... היינו שכל שהוא נצחי (וגם זו בחינת החיים הנצחיים). היינו, כי מאחר שהאדם מבין את השורש של הבריאה, ממילא הידיעה שלו היא שלמה, וממילא היא גם נצחית. וזו בחינת האמת לאמיתה, דהיינו אמת נצחית שאינה תלויה בשכל האנושי. כי ... אמת יחסית. אך ידיעת האמת של השכל הנקנה, זו ידיעת אמת נצחית. והשכל הנקנה הוא בחינת ידיעה שלמה, תכלית הידיעה שלא נדע, השכר לעולם הבא, התשובות לשאלות שבאות מהחלל הפנוי, תורה דעתיקא סתימאה, להכלל בא"ס וכולי. ****** בעניין השכל ...

... להכלל באין סוף לגמרי, דהיינו זוכה לשכל שמעל השכל האנושי, שבשכל הזה הוא זוכה לדעת את הסוד של הבחירה והידיעה ואת סוד הצמצום והבריאה וכולי. כי עיקר האדם הוא השכל. והשכל של האדם הוא סופי. ואי אפשר לראות את ...

... הסוד הזה? שאלה: קראתי בשם רבי נחמן מברסלב, שאחרי 120 שהאדם נפטר, אח"כ הוא זוכה להבין את השכל של הידיעה והבחירה. השאלה שלי היא האם אחרי שבן אדם עוזב את הגוף, האם הוא באמת זוכה לקבל תשובה לשאלה הזאת? ... בעניין הזה? תשובה: אין שום קשר מכל סוג שהוא, בין הפטירה של האדם מהגוף, לבין הבנת השכל של הבחירה והידיעה. יש כאלו בטעות שחושבים שאחרי שהאדם יעזוב את הגוף, אז הוא יקבל תשובות לכל השאלות שלו, ובכללן לשאלת הבחירה והידיעה / שאלות הבאות מהחלל הפנוי וכיו"ב. כמו כן יש כאלו שבטעות חושבים, שאחרי שאדם עוזב את הגוף שלו, אז ... בלי גוף. כל מה שאפשר להבין בשכל בלי גוף, אפשר להבין עם גוף ולהפך. המגבלה להבין את עניין הבחירה והידיעה ו / או את השאלות שבאות מהחלל הפנוי, הן מגבלה של השכל האנושי, ואין להן שום קשר לעניין של ... כל המצוות בלי גוף, ואז אפשר לזכות לעלות מדרגה לדרגה גם שם... בכל מקרה, אם נחזור לעניין של הבחירה והידיעה, מי שלא עושה תשובה שלמה, לא זוכה לקבל תשובה לשאלות האלו. ואין לזה קשר בין גוף לאין גוף וכולי. ...

... הפכים. אלא זו תאוריה שיש לה 2 צדדים שונים שכל אחד נכון במצב אחר. ניקח לדוגמא את עניין הבחירה והידיעה. על פניו זה נראה כשני הפכים. יאמר האומר שצריך להאמין ושהוא מאמין ב 2 ההפכים האלו בבת אחת. אך ... שנראים כהפוכים. ואז הוא ממציא איזה הסבר כדי שהם לא יהיו הפוכים. כמו ההסבר של הלפני ואחרי של הבחירה והידיעה. אך זה אפשרי רק משום שהוא לא מבין את מה שהוא מאמין בו. יחד עם זאת, אם היה האדם ...

... ה' ושפל יראה וגבוה ממרחק ידע" 'יראה', הוא בחינת אור הישר 'ממרחק ידע', הוא בחינת אור החוזר [כי עקר הידיעה, לידע מה שרואה הוא על ידי בחינת אור החוזר, שהיא בחינת מה שחוזר הכח הראות לעיניו ועל כן לפעמים ... פנאי שיחזר הכח הראות לעיניו ויציר הדבר בדעתו עד שידע אותו [וכמבאר בסימן ס"ה אות ג' עין שם] נמצא שהידיעה מה שיודע מה שהוא רואה, זה בחינת 'אור החוזר'] ודע, שהסתכלות עושה כלי, דהינו גבול וזמן כי מקדם ראותו ...

