... מעכירת דמים, הינו מטחול, שהיא לילית, שהיא שפחה בישא, אמא דערב רב (הק' התקונים ובתי' ג' מתקונים אחרונים) שהיא מלכות הרשעה ומלכותא דשמיא, הוא בבחינת גבירתא, "אשה יראת ה'" שהיא בבחינת ים של שלמה, העומדת על שנים עשר בקר שהם שנים עשר שבטי יה וכשאדם מקבל עליו על מלכות שמים באלו הפסוקים שכולל את נשמתו בשנים עשר שבטי יה ומפריש את נשמתו מנשמת ערב רב הבאים מאשה זונה, ... עשרה תבות, נגד שנים עשר שבטי יה וארבעים ותשע אותיות, כנגד ארבעים ותשע אותיות שבשמות שבטי יה ובקבלת על מלכות שמים, הוא בחינת ים של שלמה הוא נפרד מנשמותיהן דערב רב שהיא שפחה בישא, אשה זונה ונכלל בנשמות שבטי יה, בחינת אשה יראת ה' אזי הוא בחינת סגירת עינים בשעת קבלת על מלכות שמים להורות שעל ידי קבלת על מלכות שמים הוא בבחינת עולימתא שפירתא, דלית לה עינין שהיא התאוה שכוללת המדות רעות של שבעים לשונות ד. וכל זה ... רגיל בהרהור של התאוה הכלליות, רחמנא לצלן, ואינו יכול להפריד ממנה אזי צריך גם כן להוריד דמעות בשעת קבלת מלכות שמים שהדמעות הם ממותרות המרה שחורה ומרה שחורה היא טחול שהיא בחינת מלכות הרשעה, אשה זונה, שמשם נשמותיהן דערב רב וכשמוריד דמעות, אזי נדחין ויוצאין לחוץ המותרות הינו התאוות ניאוף הבאים מעכירת דמים של טחול, ומהמותרות וכולל נשמתו במלכות שמים וזה שתרגם יונתן על פסוק: "והמה בוכים פתח אהל מועד" בכין וקורין את שמע וזה לא עשו אלא ... כמובא בזוהר כשמפסיק הנקדה מהדל"ת של אחד והנקדה היא אות ברית אזי נעשה אחר הינו כשמכניס בריתו בזונה, הנקראת מלכות הרשעה, הנקרא אל אחר אבל מי שמקדש את עצמו מזאת התאוה אזי הוא נתקשר במלכות שמים הנקרא אני כמו שכתוב: "קדושים תהיו כי קדוש אני" ובכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה תמצא קדשה 'אבל ... מובא בזוהר: כד חזי רבי שמעון נשי שפירין, אמר: "אל תפנו אל אלילים" כי ניאוף, היא עריות, אלהים אחרים, מלכות הרשעה ובשביל זה, סגלה לבטל הרהורי ניאוף, לקרא שמע ישראל וברוך שם כבוד וכו', כמובא על פסוק: "ויקרב אל ...

... באפן שמקשר המחשבה להדבור "ועמך כלם צדיקים" וזהו אני אלף, מלשון "אלופינו מסבלים" נון נקרא דבור, כי הדבור הוא מלכות, על דרך מלכות פה ומלכות נקרא נון, כמו שכתוב: "ינון שמו" ופרש רש"י: לשון מלכות יוד נעשה, על ידי המחשבה שמקשר להדבור כנ"ל "אז ישיר משה", ופרש רש"י: 'יו"ד על שם המחשבה נאמרה' ונגמר ...

