ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות רסו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
אמר: שיש צדיקים שהם גדולים בתורה ובקיאים בספרים הרבה ובדרשות רבותינו זכרונם לברכה ומחמת זה דיקא אינם יכולים לחדש בתורה מחמת שהם בקיאים מאד כי כשמתחיל לומר תורה ורוצה לחדש איזה דבר מבלבל אותם בקיאותם הגדולה ומתחילים לומר מיד הקדמות הרבה ודברים הרבה מה שיודעים מספרים ומחמת זה נתבלבל דבריהם ואינם יכולים להוציא לאור איזה חדוש נאה ותפס אז לדגמא גדול אחד בדורו שלא היה יכול לומר תורה מחמת זה והמובן מדבריו היה כי כשרוצין לחדש חדושין צריכין לצמצם את מחו לבלי לרוץ מיד לבלבל דעתו ברבוי הקדמות שאינם מכרחים לחדושיו ויעשה עצמו כאינו יודע ואז יכול להוציא לאור לחדש חדושים הרבה בהדרגה כסדר ועוד דבר מזה אך אי אפשר לבאר דבר כזה בכתב והחכם יבין מדעתו
אָמַר: שֶׁיֵּשׁ צַדִּיקִים שֶׁהֵם גְּדוֹלִים בַּתּוֹרָה וּבְקִיאִים בִּסְפָרִים הַרְבֵּה וּבִדְרָשׁוֹת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

וּמֵחֲמַת זֶה דַּיְקָא אֵינָם יְכוֹלִים לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה

מֵחֲמַת שֶׁהֵם בְּקִיאִים מְאד

כִּי כְּשֶׁמַּתְחִיל לוֹמַר תּוֹרָה וְרוֹצֶה לְחַדֵּשׁ אֵיזֶה דָּבָר

מְבַלְבֵּל אוֹתָם בְּקִיאוּתָם הַגְּדוֹלָה וּמַתְחִילִים לוֹמַר מִיָּד הַקְדָּמוֹת הַרְבֵּה וּדְבָרִים הַרְבֵּה מַה שֶּׁיּוֹדְעִים מִסְּפָרִים

וּמֵחֲמַת זֶה נִתְבַּלְבֵּל דִּבְרֵיהֶם וְאֵינָם יְכוֹלִים לְהוֹצִיא לָאוֹר אֵיזֶה חִדּוּשׁ נָאֶה

וְתָפַס אָז לְדֻגְמָא גָּדוֹל אֶחָד בְּדוֹרוֹ שֶׁלּא הָיָה יָכוֹל לוֹמַר תּוֹרָה מֵחֲמַת זֶה

וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו הָיָה כִּי כְּשֶׁרוֹצִין לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁין צְרִיכִין לְצַמְצֵם אֶת מחוֹ לִבְלִי לָרוּץ מִיָּד לְבַלְבֵּל דַּעְתּוֹ בְּרִבּוּי הַקְדָּמוֹת שֶׁאֵינָם מֻכְרָחִים לְחִדּוּשָׁיו

וְיַעֲשֶׂה עַצְמוֹ כְּאֵינוֹ יוֹדֵעַ

וְאָז יָכוֹל לְהוֹצִיא לָאוֹר לְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁים הַרְבֵּה בְּהַדְרָגָה כְּסֵדֶר

וְעוֹד דִּבֵּר מִזֶּה

אַךְ אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר דָּבָר כָּזֶה בִּכְתָב

