... - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פג - על ידי תקון הברית שהוא קשת, יכול להוציא החצים כי תכלית הידיעה שלא נדע, הוא בחינת מקומו של עולם. כי השי"ת הוא סובב כל עלמין. והעולם הוא בתוך החלל הפנוי. ומי ...

... ונוראים מאד ואין יודעים כלל הינו שעדין אין יודעים שום ידיעה כלל כלל לא וגם מה שמובא כי תכלית הידיעה אשר לא נדע הינו גם כן אצל כל ידיעה וידיעה הינו שאפילו כשמגיעין להתכלית של הידיעה דהינו לא נדע אף על פי כן עדין אין זה התכלית כי זה התכלית הוא רק באותה הידיעה אבל בהידיעה הגבוה ממנה עדין לא התחיל בה כלל וכן למעלה מעלה נמצא שלעולם אין יודעין כלל כלל לא ואף על פי כן אין זה התכלית כי עדין לא התחיל כלל לידע בידיעות שלמעלה מזאת הידיעה שהגיע בה אל התכלית שלא נדע וכו' גם הפליג מאד בגדל מעלת התשובה ואפילו כשנופלים מאד חס ושלום, וכל ...

... בשביל זה אינו מתלהב כל כך, ואינו מדקדק כל כך וכל אחד לפי מעוט שכלו וידיעתו, כן התלהבותו ודקדוקו והידיעה היא מהיצר הטוב שבלב והסתרת הידיעה היא מהיצר הרע שבלב והסתרת הידיעה, הן הן אפיקורסות וקשיות, שהיצר הרע מקשה את לבו לפל ברעה והתקון לזה המחלקת שבלב, לתקן אותו בשרשו הינו ...

שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות לה ובענין תכלית הידיעה אשר לא נדע ספר גם כן קצת עמנו איזה פעמים איך בכל ידיעה יש זה התכלית ועל כן אף ... לזה התכלית אשר לא נדע אף על פי כן עדין אין זה התכלית האחרון כי עדין אין זה תכלית הידיעה כי אם בידיעה זו וצריכים אחר כך לטרח לזכות לתכלית גבוה יותר לזכות למדרגת התכלית אשר לא נדע בידיעה ...

... ידי תרוצים כנראה בחוש שהתשובה נשאר מעל, וצריכין רק לסמך על אמונה. וכן על שאר קשיות כיוצא באלו כגון הידיעה והבחירה שמובא גם כן שרוצים לתרצה ומי שיש לו עינים יראה שאין יכולין להבין התרוץ כלל בשכלנו. על כן ... כאלו, ולבסוף לא יתרצו כלום, ומי יודע אם ישוב בשלום. טוב לשאר תכף באמונה לבד כי חקירות כאלו כמו הידיעה והבחירה וכיוצא בהן, ובפרט הקשיות שבתחלת עץ החיים אי אפשר לתרצם בשכל אנושי כלל ואסור לכנס בהם כלל רק ...

... ואין הרבה אמת ואין ממוצע, אלא שהאמת היא אחת בלבד וכולי. ומצד שני מובא גם העניין הזה של הבחירה והידיעה או השאלות של החלל הפנוי, שיש בהן סתירות של 2 הפכים, ואף על פי כן שניהם אמת. והשאלה שלי ... רוצה שיגלו את זה... אז מדוע בעצם לקבל משהו שהוא נגד השכל? ובכלל לעצם השאלה, אם נניח שבאמת הבחירה והידיעה שניהם אמת למרות שהם סותרים זה את זה, אז כיצד מצד שני אנחנו אומרים שהאמת היא אחת? מה המשמעות ... אחד מהם הוא אינו האמת. דבר נוסף. צריך לעשות הפרדה בין השאלות של החלל הפנוי לבין השאלה של הבחירה והידיעה. למרות שהדברים דומים, הם אינם זהים. העניין הוא כדלקמן: לגבי הבחירה והידיעה אכן יש רק אמת אחת בלבד. ז"א או בחירה או ידיעה. וכפי שרבי נחמן עצמו אמר שמי שיבין את השכל של הבחירה והידיעה, תתבטל אצלו הבחירה. כי אי אפשר שיהיה גם בחירה וגם ידיעה. הסיבה שיש בחירה חופשית, היא רק כי האדם ... בין גוף ללא גוף. וכשתזכה להגיע למה שרבי נחמן מברסלב הגיע 10 שנים אחרי שהוא כבר הבין את הבחירה והידיעה, אז תבין מה פשר מה שהוא אמר... וראה גם כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=113 לגבי "ולא יראני האדם וחי"

