... לעצמו לחפות על השקר וזהו 'כיון שנצרך האדם לבריות' שאז נופלים עליו פניות ושקרים כנ"ל אזי 'משתנה פניו לכמה גונין' 'פניו', זה בחינת האמת, שהוא בחינת פנים בחינת "מבקשי פניך יעקב סלה", בחינת: "תתן אמת ליעקב" דהינו שהאמת שלו, שהוא בחינת פנים , נשתנה לכמה גונין דהינו שיש לו כמה מיני אמת, שמלביש בו השקר דהינו שמוצא לעצמו אמת, שכונתו בשביל כך, או בשביל כך נמצא שנשתנה הפנים שהוא אמת, לכמה גונין כי העקר האמת אינו אלא אחד כנ"ל וזה פרוש: "אהללה ה' ... פניו להאבידו" 'פניו' זה בחינת אמת כנ"ל שעל ידי זה, 'משלם לשונאיו' ומאבידן מן העולם וכן אמרו רבותינו, זכרונם לברכה, בגמרא: שכביכול הם כמשא על פניו כי הפנים שהוא בחינת האמת של השם יתברך אינו יכול לסבל את הרשעים וכשנתגלה בחינת הפנים, דהינו האמת, אזי הוא מפלת הרשעים כנ"ל ועל ידי זה יהיה מפלתם לעתיד, כי אז יתגלה האמת כנ"ל ועל כן כשזוכין לאמת בעולם הזה כנ"ל על ידי זה נתגלה בחינת הפנים כנ"ל ואזי ממשיכין בחינת עולם הבא בתוך העולם הזה ואזי נעשה מפלתם על ידי ... 'כששברו על ה' אלקיו', ואין נצרך לבריות, אזי 'אל יעקב בעזרו' כי 'אל יעקב' הוא בחינת אמת כנ"ל ואזי כשזוכין להמשיך בחינות עלמא דאתי, בחינות אמת, בחינות פנים בתוך העולם הזה אזי נעשה מפלת הרשעים כנ"ל וזה בחינת הויה במלוי ההין כי הי ...

... הן אמת, שאתה צריך לילך יותר כדי ללקט עוד סגלות יקרות וחמודות גדולות אבל איך תוכל לפרד ממני ולשכח אותי על כל פנים תראה שבכל מקום שתלך ותבוא לשם לא תשכח אותי, ולא תפרד ממני מכל שכן כשגומר תבה אחת אזי כל התבה מבקשת כל הנ"ל ומלפפת ...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כה - אחוי לן מנא דלא שויא לחבלא [לשון רבנו זכרונו לברכה] אמרו לה, אחוי לן מנא דלא שויא לחבלא. איתי בודיא. פשטוהו, ולא הוי עיל לתרעא. אמר להו, איתו מרא סתרו רש"י: אחוי לן מנא דלא שויא לחבלא, הראנו כלי שאינו שוה ההפסד שהוא מפסיד...... ה'" עיני ה', זה גונין עלאין שהם בחינת כסף וזהב שם עקר החן והפאר וזה שאמר אבימלך לשרה. "הנה נתתי אלף כסף לאחיך, הנה הוא לך כסות עינים" הינו: כשיצא הממון מיד עכו"ם ליד הישראלי תכף נתגלו הגונין ונעשו בבחינת 'בגדי ישע' הינו 'כסות עינים' שהכל מסתכלין בהם שהכל תאבים להסתכל בהם ועל ידי צדקה שנותן מממונו נתתקן כל ממונו ונתגלין הגונין ומאירין ונעשה כל ממונו בבחינת: 'לי הכסף ולי הזהב' בבחינת: "בגדי ישע מעיל צדקה יעטני" ואפילו זה המעות שלוקחין העכו"ם מאתנו...

