצד הכל משתלשל ומחובר לשורשו תמיד וכולי. ובאמת את השכל הזה של לפני הבריאה, את השכל הזה לא ניתן לומר אותו במילים. כי לפני הבריאה אין דיבור וכולו שתיקה. וממילא אין שום דרך בעולם לומר ... והבחירה היא צמצום ולבוש גשמי של שאלת הצמצום, דהיינו לדעת כיצד הבורא צמצם את עצמו וכולי... וכדי לדעת את השכל הזה, לשם כך צריך לדעת מה היה לפני הבריאה. ושם כולו רק טוב ואחד. וכאשר האדם יודע את השכל הזה, ממילא כבר אין לו בחירה בין טוב לרע, כי כולו אחד וכולו טוב תמיד. ויש בזה עוד המון מה לבאר, כגון: מהו השכל של המלאכים? האם המלאכים היו קיימים לפני הבריאה? האם קיומם נצחי? ומה היה לפני שהם עצמם נבראו? מהי הבחירה ... כמו כן הבחירה של האדם מתחלפת לבחירה חדשה באמצעות ידיעה. היינו שהאדם מגלה שכל מסויים, וכאשר הוא מגלה את השכל הזה, הבחירה שלו מתבטלת מעצמה. כי כל הבחירה שיש לאדם בעולם הזה, היא נובעת רק משום כך שהאדם לא מבין את העניין של הידיעה והבחירה. אך ברגע שהאדם מבין ויודע את השכל של הידיעה והבחירה, באותו הרגע הוא זוכה לכל הנ"ל והוא כבר נמצא בעולם הבא ממש, למרות שהוא כאן בעולם ...

... שלא לגלות באפן שלא ישיג רק אותן המקיפים שצריך להשיג ולא יבוא להשיג מקיפים שאין צריך להשיג * בעניין השכל שאותו אי אפשר לדרוש ושהוא כולו בבחינת שתיקה, ראה גם כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=114&PID=311#311 שזו בחינת "מה", שהיא מעל הכל וכולי, ... ולא לכתוב, היינו תורה שאפשר רק לרמוז אליה בלבד, אך לא לומר אותה בפירוש. 3 - והחלקים שהצדיק מגלה מהשכל שלו, היא התורה שנתנה לכתוב. דהיינו 1 - השגת האין סוף היא כולה שתיקה ולא נתנה לדרוש כלל, כי ...

... יש נחשק שהוא בגודל אין סופי. וכדי להשיג אותו צריך רצון אין סופי. והנחשק הזה הוא כמובן הבורא עצמו, השכל של הבורא, האור אין סוף שהוא מעל השכל, השכל הנקנה, השכל שמעל לשכל האנושי. שבשכל הזה האדם זוכה להכלל באין סוף לגמרי, לחיים טובים באמת, לחזור למצב לפני הבריאה. ואפילו לעלות אל מעל השאלות של החלל הפנוי, דהיינו לקבל את השכל הזה שבו השאלות האלו בכלל לא קיימות. והנה, השכל הזה הוא מאוד גדול. גדול בגודל אין סופי. וכדי להשיג אותו צריך רצון אין סופי. וכל זמן שאין לאדם רצון אין סופי להשיג את השכל הזה, הוא לא ישיג את השכל הזה. ורצון אין סופי הוא בחינת מסירות נפש ממש. כי על האדם לוותר לגמרי ובשלמות מוחלטת על כל התאוות ...

... את כל בני האדם שלא תיקנו את חטא אדם הראשון בשלמות, שהם כולם בחוץ לגמרי מהדעת של השי"ת שהוא השכל הנקנה וכולי. וכיו"ב אמר רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=343 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עב - לפעמים בא ...