ספר המידות - בושה חלק א' א. מי שמביש פני חברו, נתאלם ושוכח. ב. מתר לביש את הרבנים, ששוכרין את הרבנות לשם גאוה, ... מגלה פנים בתורה. ה. כתנת של צדיקים מכפרת על שפיכות דמים. ו. כשבני אדם מחרפין אותך, תתענה ותבכה. ז. כשבושה בא עליך, אין זה אלא בשביל שתעשה תשובה על העוונות, שאתה דש בעקב. ח. גם בושה בא, כשאתה משמח בצרת חבריך. ט. תציר לפניך אותיות אמונה, ובזה לא יבוא עליך שום בושה. י. מי שנצרך ללוות על המשכון, בידוע שאלו הדברים הממשכנים היו נבזים בעיניו בגלגול אחר. יא. כשבא על אדם איזה בושה, יצפה לישועה. יב. מי שרוצה להתביש, יציר דמות של אמו. יג. על ידי צדקה לשם שמים תבא למדת בושה. יד. כשבא על אדם איזה בושה, בידוע שאין לו בטחון. טו. מי שכורה בור, סוף שבא לידי איזה בזיון, ולפעמים הדבר גורם שנעשה שיחה בפי בני אדם. טז. על ידי בטחון לא יבוא עליו בושה. יז. מי שגוזל את העני, בושה באה עליו. יח. כשאדם מחרף ומביש אותך, והוא אינו אויב לך, תשא ותסבל את הבושה, כי זה מן השמים שיחרף אותך. ובזה הבזיון תהיה נסתר ונחבא מן השטן, שהוא שונא אותך והוא מגדיל את עצמו תמיד עליך ומקטרג עליך, ועל ידי זאת הבושה שתסבל ממי שאינו אויב לך, על ידי זה לא יגדיל עליך השונא השטן. יט. על ידי חנפה תהיה בזוי ... ועושין לך צער, תדם ולא תצא מפתח ביתך. כב. כשמבישין אותך, תתן צדקה. כג. על ידי צדקה תזכה למדת בושה. כד. בזיון המלך, הקדוש ברוך הוא נפרע אפילו אמה, שבזה מלך אחר שלא מאמתה. כה. החוטא יתביש בעולם הבא ... כי לא כן הוא. כח. מצוה לפרסם את הרשעים. כט. המתביש לא במהרה הוא חוטא. ל. מי שאין לו בושה, בידוע שלא עמדו רגלי אבותיו על הר סיני. לא. נח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין ...

... חדש שאז כביכול הוא יתברך בעצמו מבקש כפרה בבחינת: 'הביאו עלי כפרה', הנאמר בראש חדש ועל כן אין לנו בושה ביום הדין לבקש כפרה מאחר שהוא יתברך בעצמו מבקש אז כפרה, כנ"ל גם על ידי שהשם יתברך בעצמו כביכול ... שיצטרך לומר: הביאו עלי כפרה הינו שעשה דבר שהצרך להתחרט עליו ולומר: הביאו עלי וכו' על כן אין לנו בושה לבוא לפניו בחטאינו לבקש עליהם כפרה ולהתחרט עליהם כי גם הוא יתברך עשה דבר שהצרך להתחרט עליו כנ"ל נמצא, ...

... ועל כן מתביש כי עבודת אלילים נקרא בשת 'והמבזה את המועדות כאלו עובד עבודת אלילים' על כן באה עליו בושה ולפעמים הוא לו לכפרה ולפעמים אין נתכפר לו בזה רק כדי להזכירו שישוב.

