... לאהב את השלום בכל מקום הן בטיבו וכו' ויכול להיות שלום בין ישראל ולאהב זה את זה ב. וצריך לדעת ש"מלא כל הארץ כבודו" ו'לית אתר פנוי מנה' ואיהו 'ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין' ואפילו מי שעוסק במשא ... אותו עמו מזה העולם הגשמי הלביש את אלקותו במדות התורה וזה בחינות של תרי"ג מצוות כי השם יתברך שער בדעתו שעל ידי המצוה הזאת נוכל להשיג אותו ועל ידי זה צמצם את אלקותו דוקא באלו התרי"ג מצוות למשל ששער בדעתו מצות תפילין שהמצוה הזאת צריך להיות כך הינו ארבע פרשיות וארבע בתים של עור כתובים ורצועות של עור כי כך שער בדעתו שעל ידי הצמצום הזה נוכל להשיג אותו ולעבדו ולכן לא צוה שיהיה ארבע בתים של כסף וזהב כי כן ... השלום כמו שכתוב: "וכל נתיבותיה שלום". והתורה, יש בה שני בחינות בחינות נגלה, ובחינות נסתר והנסתר הזה הוא אוריתא דעתיקא סתימאה דעתידא לאתגליא לעתיד לבוא ואזי כשיתגלה התורה הזאת דעתיקא סתימאה אזי יהיה השלום נפלא בעולם כמו שכתוב: "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי וכו', לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי, כי מלאה הארץ דעה את ה'" כי אזי יתגלה האהבה שבדעתו ה. כי יש שני מיני אהבות אחת שהיא אהבה שבימים כמו שמובא לעיל "יומם יצוה ה' חסדו" יומא דאזל ... ישראל וזה שבפעל ויש אהבה שהוא בכח הינו האהבה שהיה בין ישראל לאביהם שבשמים קדם הבריאה שהיו ישראל עדין בדעתו ובמחו למשל, יש אהבה שהאב אוהב את בנו שכל אדם יכול להשיג זאת האהבה והתקשרות והאהבה שיש בין הבן ... קדם ההולדה זה ההתקשרות והאהבה אין אנו יכולין להשיג עכשו כי אין משיגין עכשו כי אם בזמן ובמדות ואהבה שבדעתו ובמחו היא למעלה מהזמן והמדות ואינו מלבש בשום לבוש ולעתיד לבוא שיתגלה אוריתא דעתיקא סתימאה ואז יתקים מאמר חכמינו, זכרונם לברכה . עתידים צדיקים להראות באצבע כמו שכתוב "זה ה' קוינו לו" כי אז יפשט הקדוש ברוך הוא את לבושיו "וימלא הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" ויתגלה האהבה שהיא בדעת שהיא פנימיות התורה הינו אלקותו השוכן בתוך התורה והמדות כי עכשו הלבוש הזה הוא מכסה על אלקותו הינו על ... אלקותו אזי יתרבה השלום כמו שכתוב "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי, כי מלאה הארץ דעה" שיתגלה האהבה שבדעת וזהו: "והיה יום אחד יודע לה'" שיתגלה האהבה הנקרא יום כמו שכתוב: "יומם יצוה ה' חסדו" הינו התורה הפנימיות ... אזי יתגלה שלום רב בעולם שיתחברו כל הפכים יחד כמו שכתוב: "וגר זאב עם כבש" כי אז יתגלה האהבה שבדעת הנקרא "יום אחד יודע לה'" הינו האהבה שבדעת אשר הוא לא יום ולא לילה הינו שהאהבה הזאת היא למעלה מהזמן ולמעלה מהמדות ו. ואפילו במדות עצמן כל אחד לפי בחינתו הוא בחינת דעת לבחינה שתחתיה כמו שאמרו חז"ל 'מה שעשתה חכמה עטרה לראשה, עשתה ענווה עקב לסלותא' נמצא שהמדרגה הפחותה של עולם