... א' על מה נתישב תחלה בבית רבי נחמן נתן ואחר כך בבית רבי יוסף שמואל. כי לכאורה היה צריך לכנס בבית רבי יוסף שמואל מיד כי הוא איש כשר וכו' שנית הקשה על מה הוא מקרב ומדבר עם הקלי עולם שהיו שם באומין. והשיב לו רבנו זכרונו לברכה בזו הלשון מה שהקשה ... שום דבר מרכושו בתוך ביתו כי את הכל הצלנו בעזרת השם יתברך. ואחר כך סמוך לאור יום שבת קדש באתי אצלו והיה יושב שם בשמחה יושב ומסתכל על העיר ועל ביתו שנשרף. ואחר כך הולכתי אותו לתוך בית בקצה העיר שנצל מהשרפה. והלך עמי סמוך להנהר הקטן על פני השדה ענה ואמר מי היה אומר וכי עלה על הדעת שאנחנו נלך בליל שבת קדש סמוך לאור יום בזה הדרך על פני השדה. ואחר כך באנו לבית רבי שמעון וישב שם כל יום שבת קדש. וביום ראשון יצא משם והלך לבית רבי זליג שנשאר גם כן בקצה השני של העיר. ושם ישב כל יום ...

... הר"ן - אות ריג - לענין המחלוקת שעליו שמעתי בשמו שדבר בענין מחלקת ואמר שלכאורה מאי אכפת שזה מדבר על זה אך באמת על ידי מחלקת שחולקים על אחד יכולין חס ושלום, להפיל אותו ממדרגתו חס ...

... מאד לקלקל השלום של בני הנעורים כדי שיתפסו במצודתו חס ושלום, על ידי זה כי הוא אורב על זה מאד לתפסם בנעוריהם על ידי קלקול השלום בית חס ושלום שגורם בערמומיותו לקלקל השלום שביניהם והאריך בשיחה זאת ...

... דהינו כשהגדול נוסע להקטן, זאת הבחינה היא גדולה ביותר כי זה פשוט שהקטן צריך לבוא להגדול כי הוא צריך לקבל ממנו אך לפעמים אורו של הגדול הוא גדול מאד מאד עד שאי אפשר להקטן לקבל מן הגדול במקומו מחמת רבוי האור הגדול מאד על כן מכרח הגדול להוריד ולהכניע עצמו אצל הקטן ולילך אחריו כדי שעל ידי זה יתמעט ויתגשם האור קצת כדי שיוכל הקטן לקבלו נמצא כשהגדול צריך לילך ... ואהרון עם כל זה היה משה רבנו, עליו השלום, במעלה גדולה ועצומה מאד עד שהכרח להקטין עצמו ולהכניע עצמו נגדם, כדי שיוכלו לקבל אורו כנ"ל . 'בכל מקום שאתה מוצא גדלתו, שם אתה מוצא ענותנותו' שבכל מקום שיש גדלות ביותר שם צריך ענווה וקטנות, כדי שיוכלו לקבל האור כנ"ל והנה כשהקטן בא לפני הגדול כדי לקבל ממנו ואזי ... צריך להוריד עצמו ולבטל עצמו קצת מגדלותו כדי שיוכל הקטן לקבל אף על פי כן אין נחשב זה הגרעון וההפסד של הגדול שצריך לבטל אורו לפי שעה כנגד התקון שנעשה בהקטן, שהוא מתקנו ... רק לפי שעה ואחר כך חוזר למעלתו, והוא מתקן ומגדיל את הקטן לגמרי כנ"ל. ויש חלוקים בענין קטנות והכנעת הגדול אצל הקטן כדי לקבל אורו כנ"ל כי הכל לפי הענין. לפעמים הוא בתנועה בעלמא ולפעמים צריך לילך ולנסע אליו והכל לפי הענין כמו נר שכבה כשיש בו קצת אור, עדין יכולין להדליקו רק על ידי מה שמקרבין אותו קצת לנר הדולק דהינו שאוחזין אותו למטה אצל נר הדולק כידוע בחוש וזה מחמת שיש בו עדין קצת אור אבל כשאין בו שום אור אין יכולין להדליקו מרחוק כי אם כשמקרבין אותו ממש להאור או להפך וכו' ...