... כמו שכתוב: 'הוי עז כנמר' כמבאר לעיל וכן אמרו רז"ל: 'לא נתנה תורה לישראל, אלא מפני שהן עזין' גדולה בושה שנכפלה שני פעמים בפסוק: "ולא יבשו" וכו', "ולא יבשו עמי לעולם" הגן עדן והגיהנום הם בזה העולם ממש אך אי אפשר לבוא לשם מחמת הקרירות שבצד צפון ודרום וצער הבושה גדול מאד יותר מענש גיהנום וכל יסורי עולם הזה יש בהם צער הבושה שמתביש מחבריו על שיש לו יסורים וכן לעתיד לבוא צער הבושה גדול מאד ואפילו כל צדיק נכוה מחפתו של חברו אוי לאותה בושה, אוי לאותה כלמה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה ואמרו שם: פני משה כפני חמה, פני יהושע כפני לבנה אוי לה לאותה בושה, אוי לה לאותה כלמה וכו' מכל שכן איך יתבישו החוטאים, רחמנא לצלן ואם הוא במדרגה שאין צריך להתביש משום ... הינו תורה ותפילה כנ"ל [בעת שהתחיל לומר התורה הזאת התחיל מזה הענין הכתוב כאן, מענין הגן עדן והגיהנום וצער הבושה וכו' כנ"ל עד שנכנס בענין תורה ותפילה של השם יתברך בעצמו, ככתוב כאן ואחר כך נכנס על ידי זה ...

... וצריכים לקצץ שם אילנות הגדלים שם מאלפים שנים ולהיות הולך ושוב אנה ואנה לקצץ ולחזר ולקצץ כדי שיהיה הדרך כבושה לרבים, שיוכלו רבים לילך באותו הדרך ומחמת יגיעות כאלו הוא בדאגה על פי רב. ואמר אז שגם רבי שמעון ...

... חדש שאז כביכול הוא יתברך בעצמו מבקש כפרה בבחינת: 'הביאו עלי כפרה', הנאמר בראש חדש ועל כן אין לנו בושה ביום הדין לבקש כפרה מאחר שהוא יתברך בעצמו מבקש אז כפרה, כנ"ל גם על ידי שהשם יתברך בעצמו כביכול ... שיצטרך לומר: הביאו עלי כפרה הינו שעשה דבר שהצרך להתחרט עליו ולומר: הביאו עלי וכו' על כן אין לנו בושה לבוא לפניו בחטאינו לבקש עליהם כפרה ולהתחרט עליהם כי גם הוא יתברך עשה דבר שהצרך להתחרט עליו כנ"ל נמצא, ...

... ברוך הוא משתעשע מאד מכל אחד מישראל כשעושה מצוה והנה ההולך במדבר במקום שאין דרך אינו יכול לעשות דרך כבושה על ידי פעמי רגליו כי אם כשילך הרבה "כל מצותיך צדק" צדק לפניו יהלך כשהמצוה הולכת לפני הקדוש ברוך הוא אזי וישם לדרך פעמיו הקדוש ברוך הוא עושה מפעמי רגליו, דרך שהוא נאמר על דרך שהוא כבושה לרבים כי מחמת גדל התענוגים והשעשועים שיש להקדוש ברוך הוא מהמצוה עושה מפעמי רגליו, דרך כבושה וזהו "וישם לדרך פעמיו" [עין ענין זה לקמן סימן רע"ז באריכות]

... ולא יבין אלהים במעשה בני אדם" על ידי זה "את יראי ה' לא יכבדו" ומחרפים ומבישים אותם ובשביל זה בושה נקרא עבודת אלילים כמו שכתוב: "וינזרו לבשת" כי הבושה והחרוף נעשה מהכפירות ב. וכשיש ליראי השם חרפות ובושות מהכופרים האלו עצה על זה: "אנכי תולעת ולא איש חרפת ...

... נעשה עני. עא. החלאת של כחישת הבשר, הנקרא דאר, הבא על אחד מבני הבית הוא סימן לדלות. עב. כשאיזה בושה באה על האדם הוא סימן לדלות. עג. מי שהוא שונא ממון, מלמדין אותו מלמעלה הדרך, שילך בה. עד. לפעמים ...

... מהם כל המחבלים והמקטרגים והם אורבים על הדרכים של אלו התפילות מחמת שיודעים מהם מכבר כמו, למשל, על הדרך הכבושה, הידוע ומפרסם לכל שם אורבים רוצחים וגזלנים תמיד מחמת שיודעים מדרך זה כבר אבל כשהולכין בנתיב ודרך חדש, שאינו ...