... יש בזה בחינת משיח ורוח הקדש ויחוד קדשא בריך הוא ושכינתה ותחיה כי תחלת הבריאה היה כדי שיתגלה מדת מלכותו ומחמת גדל הארתו לא היה באפשרי לקבל והכרח להתצמצם בתוך עולמות . "מלכותך מלכות כל עולמים" הינו שמדת מלכות התלבש בתוך עולמות כדי שנוכל לקבל ואין מי שיקבל על מלכותו לכן יוצאות נפשות ישראל, שיקבלו על מלכותו כי אין מלך בלא עם ומאין יוצאות נפשות ישראל ? מעולם הדבור "נפשי יצאה בדברו" הינו שנפשות ישראל יוצאות מעולם הדבור והדבור הוא בחינת מלכות כמו שאמר אליהו 'מלכות פה' ובחינות שכינה גם כן כי שוכנת אתם תמיד בלי הפסק רגע כמו שכתוב: "השוכן אתם בתוך טמאותם" והוא ... וזהו בחינת גלות השכינה שהדבור שהוא בחינת השכינה, בגלות "נאלמתי דומיה": "האמנם אלם צדק תדברון" הינו כי צדק זה מלכותא קדישא כנודע ומלכות, הוא הדבור כנ"ל כשהוא בגלות הוא אלם ולכן במה שפגם יתקן, הינו ודוי דברים "קחו עמכם דברים" שיתודה תמיד ... בריך הוא ושכינתה כנ"ל אזי "ונגלה כבוד ה'" 'כבוד', זו שכינה כנודע הינו, שנתגלה ונתגדל הארת השכינה, שהוא בחינת מלכות כי עכשו נקטן אורה ונחלש כחה כמו שכתוב בזוהר הקדוש שהשכינה צווחת: "סמכוני באשישות וכו', כי חולת אהבה אני" הינו אהבת ישראל, שאני שוכן אתם אפילו בתוך טמאותם וזהו גלות השכינה אבל כמו שאמרנו [שעל ידי] שיתקן פרצוף מלכות וייחד הדבור, שהוא בחינת מלכות ובחינת שכינה עם ה' יתגלה ויתגדל אורה של פרצוף מלכות "באור פני מלך חיים" הינו [שעל ידי] שיתן הארה בפרצוף מלכות יכול לחיות כי שואב חיים ממדת מלכות, שהוא שרשו כנ"ל. וגם זהו בחינת רוח הקדש כי מה שאדם חי, אינו כי אם מחמת שנושם נשימות ומה היא נשימה שמוציא ומכניס הרוח וזהו בחינת: "החיות רצוא ושוב" ולכן, כשאדם דבוק למלכותא קדישא ומדבר תורה או תפילה מוציא ומכניס רוח הקדשה וזהו: "ורוח חדשה אתן בקרבכם" הינו קרב שלכם כשהוא נושם ... לומד תורה או עושה מצוה היא מגנת ומצלת עליו, ויכול לחיות כי שואב רוח חיים, שהוא רוח הקדש ממדת מלכות שהוא שרשו . כי מחמת שנפסק מחבל דקדשה מאין יהיה לו חיות ושואב רוח של שטות כי דבוק אל ... עובר עברה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות' אבל להפך, נכנס בו רוח הקדש ורוח הקדש הוא בחינות מלכות כמו שאמר הכתוב "ותלבש אסתר מלכות" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה . 'שלבשתה רוח הקדש' ובחינת תחיה גם כן כמו שפרש רש"י על פסוק: "ותחי רוח ... בחינה של משיח כי כתוב אצלו: "לא למראה עיניו ישפט" וכו' אלא הכל ברוח הקדש כי אזי יתקן פרצוף מלכות בשלמות ונתקבץ כל הבחינת מלכות אל שרשו "והיתה לה' המלוכה" "והיה ה' למלך על כל הארץ" ונוכל להכיר את בוראנו למעלה מכל העולמות בלא שום לבוש וציור ותמונה "כי ה' וכו' מלך גדול על כל הארץ" הינו כשמדת מלכות יהיה גדול ויתעלה אורה מחמת תקון מעשינו אזי נוכל להכיר את בוראנו 'על כל' דהינו למעלה מכל העולמות ולא כמו עכשו כי עכשו הוא בהתלבשות עולמות כנ"ל וזהו: "ויתן עז למלכו" הינו כשיתן עז והארה למדת מלכות אזי "וירם קרן משיחו" כי כל אחד יתקן בחינות משיח שלו וילך ממדרגה אל מדרגה מעט מעט עד שיתקן הארת פרצוף מלכות בשלמות וזהו בחינות משיח כנ"ל. [גם דברים אלה אינם מסדרים יפה, וחסר בהם גם כן וכפי הנראה המכון מהם ...