... "אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם" "שמים" זה בחינת אש ומים הינו יראה ואהבה נתלבשים בקדרות ונחשכים ונתכסים בשק דהינו שנחשך אצלו היראה והאהבה זה מחמת שנחשך אצלו אור הצדיק שממנו מקבלין יראה ואהבה כנ"ל כי לפעמים יש שנחשך אצל אחד אור הצדיק ואינו זוכה להבין ולראות אורו הגדול ואף שהוא אצל הצדיק אינו יכול לטעם ולהבין ולראות אורו הגדול של הצדיק שעל ידו יוכל לבוא לתכלית הטוב וכמו שמצינו גבי עפרון שמקום מערת המכפלה שהוא שער גן עדן שדרך שם עולין כל הנשמות ואורו גדול מאד אף על פי כן אצלו היה מקום חשך ואפלה ועל כן מכרו בשמחה רבה לאברהם, כמובא וכמו כן כשנחשך אור הצדיק שהוא מאיר בכל העולמות, מכל שכן בעולם הזה ואף על פי כן אצלו אינו מאיר כלל אדרבא הוא חשך אצלו וזה מחמת עכירת המעשים וכסילות השכל שעל ידי מעשים רעים ... שכתוב: "חכמים המה להרע, ולהיטיב לא ידעו" כי על ידי מעשיהם הרעים אינם יכולים להשתמש כלל בשכלם להיטיב כי אם להרע ועל ידי כסילות השכל על ידי זה אינו יכול לראות ולהבין אור הצדיק ג. והתקון לזה להכניע ולבטל כסילות השכל הוא על ידי בחינת מזבח כי עקר יניקת הכסילות דהינו הקליפות הוא רק מבחינת מזבח הינו בחינת אכילה כי 'שלחנו של אדם ... כח וחיות יותר מכדי חיותם ועל כן על ידי אכילה בכשרות נכנע הכסילות ונתרומם השכל כמו שמצינו בגמרא בבעיא דבעא רבא מרב נחמן וכו', לצפרא אמר לה וכו', והאי דלא אמרי לך באורתא דלא אכלי בשרא דתורא וכו' נמצא שעל ידי שלא אכל לא היתה דעתו צלולה כי על ידי האכילה נכנע הכסילות ונתגדל השכל אבל כשאוכל כזולל וסובא שזה בחינת פגם המזבח אזי ... הצדיק שמחפש תמיד אחר ההתפארות שבכל אחד מישראל כנ"ל ואית לה קרנא הינו בחינת "וברצונך תרום קרננו" הינו האהבה שנתגלה על ידי הצדיק כנ"ל כי על ידי כל בחינות הנ"ל נתגלה אור הצדיק שעל ידי זה זוכין ליראה ואהבה כנ"ל ט. וזה: "ויהי הם מריקים שקיהם" הינו בחינת "לבשו שמים קדרות ושק וכו'" 'שמים' הינו יראה ואהבה כנ"ל וכשהם מריקים את השק והחשך מן היראה והאהבה והנה איש צרור כספו בשקו זה בחינת הצדיק בחינת: "צרור הכסף לקח בידו" שהם הצדיקים, כמו שפרש רש"י שם בשקו, הינו שאור הצדיק נתחשך ונתלבש ונתכסה בקדרות ושק הינו שמרגישים שהשק והחשך שהיה על היראה והאהבה זה מחמת שק וחשך שנחשך להם אור הצדיק כנ"ל ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם הינו שראו והכירו שצרורות כספיהם תלוי בהחמר והצורה שנקרא המה ואביהם זה החמר, שהם כלי המעשה ואביהם הוא השכל שנקרא אב בחינת אב בחכמה הינו כנ"ל שהתגלות אור הצדיק שיזכו להכירו ולהבין ולטעם ולראות אורו הגדול הוא תלוי בשלמות המעשים ובזכות השכל ויאמר להם יעקב אביהם הינו תוכחות השכל שמוכיח את החמרים שהם כלי המעשה שהוא תולה הסרחון, בכלי המעשה וזה: אתי שכלתם ... ידה נשלם השכל כנ"ל כי כשנותנין צדקה על ידי זה נעשין גרים כנ"ל ועל ידי זה נשלם המזבח שהוא בחינת שלחנו של אדם דהינו שזוכין לאכל בקדשה ואזי נשלם השכל ואזי זוכין לראות אור הצדיק ועל ידי זה מקבלין ממנו יראה ואהבה כנ"ל ...

