... שני פרות נמצא שראוי שיהיה לו ששה בנים וכן נאמר למשל, שכל ענף הוא בבחינה וערך שיהיה לו מאה אדמים נמצא שראוי להיות לו שלש מאות אדמים, משלשה ענפים הללו נמצא אם גוזל ממנה מאה אדמים, הוא גוזל ונוטל ממנו ענף אחד נמצא שנוטל ממנו שני בנים אבל דע, שבזה יש חלוק גדול אם הפרות ... היו ראויים לצאת בבת אחת, בבחינת 'ששה בכרס אחד' על כן אף שזה לא גזל ממנו כי אם מאה אדמים שהם בחינת ערך ענף אחד של שני פרות עם כל זה קלקל אור כלם מאחר שכלם היו ראויים לצאת בבת אחת וזה נטל וחסר מהם אורם, ואין להם שלמות על כן יוכל להזיק לו באלו המאה אדמים לבד שנטל ממנו לטל ממנו כל הבנים וכן יש בענין זה כמה וכמה שנויים לפי הגזלה, ולפי האילן, והענפים ...

... טוב [ולאו דוקא יום טוב ממש אלא כל יום שהוא בחינת טוב, נקרא יום טוב] כי השמחה על ידי הדמים כי העצבות מן הטחול, וטחול היא עכירות הדמים וכשמתגבר, חס ושלום, עכירת הדמים של הטחול על ידי זה באין חלשות, חס ושלום כי כשהעכירת הדמים הוא במדה בטחול אזי אדרבא הוא טובה מה שהטחול מקבל העכירת הדמים כי נשארין הדמים זכים אבל כשעכירת הדמים של הטחול מתגבר, חס ושלום נעשין חלשות, חס ושלום והרפואה היא זעה כי על ידי הזעה יוצא הארס, שיש בהדמים העכורים שהם הפילו אותו למשכב, חס ושלום ואזי נשארין הדמים זכים ואזי זוכה לשמחה כי עקר העצבות על ידי הטחול, שהוא עכירת הדמים כנ"ל ועכשו שיוצאין עכירת הדמים על ידי זעה, נעשה שמחה וכו' זיעה ראשי תבות: "זה היום עשה י'י" הינו בחינת שמחה של יום טוב, ...

... בני אדם נמוכים מגשמים שהיצר הרע שלהם הוא גם כן יצר הרע נמוך ומגשם והרב, היצר הרע שלהם הם הדמים בעצמם הינו הדם שבחלל השמאלי, שהוא בתקפו ועקר בלבולים שלהם, מעכירת ומבלבול הדמים ובאמת מי שיש לו דעת צח כל שהוא היצר הרע הזה, הוא אצלו שטות גדול ושגעון ואין צריך שום ... אפילו זה הפגם הקטן והחטא קל שנעשה כמובא גם זה בודאי לא היה, חס ושלום, מחמת תאוה מחמת עכירת הדמים, חס ושלום שמשם בא תאוה זו של ניאוף רק הפגם שלו היה למעלה בגבורות שלא המתיק היצר הרע שלמעלה, ... והדינים וגם זה היה בדקות גדול, כי ראויה היתה בת שבע לדוד וכו' . "לא תבנה בית לשמי כי דמים רבים שפכת" הינו שלא המתיק הגבורות, על כן לא זכה לבנות הבית ואף שמלחמת ה' נלחם עם כל זה ... מאד להנצל מהיצר הרע אז כי עקר היצר הרע הוא מהדינים כי אפילו היצר הרע העב והגשמי של עכירות הדמים בודאי יש לו שרש למעלה הימנו וזה היצר הרע שלמעלה ממנו, יש לו גם כן שרש כי יש כמה בחינות ביצר הרע ויש יצר הרע, שאינו מגשם כל כך, שאינו מעכירת הדמים אך הוא בחינת קלפה דקה וגם זה היצר הרע אינו היצר הרע של הקדושים בעלי חכמה ודעת כי אצלם ... השרש העליון, של כל היצרים רעים מהיצר הרע העליון עד היצר הרע התחתון המגשם והמזהם השוטה והפתי והסכל, עכירת הדמים על כן, כשיש על אדם דינים מאחר שמתגבר עליו גבורות ודינים, שהוא השרש של כל היצר הרע על כן ... אז במעלה גדולה והצרכו להזהירם מהיצר הרע שיש בהתקרבות להשם יתברך ותדע, שהיצר הרע של רב העולם, שהוא עכירת הדמים הוא שטות ושגעון וסכלות גדול כמה שאמרו: 'אין אדם עובר עברה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות' כי ... וכמו שידוע לכל מי שנלכד בזה ויש לו אלו המחשבות, רחמנא לצלן שהוא שטות ושגעון גדול והוא רק מעכירת הדמים, מעכירת ובלבול המח כי זה ידוע לכל, שעבודה זרה אין בה ממש ואף על פי כן קשה לו מאד ...