... מחפתו וכו' . א. כי קדם הבריאה היה אור הקדוש ברוך הוא אין סוף ורצה הקדוש ברוך הוא שיתגלה מלכותו ואין מלך בלא עם והצרך לברא בני אדם, שיקבלו על מלכותו והתגלות מלכותו אי אפשר להשיג אלא על ידי המדות שעל ידי המדות משיגין אלקותו, ויודעין שיש אדון מושל ומנהיג וצמצם את ... "צור לבבי", ובבחינת: "ולבי חלל בקרבי" שבתוך החלל יתגלו פעלותיו ועל ידי פעלותיו ומדותיו הטובים, יתגלה שהוא מקבל על מלכות שמים שלמה וזה פרוש: "ושרים כחוללים" וכו' 'ושרים', זה בחינת התגלות מלכות, בחינת 'שרה על העולם כלו', בחינת: "והיה ה' למלך וכו' כחוללים כל מעיני בך" הינו לפי החלל שנעשה על ידי מחשבותיו הקדושים, כן התגלות מלכותו. ב. וזה בחינת: "ולעבדו בכל לבבכם" 'איזהו עבודה שבלב זה תפילה' כי תפילה בחינת מלכות דוד, כמו שכתוב: "ואני תפילה" ועקר התפילה תלוי בלב, שישים כל לבו עליה "בשפתם כבדוני ולבם רחק ממני" כי תפילה שבלב, היא בחינת התגלות מלכותו בתוך החלל הפנוי, בתוך המדות, בתוך העולמות. ג. וזה בחינת ה"א, כי דל"ת היתה, ואתחזרת ונעשית ה"א כי דלת ... וכשמקדש מחשבתו, ולית קדשה פחות מעשרה והיא בחינת יו"ד, שממשיך לתוך הדל"ת ונעשית ה'. ד. וכשמקים התפילה, את בחינת מלכות, בבחינת: "ולעבדו בכל לבבכם" זה בחינת: "היא העולה": בחינת: "מי זאת עולה" 'מי עם זאת עולה' והם שני בתים ... ואיתא בכתבי האר"י, זכרונו לברכה, שהכונה על פי סוד הוא שבינה אמא עלאה, ביתא עלאה, היא בחינת ירושלים שלמעלה ומלכות, ביתא תתאה, היא בחינת ירושלים שלמטה שאין היחוד שלמעלה, שהוא בחינת עלית ביתא עלאה נשלם עד שנבנה ונשלם בחינת מלכות בשלמות, שהיא בחינת עלית ביתא תתאה וכו' עין שם וזהו מה שכתב רבנו, זכרונו לברכה, מי עם זאת עולה וכו' היא בחינת ביתא עלאה, בחינת מי ומלכות, היא בחינת ביתא תתאה, בחינת זאת ועל ידי בחינות אלו הנ"ל הנאמרים בתורה הזאת על ידי זה יש לשני ... שבלב שעל ידי זה מציר המדות טובות וזוכה לעשות פעלות ומעשים טובים ומדות טובות ועל ידי זה נתגלה בחינת מלכות כי נתגלה שהוא מקבל על מלכות שמים שלמה ואז יש עליה לבחינת מלכות, שהיא ביתא תתאה אזי דיקא עולה גם ביתא עלאה, שהיא בחינת בינה לבא כי באמת שניהם אחד, ואחת תלויה ... כל העולמות וכל העולמות נבראו על ידי חכמה, כמו שכתוב: "כלם בחכמה עשית" ועקר תכלית בריאת העולמות היה בשביל המלכות הינו כדי לגלות מלכותו שזה אי אפשר כי אם על ידי העולמות כי אין מלך בלא עם ובשביל זה היה הצמצום של החלל הפנוי כדי שיהיה מקום לבריאת העולמות כדי שיתגלה מלכותו יתברך ורבנו זכרונו לברכה, מבאר כל זה בכל אדם כי כל אחד מישראל הוא חלק אלוק ממעל ועקר האלקות ... עקר העבודה שצריכין לצמצום הנ"ל ולחשב מחשבות טובות, כדי לזכות למעשים טובים ומדות טובות כל זה הוא בשביל לגלות מלכותו יתברך שבשביל זה היה עקר הבריאה כנ"ל כי על ידי שזוכה לפעלות ומדות טובות על ידי כל הנ"ל על