... שנפל פעם אחת לעצבות גדול שהחיה את עצמו עם מה שזכר עצמו גדל החסד של השם יתברך שלא עשני גוי שנדפס כבר בספורי מעשיות עין שם שנכתבה כפי מה ששמעתי בעצמי מפיו הקדוש זכרונו לברכה בעצמו ואמר האיש הנ"ל ... זה נפל בדעתו מאד עד שלא היה אפשר לו להחיות את עצמו עד שהחיה עצמו במה שזכה שלא עשני גוי. וגם בספור המעשה היה קצת שנוי ואיני זוכר יותר ומזה הענין תבין מעלת הפלגת אותו הצדיק כמה היה גדול ... בעבודה זאת, הצטער כל כך עד שכמעט לא היה יכול להחיות את עצמו לולא שהזכיר את עצמו שלא עשני גוי ראה והבן והבט עבודת הצדיקים וצערם על מעוטם בעבודתם עד היכן עד היכן מגיע, אשרי להם

... המים הנ"ל, דהינו העצות לזה צריכין איש תבונות, בבחינת: "מים עמקים עצה בלב איש, ואיש תבונות ידלנה" . "כי גוי אבד עצות המה, ואין בהם תבונה" כי כשאין תבונה, עצתו אבודה כי התגלות העצה על ידי איש תבונה כנ"ל ...

... ירושלים מחמת הפרדתו מהשי"ת ובאים ישראל בגלות כי השי"ת נתן מתנה לישראל שנקראו עליון וכ"ש ולתתך עליון על כל גויי הארץ וכשחרבה ירושלים אזי בחי' עליון בגוים וזהו שכתוב בהנחל עליון גוים דהיינו שבחי' עליון בגוים מחמת שנתפרדו מהקב"ה זהו בהפרידו בני אדם שבני אדם הנפרדים מהשי"ת מחמת הגדלות והפניה שלמד בה ועי"ז חרבה ירושלים אזי אותו בחי' עליון בגוים כי האמונה האמיתי אם הוא באמת אזי משפעת שפע ברכה וכל טוב מהשי"ת על ישראל וגם אם הוא מאמין ...

... יש גם טעות נוספת, והיא בעניין ההגדרה של חיים ומוות. פירוש: מה שנקרא אצל האדם חיים ומוות, המושג הזה שגוי לגמרי מיסודו. כי מצד האמת, המשמעות של חיים ומוות היא אחרת לגמרי. והעניין הוא, כי השי"ת הוא שורש החיים. ...

... מן הקליפות הוא על ידי אמונה כי דרך האמונה לשכן תמיד אצל אלו הקדשות הנפולות בבחינות: "זאת ירושלים בתוך הגוים שמתיה וסביבותיה ארצות" ירושלים היא קריה נאמנה, בחינות אמונה היא שוכנת בתוך הגויים וסביבותיה וכו' כי היא ביניהם תמיד כנ"ל ועל כן אלו הניצוצות שנפלו הם נדבקים ונתאחזין סביבות האמונה והיא מעלה ...

... על פי כן הידיעה הזאת יהיה לנו ללעג ולשחוק לפי ערך ידיעתנו וזהו: "אז ימלא שחוק פינו, אז יאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה, הגדיל ה' לעשות עמנו" שידעו ויאמרו הגדלה שעשה עמנו, הינו עם העכו"ם הגדיל ה' ... את ה' אז יבינו הם שכל הגדלה והטובה שהיה להם בזה העולם הכל הוא לטובותינו ולגדלתנו וזהו: "אז יאמרו בגוים הגדיל ה' לעשות עם אלה, הגדיל ה' לעשות עמנו" הינו, כל הגדלה שהגדיל ה' לעשות עמנו בעולם הזה [הינו ... יהיה זה הדעת דבר פשוט ושחוק כי דעתנו יגדל אז מאד וזה: "אז ימלא שחוק פינו וכו', אז יאמרו בגוים הגדיל וכו'" כי זה הדעת והשגה שיהיה להם אז לומר 'הגדיל' וכו' כנ"ל זה יהיה אצלנו שחוק ודבר פשוט ... ודבר פשוט ולא יהיה נחשב בעינינו להשגה כלל וכמו שמבואר למעלה: "אז ימלא שחוק פינו ולשוננו וכו' אז יאמרו בגוים הגדיל" כי מה שיהיה אצלם השגה להבין ולידע גדלת ישראל ושכל טובתם וגדלתם בזה העולם היה הכל בשביל ישראל ...

... ברבים כל מה שהעולם הם רבים יותר הדבורים נמתקים ביותר וזה בחינת של "ההינו דאמרי אינשי" שהם דבורים של גויים ואחר כך כשבאו בתוך ישראל שנדברו ביניהם על ידי זה נמתקו ונעשו מהם דברים עליונים וזה בחינת מי הים ...

... ישלם ושאל: והא קא הוי תמרי כי על ידי זה שפגם בעזות יכול לבוא לקלקול האמונה תמרי, בחינת: "ההימיר גוי אלוהים, ועמי המיר כבודי" וכו' ישלם תמרי כמו שמגיע על קלקול האמונה והא לא הוי תמרי כי אף על ...

... צמצומים, עד כאן אות א, עד כאן אות ת אך בעוונותינו הרבים הדבור גם כן בגלות, כמו שכתוב: "ספרו בגוים את כבודו" והינו הדבור עם ישראל בגלות לכך נאמר: "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדו כי פי ה' ...

... לא מטי לארעא דהינו שאין יכולין להגיע ולשוב לארץ ישראל משום דנפישי מיא מחמת שהעכו"ם הם רבים בחינת "רבים הגוים האלה" שהם בחינת מים רבים אלא משום דרדיפי מיא שהם רודפים אחר הכבוד שהוא בחינת מים בחינת "אל הכבוד ...