... הדור כלם ברחו. וראיתי שם שהיה חקוק על הכסא כל צורות של כל ברואי עולם וכל אחד היה חקוק עם בת זוגו אצלו ובשביל זה נעשין תכף שדוכים. כי כל אחד מצא שם וראה בת זוגו. ומאחר שבימים הקודמים למדתי נפל בדעתי שפסוק: "כרסיה שביבין די נור" ראשי תבות שדכן כי על ידי הכסא נעשין שדוכין כנ"ל גם כרסיה ראשי תבות ראש השנה יום כפור סוכות. ...

... זריזות זוכה להיות רועה נאמן. וסימן לדבר: לך אל נ'מ'ל'ה' עצל וכתיב: משם רועה אבן ישראל. ה. כשנותנין ממון להשר בשביל איזהו התמנות, שיעביר את חברו וימנה אותו, זהו כמו כשוף. ו. הרהורי עבודה זרה והרהורי זנות ושפיכת דמים ולשון הרע, הם באים על מי שרגיל בנדרים, אבל נתבטלים על ידי המנהיג שבעיר, המסדר הגביות והמסים על כל אחד ואחד לפי ערכו, ...

... וכו' ] וגם תקונו הוא גם כן רק על ידי בחינת הידים בבחינת: "ויתנו אל יעקב את כל אלקי הנכר אשר בידם" כי מ'חות"ם' נעשה 'נד"ת' בבחינת: "ידיכם דמים מלאו" כי יד במלואו [כזה: יוד דלת] הוא מספר נד"ת הינו עבודת אלילים שמטמאה כנדה ג. וצריך לראות למלאת את הידים ...

... הר"ן - אות שז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן לענין מה שדרך העולם לומר בכל שנה ובכל עת שעכשו אינם עתים טובות ובשנים הקודמים היה טוב יותר וכו' כידוע שיחות כאלו בין רב העולם דברנו עמו מזה הרבה ורב השיחה היה שספרו ... הראשונים הטובים היה הכל בזול גדול הרבה יותר משל עכשו כי לא היה אז נגידים ועשירים גדולים כמו עכשו ומה שמוציא עכשו בעל הבית פשוט ואפילו מקבל חשוב הוא יותר מההוצאות של הנגידים, שבשנים הקודמים כידוע ומפרסם כל זה ענה ואמר הלא אדרבא, השם יתברך מנהיג עתה העולם יפה יותר מקדם ! ...

... ידי זה הוא משלים את דעתו, ומתקרב לשלמות הדעת. וזה בחינת הלכות כמובא. כי הלכות הם בחינת תהלוכות הדמים . דהיינו כי כאשר האדם אינו יודע מה לעשות וכיצד לנהוג, זה בחינת שאלות וספקות שממרות ...

... שמחה, בחינת: "ושמחת בחגך" בחינת שמחה של יום טוב [ולאו דוקא יום טוב ממש אלא כל יום שהוא בחינת טוב, נקרא יום טוב] כי השמחה על ידי הדמים כי העצבות מן הטחול, וטחול היא עכירות הדמים וכשמתגבר, חס ושלום, עכירת הדמים של הטחול על ידי זה באין חלשות, חס ושלום כי כשהעכירת הדמים הוא במדה בטחול אזי אדרבא הוא טובה מה שהטחול מקבל העכירת הדמים כי נשארין הדמים זכים אבל כשעכירת הדמים של הטחול מתגבר, חס ושלום נעשין חלשות, חס ושלום והרפואה היא זעה כי על ידי הזעה יוצא הארס, שיש בהדמים העכורים שהם הפילו אותו למשכב, חס ושלום ואזי נשארין הדמים זכים ואזי זוכה לשמחה כי עקר העצבות על ידי הטחול, שהוא עכירת הדמים כנ"ל ועכשו שיוצאין עכירת הדמים על ידי זעה, נעשה שמחה וכו' זיעה ראשי תבות: "זה היום עשה י'י" הינו בחינת שמחה של ...

