... תאכלנה" ונופל לעגולא וסיבובים מסטרא אחרא בחינות: "סביב רשעים יתהלכון" שהוא מתאוה ומשתוקק אחר הממון בחינות: "שטו העם ולקטו" 'בשטותא', הפך החכמה ה. ומי שיש לו אותו החכמה צריך לראות להמשיך לתוכה חיות להחיות החכמה תתאה כל אחד לפי ... טוב הוא רעה אצל הצדיקים בבחינת: "ותפילתי ברעותיהם" כי תפילתנו מבלבלת אותם כי כל הערבוב הדעת וכל הבלבולים וכל השטותים שיש לנו לפעמים הכל נמשך בתפילתנו כי כל הבלבולים וכו' וכל המחשבות שחושב האדם לפעמים הכל באים על דעתו ...

... "רגלי עמדה" וכו'. הרע שבפרט, הינו גופו המגשם וחמרו, יבטל בשעת תפילה כמו חסידים הראשונים, שהיה להם בשעת תפילה התפשטות הגשמיות והרע שבכלל, הינו התפילות של פושעי ישראל שמתפלל עמהם יבטל הרע שלהם, ויעשה מהרע כסא לקדשה ועפר שבתפילה, ...

... של זהב ומבצר של מרגליות אמר לו: בודאי אינו בנמצא כלל ודחה אותו ואמר לו, שהשיאו את דעתו בדבר שטות כי בודאי אינו נמצא כלל והתחיל לבכות מאד [הינו השני למלכות בכה מאד ואמר] כי בודאי בהכרח הוא נמצא באיזה מקום והוא דחה אותו [הינו האדם המשנה שפגע דחה אותו בדבריו ואמר] כי בודאי דבר שטות אמרו לפניו והוא אמר [הינו השני למלכות], שבודאי יש אמר לו [האדם המשנה להשני למלכות]: לדעתי היא שטות אך מחמת שאתה מתעקש הנה אני ממנה על כל החיות, אעשה למענך ואקרא לכל החיות כי הם רצים את ... כנ"ל וקרא את כלם מקטן ועד גדול כל מיני החיות ושאל אותם וכלם השיבו, שלא ראו ואמר לו: ראה ששטות ספרו לפניך אם תשמע, שוב לאחוריך, כי בודאי לא תמצא, כי איננו בעולם והוא הפציר מאד ואמר, שבהכרח הוא ... את כלם ולא ידעו שום אחד מהם מהר ומבצר הנ"ל ואמר לו [האדם השלישי להשני למלכות]. הלא אתה רואה ששטות ספרו לפניך והתחיל לבכות מאד ואמר: אני יודע שישנו בודאי בתוך כך ראה שבא עוד רוח אחד וכעס עליו ...

... את הבריאה, לשם כך צריך לחזור לפני הבריאה. כי כל הסיבות שנותנים מדוע הבורא ברא את הבריאה, הן כולן שטות. כי באמת הן כולן רק בשכל של בני אדם. אך השכל של השי"ת הוא שכל אחר לגמרי. ורק השי"ת ...

... בעל עברה הוא משגע כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'אין אדם עובר עברה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות' וכמו שהמשגעים צריכים להכותם ולשום עליהם שמות כמו כן ממש התורה שעוסקין הוא בחינת מקלות ושמות שבזה מכין ומכניעין את היצר הרע ומגרשין מן האדם את השגעון והרוח שטות שנכנס בו בחינת 'ומחינן ליה באלותא, דחקיק עליה שמות' וכו', כנ"ל . וזהו: "אשרי תמימי דרך", אשרי לשון הסתכלות ...

... בלע ויקאנו" ו. ולפי הגדלת הדעת, כן הפרנסה בנקל כי פרנסה בנקל תולה בדעת כמו שכתוב: "שטו העם ולקטו" 'בשטותא' כי כל מי שחסר דעת ביותר, הוא יגע וטורח אחר הפרנסה ביותר. גם לפי הגדלת הדעת, כן נתרבה השלום ...