... מבואר כי הסיבה שיש לאדם בחירה חופשית, היא רק משום שהשכל שלו קטן ולא מבין את הסוד של הבחירה והידיעה. ולעתיד לבוא כאשר יהיה לבני האדם שכל גדול, באותו הרגע כבר לא תהיה להם בחירה חופשית כלל. בדיוק כמו שמלאכים אין בחירה חופשית... ודע, שזה עקר כח הבחירה כל זמן שהשכל אין כל כך גדול להבין הידיעה והבחירה אזי כח הבחירה על מקומו כי יש בידו כח לבחר החיים או הפוכו אבל כשיכנס המקיף הזה לפנים ואז יתגדל השכל האנושי ויתגלה לאנושי הידיעה והבחירה אז יתבטל הבחירה כי אז על ידי גדולו של השכל יצא מגדר האנושי ויעלה לגדר מלאך ואז יתבטל הבחירה וזה זה עקר כח הבחירה זה שאין יודע השכל של הידיעה והבחירה וזה שאמרו חכמינו ז"ל, שלעתיד צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם 'על ראשיהם' הצרך לומר כי לעתיד יתבטל הבחירה וזה ... ויתבטל הבחירה והשאלה היא מה הקשר בין הדברים? מדוע דבר אחד תלוי בשני? מדוע מי שמבין את השכל של הידיעה והבחירה, ממילא מתבטלת אצלו הבחירה החופשית לגמרי? איך זה שאדם מבין את השכל של הידיעה והבחירה, איך זה הופך את השכל שלו לשכל של מלאך? מה הקשר? בעניין הבחירה החופשית, ראה גם כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=76 * תשובה: כי על ידי שהאדם מבין את השכל של הידיעה והבחירה, דהיינו מבין את השכל של הצמצום ובריאת העולם, על ידי זה הוא חוזר לבחינת לפני הבריאה ששם הכל טוב והכל אחד, וממילא אין בחירה. כי באמת רק השי"ת מבין את השכל הזה של הידיעה והבחירה. וגם רק השי"ת מבין את השכל של בריאת העולם. וכדי להבין מדוע הבורא ברא את הבריאה, לשם כך ... אינו אלא טועה. כי דעת השי"ת היא עניין אחר לגמרי... ורק הוא עצמו יודע את סיבותיו שלו... *** ושאלת הידיעה והבחירה היא צמצום ולבוש גשמי של שאלת הצמצום, דהיינו לדעת כיצד הבורא צמצם את עצמו וכולי... וכדי לדעת את ... מעצמה. כי כל הבחירה שיש לאדם בעולם הזה, היא נובעת רק משום כך שהאדם לא מבין את העניין של הידיעה והבחירה. אך ברגע שהאדם מבין ויודע את השכל של הידיעה והבחירה, באותו הרגע הוא זוכה לכל הנ"ל והוא כבר נמצא בעולם הבא ממש, למרות שהוא כאן בעולם הזה ממש ...

... ה' ושפל יראה וגבוה ממרחק ידע" 'יראה', הוא בחינת אור הישר 'ממרחק ידע', הוא בחינת אור החוזר [כי עקר הידיעה, לידע מה שרואה הוא על ידי בחינת אור החוזר, שהיא בחינת מה שחוזר הכח הראות לעיניו ועל כן לפעמים ... פנאי שיחזר הכח הראות לעיניו ויציר הדבר בדעתו עד שידע אותו [וכמבאר בסימן ס"ה אות ג' עין שם] נמצא שהידיעה מה שיודע מה שהוא רואה, זה בחינת 'אור החוזר'] ודע, שהסתכלות עושה כלי, דהינו גבול וזמן כי מקדם ראותו ...

... מה שהוא אינו יודע. והשכר לעתיד לבוא, הוא שידעו את מה שלא יודעים כאן בעולם הזה, כגון המבוכות של הידיעה והבחירה, וסוד הצמצום של הבריאה / השאלות הבאות מהחלל הפנוי וכיו"ב. ועיקר השכר לעתיד לבוא, הוא שיתגלה דעת כ"כ ... מקיף יש מקיף אחר וכולי. כי גם אחרי שהאדם זוכה להשיג את מה שיש מעל השכל האנושי, וזוכה לתכלית הידיעה שלא נדע, וזוכה לידיעה שלמה וכולי, עדיין גם שם יש דרגה מעל דרגה וכולי. וגם שם יש דעת מעל ...

... מהעשרים וארבעה מיני פדיונות, או מענין ארץ ישראל הנ"ל כמו שהיה יודע אז אך אף על פי כן נגד הידיעה שידע אחר כך ענינים אלו בעצמם כמו שידעם אחר כך אין הידיעה הראשונה נחשבת לכלום כפי אשר הבנתי מדעתו הקדושה אך בכל ענין זה אין כלי הכתיבה מספיקים להסביר הענין היטב ...