וְהֶחָכָם יָבִין מִדַּעְתּוֹ
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לו - בִּקְרב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכל אֶת בְּשָׂרִי
...ח"א - תורה לו - בקרב עלי מרעים לאכל את בשרי [לשון רבנו, זכרונו לברכה] בקרב עלי מרעים לאכל את בשרי וכו' א. וזהו כלל כי כל נפש מישראל הוא משרש בשבעים נפש של בית יעקב ושבעים נפש של בית יעקב, משרשים בשבעים פנים של תורה וזה לעמת זה עשה האלהים שכנגד שבעים נפש של בית יעקב, הם שבעים לשון שכל לשון ולשון יש לה מדה רעה בפני עצמה, מה שאין בחברתה ומחמת המדות האלו הם מרחקים משבעים פנים של תורה וכשהנפש של בית יעקב באה בגלות תחת יד שבעים לשונות הינו במדותיהם הרעים אזי היא ראמת שבעין קלין כיולדת שקדם הלדה היא צועקת...
שיחות הר"ן - אות קמג
...רס"ג בחלק ראשון] כי יש שני מיני אכילת הבהמיות דהינו שיש אדם שאוכל בתאוה גדולה כבהמה והמאכל הוא מאכל אדם ויש אדם שאוכל כאדם אבל המאכל אינו מאכל אדם דהינו שהניצוצות לא נתבררו כל כך שראוי לאדם אלא הוא מאכל בהמה והאוכל משני המאכלים האלו בא לידי חלי הקדחת וזה שכתוב: "הרכבת אנוש לראשנו" דהינו כשאנו במדרגה קטנה שאדם גדול ממנו שאנו אוכלים משני המאכלים הנ"ל אזי "באנו באש ובמים" הינו קר וחם דהינו קדחת ואפילו הרופאים אומרים גם כן כך שקדחת בא מן מאכל יותר וזה בגשמיות וברוחניות גם כן כך כי כשאדם הוא בבחינת...
חיי מוהר"ן - תקכ - עבודת השם
...מאד את העבודות הפשוטות וכו' והיה אוהב מאד מי שיכול לומר הרבה תחנות ובקשות בתוך הסדורים הגדולים וכו' כנדפס ב"לקוטי תנינא" סימן ק"ד ואמר אני מקנא את ר"י חתן ר"י שיכול לומר הרבה. הינו שפה ברסלב היה איש אחד שהיה רגיל לומר הרבה תחנות ותהלים ומעמדות בכל יום ואמר רבנו זכרונו לברכה שהוא מקנא את האיש הזה שיכול לומר הרבה וגם הוא בעצמו זכרונו לברכה קדם שהגיע לו החולאת הכבד שנסתלק על ידו קדם לזה כל ימיו היה מזמר זמירות הרבה בכל שבת ושבת ובמוצאי שבת ומי שלא שמע אותו כשהיה מזמר בשבת אזמר בשבחין בליל שבת ואסדר...
ספר המידות - קללה
...א. על ידי הקללות בא אבלות, חס ושלום. ב. אין אדם רשאי לקלל אלא אם כן יכול לראות הדורות שיצאו ממנו. ג. אל תהיה קללת הדיוט קלה בעיניך. ד. הקללות הולכים אחר הכונה. ה. לפעמים נתקים קללת הצדיק כל ימי חייו ולא לאחר מותו. ו. סוף שקללת חנם ישוב על המקלל. ז. קללת חכם אפילו בחנם ואפילו על תנאי באה. ח. אפילו נכרי המברך את ישראל מתברך. חלק שני א. אדם הרגיל בקללות הוא מעולם התהו וכן להפך, הרגיל בברכה הוא מעולם התקון. ב. על ידי החקירות בעולם התהו, הינו מה למעלה מה למטה וכו', על ידי זה גורם קללה, והשומר את עצמו...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צט - עִקָּר הַהִתְבּוֹדְדוּת וְהַשִּׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בִּשְׁלֵמוּת הוּא
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צט - עקר ההתבודדות והשיחה בינו לבין קונו בשלמות הוא אמר: שעקר ההתבודדות והשיחה בינו לבין קונו בשלמות הוא כשיפרש שיחתו כל כך לפני השם יתברך עד שיהיה סמוך מאד שתצא נשמתו, חס ושלום עד שכמעט יגוע, חס ושלום עד שלא תהיה נשמתו קשורה בגופו כי אם כחוט השערה מעצם צערו וגעגועו וכסופיו להשם יתברך באמת שאמרו: 'אין תפילתו של אדם נשמעת, אלא אם כן משים נפשו בכפו' וכו', הינו כנ"ל ואמר: הלוא כשהשם יתברך עוזר בהתבודדות אזי ההתבודדות הוא כאשר ידבר איש אל רעהו
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רז - כָּל הַדִּבּוּרִים הֵם בְּחִינַת גְּבוּרוֹת