... יסתלקו] אזי בדרך הלוכו בתפילתו הוא מפיל אותם לזה חותך יד, ולזה חותך רגל, וכיוצא בזה בשאר האיברים פרוש, כמו למשל בענין מלחמה, כשצריך לילך ולעבר בין הרבה רוצחים ואורבים וכשהוא גבור ועבר ביניהם אזי בדרך הלוכו הוא מפיל אותם כי לזה חותך יד בדרך הלוכו ומפילו, ולזה חותך רגל וכו', וכיוצא ...

... לזכות לגן עדן צריך לזה את בחינת משפט, דהיינו לימוד פוסקים וכולי. לעומת זאת, כאן breslev.eip.co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חותם בתוך חותם רבי נחמן מברסלב מסביר באורך, כי כדי לזכות לקשר את חוכמה עילאה ותתאה, שזה גן עדן, לשם כך צריך בחינת נעשה ...

... ומצמצם אותו כדי לראות היטב כן השכל התחתון הוא בחינת שחרות שמצמצם בו נאוה ויפי שבשכל העליון ואלו השערות הן בחינת 'שעורא דאתון דאוריתא' כי המצוות הם חכמות הבורא יתברך שמו כי כל מצוה ומצוה יש לה שעורים ... 'סימן יפה לבנים' שעל ידו משיגין השכל העליון שהוא בחינת בנים כנ"ל וזהו 'סימן יפה' שבו מסמן ומגבל השכל העליון בבחינת 'שיעורא דאתון דאוריתא' בחינות 'שחורה אני ונאוה' כנ"ל ד. ולבוא להשכל התחתון הזה אי אפשר כי ... להמשיך לתוכה חיות להחיות החכמה תתאה כל אחד לפי בחינות החכמה תתאה שיש לו כפי בחינות החכמה תתאה שבכל עולם ועולם ועיקר החיות הוא מאור הפנים בבחינת: "באור פני מלך חיים" ועל כן צריכין להעלות את המלכות בחינות חכמה תתאה אל אור הפנים המאיר בשלש רגלים כי עקר אור הפנים הוא שמחה כמו שכתוב: "לב שמח ייטב פנים" ועקר השמחה הוא מן המצוות ... מאיר הפנים על ידי השמחה בבחינות: "לב שמח ייטב פנים" בשביל זה נצטווינו, "שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלקיך" בשביל לקבל אור הפנים. וזה בחינת: 'חיב אדם להקביל פני רבו ברגל' כדי לקבל אור הפנים, ולהחיות את בחינות המלכות וזה: "צדק לפניו יהלך" 'צדק מלכותא קדישא' כשמוליכין אותה אל אור הפנים העקר, על ידי בחינות "וישם לדרך פעמיו" הינו שלש פעמים בשנה וכו' שעל ידיהם מקבלין מאור הפנים כנ"ל וזה בחינת: "ישבו ישרים את פניך" "ישרים", הם "פקודי ה' ישרים משמחי לב" הם מישבין ומאירין ומסדרין אור הפנים כנ"ל ו. ולפעמים שנופל, חס ושלום בחינות המלכות דקדשה בחינות חכמה ... בבחינת: "והוכן בחסד כסא" בחינת: "קצרו לפי חסד" שעל ידי החסד קוצרין וחותכין את הדלת בחינת המלכות ומבדילין אותה מהם ומעלין אותה אל אור הפנים. ועל כן אברהם היה איש החסד והיה משתדל תמיד לעשות חסד כדי להעלות ... כנ"ל מאגג שהוא כלליות ארבע מלכיות דסטרא אחרא והעלה את המלכות דקדשה בשלש רגלים וזה וישסף ראשי תבות שבועות סוכות פסח כי עקר חיותה מאור הפנים שבשלש רגלים כנ"ל בבחינת: "ויהי לתשובת השנה לעת צאת המלכים" "תשובת ... 