ידי זה מקבל עליו על מלכות שמים שלמה שזהו בחינת התגלות מלכותו יתברך שנתגלה על ידי בריאת העולמות שבתוך החלל הפנוי על ידי החכמה וכנ"ל והכלל שבריאת העולמות, ועבודת השם יתברך בפעלות ומדות טובות הם בחינה אחת ממש וכנ"ל ואז כשנתגלה מלכותו יתברך על ידי מעשיו ומדותיו הטובים שנתגלו בתוך החלל שבלבו כנ"ל זהו בחינת עלית שני הבתים הנ"ל מי עם זאת ביתא עלאה וביתא תתאה כנ"ל כי התגלות המלכות, זה בחינת ביתא תתאה ותחלת הצמצום שהוא החלל הפנוי שבלב, זה בחינת ביתא עלאה שעקר כונת הצמצום היה בשביל עבודת השם יתברך כדי לזכות לגלות מלכותו יתברך ועל כן אין נשלם תקון ועלית ביתא עלאה עד שעולה ביתא תתאה דהינו עד שנתגלה מלכותו יתברך שזה עקר תכלית כונת הבריאה ואז כשנתגלה מלכותו יתברך, אז דיקא יש עליה לביתא עלאה כי אז דיקא עולים שניהם יחד, ביתא עלאה וביתא תתאה בבחינת מי ... שאין הקדוש ברוך הוא נכנס בירושלים שלמעלה, שהיא בינה לבא וכו' כנ"ל עד שיבנה ירושלים שלמטה שהוא בחינת התגלות מלכותו יתברך כנ"ל וכל זה הוא בחינת תפילה, שהיא עבודה שבלב כי תפילה שבלב, היא בחינת התגלות מלכותו, שבתוך חלל הפנוי שבלב כנ"ל והבן מאד, כי הדברים עמקים מאד מאד ורבנו ז"ל קצר כאן ודבר הכל ברמז, ... עם יוד זה בחינת שיר פשוט כפול משלש מרבע יוד, זה בחינת עשרה מיני נגונא וזה על ידי התגלות מלכותו, בבחינת שרה על כל העולם ושרה, זה בחינת שיר, בחינת: "ושרים כחוללים" וזה בחינת מלכות דוד, שהוא בחינת נעים זמירות ישראל וזה פרוש: 'אתתך גוצא גחן ולחיש' פרש רש"י 'שמע עצתה' היא בחינת עצה כשהתפילה, הינו בחינת מלכות, בשפלות ובקטנות "אחות לנו קטנה", בחינת: "את המאור הקטן" בבחינת עצתו נופלת צריך להקים אותה בבחינת: "אקים את סכת דוד" וסכה זו שרה, שסכתה ברוח הקדש ושרה זה מלכות בבחינת "עצת ה' היא תקום" בבחינת: "שני המאורות הגדולים" וזה: ולחיש לה, תקבל עצתה וזה עליות התפילה שהיא בלחש ... העולם, בחינת שיר שלעתיד ז. וזה בחינת ציצית, הינו בחינת תכלת, דאכלי כלא ושצי כלא כי על ידי התגלות מלכות דקדשה, יתבטל מלכות דסטרא אחרא אבל ישראל הדבוקים בה, יקבלו חיותם כמו שכתוב בזוהר "ואתם הדבקים בה' אלקיכם" שהוא בחינת תכלת דאכלי ... מנה "ויאמר אל לבו לא אוסיף עוד לקלל" בבחינת המתקת הדינים בשרשן וזה פרוש: ועשירית האיפה איפה, אי פה מלכות פה בחינות כבוד אלהים, מלך הכבוד כד איהי סליקית מלאכיא שאלין בגינה אי פה, "איה מקום כבודו" ועשירית, זה בחינת יו"ד, בחינת קדשה כנ"ל הינו כשרוצין להמשיך קדשה לתוך מלכות כדי להעלות אותה בבחינת אי פה סלת למנחה בלולה בשמן, צריך לחבר שני בתים להיות אחד ביתא עלאה סלת ... ממתיק ומשבר הדינים כנ"ל בבחינת: "מי ימלל גבורות ה'" וצריך שיבלל ביתא עלאה עם ביתא תתאה הנקרא שמן בחינת מלכות דוד, כמו שכתוב: "על כן משחך אלהים אלקיך שמן ששון" רביעת ההין, נעשה מדלתין ההין וזה פרוש: לשמש שם ...

