... בשביל זה הדבר המגדל כל הצמחים נקרא בשם מטר ראשי תבות: מראה, טעם, ריח ועקר הוא הריח, כי אין הנשמה נהנית אלא מהריח כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף , הוי אומר זה הריח' ועקר התפילה היא מהנשמה, בבחינת: "כל הנשמה תהלל יה" ...

... של הצדקה גדול מאד מאד כי הצדקה מועלת תמיד כי צרכי הגוף הם רבים מאד ואפילו ההכרחיות הם רבים ... כסדר בלי שום עכוב כי כשהדמים הולכים ומסבבים בגוף כדרכם כשבאים למקום שיש בו קלקול, דהינו ... ומרוצתם כי יש להדמים סדר ההלוך שהולכים ומסבבים הגוף כך וכך פעמים בשעה, וכיוצא וכשיש בהם ...

... מדבר לפעמים בשעת אכילה כדי שיוכל בהסח הדעת לחטף איזה מעט אכילה לתוך גופו בשביל קיום הגוף כי קשה ונמאס מאד עליו האכילה ובענין תאוות משגל בזה אני חדוש נפלא וכבר מבאר מזה במקום אחר ...

... מוהר"ן ח"א - תורה רנג - מעוט שנה, הוא ממעט תאות נאוף דע שמעוט שנה, הוא ממעט תאוות ניאוף כי יש אש באדם מתחלת התולדה שמהאש הזה בוערין באדם כל התבערות של כל התאוות וגם כל האכילה ושתיה שנותנין להגוף האש הזה הוא מכלה ושורף הכל ועל ידי מעוט שנה, האש הזה נחלש ואין לו כח לבער אך שמזיק להמח ...

... השכל, הוא על ידי הנשימה כי עקר השכל שיהיה על תקונו, שיוכל להתבונן הוא על ידי השמנים שבגוף כי השכל הוא כמו נר הדולק כי הוא דולק על ידי השמנים שנמשכין אליו והם כמו שמן שנמשך אל פתילה הדולקת וכשאין שמנים בגוף , אין השכל יכול לדלק בהתבוננות ומזה באים משגעים על ידי שנתיבשין לחות הגוף ועל ידי זה נתקלקל המח, על ידי שאין לו שמנים לדלק וכל הלחות והשמנים שבגוף הם על ידי הנשימה כי 'אלמלא כנפי ראה דנשבין על לבא הוי לבא אוקד כל גופא' נמצא שעקר קיום שמנונית ולחות שבגוף הוא על ידי הנשימה שמקבלת הראה רוח קר מבחוץ לקרר הלב ועל ידי זה קיום השכל ...

... איזה זמן כי אי אפשר להיות דבוק תמיד בתורה והשגה בלי הפסק כי צריכין בהכרח להפסיק איזה שעה אם לעשות איזה משא ומתן או כיוצא בזה כי צריכין לעסק בצרכי הגוף גם כן והכלל כי אי אפשר בשום אפן להיות דבוק בהתורה ובהשגה ...

... הקבלה ובכל חכמת הטבע והיסודות. כמובן למשכיל, שאי אפשר לידע כל זאת כי אם חכם גדול מאד בקבלה ובשאר חכמות] אף על פי כן יכול להיות שאכילתו ושתיתו ותענוגיו יהיו עדין מגוף הדבר ולא מהתנוצצות האותיות כי לזכות שיהיו כל תענוגיו רק מהאותיות ...

... הנשברים שיש שם על ידי זה נכללין האותיות הנשברים בזה האדם, בחיות שלו ונעשה מהם קומה שלמה, ומתפשט בחיות של כל הגוף ועל ידי זה נשלמין האותיות ויש להם שלמות וצריך לשהות ... כנ"ל ומה שמחזר הכח המדמה לשרות על פי שונה הלכות הוא מפני שהוא נברא בערב שבת בין השמשות וקדש עליו היום ולא נברא לו גוף כמו שכתוב בזוהר על פסוק "אשר ברא אלהים לעשות" שמבאר שם, שהקליפות שהם בחינת הכח המדמה נבראו בערב שבת בין השמשות ובתוך כך קדש עליו היום ונשארו רוח בלא גוף וכו' עין שם ועל כן זה הכח המדמה, שהוא בחינת הקליפות, שהוא רוח בלא גוף הוא מבקש לעצמו גוף לשרות בו והולך אצל השוני הלכות, כי הם בוראים הכל בדברי תורתם על כן הוא הולך ושורה אצלם כדי שיהיה נברא לו גוף להתלבש בו על ידם וזה שכתוב ועל השנות החלום הינו מה ... לעשותו זה בחינת: "אשר ברא אלהים לעשות" הנ"ל שהיה נכון הכל ערב שבת בין השמשות וקדש היום, ומהר אלהים לעשותו בלא גוף ומחמת זה הוא מחזיר תמיד לשרות על השונה הלכות כנ"ל ...

... גדול והתחילו עוד לקלל ולבזות אותו מאד ובערב שבת קדש באו הם מבית הטבילה והוא זכרונו לברכה, היה שוכב על הדרגש יחף בלי חגורה ובלי כובע עליון ושאל אותם: מפני מה בכל השבוע הגוף שלי קל ואין לי כבדות ועכשו יש לי כבדות גדול מאד עד שכמעט איני יכול לעמד ממקום זה ? והשיבו לו: מחמת שבכל ערב שבת קדש הנשמה זו עולה למעלה ...

... הנפשות אזי הם בבחינת אדם נפשות גדולות וקטנות בבחינת מסכני ועתירי ואופנים הן הגופין כי עקר פעלותיהן של הגופין אינו אלא מן החיות שבנפש שהנפש מראה פעלותיה על ידי איברי הגוף ואין לגוף שום תנועה עצמית והכל על ידי כחות הנפש וכסא שבבחינת נפש הוא נפש החכם שנתכסה, בבחינת: "יקרה היא מפנינים" [כמו שדרשו רבותינו, ...