'בפסח נדונין על התבואה, בעצרת' וכו' ואז עת צאת המלכים כנ"ל שמוציאין את בחינת המלכות דקדשה מגליות של הארבע מלכיות ומעלין אותה אל אור הפנים המאיר בשלש רגלים כנ"ל ועל כן יש ארבע בחינות בכל רגל בפסח הם ארבע ... רבותינו, זכרונם לברכה: 'כיצד סדר משנה וכו' בסוכות היא ארבעה מינים הכל כנגד בחינת הד' הנ"ל בחינת מלכות הנ"ל שצריך להעלותה אל האור הפנים על ידי שמחות המצוות שמתקבצין לתוך הרגלים כנ"ל ז. ועקר התגלות החסד ... נמצא שהצדיקים הם סובלים צער על ידי התפילות שלנו, שמבלבלין אותן כנ"ל ובשביל זה צריך לקבל תוכחתם אף שמבזין אותנו כנ"ל ח. אמנם לכאורה איך אפשר לו, להוכיח את כל אחד ואחד הלא כל התפילות באין אצלו ביחד של ... אחרא הנקראין פסילים שהוא הפך מן התורה הקדושה שלנו שהוא בחינות: "פסל לך" כי היא נקראת פסלת על שם העתיד כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה 'אור שהוא יקר בעולם הזה, יהיה קפוי וקל לעולם הבא' שהיא בחינות פסלת שהוא קפוי ... כנ"ל שעל ידי זה יכל להוכיח אותם כנ"ל שעל ידי זה חותכין ומבדילין את בחינות המלכות ומצילין אותה מזעקת מושל ומעלין אותה לבחינות אור הפנים המאיר ברגלים כנ"ל. זאת התורה התחיל לומר על פסוק: "ויהי מקץ" וכו' ...

... לכל אחד לפי מדרגתו וזה פרוש הפסוק "ה' עז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום" הינו כמו שפרש רש"י כשה' יברך ברכות על ידי כלי שלום אזי 'עז' שהיא התורה גם כן 'לעמו יתן' הינו 'ותקבלון אלפן חדת' [נראה באור הענין כי על ידי השלום יכולין לדבר דבורים בקדשה כי השלום מחבר תרי הפכים חסדים וגבורות שזהו בחינת יוסף, בחינת מסירת נפש על קדוש השם כנ"ל ועקר הקדשה ...

... למען ענתך" וכו' 'ופסיעה גסה נוטלת מאור עיניו של אדם ומהדר לה בקדושא דבי שמשי' נמצא שעקר שלמות מאור עינים הוא בשבת ועל כן אז השביעה, כי השביעה על ידי ראית עינים כנ"ל וזה 'פוסעים בו פסיעה קטנה סועדים ... שבשבת פוסעים פסיעה קטנה שעל ידי זה המאור עינים בשלמות שעל ידי זה השביעה כנ"ל ועל כן מה שסועדים בו שלש פעמים הוא רק לברך, דהינו בגין ...