... לכל אחד ואחד מה שצריך ואם היה מבין באחד מאנשיו שלפי מחו הוא צריך לעבודת ה', שיהא הולך מלבש במלבושי זהב, היה מספיק לו וכן להפך שלפעמים נתקרב אליו איזה עשיר, והיה מוציאו מן הישוב כנ"ל והיה מבין שזה ... כדי שיהיה לו ממון כי עקר היה אצלם הממון כנ"ל כי על ידי הממון יכולים לקנות כל דבר אכילה ומלבושים, ועקר חיות האדם על ידי הממון [כן היתה סברתם לפי דעתם המשבשת והנבוכה] על כן היה הממון האמונה שלהם ...

... שלא היה ניתן להעניש אותו בשום גהנום וכיו"ב. כי מצד האמת הכל טוב תמיד בשלמות. וגם הגהנום הוא רק לבוש של גן עדן. ומי שזוכה להיות בעולם האמת באמת, הרי ששום גהנום וכיו"ב לא שייך אצלו כלל. ואצל צדיק ...

... העולמות, בבחינת "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה" ה. וזהו, כי על ידי הדעת באים תלת הנ"ל שהם: 'אכילה' 'ושתיה' 'ומלבושים' כי בו כלולים "לכו לחמו בלחמי", בחינת 'אכילה' בחינת מן הכלול בדעת התורה 'שתיה' כלול בדעת בבחינת: "הוי כל צמא לכו למים", שהיא באר, בחינת: "ונוזלים מתוך בארך" 'מלבושים', בבחינת "שמלה לכה קצין תהיה לנו": "בשומי ענן לבושו" ועקר קיומו של הדעת, על ידי האבות, שהם: 'חסד' 'גבורה' 'תפארת' 'חסד', הינו בחינת אברהם הינו שצריך ללמד חכמתו ...

... מזהיר את האדם במצוות התלויות בו, ובשביל זה נקרא "מחקק" גימטריא רמ"ח. ה. על ידי השכרות מפשיט את הדעת מהלבוש חסדים, ומלבישו בגבורות חזקות, חס ושלום. ו. מי שיש לו שונאים, יזיר מן היין, ועל ידי זה נעשה ראש ...

... זה שישמר אותנו מזה. ענה ואמר בודאי כל מה שנעשה בעולם אפילו מה שנעשה בין האמות וכל הנהגת מהלכם ומלבושיהם הכל כאשר לכל בודאי אין שום דבר נעשה בעולם לבטלה חס ושלום [רק כל דבר יש לו איזה שרש]. ...

... אחרי שהוא כבר יצא וכולי. ועניין המסירות נפש, הוא עניין החיבור של ה"אין" ושל ה"יש" בחלל הפנוי, כמו ה"ארבה" שלבושיה מינה וביה. דהיינו שהיש הוא גם אין ממש, ואף על פי כן הוא גם יש ממש. ואת כל זה ...

... שדנין אותו שלא יהיה לו שום מקום ויהיה נאבד ונשלך בכף הקלע וכשמביאין את המת לשם אזי מביאין אותו במלבושים. ויש אחד שחסר לו מהמלבוש שלו איזה חסרון. כגון לאחד נחסר בית יד אחד מהמלבוש שלו ויש אחד שחסר לו חלק אחד מכנף בגדו וכיוצא בזה הכל לפי מעשה האדם [שכן זוכה ללבושין אחר מותו] כידוע וכפי הלבושין שלו שמביאין אותו לשם כן דנין אותו ונותנין לו מקומו כנ"ל. פעם אחת הביאו לשם מת אחד ערום לגמרי בלי שום לבוש רחמנא לצלן. ודנו אותו שיהיה נשלך ונאבד בכף הקלע רחמנא לצלן כי היה ערום לגמרי. ובא צדיק אחד ולקח מלבוש אחד ממלבושין שלו והשליך עליו. ושאלו אותו הבית דין דשם למה אתה נותן לו מלבוש שלך והקפידו על זה כי מדוע יתלבש זה המת וינצל על ידי לבוש שאינו שלו. השיב הצדיק הנ"ל אני צריך לשל ח זה האיש למחוז חפצי ובשביל זה יש לי רשות להלבישו במלבוש שלי. וכי לא ראיתם שלפעמים שר גדול שולח את עבדו לאיזה שר אחר ונתעכב העבד קצת מלילך בשליחותו. ושאל אותו השר מדוע לא הלכת עדין בשליחותי השיב העבד כי אין לי מלבוש הראוי לילך בו לאותו השר. כי הוא שר גדול ואי אפשר לילך לשם במלבוש בזוי. ענה השר ואמר. קח מהרה מלבוש אחד ממלבושי ולבוש אותו ורוץ מהרה להשר בשליחותי. כך מחמת שאני צריך לשל ח זה המת בשליחותי על כן אני נותן לו אחד ממלבושין שלי והציל הצדיק את המת מענש המר של כף הקלע. וספר זאת לענין עצם כח הצדיק האמת להציל אנשיו ...

... ותחנונים לבד ולא הייתי צריך לנסע לארץ ישראל. רק החלוק שכשאזכה להיות בארץ ישראל אזכה לקבל השגתי על ידי לבושים אבל כאן בחוץ לארץ לא אוכל לקבל השגתי על ידי לבושים רק בלא לבושים. וזה החלוק שבין קדשת שבת לקדשת יום טוב ופתח לו לר' יודל הנ"ל הסדור של האר"י זכרונו לברכה והראה לו בכונות שזהו החלוק בין שבת ליום טוב שבשבת האור מלבש בלבושין וביום טוב האור בלא לבושין כידוע אות קלו בעת שנסע לארץ ישראל בתחלת נסיעתו מביתו שבת בכפר סקאליע ושם ראה את הצדיק המפרסם מורנו ... גדולות מאד אשר אי אפשר לבאר ולספר. ובסטנבול השליך עצמו לתוך קטנות מפלג מאד אשר אין לשער והלביש עצמו במלבוש קרוע והלך יחף ובלא כובע העליון והלך בחוץ והלך כאחד מן הפחותים שבפחותים וכיוצא בזה ענינים רבים כאלה מעניני ...

... העניין? שאלה: מהו שורש העניין של לדון לכף זכות? תשובה: כידוע כל דיבור של רבי נחמן מברסלב הוא רק לבוש גשמי של עניין אחר. אז כאן נעסוק בשורש העניין של לדון לכף זכות כדלהלן: והעניין הוא, כי קודם הבריאה היה כולו טוב וכולו אחד. ואחרי הבריאה הטוב האין סופי צמצם את עצמו ללבושים שונים, שבהם הוא מצטייר בעיני האדם גם כרע, למרות שהוא כולו טוב ממש. ועיקר עבודת האדם בעולם, היא לדון ...

... בנפשות ההם בבחי' ומיכסי שקא כי יקרה היא מפנינים כי מחמת שהיא יקרה, היא מלפני ולפנים וכל הנפשות נעשין לבושין אצלה וכסא של החיות של התורה הם דברים עתיקין שכיסה עתיק יומין בבחי' ולמכסה עתיק והם מכסים א"ע בספורי ...