... והאמונה שלהם כנ"ל והאנשים הנ"ל, דהינו האנשים הכשרים של הבעל תפילה הנ"ל חזרו למקומם וספרו להבעל תפילה מגדל הטעות והשטות של אותה המדינה איך הם נבוכים מאד בתאוות ממון ושהם רוצים לעקר למדינה אחרת ולעשות להם כוכבים ומזלות ענה ... אחד והתחיל לדבר עמו מהתכלית. באשר שעקר התכלית הוא רק עבודת ה' תורה ותפילה ומעשים טובים וכו' והממון הוא שטות ואינו תכלית כלל וכו' ולא שמע אליו כלל השומר הנ"ל כי כבר נשקע אצלם מימים רבים, שעקר הוא רק ... שהם רוצים לשלח אל המדינה שהם כלם אלקות וכו' כנ"ל ושחק ממנו מאד הבעל תפילה ואמר לו. הלא הכל שטות גדול כי גם בני אותה המדינה הם כלם רק בני אדם כמונו וגם אתם כלכם ואלהים שלכם, כלם הם ... לו מהגבור ושהם רוצים לשלח אל המדינה, שהם כלם אלקות וכו' כנ"ל ושחק מהם גם כן ואמר להם, שהוא שטות, ושכלם רק בני אדם וכו' והם לא יוכלו לעזר לכם כלל כי אתם בני אדם, והם בני אדם, ואינם ... אחריו ולתפסו וחפשו אחריו ותפסהו והביאוהו אל השרים והתחילו לדבר עמו ואמר להם גם כן כנ"ל באשר שכלם בטעות ושטות גדול, ואין זה תכלית כלל [הינו שהממון אינו התכלית כלל] רק שיש יחיד, שהוא הבורא יתברך שמו וכו' ובני ... הנ"ל הוא אותו הגבור, יש לי הכרות עמו ויתר מזה. מה שאתם בטוחים במדינה הנ"ל, שהם כלם אלקות, זהו שטות כי הם לא יוכלו לעזר לכם ולדעתי, אם תהיו בטוחים עליהם אדרבא, זה יהיה מפלה שלכם אמרו לו: מנין ... המת אף על פי כן על כבוד המת מקפידים נמצא שהכבוד הוא העקר התכלית וכיוצא בסברות כאלו [של מבוכה ושטות וכן כל הכתות המבארים למטה, כלם היו להם סברות הרבה לדעתם הנבוכה והסכלה וקצתם מבארים למטה אך רבנו ז"ל ... תפילה עם הגבור. מה עושים עם האנשים הללו דהינו בני המדינה הנ"ל שנפלו בתאוות ממון כל כך עד שבאו לשטותים כאלו, שבעלי הממון הם אלהות אצלם ושאר עניני שטות שיש לבני מדינה זאת ענה ואמר הגבור להבעל תפילה, ששמע מהמלך שמכל התאוות אפשר להוציא את מי שנפל לתוכם ... צדיק גדול כי היה מאנשי המלך הנ"ל שהיו כלם צדיקים גדולים מאד ובודאי היה ממאס מאד בכל המנהגים הרעים והשטותים של אותה המדינה אך עדין לא היה יכול להשיב אותם מדרכם הרעה אך צוה לעת עתה שעל כל פנים ... אותם שניהם לא עבר ודברו יחד הממנה עם הגבור אודות המדינה הנ"ל על שנתעו ונבוכו כל כך עד שבאו לשטותים כאלו השיב הגבור להממנה תשובה הנ"ל שהשיב להבעל תפילה כנ"ל הינו ששמע מהמלך שמי שנשקע בתאוה זו של ממון, ... עד אשר ברבות הזמן ישיב אותם אל האמת ודברו עם החכם אודות בני המדינה, הנ"ל שנתעו ונבוכו כל כך בשטות ועבודה זרה של ממון, כנ"ל ואמרו אלמלא לא נתבדרנו ונתפזרנו כי אם בשביל אותה המדינה להחזיר אותם למוטב היה די לנו בזה כי נתטפשו ונתעו כל כך כי באמת כל הכתות הנ"ל כלם נתעו ונבוכו, וצריכים לתקנם להשיבם משטותם, ולהחזירם אל התכלית האמתי כי אפילו הכת שבחרו להם חכמה לתכלית גם הם לא השיגו התכלית האמתי וצריכין תקון ... אל המדינות הנ"ל [הינו המדינות של הכתות הנ"ל, שבחרו להם מדות רעות הנ"ל לתכלית] לתקן אותם ולטהר אותם להשיבם משטותם כל מדינה ומדינה משטות וטעות שלה כי כלם תעו ונבוכו כנ"ל ועתה היה בודאי כח ביד הבעל תפילה לילך אליהם ולהשיבם כי קבל ...

... ועצלות כשרואה את אמו הוא נתעורר בזריזות גדול לקראת אמו הינו לשרשו גם אנו רואים בחוש כשהתינוק עוסק בדברי שטות שלו אף על פי שיש לו תאוה גדולה לזה אף על פי כן כשרואה את אמו הוא משליך כל ... גדלתו של הקדוש ברוך הוא' הינו מלכותו, הינו רצונות 'שם אתה מוצא ענותנותו', הינו רצון אין סוף וזה בחינת התפשטות הגשמיות. כי כשרוצה להכלל ברצון אין סוף צריך לבטל את הישות שלו וזהו שכתוב בזוהר שהסתלקות משה בשבת בשעתא ... שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה כי נתבטל לגבי אין סוף וכל זה היה במותו אבל בודאי גם בחייו היה לו התפשטות הגשמיות והיה מדבק את עצמו באור אין סוף. אבל ההתפשטות היה בבחינת: "והחיות רצוא ושוב" כי הקדוש ברוך הוא רוצה בעבודתנו כמו שכתוב: 'ואבית תהלה מגושי עפר, מקרוצי חמר' ... "אל יתהלל חכם, גבור ועשיר" נמצא שבכל בחינה מאלו שלש בחינות הוא נעשה מה ועל ידי זה יש לו התפשטות הגשמיות ומדבק באור אין סוף, שאין שם שום שנוי רצון אלא: ה' הוא האלהים, כנ"ל הינו כלו הטוב והמטיב ...

... למשתה דמעות חזק ונתחזק ואל תהיה כפיל הגדול וכגמל אפילו כשמשכהו בחטמו העכבר לא יבעט בו וכל זה מחמת שטות שאין יודע מכחו אבל נפשי הפקחת וחזקה מה תעשה ליום פקדה ומה תשיב לשולחיך דבר אל תבט על מצהלות ...

... המדרש עיקר אלא המעשה היינו אעפ"י שאם היו החכמים באחדות היו מחדשים חדושי דרשות אבל דע שאז היו בבחי' התפשטות אור אין [סוף] ובהתפשטות אור אין סוף אי אפשר להתהוות שום התהוות וזה לא המדרש עיקר אלא המעשה היינו שיעשה איזהו התהוות בתוך ...