... רבות והשכל הזה מכנה בשם 'אחור' ויש שכל שבא לאדם בלא שום הקדמה אלא על ידי שפע אלקי וזה מכנה בשם 'קדם' בשם פנים והתלהבות הלב נולד מחמת תנועת השכל כי טבע התנועות שמוליד חם ולפי מהירות תנועות השכל כן מוליד חם בלב נמצא על ידי שפע אלקי שהשכל נשפע לאדם במהירות שאין צריך להשתמש בשום ... את שפע אלקי הנ"ל לבוא כי הפה והחטם והעינים והאזנים תלויים במח והן מעוררין את המח שיהיה בבחינת קדם בבחינת פנים וזה בחינת: "ראש דברך אמת" זה בחינת מח הנאמר אצל פה וזה: "ראשית חכמה יראת ה'" זה בחינת מח הנאמר אצל חטם וזה בחינת: "הוכח לחכם ויאהבך" זה בחינת מח הנאמר אצל אדנין ... גדול להבין הידיעה והבחירה אזי כח הבחירה על מקומו כי יש בידו כח לבחר החיים או הפוכו אבל כשיכנס המקיף הזה לפנים ואז יתגדל השכל האנושי ויתגלה לאנושי הידיעה והבחירה אז יתבטל הבחירה כי אז על ידי גדולו של השכל יצא מגדר האנושי ויעלה לגדר מלאך ואז יתבטל הבחירה וזה זה עקר כח הבחירה ... הינו המקיפים כמו: "שאול ואנשיו עטרים אל דוד" בראשיהם ולא על ראשיהם הינו המקיפים יכנסו בתוך המחין לפנים ואז יכנסו כל השכליות שלא היה יכול להבין אותם יכנסו לפנים בתוך המחין וידע וישיג אותם ואז יצא מגדר אנושי ויעלה לגדר מלאך ויתבטל הבחירה ה. וזה בחינת קדושין בחינת חפה כי שפע אלקי הנ"ל הוא בחינת קדש בחינת חפה מקיפין וזה שאמרו ... מקיף לזה הוא פנימי לזה וזה בחינת שבעת ימי המשתה שאחר החפה הינו בחינת שבעת הנרות הנ"ל שעל ידם יכנס המקיף לפנים. וזה בחינת שבעת ימי אבלות רחמנא לצלן שמתאבלין עליו על שנסתלק נשמתו כדי שיעלה נשמתו לאור הפנים הנ"ל על ידי שבעה ימים אלו ו. וזה טעם רק של החליצה שנאמר: "וירקה בפניו" 'בפניו' דיקא כי זה הולך בלא זרע ולא הניח ברכה אחריו שימשיכו שכל הפנים בעולם על ידי מעשיהם הטובים ואחיו אינו רוצה להקים שם אחיו המת ואינו רוצה ליבם אותה בשביל זה: "וירקה בפניו" כי אין רוצה להמשיך נשמת המת בעולם שיוכל לתקן אור הפנים ובזה הרק נראה לפעמים פני המת פני המת דיקא ובזה הרק הוא נכלם ועקר הבושה הוא בפנים וזה על שלא רצה להקים שם אחיו המת וזה בחינת: "ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים" שבעת ימים דיקא הינו בחינת שבעה עננים הנ"ל שעל ידם מאיר פני המנורה והוא לא רצה להקים שם אחיו המת על כן "וירקה בפניו" והינו בשת פנים וזהו שאמרו: היבמה נקנית במאמר זהו הפך הבשת בחינת: "כלו אמר כבוד" הפך של "תכלם שבעת ימים" ומרים שפגמה בכבוד משה שהוא בחינת שפע אלקי בבחינת "כי קרן עור פניו" ופגמה ... אדנין בחינת: "נאמן רוח מכסה דבר", כמובא בזוהר בשביל זה נצטרעה 'ומצרע דא סגירו דנהורא עלאה' הינו אור הפנים הנ"ל וכתיב בה: "תסגר מחוץ למחנה שבעת ימים" וזה שבקש אהרון "אל נא תהי כמת, אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו" כי על ידי סגירו דנהורא עלאה היא בבחינת מת כי 'מצרע חשוב ... אם אין לו בת זוג מאחר שבת זוגו נעשית לו אם וזהו שפרש רבנו, זכרונם לברכה שבקש אהרון על