... חמרא וריחני פקחין. ז. על ידי המחלקת אין הדעת מישבת. ח. אדם מצטער מדבר, הנראה לעינים יותר מהצער, שמצער מהידיעה. ט. העוסק בתורה ובגמילות חסדים, זוכה להבנה. י. על ידי פת שחרית נתחכם. יא. הקדוש ברוך הוא משרה נבואתו ... היה חכם גדול, וכל רז לא אניס לה, והיה יודע טבע האריה, והטבע מתנהגת בידיעת התורה, והיא תחת יד הידיעה. [אמר המעתיק: שמעתי מפי מורנו ורבנו הרב רבי נתן, זכר צדיק לברכה, שזה האות ב' שיך לאות א' הקדום ...

... היינו שכל שהוא נצחי (וגם זו בחינת החיים הנצחיים). היינו, כי מאחר שהאדם מבין את השורש של הבריאה, ממילא הידיעה שלו היא שלמה, וממילא היא גם נצחית. וזו בחינת האמת לאמיתה, דהיינו אמת נצחית שאינה תלויה בשכל האנושי. כי ... אמת יחסית. אך ידיעת האמת של השכל הנקנה, זו ידיעת אמת נצחית. והשכל הנקנה הוא בחינת ידיעה שלמה, תכלית הידיעה שלא נדע, השכר לעולם הבא, התשובות לשאלות שבאות מהחלל הפנוי, תורה דעתיקא סתימאה, להכלל בא"ס וכולי. ****** בעניין השכל ...

... הפכים. אלא זו תאוריה שיש לה 2 צדדים שונים שכל אחד נכון במצב אחר. ניקח לדוגמא את עניין הבחירה והידיעה. על פניו זה נראה כשני הפכים. יאמר האומר שצריך להאמין ושהוא מאמין ב 2 ההפכים האלו בבת אחת. אך ... שנראים כהפוכים. ואז הוא ממציא איזה הסבר כדי שהם לא יהיו הפוכים. כמו ההסבר של הלפני ואחרי של הבחירה והידיעה. אך זה אפשרי רק משום שהוא לא מבין את מה שהוא מאמין בו. יחד עם זאת, אם היה האדם ...

... היכלין, דלאו אנון נהורין, ולא רוחין, ולא נשמתין, ולית מאן דקימא בהו, ולא מתדבקין, ולא מתידעין' ודע, שזה תכלית הידיעה כי תכלית הידיעה דלא ידע וזה בחינת: "'והשביע בצחצחות נפשך" כי אורות אלו הם הצחצחות שהם למעלה מהספירות אשרי מי שזוכה שירדף ...

... לראות וזה מחמת כי הראות הוא משרת ושליח של המח להביא הדבר שרואה לתוך המח כי עקר הראיה היא הידיעה דהינו לידע מהות הדבר שרואה והידיעה היא במח וכשרוצה המח לידע זה הדבר שעומד כנגדו אזי הוא שולח את הראות והראות הולך ורואה הדבר ומביאו ...

... ח"א - תורה כא - עתיקא טמיר וסתים אבל כשיכנס המקיף הזה לפנים ואז יתגדל השכל האנושי ויתגלה לאנושי הידיעה והבחירה אז יתבטל הבחירה כי אז על ידי גדולו של השכל יצא מגדר האנושי ויעלה לגדר מלאך היינו שהשכל ... הוא השגת האין סוף עצמו שהוא מעל למלאכי השרת כולם וכולי. והשכל הזה של השגת מה, הוא בחינת תכלית הידיעה שהיא מושגת בבחינת רצוא ושוב כידוע. וזה בחינת תכלית הידיעה כי תכלית הידיעה אשר לא נדע כי השגות אלו המקיפים, שהם בחינת שעשוע עולם הבא זה בחינת: "מה רב טובך אשר צפנת ... מעין כל וזהו: "מה רב טובך" מה דיקא כי הם בחינת מה, בחינת "מה חמית מה פשפשת" בחינת 'תכלית הידיעה אשר לא נדע' וכאשר הצדיק חוזר מהביטול שלו בבחינת מה, אל השכל שלו. אז השכל שלו הוא כמו השכל ...

