... מדובר בכאלו שכבר נפטרו מהעולם. וצריך האדם שתהיה לו את היכולת להאיר באותם דרי מעלה, היינו שתהיה לאדם את הידיעה השלמה והברורה שכל אותם דרי מעלה, הם בכלל דרי מטה ביחס לגדולת השי"ת. היינו שידע האדם את חוסר השלמות ...

... - חיי מוהר"ן - א - שיחות השיכים להתורות מבואר כי אף אחד לא באמת מבין את הבחירה ואת הידיעה באמת. כי מצד האמת זה סותר אחד את השני. והאמת היא אחת בהכרח, וממילא דבר זה אינו ניתן להבנה ... מבואר כי הסיבה שיש לאדם בחירה חופשית, היא רק משום שהשכל שלו קטן ולא מבין את הסוד של הבחירה והידיעה. ולעתיד לבוא כאשר יהיה לבני האדם שכל גדול, באותו הרגע כבר לא תהיה להם בחירה חופשית כלל. שהשכל הזה ... רואים כמה חכמות עמקות שאין יכלת במח האנושי להבין על בריו כמו כמה וכמה מבוכות שאנו נבוכים בהם כמו הידיעה והבחירה שאין מח של אנושי יכול להבין את הידיעה הזאת והשכל הזה הוא בחינת מקיף שאין נכנס בפנימיות המח כי אם מקיף אותו מבחוץ והשכל הפנימי מקבל חיותו מהמקיף הזה ודע, שזה עקר כח הבחירה כל זמן שהשכל אין כל כך גדול להבין הידיעה והבחירה אזי כח הבחירה על מקומו כי יש בידו כח לבחר החיים או הפוכו אבל כשיכנס המקיף הזה לפנים ואז יתגדל השכל האנושי ויתגלה לאנושי הידיעה והבחירה אז יתבטל הבחירה כי אז על ידי גדולו של השכל יצא מגדר האנושי ויעלה לגדר מלאך ואז יתבטל הבחירה וזה זה עקר כח הבחירה זה שאין יודע השכל של הידיעה והבחירה וזה שאמרו חכמינו ז"ל, שלעתיד צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם 'על ראשיהם' הצרך לומר כי לעתיד יתבטל הבחירה וזה ... מוהר"ן ח"א - תורה נא - כשאתם מגיעין לאבני שיש טהור מבואר כי צריך לכלול ולבטל את הבחירה בתוך הידיעה. כאן breslev.eip.co.il/?key=569 - חיי מוהר"ן - תז - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה מבואר שאי אפשר להבין את עניין הבחירה והידיעה. כי זה 2 דברים שסותרים זה את זה וכולי. ומי שמבין את זה, ממילא אין לו בחירה וכולי. וכאן ... יש לכל אדם בחירה תמיד על כל דבר וכמו שהוא רוצה עושה והבן הדברים מאד ***** ונסכם: עניין הבחירה והידיעה אין אפשרות להבין אותו בשכל אנושי. כי הבחירה היא ההפך של הידיעה והידיעה היא ההפך של הבחירה. וכל מי שאומר שהוא מבין את העניין הזה בשכל האנושי, הרי שהוא אינו מבין את שורש השאלה של הבחירה והידיעה, או שהוא לא מבין את התשובה של עצמו. כי העניין הזה של הבחירה והידיעה, הוא השתלשלות של השאלות שבאות מהחלל הפנוי, וסוד הצמצום, ששם אין תשובה בשכל אנושי. כי אלו 2 דברים הפוכים ... מצד האמת באמת, מאחר שהאמת היא בוודאי אחת, ואין הרבה אמת, אז בוודאי שיש תשובה לשאלה הזאת של הבחירה והידיעה. אך לשם כך על האדם לזכות לשכל הנקנה, שבו מגלים את התשובה לשאלה הנ"ל. אבל, ברגע שמגלים את התשובה ...

