ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נא - כְּשֶׁאַתֶּם מַגִּיעִין לְאַבְנֵי שַׁיִשׁ טָהוֹר... "ומשקרות עינים" כי כשהעינים כהות הם משקרין, שאינם מראין הדבר כמות שהוא כגון על דבר גדול מראה שהוא קטן, ועל אחד שהוא שנים, הפך מן האמת כי העינים נעשו כהות מן הדמעות כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה: "ושבו העבים אחר הגשם", 'זה הראות שהולך אחר הבכי' ודמעות הן ממותרי המרה שחורה שהטבע דוחה ... הנפש, כמו שכתוב: "נפשי יצאה בדברו" והנפש הוא הדם, כמו שכתוב: "כי הדם הוא הנפש" נמצא כשאומר שקר יש לו עכירת הדמים ומזה באה המרה שחורה וממותרי המרה שחורה נתהוו הדמעות ועל ידי זה העינים כהות "הקטפים מלוח עלי שיח" "מלוח", זה בחינת דמעות, שהם מים מלוחים שבא על ידי שיחה וזה בחינת 'אל תאמרו מים מים', שהוא אזהרה על שקר [כמו שסים שם שנאמר: "דבר שקרים לא יכון" וכו'] 'מים מים' הם בחינת שקר, שהוא בחינת דמעות, שהם מים מלוחים כי השותה מים, מרוה ... השקר הוא הרבה כי אפשר לומר שהוא כלי זהב, וכלי נחשת ושאר שמות נמצא שהשקר הוא בבחינת, "בקשו חשבנות רבים" ובשביל זה לעתיד לבוא יתבטל הרע, ויתבטל ההתנגדות, ויתבטל הדמעות כמו שכתוב: "לא ירעו" וכו', הינו ביטול הרע וכתיב: "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי" וכו', הינו בחינת ביטול ההתנגדות "ומחה ה' אלהים דמעה מעל כל פנים", הינו ביטול הדמעות, שהם בחינת שקר כנ"ל כי אז "יהיה ה' ...