שיחות הר"ן - אות ו היצר הרע דומה כמו מי שהולך ורץ בין בני אדם, וידו סגורה ואין אדם יודע מה בתוכה והוא מרמה בני אדם ושואל לכל אחד מה אני אוחז ? ולכל אחד נדמה כאלו הוא אוחז מה שהוא מתאוה ועל כן הכל רצים אחריו כי כל אחד סובר שיש בידו מה שהוא חפץ ואחר כך...כמו כן ממש היצר הרע שהוא מרמה את כל העולם והכל רצים אחריו ומרמה לכל אחד ואחד עד שנדמה לכל אחד ואחד כאלו יש בידו מה שהוא חפץ כל אחד כפי שטותו ותאוותו ואחר כך בסוף הוא פותח את ידו ואין בה כלום כי אין מי שימלא תאוותו אצלו גם נדמו כל התאוות של העולם כמו עמודי אור הנכנסין בב

שיחות הר"ן - אות יד אני מקנא מאד איש כשר [שקורין ערליכר יהודי] כי נדמה שהולך בן אדם עם דקין וכרכשות ואברים כשאר כל העולם ואף על פי כן באמת הוא ענין אחר לגמרי כי איש כשר יקר מאד אשרי לו והעקר הוא הרצון והכסופין ואף על פי שאין לצאת בזה [כמבאר במאמר ויהיו...ס"ו] כי צריכין להוציא מכח אל הפעל דוקא כי אף על פי שאנס רחמנא פטרה עם כל זה זהו למי שרוצה לצאת החוב אבל צריך שלא לקרר דעתו בזה במה שהוא פטור מחמת האנס רק לעשות עבודת ה' בפעל [כמבאר כל זה במאמר הנזכר לעיל עין שם] אף על פי כן גם זה טוב כשאוחזין בזה שאין רוצין לצאת עם האנס

שיחות הר"ן - אות נד השם יתברך אינו עושה שני פעמים דבר אחד כי אפילו גלגולים אין זאת הנשמה נתגלגלת פעם שניה כמות שהיא רק זאת הנפש עם זה הרוח וכיוצא בזה כידוע נמצא שעכשו כשזה הנפש מתקבץ עם רוח אחר וכיוצא בזה שוב אין זה מה שהיה קדם כי אין השם יתברך עושה שני פעמים דבר אחד

שיחות הר"ן - אות רנג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן איש אחד מחשוכי בנים, והיה מאנשי רבנו זכרונו לברכה ופעם אחת היה בבית רבנו זכרונו לברכה והיה יום אחד שנכנסו אצלו כמה חשוכי בנים ושחרו אותו שיעזר להם ונכנס האיש הנ"ל מאנשיו גם כן, ובקש אותו גם כן עבור בנים...לו מה הרעש הזה הלא עקר תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים וזהו העקר על כן העקר לבקש על יהדות שתזכה לילך בדרך הישר וכו' בודאי אם אפשר לזכות לבנים בגשמיות בודאי מה טוב אבל העקר הוא לשום לב להתקרב להשם יתברך כי זה עקר התולדות וכו' כנזכר לעיל ומאז פסק אותו האיש הנ"ל להפציר אותו עבור בנים והלך ועסק רק

שיחות הר"ן - אות ערה - שיחות מורנו הרב רבי נחמן ואמר רבנו זכרונו לברכה שאפילו הישיבה בעצמה שיושבין בחדר מיחד לבדו גם זה טוב מאד ואף על פי כן אפילו אם אין זוכין שיהיה לו חדר מיחד אף על פי כן יכולין להתבודד ולדבר בינו לבין קונו ואמר רבנו זכרונו לברכה,...על עיניו יכולין לדבר בינו לבין קונו מה שרוצין גם יכולין להתבודד ולפרש שיחתו כששוכב על מטתו ומכסה עצמו בהסדין כמבאר במקום אחר שכך נהג דוד המלך, עליו השלום שזהו בחינת "אשחה בכל לילה מטתי" וכו' גם יכולין לישב על הספר ויסברו אחרים שהוא לומד והוא יכול אז ל