היצירה הוא בחינת דעת לעולם העשיה שתחתיו נמצא שיש אדם שאהבתו שיש לו עם השם יתברך במדותיו ובזמן הוא בחינות אהבה שבדעת שלמעלה מהזמן להאדם שהוא במדרגה פחותה ממנו וזה שאמרו רז"ל: "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו" אם הרב דומה למלאך ה' צבאות הינו שכופה את יצרו אזי הוא דומה למלאך ה' צבאות ... מפיהו" כי בודאי יודע הוא את התורה אפילו מדברים גשמיים הוא מלקט אותיות התורה וזה "כי שפתי כהן ישמרו דעת" כהן, הוא בחינות חסד "ישמרו דעת", הינו שיתגלה על ידי הרב הזה האהבה שבדעת שהוא לפי מדרגתך אהבה שהוא למעלה מהזמן שהוא יום אחד יודע לה' וכו'. ז. ויכול כל אדם לטעם טעם אור האהבה שבדעת כל אחד לפי בחינתו אפילו עכשו בתוך הימים הינו כשיקשר את לבו לדעתו כי כל אחד מישראל יודע שיש אלהים בכלל אבל הרשעים הם ברשות לבן והמדות והימים הם נכללין בלב כמו ... . 'רחמנא לבא בעי' 'ובלבד שיכון את לבו לשמים' כי עקרן של המדות הוא הלב נמצא כשמקשר את לבו לדעתו, שיודע שיש אלוהים בכלל שמלא כל הארץ כבודו ויודע בידיעות התורה וכשכופה את לבו לדעתו הזה הינו שלבו ברשותו אזי נכללין גם כן המדות שבלבו לדעתו ואזי מקבלין המדות אור האהבה שבדעת ורואה ומשיג אור הגנוז לפי בחינתו הינו שהצדיקים והתורה שהיה גנוז וצפון עד עתה ממנו כשכופף את לבו להדעת אזי מקבל הלב שהוא שרש לכל המדות ומקבל אור האהבה שבדעת הוא האהבה שהיה בכח בין הקדוש ברוך הוא לישראל קדם הבריאה וזה "מי האיש החפץ חיים" "חפץ", הוא בחינת לב שהחפץ הוא בלב "חיים", הוא בחינת דעת כמו שכתוב: "מקור חיים שכל בעליו" הינו כשמקשר את הלב להדעת שלבו ברשותו שכופף את יצרו אזי לפי בחינתו, אהב ימים הוא ממשיך את האהבה מדעת לתוך הימים ולתוך המדות לראות טוב ורואה ומשיג את האור כי טוב וגנוז ושמעתי בשמו, שאמר שבהתורה הזאת כלולים ... של לולב הוא להמשיך כל החסדים עד החזה להאירם אל המלכות וצריכין לנענע הנענועים כדי להמשיך אור משרש החסדים שבדעת אל החסדים המתפשטים בגוף להוסיף עליהם אור גדול משרשם שבדעת וכו' עין שם ב"פרי עץ חיים" בשער הלולב וגם מבאר שם שהכונה בענין הכתוב: "יומם יצוה ה' חסדו" ולא ... החסד שהוא יומא דאזל עם כלהו יומין דהינו שהאהבה שהוא החסד מלבש בכל המדות וכו' ומבאר שם שיש אהבה שבדעת שהיא למעלה מהזמן והמדות ועל ידי שמקשר לבו לדעתו, שלבו ברשותו וכו' אזי מקבלין המדות אור האהבה שבדעת וכו' כנ"ל וכל זה הוא סוד כונות לולב הנ"ל שהוא להמשיך הארה משרש החסדים שבדעת שהוא בחינת אהבה שבדעת לתוך החסדים שבגוף שהם בחינת כלליות המדות שבכלם מלבשים חסדים שהם בחינת אהבה כנ"ל. וכל זה כדי להאיר אל ... לכל השבעים לשונות העכו"ם שזהו סוד השבעים פרים שמקריבין בשבילם בסוכות וזהו שאנו אומרים אחר נטילת לולב והקפותיו. "למען דעת כל עמי הארץ כי ה' הוא האלהים אין עוד" וכל זה מבאר בהתורה הזאת, כמבאר לעיל באריכות ועדין צריכין ...