... בשורשו ושם הוא מתאחד עם ההפך שלו. וכל זמן שהפרי לא התבשל, היינו כל זמן שהבריאה / השכל / הידיעה לא נכללה בשורשה, הרי שיש לה כוח המושך, שמושך את האדם לצד אחד יותר מאשר לצד השני. והדבר הזה ...

... רואים כמה חכמות עמקות שאין יכלת במח האנושי להבין על בריו כמו כמה וכמה מבוכות שאנו נבוכים בהם כמו הידיעה והבחירה שאין מח של אנושי יכול להבין את הידיעה הזאת והשכל הזה הוא בחינת מקיף שאין נכנס בפנימיות המח כי אם מקיף אותו מבחוץ והשכל הפנימי מקבל חיותו מהמקיף הזה ודע, שזה עקר כח הבחירה כל זמן שהשכל אין כל כך גדול להבין הידיעה והבחירה אזי כח הבחירה על מקומו כי יש בידו כח לבחר החיים או הפוכו אבל כשיכנס המקיף הזה לפנים ואז יתגדל השכל האנושי ויתגלה לאנושי הידיעה והבחירה אז יתבטל הבחירה כי אז על ידי גדולו של השכל יצא מגדר האנושי ויעלה לגדר מלאך ואז יתבטל הבחירה וזה זה עקר כח הבחירה זה שאין יודע השכל של הידיעה והבחירה וזה שאמרו חכמינו ז"ל, שלעתיד צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם 'על ראשיהם' הצרך לומר כי לעתיד יתבטל הבחירה וזה ... שירבה הדעת שידעו הכל את ה' ועל ידי הדעת יכללו באחדותו ואז יחיו חיים נצחיים כמוהו כי על ידי הידיעה נכללים בו כמאמר החכם: 'אלו ידעתיו, הייתיו' ועקר הידיעה יהיה לעתיד כמו שכתוב: "כי מלאה הארץ דעה" ומחמת הדעת לא יחסר כל טוב ויהיה כלו טוב כמאמר חז"ל: ... הדעת ויבינו הכל, שגדלתם של העכו"ם היה לנו גדלה ולהם השפלות ולכאורה היא ידיעה גדולה אף על פי כן הידיעה הזאת יהיה לנו ללעג ולשחוק לפי ערך ידיעתנו וזהו: "אז ימלא שחוק פינו, אז יאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות ... אף על פי כן אז ימלא שחוק פינו הינו שנשחק ונלעיג מידיעתם והשגתם כי השגתנו יהיה לאין סוף וקץ והידיעה יש בה מקיף ומקיף למקיף כמובא לעיל על פסוק "בהעלתך את הנרות" וזהו: נחמו נחמו הינו מקיף, ומקיף למקיף שהידיעה היא עקר הנחמה של כל הצרות יאמר אלקיכם אמירה בחשאי בחינת שמן בחינות שבעת הנרות אלהים לארמא קלא בחינת ...

... להכלל באין סוף לגמרי, דהיינו זוכה לשכל שמעל השכל האנושי, שבשכל הזה הוא זוכה לדעת את הסוד של הבחירה והידיעה ואת סוד הצמצום והבריאה וכולי. כי עיקר האדם הוא השכל. והשכל של האדם הוא סופי. ואי אפשר לראות את ...

... בשביל זה אינו מתלהב כל כך, ואינו מדקדק כל כך וכל אחד לפי מעוט שכלו וידיעתו, כן התלהבותו ודקדוקו והידיעה היא מהיצר הטוב שבלב והסתרת הידיעה היא מהיצר הרע שבלב והסתרת הידיעה, הן הן אפיקורסות וקשיות, שהיצר הרע מקשה את לבו לפל ברעה והתקון לזה המחלקת שבלב, לתקן אותו בשרשו הינו ...