... מבואר כי הסיבה שיש לאדם בחירה חופשית, היא רק משום שהשכל שלו קטן ולא מבין את הסוד של הבחירה והידיעה. ולעתיד לבוא כאשר יהיה לבני האדם שכל גדול, באותו הרגע כבר לא תהיה להם בחירה חופשית כלל. בדיוק כמו שמלאכים אין בחירה חופשית... ודע, שזה עקר כח הבחירה כל זמן שהשכל אין כל כך גדול להבין הידיעה והבחירה אזי כח הבחירה על מקומו כי יש בידו כח לבחר החיים או הפוכו אבל כשיכנס המקיף הזה לפנים ואז יתגדל השכל האנושי ויתגלה לאנושי הידיעה והבחירה אז יתבטל הבחירה כי אז על ידי גדולו של השכל יצא מגדר האנושי ויעלה לגדר מלאך ואז יתבטל הבחירה וזה זה עקר כח הבחירה זה שאין יודע השכל של הידיעה והבחירה וזה שאמרו חכמינו ז"ל, שלעתיד צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם 'על ראשיהם' הצרך לומר כי לעתיד יתבטל הבחירה וזה ... ויתבטל הבחירה והשאלה היא מה הקשר בין הדברים? מדוע דבר אחד תלוי בשני? מדוע מי שמבין את השכל של הידיעה והבחירה, ממילא מתבטלת אצלו הבחירה החופשית לגמרי? איך זה שאדם מבין את השכל של הידיעה והבחירה, איך זה הופך את השכל שלו לשכל של מלאך? מה הקשר? בעניין הבחירה החופשית, ראה גם כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=76 * תשובה: כי על ידי שהאדם מבין את השכל של הידיעה והבחירה, דהיינו מבין את השכל של הצמצום ובריאת העולם, על ידי זה הוא חוזר לבחינת לפני הבריאה ששם הכל טוב והכל אחד, וממילא אין בחירה. כי באמת רק השי"ת מבין את השכל הזה של הידיעה והבחירה. וגם רק השי"ת מבין את השכל של בריאת העולם. וכדי להבין מדוע הבורא ברא את הבריאה, לשם כך ... אינו אלא טועה. כי דעת השי"ת היא עניין אחר לגמרי... ורק הוא עצמו יודע את סיבותיו שלו... *** ושאלת הידיעה והבחירה היא צמצום ולבוש גשמי של שאלת הצמצום, דהיינו לדעת כיצד הבורא צמצם את עצמו וכולי... וכדי לדעת את ... מעצמה. כי כל הבחירה שיש לאדם בעולם הזה, היא נובעת רק משום כך שהאדם לא מבין את העניין של הידיעה והבחירה. אך ברגע שהאדם מבין ויודע את השכל של הידיעה והבחירה, באותו הרגע הוא זוכה לכל הנ"ל והוא כבר נמצא בעולם הבא ממש, למרות שהוא כאן בעולם הזה ממש ...

