ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נד - וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים... ירצה לעסק רק בזה, הינו שיעסק רק בעסקי העולם הזה מאחר שהוא מבין הרמזים שהשם יתברך מרמז בהם אך באמת אינו כן כי צריך האדם שיהיה לו הסתפקות להסתפק מזה העולם, רק במה שצריך לו בהכרחיות מזה העולם וזה ... רק בזה, דהינו בעסקי חל מאחר שהוא יודע הרמזים שיש בהם ויכול להתקרב לעבודת השם יתברך על ידם אבל באמת אינו כן כי אסור להרבות בעסקי העולם הזה אפילו למי שיודע ומבין הרמזים הנ"ל מחמת שני הטעמים הנ"ל א ... עין, הנקרא מיתה כנ"ל פעם אחת נפתחה מערה מתחתי הינו בחינת דבקות, בחינת: "כמער איש וליות" מתחתי, הינו בחינת אמת: "אמת מארץ תצמח" כי "טוב עין הוא יברך" והברכות הם בחינת אמת כמו שכתוב: "המתברך בארץ יתברך באלקי אמן" וזה שאמר אבא שאול שעל ידי האמת שלו, נפתחה לו דבקות ועמדתי בגלגל עינו של מת עד חטמי הינו מחמת הדבקות העמדתי עצמי בסכנה לכנס בגלגל ... שאנו רואים, כי אפילו מי שיש לו ראיה יפה יכול לטעות, על ידי שרואה מרחוק, ונדמה לו להפך מן האמת והכח המדמה בא על ידי לשון הרע כי כח המדמה הוא כח הבהמיות כי גם בהמה יש לה זה ... טובה תנחיני בארץ מישור" והוא בחינת רוח נבואה, רוח הקדש אך כשהוא מערב טוב ורע, אינו יכול לקבל נבואות אמת ועל כן כתוב בשאול: "ויתנבא וכו' ויפל ערם" ופרש רש"י: 'לשון משגע' כי היה מערב ברוח שטות, עצבות רוח ...