ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסג - חֳלִי הַקַּדַּחַת - בָּא עַל יְדֵי מַה שֶּׁאָדָם אוֹכֵל אֲכִילָה יְתֵרָה... הקדחת, רחמנא לצלן בא על ידי מה שאדם אוכל אכילה יתרה כי כשאוכל יותר ממה שצריך הוא בחינת מאכל בהמה כי גדר האדם לאכל רק כפי מה שצריך וכשאוכל יותר הוא מעשה בהמה, שאוכלת ולועסת כל היום ועל ידי זה בא קדחת, רחמנא לצלן וכן כשנזדמן להאדם בתוך מאכלו ניצוצות שלא נתבררו עדין ממאכל בהמה למאכל אדם על ידי זה בא גם כן חלי הנ"ל [אם לא מי שהוא אדם גדול מאד שיכול לדלג מדרגה שלמה ולהעלות המאכל למעלת מדבר] כי כשאוכל מאכל בהמה כנ"ל נמצא שיוצא מגדר אדם לגדר בהמה וזה בחינת "הרכבת אנוש לראשנו" הינו שגדר אנושי למעלה ממנו כי הוא למטה מגדר אדם, כי ירד לגדר בהמה כנ"ל אזי באנו באש ובמים זה בחינת חלי הקדחת, רחמנא לצלן שהוא אש ומים חמימות וקרירות וזה שאמרו רבותינו, ... וחמור נאכל באבוס אחד' 'נזדעזעו איבריו', זה בחינת חלי הקדחת שבא על ידי אכילת עשב השדה על ידי מאכל בהמה כנ"ל וזה שאמרו 'כיון ששמע בזעת אפך תאכל לחם נתישבה דעתו' כי חלי הקדחת זה בחינת פגם הדעת כי ...