... וישמעאל אנון תרין עננין דמכסין על העינין שאין יכולין להאיר תמיד בבחינת שמש ובשביל זה צריך הצדיק לבטל את דבקותו כדי שלא יתגברו האמין עשו וישמעאל על עיניו ויתבטל, חס ושלום, חכמתו לגמרי אבל על ידי תרין משיחין שיפוצו מעינותיהם חוצה ויהפך לכלם שפה ברורה אז יתקים: "והיה אור הלבנה כאור החמה" ואז לא יצטרך לבטל מדבקותו [מסימן טו עד כאן לשון רבנו, זכרונם לברכה]

... די פשוט. העניין הוא השורש של השמחה שלהם. השמחה של הצדיק היא שמחה ללא חסרון כלל. והיא שמחה שנובעת מדבקות להשי"ת שהיא שמחה אין סופית וכולי. אך לעומת זאת, השמחה של השיכורים האלו, למרות שהיא נראית כמו השמחה של ...

... האלו מסתדרים, ומה פשר עניינם? תשובה: לכל דבר בעולם יש שורש וגם להתבודדות יש שורש. השורש של ההתבודדות הוא דבקות בהשי"ת דהיינו להכלל בא"ס בשלמות. התבודדות = בדידות = לבד = קדוש / פרוש / נבדל = אחד. כפי ...

... ועקר יניקתם, מהדבורים שאינם זכים כל כך וכשראשי התאוות שהם הקליפות מתגברים צריך להדביק ולהסתיר אחורי הקדשה שלא יינקו ודבקות אחורי הקדשה, היא על ידי התענית כמו שכותבים שם הוי"ה בבחינת אחורים שכותבים מתחלה יו"ד ואחר כך כשרוצים וכותבים ה"א, חוזרים לאחורים וכותבים יו"ד ה"א וכו' כן התענית, שהוא עקר הכנעתן של השרים הנ"ל הוא בבחינת דבקות אחורי הקדשה כי עקר זכות התענית אינו אלא כשאנו חושבים השעות שהתחיל להתענות למשל כשמתענה שני ימים, היום השני ... ללחלח הגרון, ואז יוכל לדבר וזה בחינת: "ויהי רעב בארץ" 'רעב', הינו בחינת תענית, שמרעיב את עצמו וזה הוא דבקות אחורי הקדשה כי הויה אלהים בחינת אחורים מספר רעב [כי שם הויה באחורים, דהינו י י"ק יק"ו יקו"ק עולה ...

... אם להבין ולהורות אבל לא לעשות עמהם, דהינו לכונם בתפילה מי שאינו ראוי לזה ואמר כי עקר התפילה היא דבקות להשם יתברך והיה טוב יותר להתפלל בלשון לעז, שמדברים בו כי כשמתפללים בלשון, שמדברים בו אזי הלב סמוך ודבוק ...

... יכול להמצא בגן עדן (לפי דמיונו), אך כל זמן שהוא מתיירא לאבד את הגן עדן, דהיינו מתיירא לאבד את הדבקות וההנאה, הרי שהוא עדיין ביראות נפולות, ששורשן הוא רק באחרי הבריאה שיש רע. תקשר את כל עניין יראת הרוממות ...

... מהתורה והיא השורש של התורה, אך קיום העולם הוא רק בזכות התורה בלבד כנ"ל. כי התפילה היא כולה בחינת דבקות ואין סוף, שהוא כולו בחינת לפני הבריאה, ששם אין קיום לעולם כלל. וברמה המעשית זה אומר, שמי שרוצה להשיג ...

... ובטהרה איזה דין ופסק שחדש איזה תנא או צדיק אחר על ידי זה נעשה בחינת נשיקין ונשיקין זה בחינת התדבקות רוחא ברוחא כי הפסק הזה, הוא דבורו של התנא ודבור הוא החיות כמו שכתוב: "לנפש חיה", ותרגומו: 'לרוח ממללא' ... פה נמצא שמדבקין רוח הצדיק שחדש זה החדוש עם רוח ממללא הינו עם הדבור הלומד זה החדוש עכשו וזאת ההתדבקות רוחא ברוחא נקרא נשיקין נמצא, כשלומדין איזה הלכה שחדשו התנאים על ידי זה נתדבק רוח התנא עם רוח הלומד ... ואיתא בפרוש ספרא דצניעותא שהנשיקין היא על ידי החכמה כשנתעוררים השפתים עליונים שהן נצח והוד עליונים לבחינת זווג לבחינת התדבקות רוחא ברוחא אזי נתעוררין נצח והוד תחתונים לזווג לאתדבקא גופא בגופא נמצא, כשהצדיק משכיל בחכמתו ויודע מאיזה צרופין של ... לו זאת החכמה אזי על ידי החכמה הזאת השכינה היא מבחינות: "שושנת העמקים" מבחינת נשיקין בחינת "שפתותיו שושנים" בחינת אתדבקות רוחא ברוחא ואז מתעורר זווגא דגופא בגופא שהשכינה בין תרין צדיקיא יתבא בין צדיק עליון שהוא התנא שחדש זאת ... תרתי חיותא כי יש שני מיני חיות. חיות רוחני ארך ימים בימינה וחיות גשמי "בשמאלה עשר וכבוד" והתנא מחמת דבקותו העצומה בחיות הרוחני אינו מתיר את עצמו, חס ושלום, מכל וכל מחיות הרוחני ומחמת שהוא נפל לבחינת הלמוד [שלא ...

... נגד המדרגה שלמעלה ממנה נקראת המדרגה שלמטה צאתך נגד המדרגה שלמעלה, שהיא נקראת אהליך ואפילו מי שעובד השם יתברך בדבקות עם כל זה נגד המדרגה שלמעלה ממנה עוד נקרא אפילו דבקות בחינת צאתך וזהו 'כי תצא' הינו בחינת משא ומתן כנ"ל וזהו 'למלחמה על איביך' כי אז הוא שעת מלחמה ...

... אין סוף והאיר לו וכשרואה אדם התנוצצות הזאת אף על גב דאיהו לא חזי מזליה חזי תכף נתלהב נשמתו לדבקות גדול לדבק את עצמו באור אין סוף וכשעור התגלות אין סוף לפי מנין התבות שנפתחו והתנוצצו כל אלו התבות אומר בדבקות גדול ובמסירת נפשו ובביטול כחותיו ובשעה שנתבטל לגבי אין סוף אזי הוא בבחינת: "ולא ידע איש" שאפילו הוא בעצמו ... צריך להיות רצוא ושוב כדי שיתקים ישותו נמצא כשהוא בבחינת ושוב אזי צריך להראות גם לדעתו כי מתחלה, בשעת דבקות היה נתבטל הדעת כמו שכתוב: "ולא ידע איש" וכשהוא בבחינת ושוב, ששב לישותו אז שב לדעתו וכששב לדעתו, אז ... הרחמים כי באין סוף אין שיך, חס ושלום, שנוי רצון כי השנויים אינו אלא בשנוי התמונות אבל על ידי הדבקות של אדם באין סוף ששם אין שנוי רצון, כי שם רצון פשוט ואחר כך נשאר בו רשימו מאחדות הזאת ...