... ואין הרבה אמת ואין ממוצע, אלא שהאמת היא אחת בלבד וכולי. ומצד שני מובא גם העניין הזה של הבחירה והידיעה או השאלות של החלל הפנוי, שיש בהן סתירות של 2 הפכים, ואף על פי כן שניהם אמת. והשאלה שלי ... רוצה שיגלו את זה... אז מדוע בעצם לקבל משהו שהוא נגד השכל? ובכלל לעצם השאלה, אם נניח שבאמת הבחירה והידיעה שניהם אמת למרות שהם סותרים זה את זה, אז כיצד מצד שני אנחנו אומרים שהאמת היא אחת? מה המשמעות ... אחד מהם הוא אינו האמת. דבר נוסף. צריך לעשות הפרדה בין השאלות של החלל הפנוי לבין השאלה של הבחירה והידיעה. למרות שהדברים דומים, הם אינם זהים. העניין הוא כדלקמן: לגבי הבחירה והידיעה אכן יש רק אמת אחת בלבד. ז"א או בחירה או ידיעה. וכפי שרבי נחמן עצמו אמר שמי שיבין את השכל של הבחירה והידיעה, תתבטל אצלו הבחירה. כי אי אפשר שיהיה גם בחירה וגם ידיעה. הסיבה שיש בחירה חופשית, היא רק כי האדם ... בין גוף ללא גוף. וכשתזכה להגיע למה שרבי נחמן מברסלב הגיע 10 שנים אחרי שהוא כבר הבין את הבחירה והידיעה, אז תבין מה פשר מה שהוא אמר... וראה גם כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=113 לגבי "ולא יראני האדם וחי"

... היכלין, דלאו אנון נהורין, ולא רוחין, ולא נשמתין, ולית מאן דקימא בהו, ולא מתדבקין, ולא מתידעין' ודע, שזה תכלית הידיעה כי תכלית הידיעה דלא ידע וזה בחינת: "'והשביע בצחצחות נפשך" כי אורות אלו הם הצחצחות שהם למעלה מהספירות אשרי מי שזוכה שירדף ...

... יודעים כלל נעשים דברים כאלו בעולם אין יודעים כלל] ושאלתי אותו הלא כבר אמרתם שעתה נודע לכם ענין תכלית הידיעה אשר לא נדע וכו' השיב [מאז שיצאתי מברסלב עד כאן כבר גם איני יודע]. [כל זה אמר בשעת השיחה ...

... אש, רוח, מים בת היה לו ובכל שמה בחינת: "וה' ברך את אברהם בכל" וקדשת שבת זה בחינת תכלית הידיעה ותכלית הידיעה שלא נדע ובשביל זה שבת נקרא תכלית שמים וארץ ותכלית זה בחינת: "אמרתי אחכמה, והיא רחקה ממני" הינו זה ...

... גם בשאר חלקי העולם גם קדם מתן תורה כי בשעת מתן תורה כבר היו מדינות רחוקות משם שהגיע להם הידיעה ממתן תורה על ידי הבי דאר כגון מדינות זאקסין היתה מדינה מכבר מקדם ימי אברהם אבינו עליו השלום גם ...

... בשכל אנושי את מה שיש מעל לשכל אנושי, דהיינו להבין לדוגמא את סוד החלל הפנוי / הצמצום / הבחירה והידיעה וכולי. להכלל בא"ס פירושו להבין מדוע הבורא ברא את הבריאה, מנקודת מבטו של הבורא. להכלל בא"ס היינו להבין מה ... להכלל בא"ס, היינו להבין מהו מעשה מרכבה, וכיצד העליונים רוכבים על התחתונים, דהיינו סוד הצמצום. להכלל בא"ס, היינו תכלית הידיעה שלא נדע, היינו ידיעה שאינה נכנסת לשכל אנושי. להכלל בא"ס, היינו להגיע לשלמות שאין שלמות אחריה בכל הדברים שבעולם ... מחשבה. ידיעה שהיא מעל המחשבה, ושהיא ממלאת את כל האדם בשלמות, עד כדי כך שהישות שלו נעלמת ממש, מרוב הידיעה הזאת. ומאחר שלהכלל בא"ס נעשה על ידי הדעת, ממילא עיקר רדיפתו של האדם, צריך להיות להשלים את דעתו, דהיינו ... שירבה הדעת שידעו הכל את ה' ועל ידי הדעת יכללו באחדותו ואז יחיו חיים נצחיים כמוהו כי על ידי הידיעה נכללים בו כמאמר החכם: 'אלו ידעתיו, הייתיו'