תכלית הידיעה שלא נדע - ידיעה שלמה רבי נחמן מברסלב מדבר רבות על העניין של תכלית הידיעה. תכלית הידיעה היא בחינה אחת עם השכל הנקנה. ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=105 - השכל הנקנה - מהו? כמו כן תכלית הידיעה היא ורק היא נקראת ידיעה שלמה. והיא ידיעת השי"ת עצמו. והנה, השי"ת עצמו הוא מחוייב המציאות. וכל זמן שהאדם יודע את השי"ת באמצעות השכל שלו, הרי שהוא לא באמת יודע את השי"ת, כי מאחר שהידיעה תלויה בשכל של האדם, ממילא הידיעה היא אינה מחוייבת המציאות אלא היא רק בבחינת אפשרי המציאות בלבד. כמו כן ביאר רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=196 ... שכל הדברים האלו מתאחדים עיין שם. בכל מקרה להלן נביא מעט הקדמות שיבארו את העניינים האלו. בעניין מהי תכלית הידיעה תכלית הידיעה = שלמות הידיעה. לדעת דבר בשלמות = תכלית הידיעה של הדבר. הקדמה: כל ידיעה מתחלקת ל 3 גורמים. היודע את הידיעה. הדבר שאותו יודעים. והידיעה שמחברת בין זה שיודע לבין הדבר שאותו הוא יודע. כנ"ל לגבי מחשבה. יש את זה שחושב את המחשבה. יש ... ואת הדבר שאותו הוא רוצה. כל 3 הגורמים הנ"ל של כל ידיעה כנ"ל, הם כולם מהות אחת. היודע + הידיעה + הדבר הידוע, שלושתם נמצאים בתוך המציאות שמכילה את שלושתם. המציאות מהווה גם את היודע, גם את הדבר שיודעים וגם את הידיעה שמחברת אותם. ונחזור לעניין תכלית הידיעה: כדי לדעת את הדבר בשלמות, יש לדעת את המהות האמיתית שלו. כדי לדעת את המהות של הדבר בשלמות, יש ... המהות שמאחדת את היודע ואת הידוע. כי כאשר יודעים את הדבר בשלמות, יודעים את המהות. והמהות של היודע ושל הידיעה ושל הדבר שאותו יודעים היא אחדות גמורה. ולכן תכלית הידיעה שלא נדע. ידיעה שלמה = שהידיעה לא תהיה נפרדת וחיצונית מהאדם, אלא שהדבר שאותו יודעים יהיה המהות של היודע = ידיעה עצמית. ידיעה שלמה = ... אחדות ביניהם. כאשר יש אחדות, זאת כבר לא ידיעה שכלית, אלא הוויה רגשית = אחדות שלמה. ואיך מגיעים לתכלית הידיעה והידיעה השלמה? על ידי הסתכלות אל השורש וחיפוש המהות של כל דבר. כל הדברים כולם מקושרים זה לזה באחדות גמורה מצד המהות שלהם. בשורש של המציאות, גם זה שיודע וגם הדבר שאותו הוא יודע, וגם הידיעה עצמה, הם שלושתם דבר אחד. כאשר האדם מסתכל תמיד אל השורש של כל דבר, על ידי זה המהות שלו מתאחדת עם כל הדברים = הופך להיות אחד עם כל הדברים = תכלית הידיעה שלא נדע כנ"ל. רק נבהיר ונוסיף, כי לתכלית הידיעה יש גם רבדים נוספים. תכלית הידיעה = ידיעת מהות האין סוף = ידיעת שורש כל הידיעות כולן, שהיא מהותה של המציאות, מהות האין סוף. תכלית הידיעה = התאחדות של האדם עם המציאות = התודעה של האדם תופסת את עצמה כמו המציאות עצמה = האדם מסתכל על המציאות דרך העיניים של המציאות. תכלית הידיעה = לדעת את הכל = לדעת את המהות של דבר אחד = לדעת את הכל. כי במהות הכל אחד. תכלית הידיעה = שלמות שאין שלמות אחריה, כי אי אפשר לדעת יותר. תכלית הידיעה = וודאות מוחלטת. כי אם יש אפשרות של ספק, הרי שזו אינה ידיעה שלמה. תכלית הידיעה = ידיעת האמת הבלתי תלויה, שאי אפשר שלא לדעת אותה, אלא רק צריך להבין את השורש של מה שכבר יודעים. היבט נוסף: תכלית הידיעה היא אשר לא נדע. לדעת משהו = להיות מסוגל להגדיר אותו ולהבדיל אותו מדברים אחרים. הגדרה = גדר = ... האדם. ידיעת השי"ת היא בחינת ביטול המוחין, היינו שהאדם נכלל כולו בא"ס מעל עולם האצילות. www.eip.co.il/?key=386 - אני. מהי הידיעה היחידה ש*אינה* נובעת מידיעת האני?! * עוד בעניין ידיעה שלמה שמאחדת את היודע הידיעה והידוע. www.eip.co.il/?key=112 - וודאות. מהי וודאות מוחלטת וידיעה שלמה?

