... היטב בודאי ימצא שם ימי טוב, הינו תורה והימים נקראים מדות כמו שכתוב: "ומדת ימי" והמדות, הם התורה כי אוריתא כלה הם מדותיו של הקדוש ברוך הוא כי התורה מדברת מאהבה ויראה ושאר המדות ובה ברא הקדוש ברוך הוא ... התורה בצמצום יותר ממה שהיו במדרגה יותר עליונה ואינם מאירים כל כך כמו למעלה במדרגה עליונה כדי שלא להשפיע אור וחיותה יותר מהראוי. נמצא אפילו במדור הקליפות הינו בימי רע שהם מדות רעות ולשונות עכו"ם גם שם יכולין למצא ... ימי הטוב שבהם אזי אותיות בולטות ונתראים ומאירים ביותר כי מתחלה לא היו מאירין כל כך כי לא קבלו אור מלמעלה כדי שלא יקבלו הימי רע יותר מכדי חיונו ועכשו שנתבטל הרע ונשארין אותיות התורה לבד אזי מקבלין אור רב מלמעלה נמצא, זה שכופה את יצרו הינו שכופה את ימי רע כשהוא מדבר עם העכו"ם או שרואה מדותיהם ... התורה בולטין וכשנפשטין מהלבושים הגשמיים הינו מלשונות העכו"ם הינו ממדות רעות הינו מימי רע אזי מקבלין אלו אותיות התורה אור רב יותר ממה שהיו מקבלין מתחלה כי מתחלה לא היו מקבלין אלא כדי חיות הראוי לאותו מקום כדי שלא ... צריכין להמשיך החיות בצמצום גדול שזהו סוד כונות השכרות של פורים עין שם] אבל כשנפשטין האותיות מהקליפות אזי מקבלין אור רב מלעלא וזהו "עשי דברו לשמע בקול דברו" כשעושין ובונין להתורה שהיה מתחלה מפזרין ומפרדין בלשונות העכו"ם ובמדות רעות ובימי רע אזי "לשמע בקול דברו" וזוכין למשמע קלין מלעילא הינו שהדבר הינו התורה מקבלין אור רב מלמעלה וזה שמיעת התורה וזה בחינת נעשה ונשמע שמתחלה עושין ובונין לאותיות התורה שיהא אותיות בולטות ומצטרפות ואחר כך נשמע זכין למשמע קלין מלעלא הינו שאותיות התורה מקבלין חיות ואור רב יותר ממה שקבלו מתחלה כשהיו מלבשין בלשונות הגוים ובימי רע. ד. וזה ידוע, שהתורה, הינו המדות, הינו הימים ... אל השלום כמו שכתוב: "וכל נתיבותיה שלום". והתורה, יש בה שני בחינות בחינות נגלה, ובחינות נסתר והנסתר הזה הוא אוריתא דעתיקא סתימאה דעתידא לאתגליא לעתיד לבוא ואזי כשיתגלה התורה הזאת דעתיקא סתימאה אזי יהיה השלום נפלא בעולם כמו שכתוב: ... עכשו כי אם בזמן ובמדות ואהבה שבדעתו ובמחו היא למעלה מהזמן והמדות ואינו מלבש בשום לבוש ולעתיד לבוא שיתגלה אוריתא דעתיקא סתימאה ואז יתקים מאמר חכמינו, זכרונם לברכה . עתידים צדיקים להראות באצבע כמו שכתוב "זה ה' קוינו לו" ... האהבה הנקרא יום כמו שכתוב: "יומם יצוה ה' חסדו" הינו התורה הפנימיות שהיתה צפונה כמו שכתוב: "וירא אלהים את האור כי טוב" ואמרו רז"ל: "כי טוב לגנז" כי אור התורה הזאת אין העולם כדאי להשתמש בה והתורה, נקראת טוב שנאמר "כי לקח טוב נתתי לכם" ונקרא אור, כמו שכתוב: "ותורה אור" ויש גם כן צדיקים שהם צפונים ומסתרים שאין העולם כדאי להשתמש בהם וצדיק נקרא טוב כמו שכתוב: אמרו צדיק כי טוב ונקרא אור כמו שכתוב: "אור זרוע לצדיק" וכשיתגלו הצדיקים הצפונים והתורה הצפונה אזי יתגלה שלום רב בעולם שיתחברו כל הפכים יחד כמו שכתוב: "וגר ... שהוא לפי מדרגתך אהבה שהוא למעלה מהזמן שהוא יום אחד יודע לה' וכו'. ז. ויכול כל אדם לטעם טעם אור האהבה שבדעת כל אחד לפי בחינתו אפילו עכשו בתוך הימים הינו כשיקשר את לבו לדעתו כי כל אחד מישראל ... התורה וכשכופה את לבו לדעתו הזה הינו שלבו ברשותו אזי נכללין גם כן המדות שבלבו לדעתו ואזי מקבלין המדות אור האהבה שבדעת ורואה ומשיג אור הגנוז לפי בחינתו הינו שהצדיקים והתורה שהיה גנוז וצפון עד עתה ממנו כשכופף את לבו להדעת אזי מקבל הלב שהוא שרש לכל המדות ומקבל אור האהבה שבדעת הוא האהבה שהיה בכח בין הקדוש ברוך הוא לישראל קדם הבריאה וזה "מי האיש החפץ חיים" "חפץ", ... אזי לפי בחינתו, אהב ימים הוא ממשיך את האהבה מדעת לתוך הימים ולתוך המדות לראות טוב ורואה ומשיג את האור כי טוב וגנוז ושמעתי בשמו, שאמר שבהתורה הזאת כלולים הכונות של לולב ולא זכיתי לשמע באור הענין אך עינתי ומצאתי קצת כי עקר הכונות של לולב הוא להמשיך כל החסדים עד החזה להאירם אל המלכות וצריכין לנענע הנענועים כדי להמשיך אור משרש החסדים שבדעת אל החסדים המתפשטים בגוף להוסיף עליהם אור גדול משרשם שבדעת וכו' עין שם ב"פרי עץ חיים" בשער הלולב וגם מבאר שם שהכונה בענין הכתוב: "יומם יצוה ... שם שיש אהבה שבדעת שהיא למעלה מהזמן והמדות ועל ידי שמקשר לבו לדעתו, שלבו ברשותו וכו' אזי מקבלין המדות אור האהבה שבדעת וכו' כנ"ל וכל זה הוא סוד כונות לולב הנ"ל שהוא להמשיך הארה משרש החסדים שבדעת שהוא בחינת ...