בחירה וידיעה לפני ואחרי - האומנם? שאלה: רבי נחמן אמר בכמה מקומות שאין תשובה לשאלת הבחירה והידיעה ואי אפשר להבין זאת בשכל אנושי ומי שיבין זאת תתבטל אצלו הבחירה. אך שמעתי תירוץ די פשוט על השאלה ... שאלה? מהי השאלה? והאם אפשר לדעת תשובה? תודה תשובה: הנושא הוא די פשוט. אין תשובה בשכל אנושי לשאלה של הידיעה ושל הבחירה. וכל מי שאומר אחרת שיש תשובה, הרי שהוא בסך הכל לא מספיק חכם כדי להבין את השאלה. ... ואז הם ממציאים אמונה שלישית כדי לפשר בין 2 האמונות שלהם. לעומת זאת, מי שמבין בשכלו את עניין הבחירה והידיעה, מבין שאין כאן שום שכל לתרץ את העניין הזה. וההבדל הוא יחיד בלבד. אם האדם מאמין שיש בחירה ומאמין ... הוא דייקא מבין את השאלה, וממילא הוא מבין שאין לזה תשובה. וכעת ננסה להבהיר עוד קצת את עניין הבחירה והידיעה. כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=81 התבאר כי יש לעשות הפרדה ברורה בין שאלת הבחירה והידיעה לבין השורש של השאלה הזאת. פירוש: על שאלת הבחירה והידיעה יש תשובה אחת. מצד האמת אפשר בקלות להוכיח את אחד מהצדדים. עם טיפה מאמץ שכלי + טיפה ריכוז + ... את האמת, אפשר בשניה אחת להבין ש... (תגלה לבד). יחד עם זאת כאשר אומרים שאין תשובה לשאלה של הבחירה והידיעה, מתכוונים לומר משהו אחר. והוא כי אין תשובה בשכל אנושי לשורש של שאלת הבחירה והידיעה. ומהו השורש הזה? השורש הוא הצמצום של האין סוף בתהליך הבריאה. בחירה = פירושו שהנברא נפרד מהבורא, שזהו העולם, ... שהנברא הוא אחד עם הבורא, שהבורא ממלא את כל המקום, שאין עוד מלבדו וכולי. זהו שורש השאלה של הבחירה והידיעה. דהיינו הבחירה אפשרית רק משום כך שהנברא נפרד מהבורא. והידיעה פירושו שהנברא אינו נפרד מהבורא. ומי שמבין את השאלה בצורה הנ"ל, ממילא הוא מבין את הקשקוש של התירוצים השונים על שאלת הבחירה והידיעה. כי מצד האמת, בוודאי שיש אמת, והאמת היא אחת בלבד. ואין שני אמת ולא הרבה אמת. ובוודאי או שיש ... כל מיני תירוצי כזב. אך מי שמבין את שורש העניין, מבין שאין כאן תשובה בשכל אנושי. וכפי שאמרתי. לשאלת הידיעה והבחירה בפירוש הפשוט שלה, בהחלט שיש לה תשובה חד משמעית וברורה שאינה נגד השכל. היינו בקלות אפשר להוכיח ש...

... ח"א - תורה כא - עתיקא טמיר וסתים אבל כשיכנס המקיף הזה לפנים ואז יתגדל השכל האנושי ויתגלה לאנושי הידיעה והבחירה אז יתבטל הבחירה כי אז על ידי גדולו של השכל יצא מגדר האנושי ויעלה לגדר מלאך היינו שהשכל ... הוא השגת האין סוף עצמו שהוא מעל למלאכי השרת כולם וכולי. והשכל הזה של השגת מה, הוא בחינת תכלית הידיעה שהיא מושגת בבחינת רצוא ושוב כידוע. וזה בחינת תכלית הידיעה כי תכלית הידיעה אשר לא נדע כי השגות אלו המקיפים, שהם בחינת שעשוע עולם הבא זה בחינת: "מה רב טובך אשר צפנת ... מעין כל וזהו: "מה רב טובך" מה דיקא כי הם בחינת מה, בחינת "מה חמית מה פשפשת" בחינת 'תכלית הידיעה אשר לא נדע' וכאשר הצדיק חוזר מהביטול שלו בבחינת מה, אל השכל שלו. אז השכל שלו הוא כמו השכל ...

... מבין שהמספר מבין את הסוד הזה, כי הוא סיפר אותו. אך עדיין זה נשאר סוד למרות שהוא גלוי, מחמת שהידיעה הזאת שאין זמן, היא ידיעה שאינה נכנסת לשכל אנושי. ולכן למרות שהיא ידועה, היא עדיין סוד, כי היא לא באמת מובנת לאף אחד. וזה גם בחינת "מטי ולא מטי" או בחינת תכלית הידיעה שיש תכלית ידיעה גדולה גם ממנה וכולי. כי מהות השי"ת עצמו היא סוד, שגם אחרי שיודעים אותו (מי שזוכה), ...

... בליל שבת קדש בראשית, ואז לא נודע עדין שום דבר מפטירת הרב מברדיטשוב עד איזה ימים אחר שבת באה הידיעה לכאן. ואז ראו והבינו למפרע איך שכל ענין זה הוא מרמז בבאור היטב בתוך דברי המאמר הנ"ל. והנה במאמר ...