... "תורת אמת היתה בפיהו" ונחשב כאלו ברא את העולם כי שם כתיב: "יהי מארת" ועבר חשך שכסה פני תהום ואור העינים מעלין גם כל הבקשות ותחנות אשר יתפללו אל הבית המקדש כי שם עולין כל הבקשות ומשם האור עינים יוצא בבחינת: "והיה עיני ולבי שם" ואור העינין מעוררין הגאלה, התלויה בלב בבחינת "כי יום נקם בלבי", כי עיניו ולבו שם וזה בחינת "ויקרא לאור יום" אור העינין מעוררין יום נקם שבלב לבטל שאור וחמץ של יצר לב האדם רע, הנשאר לו מנעוריו ושאור וחמץ שבלב האדם הוא המסית את האדם, שיהרהר אחר תלמידי חכמים שבדור ולומר זה נאה וזה לא נאה, בבחינת: "חלק לבם" לבם הם עי"ו בי"ת צדיקים שבדור . 'אור לארבעה עשר', הינו אור שבעינים שיש בהם שני פעמים שבעה גלדי עינא, בהם בודקין את החמץ ואז יכול הלב להתלהב בלמוד התורה בשלהובין ...

... ושם בסופו מבאר גם כן כשפוגמים בארץ ישראל יורדין לגלות ושם מבאר בסופו הפסוק משם רעה אבן ישראל על באור הפסוק ירדו במצול ת כמו אבן. ועתה יכולים להבין מעט פרוש המראה הנזכר לעיל אות ד כשאמר התורה ראיתי ...

... - חן חלק א' א. על ידי צדקה זוכה לחן. ב. על ידי שפלות זוכה לחן. ג. לחן יכניס אורחים. ד. גם ישמר את עצמו ממאכלי אסור, וישמר את פיו מדבור אסור. ה. מי שמפזר מעותיו בשביל לקנות לעצמו ...

... תכף שנעשה ספר מן התורות הגבוהות והנפלאות מאד מאד מאחר שנעשה מהם ספר, יש עליהם חפויים והסתרות שנחפה ונסתר אורם הצח והנפלא והדפין של כריכה הם מחפים וכו'.

... על ידי הלמוד שמקבל מהרב צריכה שתהיה נמשכת בכל חלקי הלמוד שהוא גם כן בחינת שלש קוין הינו בחינת 'אוריתא תליתאה' . ויראת הבן, שהוא 'מורא אב ואם' צריך להמשיכה בבחינת 'נחלת אבות' בחינת: "בית והון נחלת אבות" וצריך ... וצריכין להלביש את הפנים דוקא, מחמת שלשה טעמים א כי כמו שמרפאין את העור צריכין לסגרו, שלא יראה את האור פתאם וצריכין לצמצם לו את האור, כדי שלא יזיק לו מה שיראה פתאם כמו כן לזה שהיה בשנה ובחשך זמן רב כשרוצין להראות לו פניו ולעוררו צריכין להלביש לו את הפנים בספורי מעשיות כדי שלא יזיק לו פתאם האור וזה בחינת: "אני בצדק אחזה פניך" 'צדק', הוא בחינת לבושין, בחינת: "צדק לבשתי" אזי: "אשבעה בהקיץ תמונתך" כי אז יכול לראות אחר כך בהקיץ דהינו כשמקיצין ומעוררין אותו מהשנה כי לא יזיק לו האור פתאם כנ"ל והטעם השני, כי צריך להלביש, כדי שלא יתאחזו החיצונים בו. והטעם השלישי, כי החיצונים האוחזין בו, לא ...

... - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יא - אני ה' הוא שמי אבל כשאינו שומר הברית הוא מקלקל הט"ל אורות וממשיך על עצמו על הפרנסה הינו ט"ל מלאכות כמובא בזוהר 'מאן דזרק פרורין דנהמא עניות רדף אבתרה כל שכן מאן דזרק פרורין דמחא' וזה: בו עז בו כלול שני הבחינות הינו ל"ט אורות מי ששומר הברית ול"ט מלאכות מי שפוגם בו כי עז עם הכולל שתי פעמים טל וזה: "משכן משכן" שני ... ששומר את בריתו אף על פי שהוא עושה הל"ט מלאכות הם בבחינת מלאכת המשכן הינו משכן בבנינה בחינת ל"ט אורות אך מי שפוגם בברית המלאכות שלו הם בבחינת משכן בחרבנה בבחינת ל"ט מלקות בחינת: "ארבעים יכנו ולא יוסיף" הינו ... עבודת הבורא עיין שם ובאמת הבחינה של עולם חסד יבנה שהובאה שם, היא בחינה אחת עם ה - לט אורות, למרות שנראה שאלו 2 בחינות שונות. כי הצדיק האמת הוא בבחינת ביטול הבחירה ויושב בשמים ישחק, למרות שהוא עוסק ...

... מ"ש כאן breslev.eip.co.il/?key=166 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כד - אמצעותא דעלמא היכא דהיינו על איך משיגים את האור אין סוף שהוא מעל הכתר. שהוא בבחינת הקמץ שהוא השגת האור אין סוף, שהוא כולו סתום וקמוץ... וכדי להשיג את האין סוף, לשם כך צריך רצון אין סוף וכולי והעניין ... כן כשרוצים להסתכל על התכלית שהוא כלו טוב, כלו אחד צריך לסתם את עיניו, ולכון ההסתכלות אל התכלית כי אור התכלית הזה היא רחוקה מהאדם ואי אפשר לראותו כי אם בסתימו דעינין שצריך לסתם את העינים לגמרי, ולסגרם בחזקה ... דהאי עלמא לגמרי להעלים עיניו ולסגרם מאד לבלי להסתכל כלל על תאוות עולם הזה והבליו ואז יוכל לראות ולהשיג אור התכלית הזה, שכלו טוב ואז יתבטלו היסורים כנ"ל וכאן breslev.eip.co.il/?key=308 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לו - בקרב עלי מרעים לאכל את בשרי מובא בפירוש כי האור אין סוף הוא בחינת קמץ עיין שם. **** וזה גם סוד מ"ש כאן breslev.eip.co.il/?key=463 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - ...

... כשמכניע כל הצרים הרודפים אחר חלושי כח שבישראל ומכניס אותם לעבודת השם יתברך על ידי זה זוכה לחדש חדושין דאוריתא בשבת על חד תרין, בבחינת לחם משנה, בחינת משנה תורה בחינת: "מגלה עפה", בבחינת: 'תרין ינקין לחד' כנ"ל, בחינת: ...

... שהסב והמשיך הפנים שהוא המח והדעת אל קירות הלב הינו כנזכר לעיל כי עקר הפנים היא החכמה והדעת שהוא אור הפנים כמבאר במקום אחר

... יה, הינו התפילה והרחמים של השם יתברך, אז ויהי לי לישועה [גם זאת התורה היא מלשון החברים, ולא נכתבה בבאור היטב אך אחר כך שמעתי מפיו הקדוש בעצמו ענין תפילת ה' המבאר כאן] והוא כי יש אצל השם יתברך ... כנ"ל והבן היטב, כי הם דברים נפלאים ונוראים מאד עוד שמעתי, שזהו פרוש הפסוק: "אל נא רפא נא לה" דלכאורה תמוה מאד, כפל תבת נא אך עתה מבאר היטב, שמשה רבנו, עליו השלום, בקש זאת מהשם יתברך שהשם יתברך ...