... שלו) כי בענייני מסירות נפש, על הצדיק להורות לאדם לא למסור את נפשו. אך על האדם למסור את נפשו. לכאורה, אנוס רחמנא פתריה. אז מדוע למסור את נפשו? נא להשיב לפי התורה הזאת breslev.eip.co.il/?key=337 בעניין החשק חושק והנחשק. כיצד ... בגודל אין סופי. וכדי להשיג אותו צריך רצון אין סופי. והנחשק הזה הוא כמובן הבורא עצמו, השכל של הבורא, האור אין סוף שהוא מעל השכל, השכל הנקנה, השכל שמעל לשכל האנושי. שבשכל הזה האדם זוכה להכלל באין סוף לגמרי, ...

... אם אין אתם שמחים איני יודע מה לכם כלומר שראוי לנו לשמח על כל פנים מאד תמיד כשזכינו לטעם אורות נוראות כאלו וכו'. ואחר שספר המעשה הזאת אמר שאתם יכולין לומר עליה תורה כל ימי חייכם וגער בנו על שאין אנו שמחים ואמר שראוי לנו לשמח מאד מאד אות פה תקס"ט א' דחנוכה אחר הדלקת נר חנוכה בלילה אורח נכנס לבעל הבית. ושאל לבעל הבית מאין פרנסתך. והשיב לו אין לי פרנסה קבועה בביתי רק מחיתי מן העולם. ... דברים היוצאים מן הלב והתחיל הבעל הבית להשתוקק ולהתגעגע מאד איך משיגים ומגיעים לאיזה דבר מעלה שבקדשה. אמר לו האורח אני אלמד עמך ותמה הבעל הבית והתחיל לחשב אולי אינו בן אדם כלל. אך חזר וראה שהוא מדבר עמו ... אדם אך איך מספרין פליאה כזו לבני אדם מה שאין ראוי להאמין. בתוך כך הסתכל מן החלון וראה את האורח הנ"ל והתחיל לבקש אותו מאד שיבוא אצלו ואמר לו אין לי פנאי כי אני הולך אצלך. אמר לו זה ...

... ושוב אות רנג אמר כל מה שרוצין לעשות בשבילי יש על זה כמה וכמה מניעות. כי כמה וכמה עומדים ואורבים על זה לקלקל אותו הדבר שרוצין לעשות בשבילי. כי להפך כשנעשה אותו הדבר מקבלים ויונקים מזה כמה וכמה והם ...

