... העליון כמו שלוקחין איזה דבר בכח ובאנס כי בא בכח מעשיו הטובים וזהו הכאת הסלע פעמים הכאה אחת שלקח באורי התורה בכח ובאנס ולא בקש מתנת חנם כנ"ל והכאה אחת כי מי שדוחק את השעה, שעה דוחקתו ונסתלק קדם ... ה' אל משה בא אל פרעה **** והתשובות לשאלות שבאות מהחלל הפנוי, הם בחינת הדעת שיתגלה לעתיד לבוא, שזו אורייתא דעתיקא סתימאה. שהיא השכל של הבורא שבו נברא העולם. ומשה רצה לזכות לתורה הזאת, דהיינו רצה לזכות לשכל הנקנה ...

... אם אין אתם שמחים איני יודע מה לכם כלומר שראוי לנו לשמח על כל פנים מאד תמיד כשזכינו לטעם אורות נוראות כאלו וכו'. ואחר שספר המעשה הזאת אמר שאתם יכולין לומר עליה תורה כל ימי חייכם וגער בנו על שאין אנו שמחים ואמר שראוי לנו לשמח מאד מאד אות פה תקס"ט א' דחנוכה אחר הדלקת נר חנוכה בלילה אורח נכנס לבעל הבית. ושאל לבעל הבית מאין פרנסתך. והשיב לו אין לי פרנסה קבועה בביתי רק מחיתי מן העולם. ... דברים היוצאים מן הלב והתחיל הבעל הבית להשתוקק ולהתגעגע מאד איך משיגים ומגיעים לאיזה דבר מעלה שבקדשה. אמר לו האורח אני אלמד עמך ותמה הבעל הבית והתחיל לחשב אולי אינו בן אדם כלל. אך חזר וראה שהוא מדבר עמו ... אדם אך איך מספרין פליאה כזו לבני אדם מה שאין ראוי להאמין. בתוך כך הסתכל מן החלון וראה את האורח הנ"ל והתחיל לבקש אותו מאד שיבוא אצלו ואמר לו אין לי פנאי כי אני הולך אצלך. אמר לו זה ...

... ותכף ומיד נתעלם כי אחר כך נתפרדין ונתרחקין כי עדין היא אסורה עליו עד החפה נמצא שבשעת השדוך נתגלה אור האחדות שלהם שהיה עד עתה בהעלם ותכף ומיד נתעלם כנ"ל בבחינת 'והחיות רצוא ושוב' כנ"ל ובשביל זה שוברין כלי חרס בשעת התקשרות השדוך כי כתיב "והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק" פרוש כאור היוצא מן החרסין דהינו הניצוץ שיוצא בשעה ששוברין כלי חרס שהוא רק לפי שעה ועל כן בשעת התקשרות השדוך שאז אור האחדות שלהם נתגלה בבחינת רצוא ושוב כנ"ל על כן שוברין כלי חרס זה מרמז על סוד 'והחיות רצוא ושוב' ...

... פתח רבי שמעון בלקוטי א' סימן ס. מעשה מהכסא שיכת להתורה תקעו בחדש שופר בלקוטי תנינא סימן א' שהיא באור אותה המעשה אות צה שמעתי מאיש אחד מאנשי שלומנו שספר לו רבנו זכרונו לברכה בערב יום כפור אחר הכפרות ...

... הגדלה לכל אחד כראוי לו על ידי הסתכלותו לבד אזי יודע כל אחד מהשרים והמנהיגים של ישראל לחדש חדושין דאוריתא כפי הראוי לו לפי מדרגת מחו לא פחות ולא יותר כי מאחר שכל אחד עומד על מקומו הראוי לו ... שממשיך לכל אחד כי הרוח אלהים הוא בעצמו המחין כנ"ל על כן על ידי זה נמשך לכל אחד חדושין דאוריתא כי החדושין דאוריתא הם על ידי בחינת הרוח אלהים שהוא שורה על פני התורה כנ"ל שהוא בעצמו בחינת המחין שכל זה נמשך ... התשובה היא על ידי הבושה ועל ידי זה המנהיג בחינת משה שהוא מסתכל בכל אחד ואחד ומתנוצץ מחו וזוכה לבאורי התורה, דהינו לחדושין דאוריתא על ידי זה נמשך בושה על כל אחד ואחד ואז רואה כל אחד את בשתו וכלמתו כי עברה היא ... בודאי יש לו להתביש אפילו להושיט המאכל לפיו אבל עקר הבושה נמשך על ידי המנהיג הנ"ל בחינת משה שממשיך באורי התורה לכל אחד על ידי זה נמשך בושה על כל אחד כמו שבשעת מתן תורה שהמשיך משה התורה לישראל ... ולהניחם פתאם על הראש בודאי ראוי שיהיה לו בושה גדולה כשבא לעשות איזה מצוה וזאת הבושה נמשכת על ידי באורי התורה על ידי המנהיג הנ"ל כמו שהיה בשעת מתן תורה כנ"ל ועל כן בשעת מתן תורה זכו כל ישראל ... בכל איבר ואיבר כנ"ל וזה פרוש: "באר חפרוה שרים, כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם וממדבר מתנה" באר זה בחינת באורי התורה שזוכין השרים של ישראל, על ידי שמסתכל בהם בחינת משה שעל ידי זה מקבל כל אחד את גדלתו כראוי לו שעל ידי זה הם זוכין לבאורי התורה, בחינת חדושין דאוריתא כנ"ל ועל ידי באורי התורה זוכין לבושה ותשובה כנ"ל וזהו:באר חפרוה שרים זה בחינת בושה כמו שכתוב: "וחפרה הלבנה ובושה החמה" כי על ידי באורי התורה הנ"ל, בחינות באר, זוכין לבושה כנ"ל וזהו: חפרוה שרים, הינו שרים הנ"ל בחינת שרי אלפים שרי מאות וכו' ... בחינת חיים נצחיים יהיה רק להשפלות של כל אחד כנ"ל וזה שכתוב: סלע ישכן ויתלנן סלע זה הבאר, בחינת באורי התורה, בחינת: 'באר חפרוה שרים' כנ"ל וזהו: משם חפר אכל בחינת בושה כנ"ל כי על ידי באורי התורה על ידי זה זוכה לבושה כנ"ל וזהו: "משם חפר אכל" כי הוא מתביש להושיט האכל לפיו, על ידי ... כי יתרו דיקא אמר למשה: 'ואתה תחזה', כנ"ל ועל ידי בחינת 'ואתה תחזה' על ידי זה זוכין לגדלה וזוכין לבאורי התורה ועל ידי זה באין לבושה ותשובה ועל ידי התשובה, שהיא בחינת חיים נצחיים חוזר ונחיה השפלות של כל ...