... וקשיות אצל המחקרים שבאמת אינם שום חכמה והקשיות בטלים מעקרא אך מחמת שאין בהשכל אנושי לישבם על ידי זה נדמים לחכמות וקשיות ובאמת אי אפשר לישב אלו הקשיות כי אלו הקשיות של אפיקורסית הזאת, באים מחלל הפנוי אשר שם ...

... מוהר"ן ח"א - תורה ר - הטעם שהצדיקים שבזמן הזה הם עשירים הטעם שהצדיקים שבזמן הזה הם עשירים ובזמנים הקודמים היו רבם עניים ואביונים זה מרמז במשנה: 'כל המקים את התורה מעני סופו לקימה מעשר' והצדיקים שבזמן הזה הם הם הצדיקים שהיו בזמנים הקודמים בסוד הגלגול וכבר קימו התורה מעני על כן זוכים עתה לקימה מעשר

... - תורה נב - מה שקשה קשיות על הצדיקים מה שקשה קשיות על הצדיקים, זהו מכרח להיות כי הצדיקים מתדמים ליוצרם, כמובא וכמו שקשה קשיות על השם יתברך כמו כן בהכרח שיהיה קשה קשיות על הצדיק כי הוא מתדמה ...

... לה אפילו בית ולד אמר להם: ומלחא מי סריא כי באמת מי שתקן הברית אינו נופל לתאוות הממון "אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם" הינו מי שהוא בעל מחלקת נופל לתאוות ממון וימיו כלים ברדיפה אחר מותרות וזה: 'לא ... והכלל מה שהוא מטבע ויוצא, חשוב מעות עין שם כל הסגיא וסגיא "אי מעות נקנה בחליפין" וסגיא ד"כל הנעשה דמים באחר" הכל יבאר למשכיל על פי התורה הזאת עם עוד קצת הקדמות

... עכשו אפשר שנדמה לו שמחזיק איזה בראווער [הינו מה שמבשלין בו שעורים ועושין שכר] וקונה שעורים וכיוצא וטרוד בעסקיו המדמים לו. ואף על פי כן אחר שבועות אמר רבנו זכרונו לברכה שהאיש הנ"ל היה אצלו על שבועות אות שלז ...

... שעקר התשובה השלמה היא כשאדם עובר באלו המקומות ממש שהיה מקדם התשובה כל אחד לפי מה שעבר עליו בימים הקודמים וכשעובר באלו המקומות והענינים שהיה מתחלה ממש ועכשו פונה ערף מהם, וכופה יצרו לבלי לעשות עוד מה שעשה זהו ...