מרים, שפגמה בשכל הפנים שזהו הפגם של המת בלא בנים כנ"ל שלא תהא נענשת, חס ושלום, בענש היבום וזהו: "אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו" שלא תהיה כמת בלא בנים אשר מכרח לצאת שנית בגלגול מרחם אמו ... שבעת ימים" 'שבעת ימים' זה בחינת שבעה קולות של דוד כנ"ל שהם שבעין קלין הנ"ל שצריך לצעק כדי להוציא אור הפנים הנ"ל מהעלם אל הגלוי והגלוי זה בחינת לדה ואז אחר הלדה 'דם נעכר ונעשה חלב' וזה בחינת "תכלם" כי הכלמה 'אזל סומקא ואתי חורא' הינו 'דם נעכר ונעשה חלב' וזהו 'צ'ור י'לדך ... "ודגלו עלי אהבה" ואין לדרש אותה לרבים אבל ישראל לסגלתו ישראל אותיות לי ראש הינו התגלות המחין המשכת אור הפנים הנ"ל שפע אלקי הנ"ל בתוך הפנימי כנ"ל וזהו בחינת ישראל בבחינת: "ישראל אשר בך אתפאר" 'בך' דיקא, שיתמשך עטרת תפארת הינו המקיפין הנ"ל 'בך', בתוך הפנימיות 'לסגלתו' זאת ... שהוא למעלה מהטבע למעלה משכל אנושי וזה בחינת מקיפין כנ"ל ומי שזכה לאלו המקיפין להוליד אותם ולהכניס אותם בפנים כנ"ל נמצא שזכה להבין את הסגלה בודאי הישר לגלות הסגלה לעם סגלה בכן כל אחד ואחד לפי בחינתו יש לו פנימי ומקיף וכל אחד לפי בחינתו מה שחננו השם שיכניס המקיף לפנים ולהבין ולחדש איזהו דבר הישר מחיב שיגלה ויכניס זאת ההבנה של הסגלה שהיה אצלו סגלה שיגלה לעם סגלה ולהיטיב מטובו לאחרים וזה פרוש פרקא רביעאה דספרא דצניעותא עתיקא טמיר ... כי מבאר לעיל שעל ידי הצעקה זוכין להוליד המחין מתעלומתן ועל ידי שמקדשין שבעת הנרות זוכין להכניס המקיפין לפנים כי צריכין שני דברים להשגת הדעת הקדוש בתחלה צריכין להוליד המחין כי לפעמים המחין והשפע אלקי בהעלם וכו' כנ"ל ולזה צריכים צעקה כדי להולידם ואחר כך כשנולדים המחין עדין יש בהם פנימי ומקיף ולזה צריכין לקדש שבעת הנרות כדי להכניס המקיפין והשפע אלקי לפנים ולעשות מהמקיף פנימי עין שם היטב ותבין וזהו שפרש הפסוק "נחמו נחמו" הינו: לזכות להשגת המקיפין הינו השגת הדעת שזהו עקר הנחמה כנ"ל זה זוכין על ידי שני בחינות הנ"ל שהם צעקה שעל ידי זה מולידין המקיפין וקדשת שבעת הנרות שעל ידי זה מכניסים המקיפין לפנים כנ"ל יאמר אלקיכם הינו בחינת אמירה בחשאי שזהו בחינת שמן שהוא בחשאי כמו שכתוב בזוהר: 'יין לארמא קלא, ושמן בחשאי' ושמן הוא בחינת שבעת הנרות, שהיו משמן אלקיכם זה בחינת: ... לחברו להרגו אזי צריך לשנות המלבושים כדי שלא יכירו אותו כמו שכתוב: "משנה פניו ותשלחהו" כי על ידי שמשנין הפנים על ידי לבושין אחרים נפטר ממנו וכן בעקר האדם הינו בהשכל יש בחינות לבושין הינו השכל המקיף וצריך לעשות מהמקיף פנימי ולעשות לו מקיפין אחרים הינו בחינת מלבושים אחרים ועל ... ו'תשחק ל'יום א'חרון, ראשי תבות 'אלול' וזה בחינת שבעת ימי אבלות רחמנא לצלן וכו' כדי שיעלה נשמתו לאור הפנים הנ"ל וכו' עין לעיל ועל כן חיב האבל רחמנא לצלן קריעה כי קר"ע בגימטריא ש"ע נהורין של אור הפנים שהם הגימטריא של ב' פעמים אל במלואו כי אל הוא אור הפנים הקשו כי יש מקיפים אצל השכל הינו