...
נצחיים? ובילע המוות
לנצח? שאלה: נתקלתי כאן breslev.eip.co.il/?key=564 בטקסט הבא: "העולם סוברים שכשיבוא משיח לא ימותו לא כן הוא, אפילו משיח בעצמו גם הוא ימות. ואמר זאת ברבים" רציתי לשאול כיצד העניין ... אחד עם העניין של החיים
הנצחיים לעתיד לבוא. תודה. תשובה: אכן רבי נחמן מנפץ כאן מיתוס מאוד פופולארי, והוא את העניין של החיים
הנצחיים לעתיד לבוא. מסיבות שונות ומשונות לרוב העולם נדמה להם שהם זה הגוף שלהם. ומשום כך נדמה להם שהעניין של חיים
נצחיים הולל על הגוף, דהיינו שהגוף שלהם יחייה
לנצח... או במילים אחרות, שורש הטעות לחשוב שחיים
נצחיים וכל העניין של בילע המוות
לנצח וכיו"ב שכל זה הולך על הגוף, שורש כל הטעות הזאת הוא בכך שהאדם תופס את עצמו שהוא זה הגוף במקום הנשמה... יחד עם זאת, מלמד אותנו רבי נחמן, שכל העניין של החיים
הנצחיים הולך בכלל על הנשמה, והוא לחלוטין לא קשור בשום צורה לעניין של הגוף, אלא אך ורק לעניין של הנשמה בלבד. ובטרם נבהיר את העניין, נקשה על עצמנו את הקושיא הבאה: הרי אם העניין של חיים
נצחיים הולך על הנשמה, אז מה שייך ובילע המוות
לנצח אצל הנשמה, הרי הנשמה עצמה בכל מקרה חיים
לנצח, אז מה בדיוק שייך לזכות לחיים
נצחיים אצל הנשמה. אך ננסה להבהיר כאן מספר דברים בעניין הזה. בנוסף לטעות הנ"ל של עניין החיים
הנצחיים שאנשים בטעות חושבים שהוא הולך על הגוף, בנוסף על כך יש גם טעות נוספת, והיא בעניין ההגדרה של חיים ומוות. פירוש: מה שנקרא אצל האדם חיים ומוות, המושג הזה שגוי לגמרי מיסודו. כי ... גם נחשבת לכזו שחייה חיים
נצחיים. אך כל מי שאינו כלול בהשי"ת, הרי שהוא בכלל נקרא חי רק על שם המושאל. כי באמת מצד האמת הוא בכלל מת. ואדם הראשון ברגע שהוא אכל מעץ הדעת טוב ורע, באותו הרגע נגזרה עליו מיתה במקום לחיות
לנצח עם עץ החיים. משום שחיים
נצחיים הוא בחינת האחדות של האין סוף, שהוא בחינת אין סוף שאין בו טוב ורע. שזאת בחינת עץ החיים, שהיא החיים
הנצחיים. אך המוות הוא בחינת עולם התמורות והשינויים, דהיינו כל מה שהוא מעורב טוב ורע, שהוא בחינת מת, משום שהוא נפרד כביכול מהבורא שאך ורק הוא נחשב לחי. ומכיוון אחר, רק הבורא הוא נחשב ... כי מחוייב המציאות הוא חיים
נצחיים. אך אפשרי המציאות, היום הוא כאן ומחר הוא איננו, ולכן הוא בחינת מת. והוא אפילו בבחינת שאינו קיים כלל. היינו שכל זמן שאדם לא עשה תשובה שלמה, הרי שאפילו עדיין אין לו הוויה ... בו נחשב לחיים, וגם לחיים
נצחיים, וכל מי ומה שנפרד ממנו נחשב למת ממש. וכל זמן שהנשמה של האדם נפרדת מהשי"ת, הרי שהוא נחשב כמת ממש וכולי. וכשיבוא המשיח, אז המשיח יחזיר את כל העולם בתשובה, דהיינו יגלה דעת חדשה ... ורק על ידי זה הם יחיו
לנצח. וכל העניין של חיים
נצחיים, הוא עניין של דעת בלבד, היינו הוא פונקציה ותוצאה והוא תלוי אך ורק בהאם האדם יודע ומכיר את השי"ת בשלמות או לא. והעניין הזה הנ"ל הוא די עמוק, אך נביא עוד מספר ציטוטים בעניין ... טמיר וסתים ועקר החיים
נצחיים יהיה לעתיד מחמת הדעת שירבה הדעת שידעו הכל את ה' ועל ידי הדעת יכללו באחדותו ואז יחיו חיים
נצחיים כמוהו ... ובתחלה התחיל לדבר מענין חיים ומיתה ענה ואמר בין חיים למיתה אין חלוק כי אם במדת אמה אחת שעכשו האדם שוכן בכאן ואחר כך הוא שוכן שם [והטה בידו על הבית עלמין] ואחר כך ... לומר כל ענין זה: 'חיים
נצחיים' וכו' כדלקמן ... חיים
נצחיים הם רק להשם יתברך כי הוא חי
לנצח ומי שנכלל בשרשו דהינו בו יתברך הוא גם כן חי
לנצח כי מאחר שהוא נכלל באחד והוא אחד עם השם יתברך הוא חי חיים
נצחיים כמו השם יתברך וכן, אין שלמות רק להשם יתברך וחוץ ממנו כלם חסרים ומי שהוא נכלל בו יש לו שלמות ועקר הכלליות שיהיה נכלל באחד הוא על ידי הדעת אותו יתברך כמו שאמר החכם: 'אלו ... ועל כן לעתיד יחיו חיים
נצחיים כי אז יתגלה הדעת ויהיו נכללים באחד בעניין שחיים