... מרצון אל רצון והישיבה מורה על העדר השתנות הינו ביטול הבחירה ועטרותיהם, הינו המקיפים כמו: "שאול ואנשיו עטרים אל דוד" בראשיהם ולא על ראשיהם הינו המקיפים יכנסו בתוך המחין לפנים ואז יכנסו כל השכליות שלא היה יכול להבין אותם ...

... את הצדיק אהבה שלמה כמו שכתוב: "ונפשו קשורה בנפשו", ותרגומו: 'חביבא לה כנפשה' וכמו שכתוב: "ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד" ואהבתו את הצדיק יהיה יותר מאהבת נשים, כמו שכתוב: "נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים" אזי על ידי ההתקשרות להצדיק, ...

... זה בחינת מחלקת, כתרגומו "ורבו בעלי חצים", 'בעלי פלגתא' ומי שאוחז תאוותו ממחלקת, בודאי כאלו לא מת כמו שבקש דוד: "אגורה באהלך עולמים" וכי אפשר לדור בשני עולמות, אלא שיהיו אומרים דבר הלכה משמו (מימרא זו איתא נמי בבבלי יבמות צו אלא דשם בירושלמי הגירסא וכי עלתה על דעתו של דוד שיהא חי וקיים לעולמים אלא וכו' מבואר מזה ביותר דע"י שאומרים וכו' הוא חי וקים לעולם ואינו מת) ואז ...

... הוא תלוי דיקא בבריות עולם השפל וכל הנשמות מכרחין לעבר בזה העולם כדי להשיג התכלית כי 'אין משיח בן דוד בא, עד שיכלו כל הנשמות שבגוף' כי כלם מכרחין לבוא לזה העולם השפל כדי להשיג התכלית על ידו כנ"ל ...

... אחד ואף על פי כן יש ביניהם מחלקת זה מחמת שאחד משנה מדתו שבשרשו וזה בחינת מחלקת שבין שאול ודוד כי כתיב "אך טוב וחסד ירדפוני" 'הינו טוב הינו חסד אלא טוב טובה כליל בגוה חסד דאתפשט לבר' וזה ... בחינת חסד בחינת: "ותורת חסד על לשונה" ועל ידי זה יש ביניהם מחלקת וזה בחינת המחלקת שהיה בין שאול ודוד ששניהם היו צדיקים גדולים ואף על פי כן היה ביניהם מחלקת הינו מחמת בחינות הנ"ל כי זה היה בחינת טוב וזה היה בחינת חסד כי אמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'דוד דגלי מסכתא' כתיב בה: "יראיך יראוני וישמחו" 'שאול דלא גלי מסכתא' כתיב בה: "אל כל אשר יפנה ירשיע" הינו כנ"ל כי 'שאול דלא גלי מסכתא', זהו בחינת טוב 'דטובה גניז בגוה' אבל דוד דגלי מסכתא שהיה מלמד תורתו לרבים זהו בחינת חסד דאתפשט לבר, בחינת "ותורת חסד על לשונה" ומחמת זה היה ... שהמחלקת של צדיקים, הוא נמשך מהתורה כנ"ל אבל יש מחלקת של הרשעים שאינו נמשך מהתורה כלל וזהו שהיה קובל דוד לפני השם יתברך: "כרו לי זדים שיחות אשר לא כתורתך" שהם משיחין וחולקין עלי שלא על פי התורה כלל וזה שבקש דוד: "אך טוב וחסד ירדפוני" שבכל עת שיהיה עלי רדיפות ומחלקת שיהיה המחלקת רק משם, מבחינת טוב וחסד כנ"ל

... העבודה זרה נתעבר החרון אף ונמשכין חסדים ואז הרגלין הם בבחינת רגלי חסידיו הינו בבחינת חסדים הינו בחינת "חסדי דוד הנאמנים" 'הנאמנים' דיקא, כי נתבטלו המינות והכפירות וגם זה בחינת המחאת כף כי על ידי הרוח נתגלה הארת הידים כמו שכתוב: "קול דודי דופק" 'דופק' זה בחינת רוח, כמובא בתקונים וסמיך לה: "דודי שלח ידו מן החור" זה בחינת התגלות הארת הידים הינו בחינת המחאת כף ואז נתבטל העבודה זרה, הינו הכפירות ... ז. והתורה היא גם כן בחינת ידין ורגלין כי יש בהתורה נגלה ונסתר נגלה הוא בחינת ידים כמו שכתוב: "דודי שלח ידו מן החור" 'מן החור' הינו חרות על הלוחות, שהוא בנגלה ונסתר הם בחינות רגלין כמאמר חכמינו, זכרונם ... בחינת התורה בעצמה כנ"ל וזה בחינת מרדכי ואסתר מרדכי מר דרור דרור, לשון חרות זה בחינת ידים כמו שכתוב: "דודי שלח ידו מן החור" כנ"ל ואסתר הוא בחינת שוקין מה ירך בסתר כנ"ל וזה לשון פורים הינו ביטול העבודת ...

שיחות הר"ן - אות צח אמירת תהלים מעלה גדולה כאלו אמרם דוד המלך בעצמו כי הוא אמרם ברוח הקדש והרוח הקדש מנח בתוך התבות וכשאומרם הוא מעורר ברוח פיו את הרוח הקדש עד שנחשב כאלו אמרם דוד המלך, עליו השלום בעצמו והוא מסגל מאד לרפאות החולה להיות לו בטחון רק על השם יתברך שעל ידי אמירת ... והבטחון הוא בחינת משענת כמו שהאדם נשען על המטה כן הוא נשען על הבטחון שבוטח שיושיעו ה' כמו שאמר דוד: "ויהי ה' למשען לי" ועל כן על ידי זה נתרפא החולה כמו שכתוב: "אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה" וזה בחינת: "ויצא חטר מגזע ישי" הנאמר על משיח שהוא דוד בחינת "רוח אפינו משיח ה'" וזה בחינת: 'עתידין צדיקים שיחיו מתים על ידי המשענת' בחינת "ואיש משענתו בידו" בחינת ...

... מישהו אחר עושה משהו דומה למשהו שהוא עשה, לאו דווקא דומה ממש, אלא דומה ברמה הרעיונית. כמו המשל של דוד המלך וכבשת הרש כפי שמסופר בתנ"ך. ומה שהאדם פוסק על חברו, זה בדיוק מה שהוא מקבל על עצמו... ולכן ...

... שכל אמתי קצת יכול להבין בהם קצת רמזים נפלאים ונוראים [אמר המעתיק עין בלקוטי א' סימן יב במאמר תהלה לדוד ובלקוטי הלכות הלכות תלמוד תורה הלכה ג' ותבין קצת דברי צחות הנ"ל] אות תצה וכבר ספר שהבעל שם טוב ...

... התלמיד חכם, ידעו שבודאי מלחמות גדולות יתעוררו על מדינה הזאת. ב. כאב הראש בא על שמעז פניו כנגד זרע דוד המלך.