שיחות הר"ן - אות רג - גדולות נוראות השגתו אמר: התורה שלי גבוה מאד ובכל מקום שאני משתמש עם צרופי אותיות [דהינו הראשי תבות וסופי תבות וצרופים נוראים שמגלה בספריו הקדושים] הוא גדולה ביותר ואמר: הייתי רוצה לילך להלן מן צרופי אותיות אבל אף על פי כן עדין אני מעכב בבחינה זו וגם יש לו נחת מזה כי לפעמים יש דברים שהם סתומים ונעלמים מאד שאי אפשר למצאם כי אם על ידי בחינת צרופי אותיות דהינו בראשי תבות או סופי תבות וכיוצא

שיחות הר"ן - אות קלו שיך להתורה מלא כל הארץ כבודו [בלקוטי חלק ראשון סימן קע"ב] שמעתי מאיש אחד מאנשיו ששמע מפיו הקדוש בבאור יותר קצת והענין, שהאדם צריך לבטל כל מדה ומדה עד שיתבטל לגמרי כאין ואפס כי בתחלה צריך לבטל מדה זאת עד שתהיה כלא ממש ואחר כך מדה...עד שתהיה גם כן לא וכן כל המדות עד שיהיו כלם כלא היו וכפי מה שמבטלין כל מדה ומדה כן מאיר ומתגלה לו כבוד ה' כי עקר האור הוא כבודו יתברך כמו שכתוב "והארץ האירה מכבודו" אך כשמעמידין דבר גשמי כנגד דבר רוחני עושה צל וכפי גשמיות וגדל הדבר שעומד כנגד הדבר כמו כן נעשה צל כגון כשמעמידין מקל נגד אור השמש...

שיחות הר"ן - אות רפא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן היה מזהיר מאד שישמר האדם את ממונו בשמירה גדולה ומעלה מאד והיה מקפיד מאד על זה והיה מתלוצץ ומקפיד על אלו האנשים המתעצלים שקורין בלשון אשכנז "שלים מזלניק" כי זמנים ועתים בטל עצמו מתורה ותפילה וטרח ויגע ביגיעות...בשביל להרויח ממון כדי לפרנס ביתו ואחר כך כשהגיע לו הממון הוא נעשה שלים מזלניק ואינו משגיח עליו כלל כי ממון כשר של איש הישראלי צריך שמירה כמו עין שבראש ובכל עת שנזדמן שאחד מאנשיו נאבד אצלו איזה סך ממון בדרך והיו באים בקבלנא לפניו היה מבזה ומוכיח אותו מאד על זה על שלא נזהרו בשמירתו יפה

שיחות הר"ן - אות שד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן פעם אחת התלוצץ מזה ואמר שעל זה מבקשים בכל יום ואל תביאני לידי נסיון ולא לידי בזיון ואמר בזו הלשון: אדער אה נסיון אדער אה בזיון [או נסיון, או בזיון] הינו כי אם לא יעמד בנסיון יהיה לו בזיון וכבר מבאר קצת שספר...מאוס תאוה זאת ואמר שאינה תאוה כלל וכו' אחר כך אמר שנמצאים הרבה שמעצם גשמיותם ורגילותם בענין זה אין מועיל להם כלל מה שממאסין להם ענין זה אדרבא באיזה לשון שידברו עמהם מזה יתגברו עליהם ההרהורים יותר על כן טוב לרב בני אדם לבלי להתחיל לחשב בזה כלל וכמבאר מזה בספר הא"ב אל תכנס עם פתוייך בטו