שיחות הר"ן - אות שד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן פעם אחת התלוצץ מזה ואמר שעל זה מבקשים בכל יום ואל תביאני לידי נסיון ולא לידי בזיון ואמר בזו הלשון: אדער אה נסיון אדער אה בזיון [או נסיון, או בזיון] הינו כי אם לא יעמד בנסיון יהיה לו בזיון וכבר מבאר קצת שספר...מאוס תאוה זאת ואמר שאינה תאוה כלל וכו' אחר כך אמר שנמצאים הרבה שמעצם גשמיותם ורגילותם בענין זה אין מועיל להם כלל מה שממאסין להם ענין זה אדרבא באיזה לשון שידברו עמהם מזה יתגברו עליהם ההרהורים יותר על כן טוב לרב בני אדם לבלי להתחיל לחשב בזה כלל וכמבאר מזה בספר הא"ב אל תכנס עם פתוייך בטו

שיחות הר"ן - אות קמד כשבא מלמברג והיה עדין החולאת שלו דהינו ההוסט [שעול, שחפת] מתגבר עליו ואז היה נוסע כמעט בכל יום לטיל סמוך לעיר לרפואה ושאר כונות נוראות שהיה לו בזה ושמענו מפיו הקדוש אז בדרך הטיול כמה תורות וכמה שיחות וספורים נפלאים ונוראים גם המאמר...דע כשאחד מתפלל בשדה הנאמר על פסוק: "ויצא יצחק לשוח בשדה" וכו' [ב"לקוטי תנינא" סימן י"א] נאמר גם כן אז בעת שנסענו עמו לטיל ועמדנו בשדה אחד וירדנו מהעגלה והוא היה עדין יושב על העגלה ועמדנו סביבו בתוך כך הגיע שעת המנחה והיינו רוצים להתפלל שם אז אמר התורה הנ"ל והענין שם שכשמתפללין בשדה אזי כל

שיחות הר"ן - אות שח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן ויש לנו בזה שיחות הרבה שכל דבורים ושיחות כאלו של העולם הכל הם מן היצר הרע שמרבה שיחות כאלה להכביד הצער ולהגדיל דאגת הפרנסה כאלו עכשו חס ושלום, אפס תקוה ובאמת הוא שקר וכזב כי השם יתברך מפרנס ומכלכל העולם...ויורדים ואם נסתכל היטב בכל שנה ובכל עת בודאי נמצא תמיד אנשים רבים שהיו עניים ומשרתים וכיוצא בשנים הקודמים ועכשו נתעשרו וגם הם רבם אומרים שהשנים אינם מתקנות עתה כמקדם מחמת שרוצים בכל פעם עשירות יותר ומנהיגים בביתם בגדולות יותר עד שהוצאתם מרבה ואומרים שעתה אינם שנים

שיחות הר"ן - אות א "כי אני ידעתי כי גדול ה' ואדונינו מכל אלהים" דוד המלך, עליו השלום, אמר "כי אני ידעתי" אני ידעתי דיקא כי גדלת הבורא יתברך אי אפשר לומר לחברו ואפילו לעצמו אי אפשר לספר מיום ליום לפי מה שמזריח לו ומתנוצץ לו באותו היום, אינו יכול לספר...שהיה לו אתמול ועל כן אמר: "כי אני ידעתי", אני ידעתי דיקא כי אי אפשר לספר כלל ואמר: שמה שכתוב אחריו: "כל אשר חפץ ה' עשה בשמים ובארץ" וכו' הוא ענין אחר לגמרי ורחוק לגמרי משבח "כי אני ידעתי" כי כונתו באלו הדברים "כי אני ידעתי" אי אפשר לספר כלל והוא גבוה מ

שיחות הר"ן - אות קנד שמעתי בשמו שאמר שעקר מה שהגיע למדרגתו הוא רק על ידי ענין פשיטות שהיה מדבר הרבה ומשיח הרבה בינו לבין קונו ואמר תהלים הרבה בפשיטות ועל ידי זה דיקא הגיע למה שהגיע ואמר: אם הייתי יודע שהשם יתברך יעשה ממני מה שאני עתה דהינו חדוש כזה הייתי...ביום אחד מה שעשיתי בשנה כלה [כלומר שהיה מזדרז כל כך בעבודתו עד שמה שהיה עושה ועובד השם יתברך בשנה כלה היה עושה ביום אחד] והיה מתגעגע מאד אחר מעלת העבודה בבחינת פשיטות באמת ואמר: אי אי פשיטות גם אמר שדבר עם כמה צדיקים גדולים ואמרו גם כן שלא הגיעו למדרגתם כי אם על ידי ענין פשיטות שעסקו בעבוד