... לא מסכים לנ"ל ממספר סיבות. בתורה הנ"ל רבי נחמן מברסלב מדבר על עניין אחר לגמרי, שהוא ביטול של המוחין ברצוא ושוב, שזה מדובר על השגת האור
אין סוף בבחינת מטי ולא מטי ואין לזה קשר לעניין ההתבודדות כלל. דבר נוסף, יש את הבחינה של "ולוואי ויהיה אדם מתפלל ... ונפגע שניהם הם בחינות צדיק ועליהם גם כן נאמר: "צדיקים ילכו בם" רק שלא נכנסו ויצאו בשלום כמו רבי עקיבא כפי ביאר רבי נחמן מברסלב, את האור
אין סוף משיגים על ידי זה שהמוחין מבטשים בכתר להשיג את
האין סוף. ועל ידי זה משיגים את האור
אין סוף בבחינת מטי ולא מטי, שזו תכלית הידיעה שלא נדע. וזה עצמו קורה בבחינת רצוא ושוב ונשאר רשימו בבחינת ושוב, כדי שיהיה קיום למוחין וכולי. ונבאר: התבודדות היא מילה רחבה. אפילו תפילה היא מילה רחבה. עיקר התפילה הוא דווקא שתיקה ודבקות
באין סוף, ללא דיבור. והתפילה בשורשה הוא מבחינת לפני הבריאה ששם אין דיבור כלל. כנ"ל לגבי התבודדות, שגם כאשר אדם ... כאשר האדם חוזר מהביטול, הוא לא חוזר לשכל אנושי, אלא לשכל הנקנה. ויש בזה בחינות שונות. ונוסיף לעניין הנ"ל את מ"ש רבי נחמן מברסלב, כי את
האין סוף אפשר או להשיג את כולו או לא להשיג אותו בכלל. ז"א אין אפשרות להשיג חלק ממנו בשום דרך בעולם. רק או שהאדם משיג את כל הא"ס, או שהוא אינו יודע כלל. כך שעל ידי התבודדות או כל דבר אחר, לא משיגים את
האין סוף . ז"א זה לא תהליך שבכל פעם משיגים קצת. אלא או הכל או כלום. אלא מה? שעל ידי התבודדות משיגים את ההקדמות של
האין סוף. ואז זוכים להתבודדות שלמה מהעולם, שפירושה הכללות
באין סוף. התבודדות שלמה = הכללות בא"ס, שזו התבודדות שלמה והכללות בבחינת לפני הבריאה, שזהו ניתוק מוחלט מהזמן ...