... והדינים שעל ידי זה נתבטל הדין שלמעלה כנ"ל ואז 'והיה עקב תשמעון' שתשמעו השמחה בהרגלין על ידי שיוצאים משם הדינים כנ"ל עוד מצאתי, שזהו בחינת ושמר ה' לך את הברית כי כשתזכה לשמחה אזי השם יתברך בעצמו ישמר לך את הברית דהינו שיהיה בעזרך לשמר את הברית קדש כי עקר פגם הברית הוא על ידי עצבות כידוע כי פגם הברית בא על ידי הקלפה הידועה שנקראת לילית על שם, שמיללת תמיד שזהו בחינת עצבות ועל כן עקר שמירת הברית זוכין על ידי שמחה כי על ידי שמחה זוכין שהשם יתברך בעצמו יעזר לו לשמר את הברית קדש כנ"ל ...

... ידי וא"ו הוא בבחינת: "כבוד ולא ידם" כי כל מקום שנאמר וא"ו, הוא מוסיף הינו בחינת תוספות קדשה, הינו שמירת הברית כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה: 'כל מקום שאתה מוצא גדר ערוה, אתה מוצא קדשה' כי זה תלוי בזה, גאות וניאוף כמו שאמרו חכמינו ז"ל על פסוק:"ואשת איש נפש יקרה תצוד" ועל כן ברית מכנה בשם שד"י כמו שכתוב: "אני אל שדי פרה ורבה" כי שדי הוא בחינת 'שיש די באלקותי לכל בריה' וכשאינו שומר הברית הינו על ידי גאות הוא עושה לעצמו עבודת אלילים הוא מראה שאין די לו באלקותו עד שצריך עבודת אלילים ועל כן פוגם בשדי שיש די באלקותו לכל בריה וכששומר הברית הוא זוכה לאור המאיר לו לתשובה כנ"ל ד. ואור הזה הוא בחינת טל אורות הכלולים בוא"ו של כבוד בבחינת: "הן כל אלה יפעל אל פעמים שלוש עם גבר" 'פעמים ... שם הויה במלוי אלפין, הם בגימטריא ט"ל, והם בחינת טל אורות, והם כלולים בהוא"ו של השם ] 'עם גבר' שהם כלולים בברית כי כאיש גבורתו ועל שם זה נקרא ברית בעז בו עז, בו תקפא אבל כשאינו שומר הברית הוא מקלקל הט"ל אורות וממשיך על עצמו על הפרנסה הינו ט"ל מלאכות כמובא בזוהר 'מאן דזרק פרורין דנהמא עניות רדף אבתרה כל שכן מאן דזרק פרורין דמחא' וזה: בו עז בו כלול שני הבחינות הינו ל"ט אורות מי ששומר הברית ול"ט מלאכות מי שפוגם בו כי עז עם הכולל שתי פעמים טל וזה: "משכן משכן" שני פעמים שני פעמים ל"ט כי ל"ט מלאכות גמרינן ממשכן ומי ששומר את בריתו אף על פי שהוא עושה הל"ט מלאכות הם בבחינת מלאכת המשכן הינו משכן בבנינה בחינת ל"ט אורות אך מי שפוגם בברית המלאכות שלו הם בבחינת משכן בחרבנה בבחינת ל"ט מלקות בחינת: "ארבעים יכנו ולא יוסיף" הינו בחינת פגם הברית שהוא בחינת תוספות כנ"ל ה. ושמירת הברית יש בו שני בחינות יש מי שזווגו בששת ימי החל ואף על פי כן הוא שומר את בריתו על פי התורה שאינו יוצא מדיני התורה ויש מי שהוא שומר הברית שזווגו משבת לשבת והוא בחינת יחודא עלאה ויחודא תתאה וזה בחינת שדי של שבת שאמר לעולמו די שצמצם את עצמו מכל המלאכות וזה בחינת יחודא עלאה ויש בחינת ... כל הארץ" ראשי תבות הלכה כמובא בכונות "השתחוו לה' בהדרת קדש" זה בחינת יחודא עלאה הינו זווג של שבת וזה בחינת ברית עלאה ששם עקר ההשתחויה בבחינת: "ויבאו אחי יוסף וישתחוו לו" והוא בחינת הדרת קדש בבחינת: "בכור שורו הדר לו" "הריעו לה' כל הארץ" זה בחינת יחודא תתאה ... "יהי כבוד ה' לעולם". כי באמת גם הגדולים, שזווגן אינם תכופים רק משבת לשבת גם להם הזהירה התורה על שמירת הברית שישמרו את עצמן כמו שכתוב: "ושמרו בני ישראל את השבת" ראשי תבות ביאה כמובא בכונות הינו אף על פי שזווגו הוא רק משבת לשבת אף על פי כן צריך שמירה ... ושמרו וכו' כל שכן הקטנים שהם בחינת דשאין שזווגם תכופים גם בששת ימי החל מכל שכן שצריכים שמירה גדולה לשמר את בריתם שישמרו את עצמם על פי התורה בבחינת למיניהם מיד כששמע שר העולם שהוא מט"ט ששלטנותה ששת ימי החל בחינת דשאים בחינת יחודא תתאה פתח ואמר: "יהי כבוד ה'" כבוד דיקא כי על ידי שמירת הברית בשני הבחינות הנ"ל הכבוד בשלמות כנ"ל נמצא, שעל ידי שמירת הברית בשני הבחינות הנ"ל שהוא בחינת יחודא עלאה ויחודא תתאה הינו מאילנות ודשאים גדולים וקטנים זווג של שבת וזווג של חל בחינת הלכה וקבלה רזין ורזין דרזין ... כנ"ל אבל איך זוכין לזה לשבר הגדלות והכבוד של עצמו לגמרי ושיהיה כבוד השם יתברך בשלמות הוא על ידי שמירת הברית בשתי בחינות הנ"ל שהם בחינת יחודא עלאה ויחודא תתאה וזהו שאמר רב אשי האי זיז שדי הוא הינו בחינת יחודא עלאה ויחודא תתאה שעל ידי יחודא עלאה ויחודא תתאה שהם בחינת שמירת הברית בשתי בחינות כנ"ל על ידי זה הכבוד בשלמות ועל ידי כבוד בשלמות זוכין לצפרתא, שהוא הדבור שהוא אמצעי בין מיא לרקיע כנ"ל כי זיז הוא בחינת יחודא תתאה ... בשעה שמפריש את כנפיו הוא מחשיך את השמש וזיז שמו' וזה בחינת יחודא תתאה בחינת מט"ט בחינת מכנף הארץ שבו מתלבש ברית עלאה שהוא בחינת השמש שדי זה בחינת יחודא עלאה כנ"ל וזה אני ה', יחודא עלאה הוא שמי, יחודא תתאה וכבודי לאחר לא אתן זה בחינת כבוד בשלמות ותהלתי ...