תכלית הידיעה שלא נדע - ידיעה שלמה רבי נחמן מברסלב מדבר רבות על העניין של תכלית הידיעה. תכלית הידיעה היא בחינה אחת עם השכל הנקנה. ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=105 - השכל הנקנה - מהו? כמו כן תכלית הידיעה היא ורק היא נקראת ידיעה שלמה. והיא ידיעת השי"ת עצמו. והנה, השי"ת עצמו הוא מחוייב המציאות. וכל זמן שהאדם יודע את השי"ת באמצעות השכל שלו, הרי שהוא לא באמת יודע את השי"ת, כי מאחר שהידיעה תלויה בשכל של האדם, ממילא הידיעה היא אינה מחוייבת המציאות אלא היא רק בבחינת אפשרי המציאות בלבד. כמו כן ביאר רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=196 ... שכל הדברים האלו מתאחדים עיין שם. בכל מקרה להלן נביא מעט הקדמות שיבארו את העניינים האלו. בעניין מהי תכלית הידיעה תכלית הידיעה = שלמות הידיעה. לדעת דבר בשלמות = תכלית הידיעה של הדבר. הקדמה: כל ידיעה מתחלקת ל 3 גורמים. היודע את הידיעה. הדבר שאותו יודעים. והידיעה שמחברת בין זה שיודע לבין הדבר שאותו הוא יודע. כנ"ל לגבי מחשבה. יש את זה שחושב את המחשבה. יש ... ואת הדבר שאותו הוא רוצה. כל 3 הגורמים הנ"ל של כל ידיעה כנ"ל, הם כולם מהות אחת. היודע + הידיעה + הדבר הידוע, שלושתם נמצאים בתוך המציאות שמכילה את שלושתם. המציאות מהווה גם את היודע, גם את הדבר שיודעים וגם את הידיעה שמחברת אותם. ונחזור לעניין תכלית הידיעה: כדי לדעת את הדבר בשלמות, יש לדעת את המהות האמיתית שלו. כדי לדעת את המהות של הדבר בשלמות, יש ... המהות שמאחדת את היודע ואת הידוע. כי כאשר יודעים את הדבר בשלמות, יודעים את המהות. והמהות של היודע ושל הידיעה ושל הדבר שאותו יודעים היא אחדות גמורה. ולכן תכלית הידיעה שלא נדע. ידיעה שלמה = שהידיעה לא תהיה נפרדת וחיצונית מהאדם, אלא שהדבר שאותו יודעים יהיה המהות של היודע = ידיעה עצמית. ידיעה שלמה = ... אחדות ביניהם. כאשר יש אחדות, זאת כבר לא ידיעה שכלית, אלא הוויה רגשית = אחדות שלמה. ואיך מגיעים לתכלית הידיעה והידיעה השלמה? על ידי הסתכלות אל השורש וחיפוש המהות של כל דבר. כל הדברים כולם מקושרים זה לזה באחדות גמורה מצד המהות שלהם. בשורש של המציאות, גם זה שיודע וגם הדבר שאותו הוא יודע, וגם הידיעה עצמה, הם שלושתם דבר אחד. כאשר האדם מסתכל תמיד אל השורש של כל דבר, על ידי זה המהות שלו מתאחדת עם כל הדברים = הופך להיות אחד עם כל הדברים = תכלית הידיעה שלא נדע כנ"ל. רק נבהיר ונוסיף, כי לתכלית הידיעה יש גם רבדים נוספים. תכלית הידיעה = ידיעת מהות האין סוף = ידיעת שורש כל הידיעות כולן, שהיא מהותה של המציאות, מהות האין סוף. תכלית הידיעה = התאחדות של האדם עם המציאות = התודעה של האדם תופסת את עצמה כמו המציאות עצמה = האדם מסתכל על המציאות דרך העיניים של המציאות. תכלית הידיעה = לדעת את הכל = לדעת את המהות של דבר אחד = לדעת את הכל. כי במהות הכל אחד. תכלית הידיעה = שלמות שאין שלמות אחריה, כי אי אפשר לדעת יותר. תכלית הידיעה = וודאות מוחלטת. כי אם יש אפשרות של ספק, הרי שזו אינה ידיעה שלמה. תכלית הידיעה = ידיעת האמת הבלתי תלויה, שאי אפשר שלא לדעת אותה, אלא רק צריך להבין את השורש של מה שכבר יודעים. היבט נוסף: תכלית הידיעה היא אשר לא נדע. לדעת משהו = להיות מסוגל להגדיר אותו ולהבדיל אותו מדברים אחרים. הגדרה = גדר = ... האדם. ידיעת השי"ת היא בחינת ביטול המוחין, היינו שהאדם נכלל כולו בא"ס מעל עולם האצילות. www.eip.co.il/?key=386 - אני. מהי הידיעה היחידה ש*אינה* נובעת מידיעת האני?! * עוד בעניין ידיעה שלמה שמאחדת את היודע הידיעה והידוע. www.eip.co.il/?key=112 - וודאות. מהי וודאות מוחלטת וידיעה שלמה?

