... ככל שהאדם עולה יותר מדרגה לדרגה, כך הוא מגלה בכל פעם תורת ה חדשה וכולי. ורק כאשר האדם נכלל באין סוף לגמרי, דהיינו רק כאשר האדם מתקן את חטא אדם הראשון בשלמות, אז הוא זוכה לקבל את התורה מחדש לגמרי ...

... הנ"ל כולל הפירוש, הוא הכל משל ונמשל על עניין אחר לגמרי. וכל הנ"ל הוא רק הקדמות וצמצומים שונים להשגת האין סוף וכולי. ועוד דברים יתבארו במקומות אחרים. * לגבי כל העניינים הנ"ל, ראה גם כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=111 לגבי תורה שבעל פה ...

... תפס בכח בזקנו בשתי ידיו בשני צדדי זקנו שעל הלחיים וכמעט שהיה תולשם מגדל היראה והמסירות נפש העצום עד אין סוף שהיה לו אז. וכבר נרשם שאמר שכל דבר שעושה ברבים קשה עליו מאד מאד וכשאומר תורה נדמה לו שתכף ...

... את לבו וכו'. כי כשעלה ברצונו הפשוט לברוא את העולמות כדי להיטב לזולתו כי מידתו להיטב והיה אורו מתפשט לאין סוף וצמצם את אורו לצדדין ונשאר חלל פנוי ובתוך החלל ברא כל העולמות בדבורו ובחכמתו כ"ש בדבר ה' שמים נעשו ... פרעה כי שם גילה אורותיו אח"כ וקודם הבריאה היה להשי"ת כל המידות הן רחמים הן חכמה אבל היו בבחי' אין סוף כי לא היו מוגבלים וע"י הצמצום עשה אח"כ גבול לכל המידות עד שאנחנו בני אדם יכולין להבחין מידת טובו ... לשון לבוש והסתרה. את לבו ולב עבדיו למען שתי אותותי בקרבו היינו שהסתיר וצמצם הקב"ה את אלקותו את האור אין סוף לצדדין כדי לברוא אח"כ הבריאה כולה וזה למען שיתי אותותי היינו בריאת העולמות שהיה ע"י אותיות ולמען תספר באזני ... של החכמה. והצמצום הי' גם כן בחכמה אבל א"א להבין כי איך סילק משם אור חכמתו שלא יהי' בבחי' אין סוף הלא גם הצמצום גם כן ע"י חכמתו נמצא שאין כאן חלל פנוי מחכמתו וזה כי אני הכבדתי היינו הלבשתי ... אלא המעשה היינו אעפ"י שאם היו החכמים באחדות היו מחדשים חדושי דרשות אבל דע שאז היו בבחי' התפשטות אור אין [סוף] ובהתפשטות אור אין סוף אי אפשר להתהוות שום התהוות וזה לא המדרש עיקר אלא המעשה היינו שיעשה איזהו התהוות בתוך הצמצום וכל המרבה ...

... עניין נוסף, והוא העניין של הצדיק שצריך לעבור דרך הגהנום בדרך לגן עדן. פירוש: כי גן עדן הוא השגת האין סוף. וכדי להשיג את האין סוף, חייבים בהכרח לעבור בחלל הפנוי. וכאשר עוברים בחלל הפנוי, זו תכלית הירידה. לפני העלייה חייבת להיות ירידה. ולפני עלייה ...

... אל וזאת ההארה של בחינת מה הוא בחינת הארת הרצון, שהוא למעלה מן הכל כי השגת "מה", הוא השגת האין סוף עצמו שהוא מעל למלאכי השרת כולם וכולי. והשכל הזה של השגת מה, הוא בחינת תכלית הידיעה שהיא מושגת בבחינת ...

... ואחד מפרטי הבריאה בכל רגע ורגע. כי אין שום דבר בעולם שלא תהיה בו חיות אלוקות ממש. והשי"ת הוא אין סוף. והוא מחייה את כל הדברים שיש בעולם, באמצעות התורה הזאת דעתיקא סתימאה שנמצאת בכל דבר ודבר בעולם. וגם קודם ... והיא השורש של התורה, אך קיום העולם הוא רק בזכות התורה בלבד כנ"ל. כי התפילה היא כולה בחינת דבקות ואין סוף, שהוא כולו בחינת לפני הבריאה, ששם אין קיום לעולם כלל. וברמה המעשית זה אומר, שמי שרוצה להשיג את התורה ...

... העניין של בריאת העולם. פירוש, ע"פ התאור הקבלי של בריאת העולם, לפני בריאת העולם כל מה שהיה היא אור אין סוף ולא היו מקום וזמן לבריאת העולם. וכדי לברוא את העולם, לשם כך הוצרך הבורא לצמצם את האור אין סוף שלו לצדדים וליצור מעין חלל פנוי שבו הוא לא יהיה. ובאותו החלל הפנוי בתוכו קיימים הזמן המקום וכל העולם ... וינסה להבין אותו בשכל אנושי, הוא יתקל כמובן בהמון סתירות ופרדוקסים שאין להם שום תשובה בשכל אנושי. לדוגמא, כיצד האין סוף יכול לצמצם את עצמו? הרי אם הוא מצמצם את עצמו אז הוא כבר לא אין סוף? וכיו"ב עוד עשרות ומאות שאלות שונות שכולן נמשכות מהעניין הזה של החלל הפנוי. רבי נחמן מברסלב דיבר רבות על ... שעליו חושב האדם. הבורא לעומת זאת הוא חסר הגדרה, כי הוא השורש של כל ההגדרות, הוא חסר הגדרה הוא אין סוף וכולי. והאדם לא מסוגל להכניס לתוך מחשבה סופית את הבנת האין סוף. ומי שמנסה לעשות זאת עם השכל שלו, סופו להשתגע / לטעות וכיו"ב. והדרך היחידה לעבור בשלום בנושאים האלו, היא ...