שאינו נכנס להשכל פנימי האנושי ויש מקיפים להתורה שמקיף להתורה ואינו נכנס לתוך התורה ובהמקיפים יש שהם מקיפים ועומדים לפני העינים רק שהם ... ויש שהם בהעלם שלא באו עדין אפילו למקיפים והוא בחינת עבור ומה לעשות שיכנסו המקיפים של התורה לתוך התורה בפנים והמקיפים של השכל יכנסו לתוך השכל הפנימי דהינו שמתחלה יבואו ויתגלו המקיפים של התורה מההעלם למקיפים ואחר כך יכנסו המקיפים של התורה לפנים וכן המקיפים של השכל מה שאי אפשר להשיג מצד חסרונו האנושי יהיה נעשה מהמקיף פנימי דהינו שיבוא מההעלם למקיפים והמקיפים יהיו נעשים פנימי [הקשיא זאת הקשו במקום שהקשו, והוא ... והקשיא הנ"ל כי עקר השאלה הוא איך להוליד המחין מתעלומותן ואחר כך כשמולידין אותן איך זוכין להכניס המקיפין לפנים וכבר מבאר באר היטב במה יזכה לזה הינו: על ידי צעקה בתורה ותפילה זוכין להוליד המחין מתעלומותן ועל ידי קדשת שבעת הנרות דהינו לקדש את עיניו שלא להסתכל במה שאסור להסתכל וכו' וכן לקדש פיו וחטמו ואזניו כנ"ל על ידי זה זוכין להכניס המקיפין לפנים ובאור הענין וראיותיו והיכן מרמז סודות נוראות הללו וכו' הכל מבאר לעיל באר היטב אשרי שישים לבו לעין בהם באמת ללמד וללמד לשמר ולעשות ולקים] ...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כד - אמצעותא דעלמא היכא [לשון רבנו זכרונו לברכה] אמרו לה אמצעותא דעלמא היכא? זקפא לאצבעתה, אמר להו הכא. אמרו לה, מי יימר אמר, איתו אשלו ומושחו. א. דע, שיש אור שהוא למעלה מנפשין ורוחין ונשמתין והוא אור אין סוף ואף על פי שאין השכל...... בחינת כתר בחינת: "ואהיה עמך ואברכך" כתר, הוא לשון המתנה כמו שכתוב: "כתר לי זעיר" כי כששואלין את האדם איזהו שכל אומר: המתן עד שאתישב וגם שם צריך אמונה, בבחינת אמון מפלא וזה בחינת 'שמפנימיות חסד גבורה תפארת, ומפנימיות מלכות דיצירה, נעשה כתר דעשיה אצילות למעלה למעלה'. וזה: "ברוך כבוד ה' ממקומו" 'ברוך', זה בחינת ידים 'כבוד ה'', זה בחינת אמונה 'ממקומו', זה בחינת כתר ח. וכשעושה ומתקן את המישב והמסדר, שהוא הכתר כראוי והמחין רודפין להשיג האור אין סוף והכתר...

... לומר. כל העולם לא נברא אלא בשבילי נמצא כשהעולם נברא בשבילי צריך אני לראות ולעין בכל עת בתקון העולם ולמלאות חסרון העולם ולהתפלל בעבורם וענין התפילה הן בשני פנים קדם גזר דין מתפללין כסדר התפילה ואין צריך להלביש התפילה אבל לאחר גזר דין צריך להלביש התפילה כדי שלא ...

... ה' כי על ידי ארץ ישראל תזכו לראות בהכריתות רשעים כנ"ל וזהו בחינת כלליות מלאך סנד"ל במלאך מט"ט שר הפנים כלליות עשיה ביצירה על ידי ... ובפרט שצריך להלל ולהודות לה' שהציל אותו מעין הרע הזאת והוא רואה בהכרת רשעים וזהו בחינת מט"ט שר הפנים מאיר לעשיה הינו שעושי טוב ...

... ידי הצום והתענית הוא מתקן את פניו ומחזיר לעצמו את חכמתו, שהיא צלמו המאיר בפניו ואז הכל יראים ממנו, ואויביו נופלים לפניו לפניו דיקא, כי עקר נפילתם, מחמת הפנים כנ"ל וכל זה נעשה על ידי הצום כי על ידי הצום, נכנע ...