שיחות הר"ן - אות ה היה מגנה מאד את ספרי המחקרים והפילוסופים ואמר שאין שם כלל שכל גמור כמו שיש באיזה מאמר מהרש"א או מהר"ם שיף וכיוצא מספרינו הקדושים שיש בהם עמקות ושכל נפלא ונעים מאד אבל באלו הספרים לא נמצא זה השכל כלל כי הם מדברים רק בדרך הקשים מנה ובה...הקדושה להבדיל אין שם כלל כלל ואמר: אשרי מי שאינו יודע כלל מספריהם רק הולך בתמימות ויש לו יראת הענש כי עקר העבודה בתחלה היא רק מחמת יראת הענש ובלי יראת הענש אי אפשר להתחיל כלל בעבודת ה' ואפילו צדיקים צריכים גם כן יראה כי עובדי מאהבה הם מועטים מאד מאד ועקר ה

שיחות הר"ן - אות רעא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר: הלא החנוני דרכו להקיף בהקפה, שיתנו לו לאחר זמן ומדוע לא יאמר האדם איזה קפיטליך תהלים או ללמד או לעשות שאר מצוות, ויהיה מנח ומוכן אצלו לעת הצרך ?! כי יהיה זמן שיצטרך לזה, שיגבה שכרו ופעלתו ומדוע לא יהא כהחנוני שנותן סחורה בהקפה וכו' ?! ולא שמעתי שיחה זו בעצמי מפיו הקדוש רק מפי אחר וכפי הנראה שהיה בזה שיחה נאה ולא זכיתי לשמעה

שיחות הר"ן - אות רמב - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר: ענין עין הרע הוא כי יש כח ממש בהראיה כי כח הראות הולך לחברו ומזיקו כשעינו רעה כי הראיה היא כח ממש שהולך כח הראות ופוגע בהדבר הנראה וכשעינו רעה מזיק בראיתו ממש כנ"ל ועל כן נדה כשתסתכל במראה ימצא שם...דם כמובא ודע שסגלה לעין הרע סנפיר של דג לעשן בו וסימן סנפיר בגימטריא רע עין וביותר מסגל סנפיר של מן דגים שקורין אותו שלעיין לשון נופל על לשון, של עין עוד שמעתי בשמו זכרונו לברכה, נסח אחר לתלות הסנפיר הנ"ל על האדם או תינוק שמרגל שיהיה לו לפעמים עין הרע, יתלו עליו סנפיר הנ"ל וינצל כנ"ל וספר לי עוד

שיחות הר"ן - אות רצז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן דבר עמנו כמה פעמים שרצונו חזק מאד שנלך עם התורות שגלה דהינו לילך תחלה איזה זמן עם תורה פלונית בערך ב' או ג' חדשים דהינו שיהיו כל עבודתו והלוכו ביראת ה' על פי הנאמר באותה התורה וכל תפילתו ושיחתו יהיה לזכות להגיע למה שנאמר באותה התורה וכן יתנהג איזה זמן ואחר כך ילך איזה זמן עם תורה אחרת, וכן אחר כך עד שיגמר לילך עם כל התורות ודבר כמה פעמים מזה אשרי מי שיאחז בזה

שיחות הר"ן - אות כ כשהאדם כל היום בשמחה אזי בנקל לו ליחד לו שעה ביום לשבר את לבו ולהשיח את אשר עם לבבו לפני השם יתברך כמבאר אצלנו כמה פעמים אבל כשיש לו עצבות חס ושלום, קשה לו להתבודד ולפרש שיחתו ועין במקום אחר [לקמן ע"ד] כמה האדם צריך להתחזק להיות שמח...להכריח עצמו בכל כחותיו לזכות לשמחה ואמר כי לזכות לשמחה זה קשה וכבד להאדם לזכות לזה יותר משאר כל העבודות ענה ואמר: כפי הנראה שאי אפשר לבוא לשמחה כי אם על ידי עניני שטות, לעשות עצמו כשוטה ולעשות עניני צחוק ושטות וכו' כמבאר במקום אחר ורק על ידי זה באין לשמחה כשהאדם זו

שיחות הר"ן - אות קצט - גדולות נוראות השגתו אמר: אין מי שיוכל להבין בהספר [הינו בספר לקוטי מוהר"ו] כי אם מי שיכול לומר כל תורה ותורה פנים ואחור