... של דבר כך. אך על פי כן רק עכשו נודע לו זה הסוד. והשני נודע לו מה שאיתא תכלית הידיעה אשר לא נדע אשר לא נדע ממש. [ולא באר גם כן כלום רק דחק גם כן התבות אשר לא ... ממש] ואף על פי שפשוטו של דבר כך. אף על פי כן רק עכשו נודע לי זה הדבר שתכלית הידיעה היא אשר לא נדע לא נדע ממש. ואמר מאחר שעכשו יודע שתכלית הידיעה היא אשר לא נדע לא נדע ממש אם כן הוא יודע מאחר שזכה לתכלית הידיעה אך אף על פי כן אינו יודע כלום כי הלא כבר נדמה לי שאני אצל זה התכלית הידיעה אשר לא נדע ועכשו אני רואה איך הייתי רחוק מזה התכלית [ואמר אז בלשון גנאי על עצמו כי החזיק עכשו לכסילות זה התכלית של זמן הקודם שנדמה לו אז שזכה לתכלית הידיעה אשר לא נדע]. כי עכשו נודע לי שתכלית הידיעה אשר לא נדע ממש. ודבר זה גם כן אינו יכול לאמרו ולבארו כי נראה כפשוטו אך באמת רק עכשו ... אשר אי אפשר לבאר ואמר שאין יודעים כנ"ל. ושאלתי אותו: הלא כבר אמרתם כל זאת, וספרתם מזה, מענין תכלית הידיעה אשר לא נדע, וכבר בארתם כל זה שאף על פי שזוכין לזה הידיעה אשר לא נדע אף על פי כן עדין אין יודעים כלום כי כבר נדמה לכם שזכיתם לזה התכלית וכו' ... גם אז בעת שספר זאת אחר פסח לא זכה לבחינת לא נדע ממש כי אם באיזה ידיעה הינו שבאותה הידיעה זכה להתכלית אשר לא נדע. וכונתו כי יש ידיעה למעלה מידיעה השגה למעלה מהשגה גבוה מעל גבוה. ואצל כל ...

... בכתר להשיג את האין סוף. ועל ידי זה משיגים את האור אין סוף בבחינת מטי ולא מטי, שזו תכלית הידיעה שלא נדע. וזה עצמו קורה בבחינת רצוא ושוב ונשאר רשימו בבחינת ושוב, כדי שיהיה קיום למוחין וכולי. ונבאר: התבודדות ...

... מבואר כי הסיבה שיש לאדם בחירה חופשית, היא רק משום שהשכל שלו קטן ולא מבין את הסוד של הבחירה והידיעה. ולעתיד לבוא כאשר יהיה לבני האדם שכל גדול, באותו הרגע כבר לא תהיה להם בחירה חופשית כלל. בדיוק כמו שמלאכים אין בחירה חופשית... ודע, שזה עקר כח הבחירה כל זמן שהשכל אין כל כך גדול להבין הידיעה והבחירה אזי כח הבחירה על מקומו כי יש בידו כח לבחר החיים או הפוכו אבל כשיכנס המקיף הזה לפנים ואז יתגדל השכל האנושי ויתגלה לאנושי הידיעה והבחירה אז יתבטל הבחירה כי אז על ידי גדולו של השכל יצא מגדר האנושי ויעלה לגדר מלאך ואז יתבטל הבחירה וזה זה עקר כח הבחירה זה שאין יודע השכל של הידיעה והבחירה וזה שאמרו חכמינו ז"ל, שלעתיד צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם 'על ראשיהם' הצרך לומר כי לעתיד יתבטל הבחירה וזה ... ויתבטל הבחירה והשאלה היא מה הקשר בין הדברים? מדוע דבר אחד תלוי בשני? מדוע מי שמבין את השכל של הידיעה והבחירה, ממילא מתבטלת אצלו הבחירה החופשית לגמרי? איך זה שאדם מבין את השכל של הידיעה והבחירה, איך זה הופך את השכל שלו לשכל של מלאך? מה הקשר? בעניין הבחירה החופשית, ראה גם כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=76 * תשובה: כי על ידי שהאדם מבין את השכל של הידיעה והבחירה, דהיינו מבין את השכל של הצמצום ובריאת העולם, על ידי זה הוא חוזר לבחינת לפני הבריאה ששם הכל טוב והכל אחד, וממילא אין בחירה. כי באמת רק השי"ת מבין את השכל הזה של הידיעה והבחירה. וגם רק השי"ת מבין את השכל של בריאת העולם. וכדי להבין מדוע הבורא ברא את הבריאה, לשם כך ... אינו אלא טועה. כי דעת השי"ת היא עניין אחר לגמרי... ורק הוא עצמו יודע את סיבותיו שלו... *** ושאלת הידיעה והבחירה היא צמצום ולבוש גשמי של שאלת הצמצום, דהיינו לדעת כיצד הבורא צמצם את עצמו וכולי... וכדי לדעת את ... מעצמה. כי כל הבחירה שיש לאדם בעולם הזה, היא נובעת רק משום כך שהאדם לא מבין את העניין של הידיעה והבחירה. אך ברגע שהאדם מבין ויודע את השכל של הידיעה והבחירה, באותו הרגע הוא זוכה לכל הנ"ל והוא כבר נמצא בעולם הבא ממש, למרות שהוא כאן בעולם הזה ממש ...

