... ואם, חס ושלום, מוצא מקום לשלט אזי מקבל יותר כח מזה השם כי נצטרף המ"ם להשם סא"ל הנ"ל ונעשה צרוף שמו סמאל על כן צריך להפסיק בין תבות אתה סתר לי, לתבת מצר כדי שלא לעשות צרוף שמו, חס ושלום ואזי כששולט על האדם, חס ושלום, ומקבל עוד כח מזה השם כנ"ל אזי נעשה מהשם הנ"ל ...

... ישמח לבב" והצדיק שנופל לתוך פה הלמדן שהלמדן דובר עליו עתק והוא מבין שאלו הדברים שהלמדן דובר עליו הם צרופים מאותיות שבתורה שבעל פה ומבין מאיזה הלכות נעשו הדבורים אלו ומקבל אותם בשמחה ובאהבה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה ... לבחינת התדבקות רוחא ברוחא אזי נתעוררין נצח והוד תחתונים לזווג לאתדבקא גופא בגופא נמצא, כשהצדיק משכיל בחכמתו ויודע מאיזה צרופין של תורה שבעל פה נעשה אלו הצרופין שהלמדן דובר עליו והצדיק לומד אלו הצרופין ועושה מהם צרוף הלכה שהיה מקדם שנתקלקל כשיש לו זאת החכמה אזי על ידי החכמה הזאת השכינה היא מבחינות: "שושנת העמקים" מבחינת ... על ידי החכמה כנ"ל וזה: ושמע מלכותא וקטלה הינו שישכיל וישמע את התורה שבעל פה הנקרא מלכות פה וישכיל מצרופיו היוצאים מתלמיד חכם, שד יהודי ישמע וישכיל בשעה ששומע החרופין והגדופים היוצאים מפה תלמיד חכם שד יהודי ישמע תורה ... לשון ערבוב כמו שכתוב: "ובמלאכיו ישים תהלה" דוד זה בחינת תורה שבעל פה הינו כשהתורה שבעל פה נופלת ונתערבב לצרופים אחרים כנ"ל "ארוממך אלקי המלך" התרוממות שלה על ידי אלקי בחינת חסד אל כל היום "המלך" לבחינת בינה לבא ...

... הנ"ל] מהמחלקת נעשה הלכות, כמבאר בתהלה לדוד עין שם היטב מבאר שם שההלכות הם תקון המחלקת כי חוזר ומהפך הצרופי אותיות של המחלקת להלכות כמבאר שם עין שם מה שכתוב שם שהצדיק לומד אלו הצרופין של המחלקת ועושה מהם צרוף הלכה וכו' עין שם וזהו בחינת מה שמבאר כאן שצריכין ללמד הלכות, דהינו פוסק, בשביל תקון המחלקת [שיך לאות ...

... [שושנה גימטריא אסתר] נטפות מור עבר זה בחינת מרדכי מר דרור, לשון חרות, בחינת חרות של פסח ועל כן צרוף של פורים מרמז בפסח, בפסוק: "שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב, כי בו יצאת ממצרים ולא ...

... כן היה ראוי שכל אחד ישכיל ויחוס על עצמו לשאר קים חזק באמונתו ולא יהיה לו עוד שום נסיון וצרוף כלל מאחר שכבר הודיעו זאת מקדם ובאמת אף על פי כן אף על פי שהודיעו זאת מקדם אף על ...

... של עכשו הקטנים במעלה אינם משיגים ויודעים כלל מה אני עושה באומין. אלו היו יודעים גדל יקר תפארת החדושין והצרופים והשעשועים הנעשים בכל עת ובכל שעה ובכל רגע והתפילות העולים בכל פעם ופעם ובכל פעם נעשים צרופים וחדושים יקרים ונפלאים ביותר והאריך מאד והפליג בצחות לשונו דברים נוראים כאלו. ותכן הדברים היוצא מכלל דבריו הקדושים כי ... יצירה והבתים הם בחינת כי ביתי בית תפילה נמצא בכל פעם שנתוסף אבן אחת הינו נפש אחד מישראל נעשה צרוף אחר לגמרי ונתחדש הצרוף לגמרי ונעשים בתים חדשים לגמרי. כי מקדם שהיה רק שתי אבנים היו הצרופים והבתים בחינת הבתים הנעשים על ידי שתי אבנים. אבל עכשו שנתוסף אבן אזי נעשים מבתים אחרים חדשים לגמרי. וכן ... מאות בתים ויותר מזה עד שאין הפה יכול לדבר והלב לחשב. ועל פי זה ראה והבן והבט גדל השעשועים והצרופים והחדושים והתפילות היקרים ונפלאים ונוראים הנעשים בכל עת ובכל שעה על ידי נפשות ישראל [על ידי הצדיק הגדול האמתי ...

