... חדשים הרבה מאד מאד כפלי כפלים כמה וכמה פעמים כנ"ל ועל כן כשנתוסף שכן מישראל כגון במקום שדרים שם יהודים, כשנתוסף עליהם עוד שכן מישראל אזי נתרבה ונתגדל התפילה במאד מאד כי נתוסף נפש אחת להקבוץ כנ"ל ועל ידי ...

... שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר והנה מן היאר עלת שבע פרות וכו' ה' אלקי גדלת מאד הוד והדר לבשת עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה א. כי צריכין לשמר מאד את הזכרון, שלא יפל לשכחה, בחינת ... שלו כן יגדיל המחשבה בזה וכן לא יסתכל בזה למעלה ממדרגתו כי 'במפלא ממך אל תדרש' וזה גדלת מאד, הוד והדר לבשת הינו כשרוצה לקח דבר מזה העולם שהוא בחינת: "הוד והדר לבשת" שהם בחינת רגלין המלבשין בזה העולם יהיה בבחינת גדלת מאד הינו שההגדלת השכל, יהיה במדה ובצמצום וזה ... שהוא סטרא דשמאלא שממנו הצמצום [כמו שכתוב בסבא שם מאד, דא הוא סטרא דשמאלא] [כי הרגלין הם בחינת נצח והוד, שהם בחינת הוד והדר וכמו שכתוב בסבא הנ"ל "הוד והדר לבשת", אלין תרי בדי ערבות וכו' עין שם שהם בחינת נצח והוד בחינת רגלין כידוע]. ואפילו מי שיודע ומבין בזה הינו שזוכה להבין הרמזים שמרמז לו השם יתברך בכל דבר ואם ... שאינם יכולים ללמד הם מקימין עסק התורה במה שקורין קריאת שמע כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה ותפילה, הוא בחינת: "הוד והדר" הנ"ל הינו בחינת: "הארץ הדם רגלי" הנ"ל הינו בחינת רגלי הקדשה המלבשין בזה העולם כנ"ל. ומשא ומתן, היא ...

... הנקדות טובות, מתוך הרע והפסלת שבו וכו' כנ"ל על ידי זה נעשין נגונים כנ"ל ואזי הוא יכול להתפלל ולזמר ולהודות לה' מחמת גשמיותו ומעשיו הרעים שרואה שהוא רחוק מאד מאד מן הקדשה באמת אזי על פי רב אינו יכול ... מקדשת ישראל שמוצא בעצמו עדין ואזי כשמחיה ומשמח את עצמו על ידי זה כנ"ל אזי הוא יכול להתפלל ולזמר ולהודות לה' וזה בחינת: אזמרה לאלקי בעודי דיקא הינו על ידי בחינת העוד שלי שאני מוצא בעצמי בחינת עוד מעט ואין רשע כנ"ל על ידי אותה הנקדה על ידי זה אוכל לזמר ולהודות לה' כנ"ל אזמרה דיקא הינו זמירות ונגונים שנעשין על ידי שמלקט הנקדות טובות כנ"ל. [והזהיר רבנו, זכרונו לברכה, מאד ... מעט טוב ונקדות טובות וכו' כנ"ל ועל ידי זה יחיה וישמח את עצמו, ויצפה לישועה עדין ויוכל להתפלל ולזמר ולהודות לה', בבחינת אזמרה לאלקי בעודי כנ"ל ועל ידי זה יזכה לשוב באמת אל ה' כנ"ל] ודע שמי שיכול לעשות ...

... לפיכך זנבו קצר, כדי שלא ידבקו בו הקוצים ובעי לכרכושי בקי להבריח היתושים וזהו ששאל רבי זירא את רב יהודה. מאי טעמא גמלא זוטרי גנובתה ותורי אריכא גנובתה 'גמלא' זה בחינות הצדיק הפשוט בבחינת: "ולא הלכתי בגדלות ונפלאות כגמל ...

... זה בחינות חסדים הפנימיים "והצנע לכת", זה בחינות מקיפים, בחינת סכה כי דפנות הסכה הם שתים כהלכתן, שהם נצח והוד, ושלישית אפילו טפח, שהוא בחינות יסוד וזה בחינות: "והצנע לכת" 'והצנע', זה בחינות יסוד, 'מגלה טפח ומכסה טפח' ו'לכת', זה בחינות נצח והוד "עם ה' אלקיך" זה בחינת ארץ ישראל כי 'כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוקי' כי ארץ ...

... היה לאיש אחד עשיר מאנשי רבנו זכרונו לברכה איזה עסק עם אדונים בויניציא מאנשי חיל של הקיר"ה [הקיסר ירום הודו] הינו שהעמיד להם קמח ולא הוטב בעיניהם ורצו האדונים הנ"ל לסכן אותו בסכנות נפשות לבד מסכנת ממון. ובשעה שאמר ...

... התורה באר הדבר יותר כי אז התחיל בהתחלת התורה תכף לדבר מארץ ישראל. ואמר בזו הלשון מי שרוצה להיות יהודי, דהינו לילך מדרגא לדרגא אי אפשר כי אם על ידי ארץ ישראל וכשמנצחין המלחמה אז נקראין איש מלחמה כי ...

... בקש שעל כל פנים יודיעו לו על ידי חיות ועופות אבל על ידי בני אדם אינו רוצה ועדין לא הודיעו לו. ואמר לנו אתם אנשים קטנים במעלה מאד ואין לי עם מי לדבר. אך אף על פי כן, אף ...

... על הספינה פעם אחד לא היה להם לחם ולא אכלו כמה ימים עד שהגיעו לאיזה עיר ולא היה שם יהודים רק ישמעאלים ולקח ישמעאל אחד את רבי נחמן הנזכר לעיל ונתן לו לאכל והוא כבר לא אכל כמה ימים ...

... בגלל כן נקרא איש חסיד כי מבטל הדין והחשך, וממשיך חסדים בעולם ה. וזה פרוש שלשה הזהרות שהזהיר רבי יהודה בן בתירא מנציבין 'הזהרו בזקן ששכח תלמודו מחמת אנסו' 'והזהרו בורידין כרבי יהודה' 'והזהרו בבני עמי הארץ שמהם תצא תורה' כי אלו השלשה בחינות, הם כלם רומזים להתעלות הנפש, והשכל והתורה, והזכרון. 'זקן זה ששכח תלמודו מחמת אנסו', הוא בחינת מיתה, וסכלות, מחמת שכחה 'והזהיר רבי יהודה לכבדו' שעל ידי הכבוד יתבטל ממנו השכחה ויתגלה הנפש, הינו זכרון התורה כי שרש התורה היא כבוד השם יתברך, כמו שכתוב "לכבודי בראתיו" וכו' וכמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'אין כבוד אלא תורה' ו. וזהו: 'הזהרו בורידין כרבי יהודה' כי הדם הוא הנפש שבא בגלגול וצריך השוחט לכון להעלות הנפש שבדם גם עקר חסרון הפרנסה שנתמעט בדורות הללו ...