... כי אם על ידי עשירות וצריך שיהיה לו על כל פנים פרנסה כמו כן להתבוננות הזאת, שהוא גדול מאד ... וכשאוכל בקדשה ובטהרה, אזי הוא בחינת: "לחם הפנים" כי השכל הוא הפנים, כמו שכתוב: "חכמת אדם תאיר פניו" אבל כשאין ... אזי מביא רע אל הלב ועל ידי רע הלב, נתקלקל הפנים, כמו שכתוב "מדוע פניך רעים, אין זה כי אם רע לב" וכן להפך, בקשת הפנים דהינו שיחזר ויבקש פניו הוא תלוי בתקון הלב, כמו ... מברר, שעל ידו נתקלקל הלב על ידי זה אובד הפנים, ונופל לבחינת שנה וצריך לעוררו משנתו ואי אפשר ... לו פניו, ולעוררו משנתו צריכין להלביש לו את הפנים בספורי מעשיות כי יש שבעים פנים לתורה והם בחינת שבעים שנים כי כל אחד משנה מחברו וצריכין להלביש את הפנים דוקא, מחמת שלשה טעמים א כי כמו שמרפאין את העור ... להראות לו פניו ולעוררו צריכין להלביש לו את הפנים בספורי מעשיות כדי שלא יזיק לו פתאם האור וזה ... ותשלחהו". ויש כמה בחינות, בזה שמלבישין את הפנים כי יש שמלבישין את הפנים שלו, בספור מעשה ויש שאי אפשר לעוררו בפנים שלו וצריך להראות לו פנים גבוה ולפעמים מלבישין גם כן בדברי תורה דהינו ... 'בקרב שנים', הינו בחינת מעשיות של השבעים פנים, שהם שבעים שנים כנ"ל הינו שמעוררין אותו על ידי ... מעשיות, שהן בקרב שנים הינו המעשיות של השבעים פנים כנ"ל. אבל יש שנפל מכל השבעים פנים עד שאי אפשר לעוררו בשום פנים כי אם על ידי ספורי מעשיות של שנים קדמוניות שכל השבעים פנים, שבעים שנים, מקבלין חיות משם וזה בחינת עתיק, בחינת זקן, בחינת הדרת פנים שכל השבעים פנים מקבלין חיות והדור משם כי הלומד את תלמידו הלכה ... תלמידו, זה בחינת חסד ועל כן כשמעוררו עם איזה פנים של השבעים פנים, שמלביש אותו בבחינת "ה' פעלך בקרב שנים חייהו" ... של שנים קדמוניות הוא בחינת ורב חסד כי כל הפנים וכל החסדים מקבלין משם ז. וכשעוסק לעורר בני אדם ... דהוו להו לרבנן הוה מפרק להו כי לא היה שום פנים של תורה נסתר ממנו ועל כן שאל, מי איכא דנים ... הינו שאיך אפשר לפל לבחינת שינה מכל השבעים פנים כי אף שאפשר לפל מפנים אחד או יותר אבל איך אפשר לפל מכלם חזיה לההוא ... שנים שהם בתוך השבעים שנים שהם בחינת השבעים פנים לתורה ועלה בידך לעוררם משנתם על ידי זה כי ... שנין הינו שבודאי נפל לבחינת שנה מכל השבעים פנים שהם בחינת שבעים שנים כנ"ל חזא לחמרה, דקא ילדה ... הינו בחינת ספורי מעשיות שמלבישין בהם את הפנים של תורה כנ"ל כי ההתלבשות הוא בחינת כנף, בחינת ...

... 'ושוב' בחזרת הנפשות עם התגלות התורה וזה שמובא בתקוני זוהר 'רצוא' דא נוריאל 'ושוב' דא מט"ט שר הפנים נוריאל דא נור דלוק בחמימות תאוות ממון ושוב דא מט"ט שר הפנים דאיהו רשים בשם מש"ה דאיהו משיח שהוא "רוח אפינו" שעל ידו נשתכך החמימות שככה גימטריא משה שהוא משכך אלילי כסף וזהב רצוא דא רצון שהוא הנפש ... "כדמותנו" מסכני וכשנתלקטו הנפשות אזי הם בבחינת אדם נפשות גדולות וקטנות בבחינת מסכני ועתירי ואופנים הן הגופין כי עקר פעלותיהן של הגופין אינו אלא מן החיות שבנפש שהנפש מראה פעלותיה על ידי איברי הגוף ואין לגוף שום תנועה עצמית והכל על ידי ... שנתכסה, בבחינת: "יקרה היא מפנינים" [כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה: מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים] כי מחמת שנפש החכם הוא יקר הוא נתכסה לפני ולפנים וכל הנפשות נעשין לבושין אצלה והאדם היושב על הכסא הוא דעתו של החכם כי "גם בלא דעת נפש לא טוב" ויש ארבע חיות בתורה. אריה שבתורה כי התורה ... יומין והם מכסים את עצמן בספורי התורה ויושב על הכסא הוא עתיק יומין בבחינת: "ועתיק יומין יתב" ואופנים שבתורה הן הן גופי הלכות וזה שמביא בתענית: מעשה דרבי יונה: כד הוה אצטריך עלמא למטרא, אמר: אזיל ואיתי בזוזא עבורא, והוי קאי באתרא עמיקי, ...