ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סט - הגוזל את חברו ממון, בזה הוא גוזל ממנו בנים דע, שהגוזל את חברו ממון, בזה הוא גוזל ממנו בנים הינו שהגזלן נוטל מהנגזל בנים כי עקר הממון של האדם, בא לו על ידי בת זוגו כי על ידי אור נפשה, מזה בא לו הממון הינו על ידי שמתנוצץ ומתפשט...... . וכל אדם ואדם כאשר הוא בא לעולם הוא בא עם בת זוגו המיחדת לו ועם סכום ממון הקצוב לו, שיהיה לו בזה העולם וכמה פרות, הינו בנים שיהיו לו בזה העולם והם בחינת אילן וענפים ופרות הינו, שאור נפשה הוא בחינת עקר האילן שממנו יוצאים ומתפשטים ענפים הינו התנוצצות והתפשטות אורה הינו בחינת הממון כנ"ל, הוא בחינת ענפים של האילן ועל הענפים אלו גדלים הפרות, הינו הבנים נמצא כשאחד גוזל מחברו ממון הוא גוזל ונוטל ממנו ענפים של האילן שלו הינו התנוצצות אור נפשה, שמשם הממון...

בעטלר - קבצן? מדוע הצדיק הוא קבצן? הערה: במקור מיידיש בעלטר פירושו "בקשן". ויש שפירשו זאת על התפילה... אך מה הפשט של הדימוי של קבצן עני, אל הצדיק. מה דומה ביניהם? רמז: התשובה כתובה כאן breslev.eip.co.il/?key=30 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה א - אשרי תמימי...... ובעוד מקומות תשובה: הצדיק הוא בחינת "אין" לגמרי, ולכן הוא בחינת "קבצן" שאין לו מעצמו כלום. ושם מובא: כי היצר טוב נקרא "מסכן וחכם", בחינת מלכות שהיא בחינת עניה ודלה דלית לה מגרמה כלום כי אם מה שמקבלת מחכמה. *** והצדיק הוא בחינת "עני", כמו שהשכינה היא בחינת "עניה", כי אין לה מעצמה כלום, כי אם מה שמקבלת מהקב"ה...

תורה שבכתב / שבעל פה / סודות התורה ועוד - חלק 2 תורה שבכתב / שבעל פה / סודות התורה ועוד - חלק 1. ועכשיו נבאר את התורה breslev.eip.co.il/?key=32 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ג - אקרוקתא הנה מי ששומע נגינה ממנגן רשע קשה לו לעבודת הבורא. = כי כל העולם הזה...... שרוצה לטעם טעם אור הגנוז מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז הינו סודות התורה שיתגלה לעתיד צריך להעלות מדת היראה לשרשה ... וכשמגיע לבחינת דעת זוכה להשגת התורה כמו שכתוב: "אני חכמה שכנתי ערמה" ששכונת התורה אצל בר דעת כמו שכתוב: 'קדשא בריך הוא יהב חכמתא לחכימין' אבל יש שני בחינות תורה. יש בחינת נגלה ובחינת נסתר אבל לבחינת נסתר אינו זוכה אלא לעתיד לבוא אבל בזה העולם זוכה לבחינת נסתר על ידי תפילה במסירת נפש ולתפילה זוכה על ידי תורה שבנגלה ... ובחינת סיני הוא...

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ה - תקעו בחדש שופר, העקר הוא האמונה תקעו בחדש שופר בכסה ליום חגנו, כי חק לישראל הוא משפט לאלהי יעקב א. העקר הוא האמונה וצריך כל אחד לחפש את עצמו ולחזק את עצמו באמונה כי יש סובלי חלאים, שיש להם מכות מפלאות והם סובלים החלאים רק...... נעשה תקון הברית כנ"ל ואזי כשנעשה תקון הברית דהינו שמעלין בחינת החתים בשרו לבחינת מחין אזי נעשה בחינת תפילין דמכסין על מחא וזהו 'וכסי ליומא, דהינו שמשא' הינו בחינת תפילין דמכסין על מחא שהוא בחינת שמשא בחינת משה, בחינת: 'פני משה כפני חמה' כי משה הוא הדעת, וכנ"ל וכשנתתקן המח בבחינת משה, בחינת תפילין כנ"ל אזי גם בבחינת הסתלקות משה, דהינו כשנסתלקין המחין אזי גם הרשימה שנשאר שהיא בחינת שנה היא טובה גם כן מאד בבחינת: "מתוקה שנת העובד" ראשי תבות משה כי לפעמים...

... מה שצריך לאותו דבר ואינו מבקש על עצמו הוא מחמת שהוא בבחינת אין והוא בחינת תחלה הינו קדם הבריאה ומחמת שהוא בבחינת תחלה על ידי זה הוא נענה תחלה [לכאורה אין לזה הענין חבור היטב למה שלמעלה אך באמת ... מבאר לעיל ולקמן שבחינת תפילת ה' הוא בחינת קדם הבריאה בחינת אין סוף שזהו בחינת תחלה ומחמת שזאת הבחינה היא בחינת אין על כן אין מי שיזכה לזה כי אם מי שהוא בבחינת אין דהינו שהוא ענו באמת ומבטל עצמו לגמרי בתכלית הביטול כאלו אינו בעולם עד שנכלל באין סוף ששם הוא בחינת תפילת ה' כנ"ל ובזה מקשר היטב ... כל זה אי אפשר לזכות כי אם על ידי ענווה באמת שהוא בחינת אין כנ"ל ועתה מבאר היטב קשר ענין זה המתפלל על חברו והוא צריך וכו' להתורה הזאת כי זה שמתפלל על חברו אף על פי שהוא צריך לאותו דבר זהו בחינת ענווה, בחינת אין שמבטל עצמו ואינו חושש על עצמו כלום רק מרגיש צער ישראל חברו ועל ידי הביטול זה הוא נכלל באין שהוא בחינת תחלה בחינת קדם הבריאה בחינת ...

