... ועל ידי זה הוא נכלל בא"ס בבחינת אילו ידעתיו הייתי, שזאת בחינת כמוני ממש. ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=128 - להכלל באין סוף. מה זה אומר? *** ושלמות העניין של להיות אצל רבי נחמן מברסלב על ראש השנה, היא הבחינה של להיות ...

... ארבה כההוא קמצא דלבושה מנה ובה והעניין הוא, כי מראות אלוהים פירושו כאשר האדם זוכה לשכל הנקנה, דהיינו להכלל באין סוף לגמרי, דהיינו זוכה לשכל שמעל השכל האנושי, שבשכל הזה הוא זוכה לדעת את הסוד של הבחירה והידיעה ואת סוד ...

... במקום אחר שאמר שבנגלה קל יותר לחדש וכו' ומי שמעין היטב בדבריו יוכל להבין מאליו עצם גדלת חכמתו עד אין סוף ואין תכלית * ועל האדם לדעת שהבחינה הנ"ל של הצדיק שהוא צריך להאיר בדרי מעלה ובדרי מטה, היא נכונה ... רחוק בתכלית הריחוק מהשי"ת. היינו כי באמת גם הצדיק האמת שנכלל בא"ס לגמרי גם הוא עולה מדרגה לדרגה עד אין סוף. ויש את הבחינה של תשובה על תשובה עד אין סוף. וגם באין סוף עולים מדרגה לדרגה. שהוא בחינת חלוקת השכר שתהיה בעולם הבא, שגם בעולם שכולו טוב בשלמות, גם שם יש שלמות ...

... הזה? ומהו השימוש הזה במילה "דע"? תודה. תשובה: רבי נחמן מברסלב לא לוקח את התורות שלו מעולם האצילות, אלא מהאין סוף עצמו שהוא מעל לעולם האצילות. ששם ורק שם באין סוף היא תורת ה ממש, דהיינו התורה שהשי"ת עצמו לומד אותה. התורה הזאת היא התורה של עתיקא סתימאה, שהיא התורה ... בחינת ה'נשמע' שבתחלת האצילות היא תורת ה' באמת כי אין גבוה משם רק תורת ה' ממש ואחר כך כשנכלל באין סוף אזי ה'נעשה' היא בחינת תורת ה' ממש וה'נשמע' הוא בחינת תפילת ה' ... נמצא שיש תורת ה' ויש תפילת ה' וכשזוכה להכלל באין סוף אזי תורתו הוא תורת ה' ממש ותפילתו הוא תפילת ה' ממש היינו כי התורה של רבי נחמן מברסלב כולה הייתה מהאין סוף עצמו, ולא משום עולם נמוך יותר. ובאמת מי שמשיג את תורת ה ממש, יודע כי גם התורה שיש בעולם האצילות, היא נמוכה לאין שיעור ביחס לתורה של האין סוף. כי גם רבי נחמן מברסלב עצמו, לפני שהוא הגיע לארץ ישראל, גם הוא היה בתורה של עולם האצילות. אך ... ואז הוא התבייש לגמרי בתורה שלו שמלפני ארץ ישראל וכולי. ואמר שיש הבדל של שמים וארץ בין התורה של האין סוף לבין התורה של העולמות שמתחת אליה... **** לגבי צורת ההתבטאות של רבי נחמן מברסלב עם המילה "דע". העניין הוא ... האדם משיג את השי"ת עצמו. ובשכל הזה האמת היא אמת באמת, דהיינו אמת כזו שאין לה הפך כלל. כי באין סוף כל ההפכים הם אחד, כי בשורש הכל אחד. ומאחר שרבי נחמן מברסלב ממשיך את תורותיו מהאין סוף, לכן הוא אומר ומשתמש במילה "דע", שרצונו לומר, דע לך שכך הוא הדבר. לא מדובר באמונה, לא מדובר בהשערה, ... בידיעה שלמה שכך הוא הדבר ללא שום הפך כלל. "דע" פירושו, שרבי נחמן מברסלב מגלה לאדם את השכל של האין סוף. דע היינו קביעת עובדה. כך הוא הדבר וקבל אותו כפי מה שהוא. כפי שמביא רבי נחמן מברסלב, רק מי ... שלמה. ורבי נחמן מברסלב זכה לכל זה. וכל הדיבורים של רבי נחמן מברסלב הם צמצומים שונים ולבושים שונים של האין סוף עצמו. ונסכם: התורות של רבי נחמן מברסלב נלקחות כולן ללא יוצא מן הכלל מהאין סוף עצמו, ומתלבשות כאן בעולם הזה בכל מיני לבושים גשמיים. וכאשר רבי נחמן מברסלב אומר דע, היינו כי זו האמת ...

... אפילו רגע אחת. והם עושים תמיד. ובודאי כל מעשה העולם מרמז למה שמרמז. אבל היא רק רמזים בעלמא נגד אין סוף ואין תכלית. הינו שהכל היא רק רמזים נגד מה שיהיה נעשה לעתיד. כי יהיה חדוש העולם. ואמר בזו הלשון ...