... מכסויין דילה ונעשית קן להקדוש ברוך הוא וזה פרוש. 'למקני' לשון קן נכסין לשון כסויין ועקר כונתך יהיה, שתתקן השכינה כדי לזוגה עם בעלה למען הקים את בריתו הקמת הברית רמז לזווג כי מתחלה צריך אתערותא דלתתא, הינו תקון השכינה וכשהשכינה ...

... נשלך יונה בן אמתי הנביא ולא יכלה הספינה לעמד שם אותה הלילה והכרחו לזוז עם הספינה משם והלכו משם ובאו בערב ליל זכור ברית לעיר הקדש חיפה ועמדו אצל הר הכרמל נגד מערת אליהו ובאשמרת הבקר אמרו כל העם סליחות בשמחה גדולה ואחר כך התפללו ...

... בצר לך ואלה שמות לכו חזו מפעלות וכו' שמות פעלות מצוות שמות פרוד בין המצוות ויהי כל נפש וכו' שבעים נפש וארא אל אברהם וכו' באל שדי זמן וגבול גלות ושמי ה' כשידפקו על דלתי רחמים זהו התקרבות הזמנים וגם הקמתי את בריתי וכו' לתת להם ארץ מגריהם תותבותהון תשובה וגם אני שמעתי נאקת בני ישראל זה קול מגריהם אסיפת הניצוצות בתשובה ...