... האדם פסול לעדות. ונחדד: שכל תקין היינו שכל שבו אין לאדם שום שאלה בעולם בשום נושא בעולם, שזו תכלית הידיעה. וכל זמן שהאדם לא הגיע לכך שהשכל שלו שלם לגמרי, דהיינו כל זמן שיש לאדם ספק כלשהו בנושא כלשהו ... פתאום משהו נוסף שיהפוך אצלו את כל הקערה על פיה וכולי. כך שבאמת כל זמן שאדם לא זוכה לתכלית הידיעה ולידיעה שלמה, הרי שכל מה שהוא בטוח בו, הוא רק אמונה בלבד ולא שכל אמיתי. *** ואדרבה על האדם ...

... ח"א - תורה כא - עתיקא טמיר וסתים אבל כשיכנס המקיף הזה לפנים ואז יתגדל השכל האנושי ויתגלה לאנושי הידיעה והבחירה אז יתבטל הבחירה כי אז על ידי גדולו של השכל יצא מגדר האנושי ויעלה לגדר מלאך היינו שהשכל ... הוא השגת האין סוף עצמו שהוא מעל למלאכי השרת כולם וכולי. והשכל הזה של השגת מה, הוא בחינת תכלית הידיעה שהיא מושגת בבחינת רצוא ושוב כידוע. וזה בחינת תכלית הידיעה כי תכלית הידיעה אשר לא נדע כי השגות אלו המקיפים, שהם בחינת שעשוע עולם הבא זה בחינת: "מה רב טובך אשר צפנת ... מעין כל וזהו: "מה רב טובך" מה דיקא כי הם בחינת מה, בחינת "מה חמית מה פשפשת" בחינת 'תכלית הידיעה אשר לא נדע' וכאשר הצדיק חוזר מהביטול שלו בבחינת מה, אל השכל שלו. אז השכל שלו הוא כמו השכל ...

... היינו שכל שהוא נצחי (וגם זו בחינת החיים הנצחיים). היינו, כי מאחר שהאדם מבין את השורש של הבריאה, ממילא הידיעה שלו היא שלמה, וממילא היא גם נצחית. וזו בחינת האמת לאמיתה, דהיינו אמת נצחית שאינה תלויה בשכל האנושי. כי ... אמת יחסית. אך ידיעת האמת של השכל הנקנה, זו ידיעת אמת נצחית. והשכל הנקנה הוא בחינת ידיעה שלמה, תכלית הידיעה שלא נדע, השכר לעולם הבא, התשובות לשאלות שבאות מהחלל הפנוי, תורה דעתיקא סתימאה, להכלל בא"ס וכולי. ****** בעניין השכל ...

... בשביל זה אינו מתלהב כל כך, ואינו מדקדק כל כך וכל אחד לפי מעוט שכלו וידיעתו, כן התלהבותו ודקדוקו והידיעה היא מהיצר הטוב שבלב והסתרת הידיעה היא מהיצר הרע שבלב והסתרת הידיעה, הן הן אפיקורסות וקשיות, שהיצר הרע מקשה את לבו לפל ברעה והתקון לזה המחלקת שבלב, לתקן אותו בשרשו הינו ...