... כך ימנע ולא יתקרב אליו ויהיה רחוק ממנו שזהו בחינת לילה וחשך אף על פי כן לעולם יאיר לו אור התורה שטעם קצת ממנה בהיותו אצלו וזהו: "טעמה כי טוב סחרה" תכף כשטועמין "כי טוב סחרה", שהוא התורה של הצדיק שהסחורה שלו, הינו התורה שלו טעמה טוב אזי שוב לעולם "לא יכבה בלילה נרה" כי תמיד תאיר לו אור התורה שטעם אצלו אפילו בלילה, הינו בעת ההתרחקות, שהיא בחינת לילה כי לא יכבה בלילה נרה לעולם ועד

... לעמקה של הלכה הוא על ידי תפילה כי משם נמשך השכל ז. והענין כמו שכתוב בתקוני זוהר: 'גן דא אוריתא' כי התורה נקראת גן ונשמות ישראל המעינים ומבינים בהתורה הם בחינת עשבין ודשאין דאתרביאו בגן ומאין הם גדלים ? ... היוצא מבית ה' הוא התפילה ושבעה נרתיה הם הנשמות דאתרביאו בגן הנחלקים לשבע כתות שבעה ושבעה מוצקות הם מ"ט אורות שהוא אור הגנוז לעתיד בחינת עדן עין לא ראתה שהוא בחינת התפילה כנ"ל ושנים זיתים עליה פרש רש"י: 'שני אילנות' הינו ... וחלק מתתר"ף חלקים יש בו גם כן צרוף השם וכל זה הוא בחינת רוח החיים שבהדפק [ולא זכיתי לשמע באור ענין זה היטב, גם שכחתי קצת מזה, והמשכילים יבינו] "רכב אלהים רבתים אלפי שנאן" 'אלפי' בחינת אלופי עשו ועל ...

... על ידי רבוי התפילות שעל ידי זה השמש זורחת, שעל ידה בא רפואה כי העוון הוא בחינת ענן, שמחשיך אור השמש כי טבע העוונות הם בחינת חשך כמו שכתוב "והיה במחשך מעשיהם" וזה בחינת החולאת כי עקר החולאת באה ... זכרונם לברכה . 'אין יסורים בלא עון' שנאמר: "ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם" כי העוונות הם בחינת עננים שמחשיכים אור השמש שעל ידה הרפואה ועל ידי התפילה נתכפרין העוונות כי התפילה מכפרת, כי היא במקום קרבן כמו שכתוב: "והביאותים ... וכו' ואזי הוא בחינת זריחת השמש שמשם הרפואה כי עקר החולאת היא בחינת העוון שהוא בחינת ענן וחשך שמחשיך אור השמש שהוא בחינת רפואה וכשנסלח העוון, הוא בחינת שהענן כלה ואז השמש זורחת ואזי בא רפואה כנ"ל מכפרת עוונות ...

... מה נעשה בדינך והשיב לו שעשה תשובה אמר, אם כך תקיף חילא דתשובה, פתח ואמר "מזמור שיר ליום השבת" ולכאורה, מה ענין שבת אצל תשובה אבל לפי דברינו מכון היטב כי כשעושה תשובה שלמה ונדחה הרע לגמרי, ויש לו ... בגן עדן" וכו' 'ויקח' מאן נטל לה ? אלא נטל לה מארבע יסודין דילה וכו' בזמנא דתב בתיובתא ומתעסק באוריתא קדשא בריך הוא נטל לה מתמן אתמר "ומשם יפרד" אפריש נפשה מתאוה דילהון וכו' לעבדה בפקודין דעשה, ולשמרה בפקודין דלא תעשה וכו' ואי עבר על אוריתא, אתשקיה ממרירו דאילנא רע, דאיהו יצר הרע ואם תיבין בתיובתא אתמר בהון "ויורהו ה' עץ", דא עץ החיים ובה ...

... שכופרים בו ואומרים עולם כמנהגו נוהג ויש שמודים במציאות אבל אומרים שגם העולם קדמון והעולם מחויב המציאות כמו חיוב האור מן השמש ועי"ז כופרים במצוות כי אומרים שלא ישונה דבר ממנהגו ע"י מצוות ויש מודים במצוות ובעבודות אבל עובדים ...

... יעבר, לא יעבר כי אם לעתים רחוקות וקרוב שלא יעבר רק פעם אחת כל ימיו אבל בהנהגת העולם ובחדושין דאוריתא שמחדשין יכולים לעבר ממש גנב ונאף ורצח בכל פעם, בכל רגע, רחמנא לצלן