ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צז - אֱלקִים אַל דֳּמִי לָך אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקט אֵל... שני מניעות האחת היא קדם התפילה הינו שעומד להתפלל בגדלות, שהוא מיחס גדול או מחמת שהוא עמל ויגע בעבודת הבורא ומחמת זה אי אפשר שיהיה ממשלה לתפילתו רק צריך לשכח כל זאת, ויהיה נדמה לו כאלו היום נברא, והוא ... בחינת מנשה, לשון נשיון ושכחה "כי נשני אלהים את כל בית אבי", זה היחוס "ואת כל עמלי", שעמל בעבודת הבורא. והמניעה השנית, היא בתוך התפילה כי מחמת עוונות הראשונים במזיד, או שהרהר במזיד נופלים לו מחשבות זרות בתפילתו ומחמת ... וכו' נמצא שהתפילה יש לה בחינת מלכות, ויש להתפילה כזו בחינת ממשלה וזה תענוג של השם יתברך, ונתמלא רצון הבורא ומה מתחלה שלא היה התענוג הזה רק שהשם יתברך צפה למרחוק, שיהיו צדיקים שיתפללו באפן זה ומזה התענוג נברא ...