... יודעים ממנו יתברך כנ"ל ד. וענין זה להעלות התפילה מבחינת הר ושדה לבחינת בית בחינת עיר אלקינו כדי שיתגלה מלכותו גם לעכו"ם שיהיה להם גם כן השגה באלקותו יתברך שמו אי אפשר להעשות כי אם על ידי צדיקי הדור ...

... כל האותיות הם ניצוצי נשמות והם נתלבשים בתוך התפילה, ונתחדשים שם בבחינת עבור כמובא בגלגולים שכל הנשמות באים בתוך המלכות בבחינת עבור ונתחדשים שם וזהו: "השמים מספרים כבוד אל", הינו התורה שהוא אש ומים, הינו בחינת הנשמות ובאים בתוך ...

... כלו הטוב והמטיב שיהיה שם ה' ושם אלהים אחדות אחד ב. וזאת הבחינה אי אפשר להשיג אלא כשמעלה בחינת מלכות דקדשה מהגלות מבין העכו"ם כי עכשו המלכות והממשלה להעכו"ם ובשביל זה נקראים עבודת אלילים שלהם בשם אלוהים כי יונקים מבחינת מלכות הנקרא אלוהים כמו שכתוב: "אלוהים מלכי מקדם" וכשמעלין בחינת מלכות מבין העכו"ם אזי נתקים: "כי מלך כל הארץ אלוהים" ג. ואי אפשר להשיב המלוכה להקדוש ברוך הוא אלא על ידי ודוי דברים לפני תלמיד חכם על ידי זה מתקן ומעלה בחינת מלכות לשרשה וזהו: "קחו עמכם דברים" זהו ודוי דברים, זה בחינת מלכות כמו דבר אחד לדור דבר, לשון מנהיג ומושל ושובו אל ה' שיתקנו ויעלו את הדברים, את בחינת מלכות, בחינת אלוהים אל ה' הינו כנ"ל וזהו: "בה' אהלל דבר, באלוהים אהלל דבר" הינו שידע, שכל מארעותיו, כלם לטובתו ... כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה שלעתיד יהיה אחדות גמור, שיהיה כלו הטוב והמטיב וזה ה' אחד ושמו זה בחינת אלוהים מלכות, כמו שכתוב: "ויעש דוד שם" אחד גימטריא אהבה הינו הן ה' שהוא רחמים הן שמו שהוא בחינת אלוהים, בחינת ... צרוף רע על עצמותיו ועל ידי זה מכניס בחינת הדבור של הלאו הזה שעבר, בתוך הטומאה הינו שמכניס בחינת מלכות שהוא בחינת דבר אחד לדור הוא מכניס אותה בתוך העכו"ם, ונותן להם ממשלה למשל, אם עבר על דבור של ... מהם הדבור של הודוי כי הדבור יוצא מעצמותיו כמו שכתוב: "כל עצמתי תאמרנה" ומחריב הבנין והצרוף הרע ובונה מהם מלכות דקדשה וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . בשעה שהלכו ישראל במדבר, היו עצמותיו של יהודה מגלגלין עד שאמר משה: ... מגלגלין על שם: "ותהי עונותם חקוקה על עצמותם" ועל ידי הודוי נתתקנו ועלו כל חד לדוכתיה ויהודה זה בחינת מלכות רמז, שבחינת מלכות נתתקן על ידי ודוי דברים וזה נעשה על ידי משה, שזכר משה הודוי כי כן צריך, שיהיה הודוי לפני ... שאמרו 'משה שפיר קאמרת' ובזה שזכר משה הודוי נעשה כאלו התודה עכשו לפני משה ועל ידי זה נתתקן בחינת מלכות ונחרב הצרוף הרע שנחקק על עצמותיו ו. וזה בחינת החזרת המלכות לשרשה כי שרש המלכות הוא אש כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'למה טעה נבט ? שראה שיצא אש מאמתו' והתורה נקראת אש, שמשם המלכות כמו שכתוב: "הלוא כה דברי כאש" וכתיב: "בי מלכים ימלכו" ועקר התורה הם התלמידי חכמים כמו שאמרו חכמינו, זכרונם ... מקמי ספר תורה, ולא קימא מקמי צורבא מדרבנן' וזהו: "כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש" 'דבר' זה בחינת מלכות שנמשך