... אדם וכשסר צלם אזי יוצא מגדר אדם לגדר בהמה, ואז סר מוראו ועקר הצלם המאיר בפני האדם, היא חכמות הבורא שנתן לאדם יתרון על הבהמה היא המאירה בפני אדם, בבחינת "חכמת אדם תאיר פניו" ועל ידי הכעס, אם חכם ...

... ועל כן אברהם שהיה ראש לגרים, ולא היה לו ממי ללמד ולא היה לו רק הלב, שחשק מאד לעבודת הבורא קבל גם כן מזה הלב של מעלה, שנקרא ספר הזכרון ואז לא היו שום צדיקים בעולם והיה נכתב על ...

שיחות הר"ן - אות כה בענין המחשבות שבמח הוא פלא גדול וגדלת הבורא יתברך שמו איך המחשבות מנחים במח חבילות חבילות הרבה מאד אלו על אלו וכשאדם צריך לאיזה דבר ונזכר בו ...

... תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? את סוד העניין של הישיבה מה משמעותו וכיצד הוא קשור לעניין האחדות של הבורא וכולי... ומקום ישוב היינו מקום המגורים של הצדיק שהוא בבחינת מקומו של עולם, היינו שהוא גר מעל ומחוץ למקום. ...

... רק ללא לבושים. דהיינו הוא אינו זוכה להשיג את סתרי התורה המלובשים בבריאה, והוא אינו זוכה לראות את התגלות הבורא בכל דבר אפילו בעשרה כתרי דמסאבותא. ומשום כך רצה משה להגיע לארץ, כדי להשיג את הבחינה הזו של השגת ...

... האמת יש בחינת הארת הרצון בשעת האכילה. כי הצדיק האמת נהנה מהאותיות שיש בכל דבר, דהיינו מהתגלות הרצונות של הבורא שיש בכל דבר. כמו כן אצל הצדיק הגוף קדוש כמו הנשמה, אז הוא אינו חושש מתאוות הגוף, כי אצל ...

... אתא תנינא = רבה קאמר לה: פושקנצא = עורב נקבה הנה מי ששומע נגינה ממנגן רשע קשה לו לעבודת הבורא. וכששומע ממנגן כשר והגון, אזי טוב לו כמו שיתבאר כי הנה קול הנגינה נמשכת מן הצפרים כדאיתא במדרש . ...

... "אני בצדק אחזה פניך", שדוד המלך, עליו השלום, אמר שבחר לו רק לזכות בצדקות שלו לחזות פני ה' ולהכיר הבורא יתברך וגם הבנים שהוא חפץ להשאיר כונתו רק בשבילו יתברך כדי להשלים, כביכול, צלם דמות תבניתו כי הבנים דקדשה ...

... הוא אצלו שטות, ולא נחשב לו לשום נסיון כלל כי מי שיש לו שום דעת ויודע מעט מגדלת אדוננו הבורא יתברך שמו כמה שכתוב "כי אני ידעתי כי גדול ה' ואדנינו מכל אלוהים" ואי אפשר להסביר זה לא בכתב ...

... שאלת הבחירה והידיעה. ומהו השורש הזה? השורש הוא הצמצום של האין סוף בתהליך הבריאה. בחירה = פירושו שהנברא נפרד מהבורא, שזהו העולם, בריאת העולם, שהוא החלל הפנוי שבו הבורא אינו נמצא. וידיעה = פירושו שהנברא אינו יכול להתקיים ללא הבורא, שהנברא הוא אחד עם הבורא, שהבורא ממלא את כל המקום, שאין עוד מלבדו וכולי. זהו שורש השאלה של הבחירה והידיעה. דהיינו הבחירה אפשרית רק משום כך שהנברא נפרד מהבורא. והידיעה פירושו שהנברא אינו נפרד מהבורא. ומי שמבין את השאלה בצורה הנ"ל, ממילא הוא מבין את הקשקוש של התירוצים השונים על שאלת הבחירה והידיעה. כי ...