... הזה? ומהו השימוש הזה במילה "דע"? תודה. תשובה: רבי נחמן מברסלב לא לוקח את התורות שלו מעולם האצילות, אלא מהאין סוף עצמו שהוא מעל לעולם האצילות. ששם ורק שם באין סוף היא תורת ה ממש, דהיינו התורה שהשי"ת עצמו לומד אותה. התורה הזאת היא התורה של עתיקא סתימאה, שהיא התורה ... בחינת ה'נשמע' שבתחלת האצילות היא תורת ה' באמת כי אין גבוה משם רק תורת ה' ממש ואחר כך כשנכלל באין סוף אזי ה'נעשה' היא בחינת תורת ה' ממש וה'נשמע' הוא בחינת תפילת ה' ... נמצא שיש תורת ה' ויש תפילת ה' וכשזוכה להכלל באין סוף אזי תורתו הוא תורת ה' ממש ותפילתו הוא תפילת ה' ממש היינו כי התורה של רבי נחמן מברסלב כולה הייתה מהאין סוף עצמו, ולא משום עולם נמוך יותר. ובאמת מי שמשיג את תורת ה ממש, יודע כי גם התורה שיש בעולם האצילות, היא נמוכה לאין שיעור ביחס לתורה של האין סוף. כי גם רבי נחמן מברסלב עצמו, לפני שהוא הגיע לארץ ישראל, גם הוא היה בתורה של עולם האצילות. אך ... ואז הוא התבייש לגמרי בתורה שלו שמלפני ארץ ישראל וכולי. ואמר שיש הבדל של שמים וארץ בין התורה של האין סוף לבין התורה של העולמות שמתחת אליה... **** לגבי צורת ההתבטאות של רבי נחמן מברסלב עם המילה "דע". העניין הוא ... האדם משיג את השי"ת עצמו. ובשכל הזה האמת היא אמת באמת, דהיינו אמת כזו שאין לה הפך כלל. כי באין סוף כל ההפכים הם אחד, כי בשורש הכל אחד. ומאחר שרבי נחמן מברסלב ממשיך את תורותיו מהאין סוף, לכן הוא אומר ומשתמש במילה "דע", שרצונו לומר, דע לך שכך הוא הדבר. לא מדובר באמונה, לא מדובר בהשערה, ... בידיעה שלמה שכך הוא הדבר ללא שום הפך כלל. "דע" פירושו, שרבי נחמן מברסלב מגלה לאדם את השכל של האין סוף. דע היינו קביעת עובדה. כך הוא הדבר וקבל אותו כפי מה שהוא. כפי שמביא רבי נחמן מברסלב, רק מי ... שלמה. ורבי נחמן מברסלב זכה לכל זה. וכל הדיבורים של רבי נחמן מברסלב הם צמצומים שונים ולבושים שונים של האין סוף עצמו. ונסכם: התורות של רבי נחמן מברסלב נלקחות כולן ללא יוצא מן הכלל מהאין סוף עצמו, ומתלבשות כאן בעולם הזה בכל מיני לבושים גשמיים. וכאשר רבי נחמן מברסלב אומר דע, היינו כי זו האמת ...

... וכולי. ועניין של זה נוקם ונוטר, הוא העניין של לחלק אלפים למאות. כי האלפים הוא אלופו של עולם שהוא אין סוף. והמאות הוא הצמצום של האלפים האלו. דהיינו שהצדיק יכול לצמצם את האין סוף אל תוך סוף. והאין סוף הוא בחינת רחמים פשוטים. והסוף הוא בחינת דינים. וענייני העולם הזה כולם, הם בחינת צמצומים ודינים ובחינת סוף. והצדיק הגדול במעלה, הוא דייקא יכול לחלק מאות לאלפים, דהיינו שהוא יכול לצמצם את האין סוף ולהלביש אותו בתוך סוף. כי אדם רגיל לא יכול לכעוס ולא להפגע מכך. כי הכעס הוא הפך הרחמנות. אך ... להשאר כולו טוב ממש, הוא אינו יכול לחלק אלפים למאות, כי הוא אינו יודע איך לצמצם ואיך להלביש את האין סוף בתוך סוף. דהיינו הלבשת הרחמים בכעס. שזו בחינת בריאת העולם, שבה הבורא צמצם את הרחמנות אל תוך כעס ויצר ... הדין ששורשה ברחמים. ורק הצדיק האמת שמסוגל להלביש את הרחמים הפשוטים בכעס, רק הוא יודע איך להלביש את השגות האין סוף בתוך סוף וכולי. ויש בזה עוד לבאר כי האין סוף הוא בחינת חוכמה עילאה. דהיינו השכל הנקנה, מעל השכל האנושי, שהוא התורה דעתיקא סתימאה, דהיינו השכל של הבורא לפני ... את השכל של השומעים אל הבורא, באמצעות השיחות חולין שלו, כי הוא מקשר ומלביש להם את החוכמה העילאה של האין סוף, בתוך החוכמה התתאה של העולם. וצמצום התורה דעתיקא אל תוך השכל של העולם, הוא בחינת נוקם ונוטר, שהוא בחינת ...