... בנוסף דברי רבנו מבוססים על אלפים רבים של מקורות מחז"ל / זוהר / מדרשים וכולי, וכדי להבין כל דבר, לכאורה צריך להכיר את כל אותם המקורות. והמניעה הגדולה ביותר של האדם להבין את הספר ליקוטי מוהר"ו, היא מחמת שהוא ... המכון. והעקר הוא המכון, וכל אלו הסבובים, הם בחינת פסלת כי גם דברי רבנו עצמם הם כולם הקדמות להשגת האור של הקב"ה וכמו שאמר רבנו דע שיש אור שהוא מאיר באלף עולמות [האור של הקב"ה]. וזה האור אין אדם פשוט יכול לקבל מחמת גדלו. וצריך לזה חכם גדול... שיוכל לחלק האור הגדול לחלקים קטנים כדי שיוכלו הקטנים במעלה לקבלו מעט מעט... יש אור שהוא מאיר באלף עולמות והוא השגה אחת. דהינו שאי אפשר להשיג אותו אלא כלו אבל לא במקצת כי הוא אור אחד פשוט. אך תלמיד חכם... הוא יכול לחלק... האור גדול לחלקים כדי שיוכלו לקבלו כנזכר לעיל ולכן לסיכום, עיקר הדבר שאותו צריך לעשות, הוא פשוט לקרוא את ספרי ...

... שעבודתו היתה בדקות יותר ממה שנאמר בהתורה הנ"ל אות צ בפורים נודע לי נפלאות. ענה רבנו זכרונו לברכה ואמר אוריתא שמא דקדשא בריך הוא סתום וגליא. בתחלה התורה מגלית פנים אל האדם, ואחר כך נסתרת. ומי שהוא בעל נפש ...

... סומא אין לו שבע כמו שלמדו רבותינו, זכרונם לברכה מפסוק "המאכילך מן במדבר למען ענתך" וכו' 'ופסיעה גסה נוטלת מאור עיניו של אדם ומהדר לה בקדושא דבי שמשי' נמצא שעקר שלמות מאור עינים הוא בשבת ועל כן אז השביעה, כי השביעה על ידי ראית עינים כנ"ל וזה 'פוסעים בו פסיעה קטנה סועדים בו לברך שלש פעמים' הינו שבשבת פוסעים פסיעה קטנה שעל ידי זה המאור עינים בשלמות שעל ידי זה השביעה כנ"ל ועל כן מה שסועדים בו שלש פעמים הוא רק לברך, דהינו בגין ...

... עצמו על זה מאד לקלקל השלום של בני הנעורים כדי שיתפסו במצודתו חס ושלום, על ידי זה כי הוא אורב על זה מאד לתפסם בנעוריהם על ידי קלקול השלום בית חס ושלום שגורם בערמומיותו לקלקל השלום שביניהם והאריך בשיחה ...

שיחות הר"ן - אות צג דע שיש אור שהוא מאיר באלף עולמות וזה האור אין אדם פשוט יכול לקבל מחמת גדלו וצריך לזה חכם גדול שיוכל לחלק אלפים למאות דהינו שיוכל לחלק האור הגדול לחלקים קטנים כדי שיוכלו הקטנים במעלה לקבלו מעט מעט כמו למשל כשאחד אומר פשט או חלוק גדול מאד ... כי אם כלה אבל כשמחלקין הפשט והחלוק לחלקים וענינים אזי יכולין להבין כל ענין וענין בפני עצמו כך יש אור שהוא מאיר באלף עולמות והוא השגה אחת דהינו שאי אפשר להשיג אותו אלא כלו אבל לא במקצת כי הוא אור אחד פשוט אך תלמיד חכם שהוא נוקם ונוטר הוא יכול לחלק אלפים למאות דהינו לחלק האור גדול לחלקים כדי שיוכלו לקבלו כנזכר לעיל וענין זה שתלמיד חכם שנוקם ונוטר יכול לחלק אלפים למאות הוא מפרש ... מתניך לסוף שתהנה מתלמודו" כי על ידי שהוא נוקם ונוטר על ידי זה יכול לחלק אלפים למאות דהינו לחלק אור גדול לחלקים ועל ידי זה יכולין להנות מתלמודו ולקבל ממנו כי בלי זה אי אפשר לקבל מחמת גדל האור כנ"ל אבל השכל והטעם של ענין זה מפני מה מי שהוא נוקם ונוטר יכול לחלק אלפים למאות וכו' זה ...