... הר"ן - אות עא בענין מה שכתוב בזוהר הקדוש שעל פגם הברית בפרט מאן דאושיד זרעא בריקניא, חס ושלום וכו' אין מועיל תשובה ...

... 'תפילה ובקשה' וכמו שכתוב: "כי לא בקשתי אבטח וכו' באלוהים הללנו" בחינת: "תהלתי אחטם לך" ב. וזה הכלי זין צריך לקבל על ידי בחינת יוסף, הינו שמירת הברית כמו שכתוב: "חגור חרבך על ירך" . וכמו שכתוב "מפרי בטנך אשית לכסא לך" זה בחינת משיח, בחינת תפילה "אם ישמרו בניך בריתי", הינו על ידי בחינת יוסף ויוסף ששמר את הברית נטל את הבכורה, שהוא בחינת עבודת התפילה בחינות פי שנים. כי התפילה הוא פי שנים שנים שיש בהם שבחו של מקום ושאלת צרכיו והוא בחינת: "וחרב פיפיות בידם" בחינת שתי פיות, בחינת פי שנים כי היא תלוי בשמירת הברית . [ועל כן יוסף בשביל שזכה לבחינת תפילה, שהיא בחינת "תהלתי אחטם" בחינת חיות הנמשך מנוקבא דפרדשקא כנ"ל, על כן נקרא בן פורת יוסף, שהם בחינת תרפ"ו אורות שהם שבעה ... דבריו במשפט" ובשביל זה קבל יוסף את הבכורה דוקא מיעקב כמו שכתוב: "ואני נתתי לך" וכו' 'אני' דיקא, שהוא בחינת משפט וזה: "כי חק לישראל הוא", בחינת ברית כמו שכתוב: "חק בשארו שם" "משפט לאלהי יעקב" הינו שצריך יוסף לקבל זאת החרב מבחינת משפט כדי שיכלכל דבריו במשפט וזה: "משפטיך למלך תן" ד. ועל ידי מה זוכה לבחינת משפט ... הגדולים על הקטנים' הינו צדיק הדור, שהוא בחינת משה מאור הגדול יזהיר ויאיר את התפילה, שהיא בחינת מאור הקטן ולנפש לא יטמא בעמיו הינו על ידי שמירת הברית כנ"ל כמובא בזוהר 'עקרא דיצרא בישא על ערין והיא עקרא דמסאבותא' וכשישמר את הברית, זוכה לבחינת תפילה כנ"ל וזוכה לבחינת "תהלתי אחטם לך" כי עקר הריח תלוי בטהרה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'משבטלה הטהרה בטלה הריח' שאמר: 'ריחא דחנוניתא אני ...

... בתפיסה. י. מי שמאכיל לחם לרעבים, הקדוש ברוך הוא מציל אותו מבית האסורים. יא. מי שלא תקן חטאות נעורים, על ידי זה בא לבית האסורים. יב. מי שהוא רגיל להיות מוהל, או לספק צרכי סעודת ברית מילה של עני, על ידי זה נצול מבית האסורים. חלק שני א. על ידי נאוף ...

... בו חטא ועל ידי צדקה דארץ ישראל תכלל עצמך באוירא דארץ ישראל שהוא בחינות הבל הקדוש שאין בו חטא וזה פרוש: "וזכרתי את בריתי יעקב" וכו' פרוש: אימתי יתגלון האבות בעולם כד "הארץ אזכר" על ידי אוירא דארץ ישראל ועל ידי הבל שאין בו חטא, שהיא בחינת הבל פיהם של ...

... נמשך לו שפע בגשמיות אמר: איכא גנבא הכא שגונבים השפע שלי השיב לו גלגלא דרקיעא דהדרא הינו גלגולין דנשמתין היא הגורמת שאין לצדיק כדי פרנסתו כמו שכתוב גבי רבי פדת 'אי בעית דאחרוב עלמא, ואפשר דאיברית בשעתא דמזונא' . וזה: "קנים תעשה לתבה" איתא במדרש: 'מה קנים מטהרין את המצרע, אף תבתך מטהרתך' 'המצרע' זה נרגן מפריד אלוף ומפריד בין איש ואשתו ועל ידי זה: בדד ישב ...