... הידיעה שלא נדע כנ"ל. רק נבהיר ונוסיף, כי לתכלית הידיעה יש גם רבדים נוספים. תכלית הידיעה = ידיעת מהות האין סוף = ידיעת שורש כל הידיעות כולן, שהיא מהותה של המציאות, מהות האין סוף. תכלית הידיעה = התאחדות של האדם עם המציאות = התודעה של האדם תופסת את עצמה כמו המציאות עצמה = ... יכול לדעת שום דבר שניתן להגדיר אותו / לתחום אותו / להכניס אותו לתוך מחשבה. השורש של הכל הוא האין סוף של הפוטנציאל האין סופי של המהות של המציאות, שהיא מהווה את הכל. כאשר האדם מגיע אל השורש שהוא האין סוף, ממילא לא ניתן לדעת כלום, כי אי אפשר להכניס את האין סוף לתוך ידיעה סופית. בעניין זה שיש ידיעה גדולה שאינה תלויה בידיעת השכל האנושי בעניין זה שידיעה שלמה היא השכל ... ידיעת השי"ת שהיא מבטלת את ידיעת ה"אני" של האדם, דהיינו את הגאווה של האדם. היינו בחינת זה שהאדם נכלל באין סוף והגאווה שלו מתבטלת לגמרי והוא הופך לבחינת אין לגמרי. כמו כן הבחינה של לפני בריאת העולם היא כולה טוב. ...

... וכולי. ועניין של זה נוקם ונוטר, הוא העניין של לחלק אלפים למאות. כי האלפים הוא אלופו של עולם שהוא אין סוף. והמאות הוא הצמצום של האלפים האלו. דהיינו שהצדיק יכול לצמצם את האין סוף אל תוך סוף. והאין סוף הוא בחינת רחמים פשוטים. והסוף הוא בחינת דינים. וענייני העולם הזה כולם, הם בחינת צמצומים ודינים ובחינת סוף. והצדיק הגדול במעלה, הוא דייקא יכול לחלק מאות לאלפים, דהיינו שהוא יכול לצמצם את האין סוף ולהלביש אותו בתוך סוף. כי אדם רגיל לא יכול לכעוס ולא להפגע מכך. כי הכעס הוא הפך הרחמנות. אך ... להשאר כולו טוב ממש, הוא אינו יכול לחלק אלפים למאות, כי הוא אינו יודע איך לצמצם ואיך להלביש את האין סוף בתוך סוף. דהיינו הלבשת הרחמים בכעס. שזו בחינת בריאת העולם, שבה הבורא צמצם את הרחמנות אל תוך כעס ויצר ... הדין ששורשה ברחמים. ורק הצדיק האמת שמסוגל להלביש את הרחמים הפשוטים בכעס, רק הוא יודע איך להלביש את השגות האין סוף בתוך סוף וכולי. ויש בזה עוד לבאר כי האין סוף הוא בחינת חוכמה עילאה. דהיינו השכל הנקנה, מעל השכל האנושי, שהוא התורה דעתיקא סתימאה, דהיינו השכל של הבורא לפני ... את השכל של השומעים אל הבורא, באמצעות השיחות חולין שלו, כי הוא מקשר ומלביש להם את החוכמה העילאה של האין סוף, בתוך החוכמה התתאה של העולם. וצמצום התורה דעתיקא אל תוך השכל של העולם, הוא בחינת נוקם ונוטר, שהוא בחינת ...

... יהיה גם כן חדוש גדול. [כי כל כך יגדל שמו וחשיבותו האמתי וידעו הכל אמתת הפלגת גדלתו העצומה עד אין סוף עד שיהיה חדוש בעיניהם מי שזכה להכירו וכו' כנ"ל] אות רנה אחר שאמר התורה בטח בה' ועשה טוב בסימן ...

... הרי שתמיד יש משהו אחר ששונה ממנו, והרי שקיומו אינו וודאי ונצחי וכולי. ורק ידיעת השי"ת עצמו, שהיא ידיעת האין סוף ממש, ידיעת מחוייב המציאות, רק היא וודאות אמיתית. וגם, כל ידיעה שהיא בשכל אנושי, היא לא וודאית, כי היא ...

... עונות ישראל איך לוקחין עוד איזה עון כדי לעשות ממנו תורה ואיננו כי יהיו כל העונות נכללין באין הינו באין סוף ששם העונות נתהפכין לזכיות על ידי התשובה שזהו בחינות 'ירידה תכלית העליה' הנ"ל וזה: "שובה ישראל וכו' כי כשלת בעונך" הינו על ידי התשובה יהיה נעשה מהעברות בחינת מכשלה שהוא התורה, כנ"ל ומי שזוכה לבחינה הנ"ל של להכלל באין סוף, הוא זוכה להתרחק מהתאוות גם בעבר וגם בהווה וגם בעתיד. **** וזה משום שתשובה שלמה מאהבה, היא מעל הזמן. ...