... שלמה כזו, שעליה לא ניתן להטיל ספק האם האדם בהיכלי התמורות. ואז יראה ההפרש, היינו כאשר האדם מגיע לתכלית הידיעה שלא נדע, ואז הוא מגיע לידיעה שלמה כזו, שבה ורק בה הוא בוודאות שלמה שאין וודאות אחריה לגבי האמת ... שהאדם יודע דבר שאפשר לא לדעת אותו / לדעת דבר אחר שונה ממנו, הרי שהוא עדיין לא נמצא בתכלית הידיעה שלא נדע, והוא עדיין נמצא בהיכלי התמורות. על האדם להבין, כי הקליפה קודמת לפרי. וככל שהקליפה קרובה יותר לפרי, ... להשיג, כל זמן שאדם יכול לדעת יותר / טוב יותר ממה שהוא יודע, הרי שהוא עדיין לא נמצא בתכלית הידיעה. תכלית הידיעה היינו כאשר האדם מגיע מיצוי השכל האנושי, דהיינו אינו יכול לדעת יותר בשכל אנושי, שאז השכל שלו הופך להיות ... שאדם לא הגיע לידיעה שלמה שאין שלמות אחריה, כל זמן שקיימת אפשרות לדעת יותר, הרי שהאדם לא נמצא בתכלית הידיעה. דבר נוסף: כל זמן שיש לאדם שאלה כלשהי בנושא כלשהו, הרי שהוא עדיין בהיכלי התמורות. דהיינו כל זמן שהשאלות ...

... רואים כמה חכמות עמקות שאין יכלת במח האנושי להבין על בריו כמו כמה וכמה מבוכות שאנו נבוכים בהם כמו הידיעה והבחירה שאין מח של אנושי יכול להבין את הידיעה הזאת והשכל הזה הוא בחינת מקיף שאין נכנס בפנימיות המח כי אם מקיף אותו מבחוץ והשכל הפנימי מקבל חיותו מהמקיף הזה ודע, שזה עקר כח הבחירה כל זמן שהשכל אין כל כך גדול להבין הידיעה והבחירה אזי כח הבחירה על מקומו כי יש בידו כח לבחר החיים או הפוכו אבל כשיכנס המקיף הזה לפנים ואז יתגדל השכל האנושי ויתגלה לאנושי הידיעה והבחירה אז יתבטל הבחירה כי אז על ידי גדולו של השכל יצא מגדר האנושי ויעלה לגדר מלאך ואז יתבטל הבחירה וזה זה עקר כח הבחירה זה שאין יודע השכל של הידיעה והבחירה וזה שאמרו חכמינו ז"ל, שלעתיד צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם 'על ראשיהם' הצרך לומר כי לעתיד יתבטל הבחירה וזה ... שירבה הדעת שידעו הכל את ה' ועל ידי הדעת יכללו באחדותו ואז יחיו חיים נצחיים כמוהו כי על ידי הידיעה נכללים בו כמאמר החכם: 'אלו ידעתיו, הייתיו' ועקר הידיעה יהיה לעתיד כמו שכתוב: "כי מלאה הארץ דעה" ומחמת הדעת לא יחסר כל טוב ויהיה כלו טוב כמאמר חז"ל: ... הדעת ויבינו הכל, שגדלתם של העכו"ם היה לנו גדלה ולהם השפלות ולכאורה היא ידיעה גדולה אף על פי כן הידיעה הזאת יהיה לנו ללעג ולשחוק לפי ערך ידיעתנו וזהו: "אז ימלא שחוק פינו, אז יאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות ... אף על פי כן אז ימלא שחוק פינו הינו שנשחק ונלעיג מידיעתם והשגתם כי השגתנו יהיה לאין סוף וקץ והידיעה יש בה מקיף ומקיף למקיף כמובא לעיל על פסוק "בהעלתך את הנרות" וזהו: נחמו נחמו הינו מקיף, ומקיף למקיף שהידיעה היא עקר הנחמה של כל הצרות יאמר אלקיכם אמירה בחשאי בחינת שמן בחינות שבעת הנרות אלהים לארמא קלא בחינת ...

... היכלין, דלאו אנון נהורין, ולא רוחין, ולא נשמתין, ולית מאן דקימא בהו, ולא מתדבקין, ולא מתידעין' ודע, שזה תכלית הידיעה כי תכלית הידיעה דלא ידע וזה בחינת: "'והשביע בצחצחות נפשך" כי אורות אלו הם הצחצחות שהם למעלה מהספירות אשרי מי שזוכה שירדף ...