... הצרה בלב כי הלב יודע ומרגיש הצרה ביותר כמו שכתוב: "לב יודע מרת נפשו" כי "הלב מבין" ועל כן הוא מרגיש הצרה ביותר ואזי, בשעת הצרה, מתכנסים כל הדמים ועולים אל הלב כמו כשיש צרה באיזהו מקום, חס ושלום אזי מתכנסים כלם אל החכם שיש שם, לקבל ממנו עצה כמו כן נתקבצים כל הדמים ועולים אל הלב לבקש עצה ותחבולה כנגד הצרה ואזי הם שוטפים על הלב ואז הלב בצרה ובדחק גדול כי לא די שהלב דואג בעצמו כי הוא מרגיש הצרה יותר מכלם אף גם הדמים שוטפין עליו ומצרין לו מאד ועל כן כשיש, ... גדולות כי הוא מבקש לנענע מעצמו ולהשליכם מעליו ועל כן הוא דופק בדפיקות גדולות בשעת הצרה, חס ושלום ואחר כך כשיוצאין מהצרה אזי חוזרין תהלוכות הדמים לילך כסדר בתוך שבילי הגוף ועל כן התודה, שהיא באה כשיוצאין מהצרה היא מכנה בשם הלכה על שם תהלוכות הדמים שהולכין כסדר כשיוצאין מהצרה כנ"ל ג. ומזה באה הולדה בנקל כי 'בשעה שאשה כורעת לילד ירכותיה מצטננות' ועל ידי זה נעשה ההולדה כי הדמים עולין למעלה ואזי נדחק המקום שם ואזי הם דוחים את הולד לחוץ ואחר כך חוזרים הדמים למקומם שזה בחינת תודה הלכה שהוא בחינת תהלוכות הדמים שחוזרים לילך כסדר כנ"ל כי גם ההלכה היא ... יש תמכי אוריתא, שנותנים ממון ללומדי תורה ובתחלה הם מחסרים ממונם מעצמם כי כשנותנים הממון להתלמיד חכם, נחסר אצלם שזה בחינת ירכותיה מצטננות כי 'דמים תרתי משמע' (מגילה יד: וע' חא"ג שבת קלט ... על ידי שעשה אנגריא בתלמידי חכמים ובטל אותם מן ההלכות על ידי זה חלה את רגליו כי ההלכות הם בחינת תקון וקיום הרגלין כי ההלכות הם בחינת תהלוכות הדמים, שחוזרין והולכין כסדר כנ"ל ואסא שפגם בזה ובטל את התלמידי חכמים מן ההלכות על כן חלה את רגליו ד. וכשזוכין לבחינת תודה הלכה על ידי זה נתגלה אור האמת ומאיר בהדבור. כי מתחלה כשהדמים שוטפין על הלב הוא בחינת פגם האמת בבחינת: "אנשי דמים ישנאו תם" אבל אחר כך כשיוצאין מהצרה, שזה ... וממשכת הלחלוחית להגוף כי הגוף יש לו תנועות שהם מיבשין הגוף כי התנועות מיבשין ועל כן עקר הקיום על ידי הראה שממשכת לחלוחית וכשהלב בצרה, שאז הדמים עולין ושוטפין על הלב ואזי הלב דופק ... בחינת תקון הצרה כנ"ל ובתחלה כשהצדיק בצער ובצרה כמה וכמה נשמות שבעולם הזה ועולם הבא מקוננין ומתאבלין על צערו וגם השכינה מקוננת כי אפילו על דמים של רשעים השכינה מקוננת קל וחמר על דמן של ...

... כחכמות ... כן יש כמה מבוכות וקשיות אצל המחקרים שבאמת אינם שום חכמה והקשיות בטלים מעקרא אך מחמת שאין בהשכל אנושי לישבם על ידי זה נדמים לחכמות וקשיות ובאמת אי אפשר לישב אלו הקשיות כי אלו הקשיות של אפיקורסית הזאת, באים מחלל הפנוי אשר שם בתוך החלל הפנוי אין שם אלקות כביכול ועל כן אלו הקשיות הבאים משם, מבחינת חלל ...

... המידות - קנאה חלק א' א. כשיתבטל הקנאה, אזי יהיה קבוץ גליות. ב. על ידי קנאה בא שרפה. ג. על ידי קנאה בא שפיכות דמים. ד. על ידי קנאה בממון חברו נעשה שוטה. ה. על ידי ביאתך לצדיק יתבטל ממך הקנאה. ו. על ידי קנאה עצמותיו ...

... ושלום, הן צרות בכלליות או בפרטיות אי אפשר לרקד כי כשיש דינין מוסרין אותן לשלוחי הדין והם נקראים רצים והם בחינת רגלין ואזי הרגלין כבדים מחמת הדמים שנתפשטו לשם, הינו הדינין כי דמים בחינת דינים וכשנולד הדין אזי יוצאין הדמים מהרגלין כי בשעת לדה יוצאין הדמים מרגלי האשה ועל כן נצטננין רגליה כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ועקר הלדה על ידי שיוצאין הדמים מהרגלין הינו שיוצאין הדינין מהרגלין כי בשעת עבור הוא בחינת דין כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה כאשה עברה' נמצא שעבור הוא בחינת דין ולדה הוא בחינת המתקת הדין כי אז בשעת לדה יוצאין הדמים מהרגלין שעל ידי זה עקר הלדה כנ"ל [ועין מזה ב"לקוטי תנינא" " בסימן ב] ועל כן בעת הדין והצרה, חס ושלום, אי אפשר לרקד כי אז אי אפשר להגביה הרגלין כי הרגלין הם כבדים בשעת התגברות הדינין מחמת שהדמים שהם בחינת דינין נמשכין אז לתוך הרגלין כנ"ל אבל כשיוצאין הדמים שהם הדינין מהרגלין דהינו כשנמתקין הדינין אזי הרגלין קלים ואזי יכולה השמחה להתפשט שם עד שירקד מחמת השמחה ולהמתיק הדין הוא על ידי שהאדם דן את עצמו דהינו ... דן ושופט את עצמו על ידי זה ממתיק ומבטל הדין שלמעלה כי 'כשיש דין למטה אין דין למעלה' [ועין מזה לעיל בסימן ט"ו] ואז כשנמתק הדין אזי יוצאין הדמים מהרגלין ואזי יכולה השמחה להתפשט ברגלין עד שזוכה לרקודין וזהו והיה עקב תשמעון לשון שמחה עקב הם הרגלין הינו לזכות לשמחה עד שהעקבים שהם הרגלין ישמעו השמחה ...