... "ויעמד פינחס ויפלל" היא עומדת בבית הבליעה של הנחש ועל ידי זה הוא מכרח להקיא ולהוציא הכל כנ"ל וזהו צרוף ויפלל ראשי תבות: והשלך לפני פרעה יהי לתנין כי צריכין להשליך מטה עז, שהיא בחינת התפילה הנ"ל להתנין בבחינת: ... ונתרבה נפש אחת להקבוץ של ישראל נתרבה ונתגדל מאד בית התפילה כי עכשו, כשנתוסף עוד נפש אחד להקבוץ נעשין צרופים אחרים חדשים הרבה מאד מאד כפלי כפלים כמה וכמה פעמים כנ"ל ועל כן כשנתוסף שכן מישראל כגון במקום שדרים ... בחינת תשרי בחינת "אתה פוררת בעזך ים, שברת ראשי תנינים על המים" ים שברת ראשי תנינים ראשי תבות הוא צרוף תשרי ואז כשמחזיר קדשת הדעת שבלע, אז הדעת והמח בשלמות וזהו בחינת ראש השנה ראש דיקא בחינת תקון הראש ... כשפר וכו' כנ"ל תקון הריח והיראה, שהוא מזונא דנשמתא שנתתקן על ידי כל בחינות הנ"ל, הוא בבחינת הראה כי צרוף הראה הוא סופי תבות ה' רעי לא אחסר "ה' רעי לא אחסר", זה בחינת מזונא דנשמתא וזהו: 'לא אחסר' ...

... רוחות וכו' כנ"ל גם דבר אז מענין שתים עשרה שעות היום ושתים עשרה שעות הלילה שיש בהם שנים עשר צרופי הוי"ה בכל שעה יש צרוף אחר וכל שעה נחלקת לתתר"ף חלקים וכל חלק וחלק מתתר"ף חלקים יש בו גם כן צרוף השם וכל זה הוא בחינת רוח החיים שבהדפק [ולא זכיתי לשמע באור ענין זה היטב, גם שכחתי קצת מזה, ... ישועה, והרי תרחק הישועה עד' וכו' הינו כנ"ל כי הרוח של הרשע גדול בשעתו בבחינת רוח סערה שמשם כל הצרות ואריכת הגלות של ישראל וזהו: "בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו" כי יניקת הבוגדים והרשעים הוא מבחינת פגם הבגדים דהינו ...

... למעלה מהזמן, עד כאן לשונו נמצא מבאר, שתשובה הוא למעלה מהזמן ולעניות דעתי זהו מה שרוצה לבאר בפסוקים אלו בצרוף עוד איזה הקדמות, שלא זכיתי לעמד עליהם כנ"ל ועתה בוא וראה, ותבין מעט מדבריו ונתחיל לדגמא מסוף דבריו הקדושים, ... מהזמן וזה בחינת מצוות זמניות כדי לזכות על ידי המצוות זמניות, שיתאחד הזמן ויעלה הזמן לבחינת למעלה מהזמן וכל הצרות והדינים ואחיזת הסטרא אחרא, הוא רק בבחינת הזמן שזהו בחינת "בצר לך" וכו' 'באחרית הימים' דיקא, שזהו בחינת זמן ואז "ושבת עד ה' אלקיך", דהינו שנזכה לשוב ועל ידי זה נזכה לבטל הזמן כנ"ל ואז יתבטלו כל הצרות והדינים וכל אחיזת הסטרא אחרא ונזכה לשמע קול דקדשה, בחינת: "ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקלו" כל זה מבאר ...

... עוונותיכם" ה. ועוונותיו של אדם הם על עצמותיו כמו שכתוב: "ותהי עונותם חקוקה על עצמותם" וכל עברה יש לה צרוף אותיות וכשעבר איזה עברה, אזי נחקק צרוף רע על עצמותיו ועל ידי זה מכניס בחינת הדבור של הלאו הזה שעבר, בתוך הטומאה הינו שמכניס בחינת מלכות ... מכניס אותה בתוך העכו"ם, ונותן להם ממשלה למשל, אם עבר על דבור של הלאו לא יהיה לך אזי מחריב הצרוף הטוב של הדבור ובונה צרוף רע ונחקק הצרוף הזה על עצמותיו, ונוקם בו כמו שכתוב: "עונותיכם הטו אלה" וכתיב: "תמותת רשע רעה" ועל ידי ודוי דברים יוצא ... האותיות החקוקים עליהם ונעשה מהם הדבור של הודוי כי הדבור יוצא מעצמותיו כמו שכתוב: "כל עצמתי תאמרנה" ומחריב הבנין והצרוף הרע ובונה מהם מלכות דקדשה וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . בשעה שהלכו ישראל במדבר, היו עצמותיו של יהודה ... שפיר קאמרת' ובזה שזכר משה הודוי נעשה כאלו התודה עכשו לפני משה ועל ידי זה נתתקן בחינת מלכות ונחרב הצרוף הרע שנחקק על עצמותיו ו. וזה בחינת החזרת המלכות לשרשה כי שרש המלכות הוא אש כמו שאמרו חכמינו, זכרונם ... 'נורא בי עמרם' 'תעבירו באש' תקונו על ידי אש הינו ודוי דברים לפני תלמיד חכם כנ"ל וזה לשון עברה שהצרוף של עברה עובר בתוך עצמותיו מעבר אל עבר ומצוה לשון התחברות כשעושה חבילות חבילות של מצוות אזי נתחברו שברי ... הוא יכפר לו וזהו: "ועבר על פשע לשארית" 'למי שמשים עצמו כשירים' נמצא, כשבא לפני תלמיד חכם ומוציא כל צרופיו לפני התלמיד חכם והתלמיד חכם הוא בחינת משה שמשים עצמו כשירים כמו שכתוב: "והאיש משה ענו מאד" ועל ידי ... זכרונם לברכה 'למה נקרא שמו פעור על שם שפוער פיו' כי כשפוגמין במלכות אזי יש לו כח לפער פיו בצרופים רעים אבל משה שתקן מדת המלכות על ידי זה לא היה יכלת ביד פעור לפער פיו וזה: "ולא ידע ...