... כי באמת מצד האמת הוא בכלל מת. ואדם הראשון ברגע שהוא אכל מעץ הדעת טוב ורע, באותו הרגע נגזרה עליו מיתה במקום לחיות לנצח עם עץ החיים. משום שחיים נצחיים הוא בחינת האחדות של האין סוף, שהוא בחינת אין סוף שאין בו טוב ורע. שזאת בחינת עץ החיים, שהיא החיים הנצחיים. אך המוות הוא בחינת עולם התמורות והשינויים, דהיינו כל מה שהוא ... להשפלות שהשפלות של כל אחד ואחד יהיה נחיה ויקום בתחיה לעתיד ... ועל כן עקר חיים נצחיים של לעתיד לבוא בחינת תענוג עולם הבא יהיה רק להשפלות של כל אחד כי שפלות ועניוות הוא בחינת בלתי גבול כי הוא בחינת אין ממש ואין לו שום גבול מחמת שהוא בתכלית העניוות ועקר חיים נצחיים של עולם הבא הוא רק בבחינת בלתי גבול כנ"ל ועל כן שבת שהוא מעין ...

... שוכח האדם שכל דברי הצדיק הם רק הקדמות לשכל של הצדיק, הרי שהוא הופך את התורה של הצדיק לממשית. כי באמת השכל של הצדיק הוא כולו בבחינת אין סוף ממש, שהוא אין לו ישות והוויה בבחינת צמצום. ואם חושב האדם בטעות כי דברי התורה של הצדיק, הם אכן השכל של ...

... שיהיה מקום לבריאת העולמות כדי שיתגלה מלכותו יתברך ורבנו זכרונו לברכה, מבאר כל זה בכל אדם כי כל אחד מישראל הוא חלק אלוק ממעל ועקר האלקות בלב והאלקות שבלב איש הישראלי הוא בחינת אין סוף כי אור להביותו הוא עד אין סוף הינו אין סוף ואין תכלית לתשוקתו ולפי גדל ההתלהבות הלב של איש הישראלי שהוא עד אין סוף לא היה אפשר לו לעשות שום עבודה ...

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ז - ויהי מקץ - כי מרחמם ינהגם ויהי מקץ שנתים ימים, ופרעה חלם וכו' . א. כי מרחמם ינהגם הינו מי שהוא רחמן, הוא יכול להיות מנהיג כי על רשעים או על רוצחים וגזלנים אסור לרחם וכן מי שאינו יודע איך להתנהג עם הרחמנות אזי יוכל לרחם על...... למו" 'חד אמר בן וחד אמר תלמיד' כי התלמיד מקבל דעת הרב גם הבן בודאי אין מעלה כשנשאר בן רשע, חס ושלום והעקר להשאיר בן שיהיה בחינת תלמיד גם כן שיקבל ממנו שכלו ודעתו ולאידך מאן דאמר די בתלמיד לבד כי מאחר שעקר הוא כדי שישאר דעתו בעולם על כן די גם בתלמיד לבד, כי זהו עקר השלמות שישאר דעתו בעולם הזה גם בעת ההסתלקות, כשהנשמה עולה למעלה כי מי שיודע קצת בידיעתו יתברך הוא יודע שעקר התענוגים והשעשועים של השם יתברך הוא רק שאנחנו מעולם הזה השפל נגדל ונקדש שמו יתברך...

סיפורי מעשיות - מעשה יג - משבעה קבצנים אספר לכם איך היו שמחים מעשה פעם אחת היה מלך והיה לו בן יחיד ורצה המלך למסר המלוכה לבנו בחייו ועשה משתה גדול ובודאי בכל פעם שהמלך עושה משתה גדול הוא שמחה גדולה מאד בפרט עתה, שמסר המלוכה לבנו בחייו בודאי היה שמחה...... התענוגים שבעולם ענו ואמרו שכל אחד יספר מעשה ישנה מה שהוא זוכר מזכרון הראשון הינו מה שהוא זוכר מעת שהתחיל אצלו הזכרון והיו שם זקנים ונערים והיו מכבדים את הזקן הגדול שביניהם שיספר בתחלה ענה ואמר: מה אספר לכם "אני זוכר גם כשחתכו את התפוח מן הענף" ולא ידע שום אחד מה הוא אומר אך היו שם חכמים, ואמרו בודאי זאת היא מעשה ישנה מאד וכבדו את השני שיספר ענה השני שלא היה זקן כמו הראשון: זאת היא מעשה ישנה?! [בלשון תמה] זאת המעשה אני זוכר גם כן אבל אני זוכר גם כן...