... breslev.eip.co.il/?key=562 - חיי מוהר"ן - קפה - נסיעתו וישיבתו באומן רבי נחמן מברסלב מבאר כשזוכין שמתנוצץ לו הארה וזוכה לדעת מה הוא עושה אזי טוב לו ביותר שנפתחו לו כל השמים וכל החכמות. והשם יתברך מראה לו מה הוא ... האדם זוכה לשכל הנקנה, דהיינו להכלל באין סוף לגמרי, דהיינו זוכה לשכל שמעל השכל האנושי, שבשכל הזה הוא זוכה לדעת את הסוד של הבחירה והידיעה ואת סוד הצמצום והבריאה וכולי. כי עיקר האדם הוא השכל. והשכל של האדם הוא ...

... עשירות גדול לאחד כדי שהרבה הרבה יבלו ימיהם ושנותיהם חס ושלום על ידי זה כנזכר לעיל רחמנא לצלן מהאי דעתא שבשתא

... זמן חצות ונמשך עד גמר אשמורה שניה דהינו שתי שעות ובבקר טוב להסתכל על השמים ועל ידי זה נמשך הדעת

... בסימן ט"ז כל זה שמענו על הדרך, בשעת הטיול ועוד שארי תורות וכל המאמרים הנ"ל ומה שנאמר על בדיחא דעתה וכל מה ששמענו אז על הדרך הכל מקשר ומרמז במאמרי רבותינו זכרונם לברכה באגדה הפליאה ששאל רבי יהודה לרבי זירא בעת שהיה בדיחא דעתה ארבעים ותשעה תרנגולא מדלי עינא וכו' ושם מרמז כל זה

... בלמברג שבתוך דברי בדיחתו בחרוזים ונגונים כדרך הבדחנים ענה ואמר דער אלטער אלטער אלטער גאט [השם יתברך העתיק עתיק דעתיקין]. וחזר רבנו זכרונו לברכה תבת אלטער כמה פעמים כמו הבדחן שהיה רגיל להזכיר תבת אלטער כמה וכמה פעמים. וכן ... רבנו זכרונו לברכה היתה מבארת שרצה להכניס בנו אמונה בפשיטות שצריכין להאמין בהשם יתברך שהוא קדמון לכל הקדמונים, עתיק דעתיקין ואמונתו ירשה לנו מזקני זקנינו אבותינו הקדושים והדברים מובנים קצת למי שזכה לשמעם מפיו הקדוש וגם עכשו יכולין להבין ... שמו יתברך המלא כל העולם ועומד עלינו תמיד. ואי אפשר לציר ענין זה בכתב. אך המבין וחפץ באמת יבין מדעתו רמזים הרבה על ידי זה להתחזק באמונה שלמה בפשיטות, להאמין שמל א כל הארץ כבודו, והשם יתברך עמנו ואצלנו ... כתב את ענין התרוץ בכתב, אך נאבד ממנו הכתב ועתה נשכח ממנו [כדרכו תמיד שכל מה שכבר חדש, הסיח דעתו ממנו ואינו עוסק עוד בזה, רק הוא רוצה בכל פעם חדשות לגמרי וכו'. כמבאר במקום אחר]. פעם אחת שמעתי ...

... להבין ממנו על ידי זה מי הוא והוא השיב להם על כל שאלותם בחכמתו ולא יכלו להבין כלל ובלבל דעתם מאד מאד, ורמה אותם, ועקם את מחם עד שלא יכלו לעמד עליו כלל להבין ממנו לא דבר ולא חצי ...

... אבל עכשו על ידי השכחה נשכח מה שעבר ואצלו הדרך שכל מה שעבר והלך, נפסק והולך לחלוטין ואינו חוזר בדעתו עוד כלל ואינו מבלבל כלל עצמו עוד במה שכבר עבר והלך וכו' וענין זה הוא דרך עצה טובה גדולה מאד בעבודת ה' כי על פי רב יש להאדם בלבולים רבים וערבוב הדעת מאד ממה שחלף ועבר בפרט בשעת התפילה, שאז באים עליו כל הבלבולים ומערבבים ומעקמים את דעתו ממה שכבר עבר לפעמים יש לו בלבולים מענין המשא ומתן שלו ועסקי ביתו וכיוצא באשר כי לא טוב עשה ... אדם בעצמו על כן השכחה היא עצה טובה גדולה מאד לזה שתכף ומיד שחולף ועובר הדבר יעביר ויסלק אותו מדעתו לגמרי, ויסיח דעתו מזה לגמרי ולא יתחיל לחשב עוד במחשבתו בענין זה כלל והבן הדבר היטב כי הוא דבר גדול מאד ואיתא ...

... כן הוא מעורר חשק גדול בהנחשק. והיה לו רחמנות גדול עליהם וגם היו לו יסורים גדולים מזה כי אמר בדעתו כי הלא אני הוא הגורם לזה כי אני הוא המסך המבדיל ביניהם ואני גורם יסורים להמלך ולהבן מלך. ונתישב השר בדעתו מסתמא בודאי יש איזה תחבולה שיוכל להתפיס הבן מלך עם המלך כי בודאי לא יעשה המלך דבר כזה, שיהיו ... לו יסורים גדולים מזה. הינו שהאיש הנ"ל היה לו יסורים גדולים מזה שאין לו לפרע חובו. והתישב האיש הנ"ל בדעתו, שעל כל פנים צריך להתראות פנים עם הגביר ולספר לו כל לבו, באשר שהוא אנוס בדבר וכו'. ובא אצל ...

... שמפני זה לא אמר כאן הנפקא מנה דלעיל כי קדם לזה איתא שם. שלשה דברים מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו למאי נפקא מנה למבעי רחמי וכאן לא אמר נפקא מנה זו כי באלו השלשה צריכין לקבל באהבה דוקא ...