...תורה רז - כל הדבורים הם בחינת גבורות כל הדבורים הם בחינת גבורות כמו שכתוב "וגבורתך ידברו" וכמו שכתוב בכתבים שהה' גבורות שבדעת בוקעין ויוצאין בהפה ונעשה מהם ה' מוצאות הפה נמצא שכל הדבורים הם בחינת גבורות וצריך להמתיקם וההמתקה הוא על ידי למוד התורה ודבורים טובים שמדברים על ידי זה ממתיקים הדבורים שהם בחינת הגבורות ודע שלפעמים יוצאין גבורות קשות רחמנא לצלן והם באים בזה העולם לגדולי הדור מחמת שיש להם דעת גדול על כן כשיוצאין, חס ושלום, גבורות קשות, באים בדעת הגדולים ושם בוקעין ויוצאין מהפה, ונעשה מהם...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלט - צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּך וְיָשֵׂם לְדֶרֶך פְּעָמָיו
...ח"א - תורה קלט - צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו כי יקרא דשבתא הוא כי בחל שיש שליטת החיצונים כשהאדם עושה מצוה, אזי יונקת הקלפה מהרגלין של המצוה כי כל מצוה היא קומה שלמה ואזי אין להמצוה ההיא בחינת רגלין לעלות בהם ולילך לפני הקדוש ברוך הוא . ["רגליה יורדות מות"] וכשבא שבת, ונתבטל שליטת החיצונים אזי עולים הרגלין מהמצוה שהיו בתוך החיצונים בחל שינקו מהם ואזי עולה המצוה והולכת לפני הקדוש ברוך הוא וזהו: "אם תשיב משבת רגלך" שעל ידי שבת תשיב ותחזר הרגלין להוציאם מבין החיצונים...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכב - לְעִנְיַן הַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת שֶׁבַּתְּפִלָּה
...שבתפלה לענין המחשבות זרות שבתפילה וכבר ידוע, שכל מחשבה ומחשבה היא קומה שלמה, כמובא ואמר שכשהאדם עומד ומתפלל כסדר ואינו משגיח על המחשבות זרות ועל ידי זה הוא מנצח אותם ומעבירם ממנו [וכמבאר במקום אחר, שאין צריכין להסתכל עליהם כלל רק לילך כסדר בתפילתו ולבלי להביט לאחריו כלל ועל ידי זה ממילא יסתלקו] אזי בדרך הלוכו בתפילתו הוא מפיל אותם לזה חותך יד, ולזה חותך רגל, וכיוצא בזה בשאר האיברים פרוש, כמו למשל בענין מלחמה, כשצריך לילך ולעבר בין הרבה רוצחים ואורבים וכשהוא גבור ועבר ביניהם אזי בדרך הלוכו הוא מפ
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צד - זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל
...לבית ישראל [לשון החברים] זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלקינו הענין הוא כך, שכל העולמות לא נבראו אלא בשביל ישראל דכתיב: "לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו" דהינו 'בריאה' 'יצירה' 'עשיה' לא נברא אלא לכבודי וכבודי הינו ישראל, דכתיב: "ושכנתי בתוכם" ודרשו רבותינו זכרונם לברכה 'בתוכו לא נאמר אלא בתוכם מלמד שהקדוש ברוך הוא משרה שכינתו בתוך כל אחד מישראל' נמצא כל אחד מישראל נקרא לבוש ולבוש נקרא כבוד כי 'רבי יוחנן קרי למאנה מכבדותא' נמצא כל העולמות לא נבראו אלא בשביל ישראל כדי להשפיע...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מח - עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי
...ח"א - תורה מח - על אשר מעלתם בי [לשון רבנו, זכרונו לברכה] על אשר מעלתם בי וכו' במי מריבת קדש מדבר צין וכו' צירי זה בחינת וייצר יצירה לטב יצירה לביש יצירה לשכר יצירה לענש ובברכות ס"א בחינת דין ורחמים וזה בחינת בינה, ששם נוצר הולד, כמו שכתוב: "כי אם לבינה תקרא" ושם שני בחינות חסד ודין, כי משם דינין מתערין והיא בחינת סכה, כמו שכתוב: "תסכני בבטן אמי" והיא בחינת כח התפילה מה שמתפללין בכח, "כל עצמותי תאמרנה" וכו' והוא בחינת סכה, כמו שכתוב: "בגידים ועצמות תסוככני" כי כח שאדם מכניס בתבות, הם כ"ח אתון דעבדא...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1719 שניות - עכשיו 03_10_2025 השעה 15:05:10 - wesi2