... חלב' והרשעים בעוונותיהם גורמין אפרשותא בין קדשא בריך הוא ושכינתיה כי גורמין לה דם נדה ואז היא נקראת עיר הדמים ועל שם זה רשעים נקראים אנשי דמים כי שס"ה לא תעשה תלויים בשס"ה גידים ששם תהלוכת הדמים ולפי בחינת לא תעשה שעוברים כן מעוררים דם נדה להשכינה כי כמה מיני דמים יש בכן צריך להמתיק את הדמים האלו הינו לתקן הלאוין שהם הגידין ולהמשיך להם לבנונית בבחינת: 'דם נעכר ונעשה חלב' וזהו: בכל עת יהיו בגדיך ... פרורין דנהמא, עניות רדף אבתרה כל שכן מאן דזרק פרורין דמחא וזה "לא תאכלו על הדם" הינו על ידי הדמים שהם גורמים לשכינה בחינת דם נדה בבחינת עיר הדמים בבחינת: 'מדוע אדם ללבושך' בבחינת 'שנמצא רבב על בגדיו' הינו על ידי פגם הברית שהוא בחינת פגם כלליות הגידין ... כמו שכתוב: "וימתחם כאהל לשבת" הינו בחינת: 'דרך הנשר בשמים' בחינת 'זהר הרקיע' בחינת 'לשון של זהורית' שמלבין עוונותיהן והדמים של שס"ה גידין בבחינת: "אם יאדימו כתולע כצמר יהיו" ו. וכל זמן שלא תקן תקון הכללי והשכינה היא בבחינת: "מדוע אדם ללבושך" בחינת דם נדה אזי הדבור אסור בבחינת: "נאלמתי דומיה" שמאלו הדמים נעשה בבחינת 'דומיה' כי עקר הדבור תלוי בתקון הכללי שהוא בחינת: "ויגד לכם את בריתו" כנ"ל וזה בחינת: 'בתר ... דרבי שמעון, הוה אמר חד לחברה: 'פתח פיך' כי כשיש תקון הכללי שהוא קשת הברית, אזי הדבור מתר כי הדמים כבר נתתקנו בבחינת: 'דם נעכר ונעשה חלב' בבחינת: 'בכל עת יהיו בגדיך לבנים'. וזה: "למען יזמרך כבוד ולא ידם" 'כבוד', זה בחינת בגדים כנ"ל שנתלבנין מבחינת: 'מדוע אדם ללבושך' מבחינת 'דם נדה' ואז: 'ולא ידם' כי נמשך לבנונית בהדמים מבחינת: "ונוזלים מן לבנון" כנ"ל ואז הדבור מתר, בבחינת: 'פתח פיך' ז. וזה בחינת חלי נופל, רחמנא לצלן הינו כשהדמים מתגברין והם מתיזין להמח ועל ידי זה נלחץ המחין ועל ידי לחיצת המחין, רועשין האיברים כי המח הוא שר ... דם רעך" 'רעך', הינו המחין שהם 'תרין רעין דלא מתפרשין' כשהם אינם עומדים ונתבטלין מלעשות פעלתם על ידי תגברת הדמים הלוחצים את המחין על ידי זה לא תעבר על: "לא תלך רכיל" כי אז הדבור מתר בחינת 'פתח פיך, ... גידין הנ"ל שעל ידו 'הולך רכיל מגלה סוד' בבחינת: 'נכנס יין יצא סוד' כי היין הוא בחינת גידין התגברות הדמים בבחינת: 'אל תרא יין כי יתאדם', שאחריתו דם ועל שם זה נקרא "תירוש" ולמדו רבותינו, זכרונם לברכה, מזה . 'זכה נעשה ראש, לא זכה נעשה רש' הינו כשלא זכה, שאינו מזכך את הדמים על ידי זה נעשה רש שאין לו לחם מן השמים כנ"ל אבל זכה נעשה ראש, בבחינת מחין הינו בחינת ... ומתן באמונה כי מי שאינו עושה משא ומתן באמונה והוא משקע בתאוות ממון, וגוזל את חברו אזי הוא מעורר דמים הנ"ל בבחינת: מדוע אדם ללבושך הנ"ל וגורם דם נדה לשכינה, בבחינת: "וזהבם לנדה" הינו דם נדה על ידי הממון ... דבור ודבור שהוא הולך ומדבר בשעת המשא ומתן שכונתו כדי שירויח כדי שיתן צדקה וזהו בחינת תיקון הכללי של הדמים כי הצדקה הוא בחינת כלליות הגידין בבחינת: "זרעו לכם לצדקה" בבחינת 'זרע גד' הוא טפה חורתא שעל ידי התקון ... המחין בבחינת: 'מחא חורתא ככספא' ועל שם זה נקרא משא ומתן להורות שיש בו תקון לבחינת בגדים הנ"ל, לבחינת דמים הנ"ל 'משא' זה בחינת: "כי עונותי עברו ראשי כמשא כבד יכבדו ממני" שהם השס"ה לאוין הנ"ל שמתגברין על הראש ... רעך" כנ"ל והוא בחינת פגם הבגדים הנ"ל כנ"ל וזה: 'כבד יכבדו', הינו בחינת מלך הכבוד הנ"ל 'כבד', הינו בחינת הדמים שהכבד מלא דם, שהוא בחינת דם נדה הנ"ל 'ומתן', הוא בחינת תקון הכללי שהוא הצדקה בחינת: "מתן אדם ירחיב ... קיהבי לה בחינת 'שאג ישאג על נוהו' כנ"ל מאי חזא דאזל להיכא דמדלי מנה הינו כשרוצה לטהר את המלכות מהדמים הוא הולך אל המדרגה היותר עליונה הינו תקון הכללי שהוא למעלה מאשה יראת ה' בחינת: "צדיק מושל ביראת אלהים" ...