סיפורי מעשיות - מעשה יב - מעשה מבעל תפילה / מעשה בבעל תפילה... להם ארץ גורמת לחכמה והלכו וישבו שם כת אחרת אמרו, שעקר התכלית הוא להשגיח על עצמו באכילה ושתיה, לגדל האיברים [להשמין ולפתח את הגוף] ובקשו בעל איברים, שיש לו איברים גדולים ומשגיח לגדל האיברים כנ"ל כי מאחר שיש לו איברים גדולים יש לו חלק יותר בעולם [כי הוא תופס מקום יותר בעולם] והוא סמוך יותר אל התכלית, כי זהו התכלית לגדל האיברים על כן איש כזה ראוי למלך והלכו ומצאו איש ארוך, והוטב בעיניהם כי הוא בעל איברים וסמוך אל התכלית וקבלו אותו למלך ובקשו להם ארץ גורמת לזה, והלכו וישבו שם והיתה כת אחרת שאמרו, שאין כל זה תכלית רק עקר התכלית הוא רק לעסק בתפילה ... אחד מהגבורים הנ"ל להבעל תפילה וספר לו שהם [דהינו אלו הגבורים שנתחברו עם הגבור הנ"ל] הם מן הכת של בעלי האיברים, שקבלו עליהם למלך בעל איברים כנ"ל ויהי היום והלכו מחנה אחת מהם עם העגלות שהולכין אחרי המחנה, שמוליכין אחריהם מאכל ומשתה וכיוצא ואלו הבעלי איברים היתה בודאי אימתן מטלת על הבריות כי היו אנשים גדולים וגבורים ובודאי מי שפגע בהם נטה מהם מן הדרך ויהי כאשר הלכו המחנה הנ"ל בא כנגדם גבור אחד [והוא ... נפלו לפניו ואמרו לו: יחי המלך כי ידעו שגבור כזה בודאי ראוי למלך, לפי דעתם שעקר התכלית הוא מי שהוא בעל איברים כנ"ל ובודאי ימחל לו המלך את המלוכה מאחר שנמצא גבור בעל איברים כזה, כי לו ראוי המלוכה וכן הוה, שנתקבל [זה הגבור הנ"ל שבא כנגדם] למלך על הכת הזאת [שנחקר אצלם שעקר הוא בעל איברים כנ"ל] והוא הוא הגבור שאנו הולכין עתה עמו לכבש העולם והוא אומר [הינו זה הגבור שנעשה עתה מלך עליהם] שיש לו בזה כונה אחרת במה שהוא הולך לכבש את ...