בתוך הטומאה בתוך חמימות היצר כמו 'נורא בי עמרם' 'תעבירו באש' תקונו על ידי אש הינו ודוי דברים ... כמו שכתוב: "שומר כל עצמותיו" ז. וזה פרוש: "חמת מלך מלאכי מות" כי חמתו של הקדוש ברוך הוא בשביל המלכות שהשפיל על ידי עוונותיו "ואיש חכם יכפרנה" הינו בחינת תלמיד חכם, בחינת משה הוא יכפר לו וזהו: "ועבר על ... ואם אני ענו צריך לך שתשא חטאתם כמו שכתוב "ועובר על פשע לשארית" וכו' וזה: "ויהי בישרון מלך" היינו שמלכות עלה לשורשה כמו שכתוב: "וענוים ירשו ארץ" ו'ארץ' היא דינא דמלכותא כמו שכתוב: "וארץ מתקוממה לו" ח. וזהו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . משל לאחד, שהיה מהלך בדרך באישון לילה ... "והחכמה מאין תמצא" ועל ידי זה אתה נכלל באין סוף וזה בחינת 'זרקא דאזדריקת לאתר דאתנטילת מתמן' שתחזיר את המלכות לאין סוף שהוא רצון שבכל הרצונות כי המלכות, שהוא בחינת אותיות הדבורים כל אות ואות מלבש בה רצון השם יתברך שרצון השם יתברך היה שזאת האות יהיה לה תמונה כזו ואות אחרת יהיה לה תמונה אחרת נמצא, שרצונות, הינו תמונות אותיות הם התגלות מלכותו יתברך שמו וכל אלו הרצונות, הינו התמונות נמשכין מרצון אין סוף, שאין בו תמונה וכל הדברים והישות שבעולם הם מהאותיות, הינו ממלכות כי ישות הוא מחמת המלכות שרצה הקדוש ברוך הוא שיתגלה מלכותו בעולם ועל ידי זה ברא את העולם מאין ליש וכל הרצונות, הינו התמונות, וכל הישות, הינו בחינת מלכות מקבלים חיותם מרצון אין סוף כמו שכתוב 'בכל מקום שאתה מוצא גדלתו של הקדוש ברוך הוא' הינו מלכותו, הינו רצונות 'שם אתה מוצא ענותנותו', הינו רצון אין סוף וזה בחינת התפשטות הגשמיות. כי כשרוצה להכלל ברצון אין ... "ונחנו מה" וזה פרוש: "ויקבר אותו בגיא" זה בחינת אין כמו שכתוב: "כל גיא ינשא" "בארץ מואב" זה בחינת מלכות שדוד בא ממואב שנסתלק משה בתוך אין סוף בתוך רצון שברצונות, בתוך רעוא דרעוין שהוא בחינת רצון אין סוף המלבש ברצונות, בתמונות אותיות, בבחינת מלכות כמו שכתוב: "בכל מקום שאתה מוצא גדלתו" הינו מלכות בחינת רעוין "שם אתה מוצא" רעוא, רצון אין סוף וזה "מול בית פעור" כי אמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'למה נקרא שמו פעור על שם שפוער פיו' כי כשפוגמין במלכות אזי יש לו כח לפער פיו בצרופים רעים אבל משה שתקן מדת המלכות על ידי זה לא היה יכלת ביד פעור לפער פיו וזה: "ולא ידע איש", אפילו משה לא ידע כמו ... לקחו שמן תלת מאה גרבי: הוה מנסרי = לבנות מעצמות הדג אותן מחוזי שהפיל פרוש: ספינה לשון חשיבות, בחינת מלכות שרבה בר בר חנא חקר בשכלו אודות המלכות איך בני ישראל מעלין אותה האי כורא ישראל מכנין בשם דגים כמו שכתוב: "וידגו לרב בקרב הארץ" דיתבי ליה ... עצמו לצדיק ועל ידי שלש בחינות אלו וחרוב מיניה שיתין מחוזא שעל ידי המיתה, הינו ודוי דברים העלה את המלכות מבין הסטרא אחרא והצדיק הורה לו את הדרך הישר כמו שכתוב בהפטרת בראשית: "אחריב הרים וגבעות" רמז על חרבן ... לא ידעו" זה בחינת שהצדיק הורה לו דרך ישר זה בחינת פרשת דרכים כנ"ל 'ושיתין מחוזא', רמז על עלית המלכות דכתיב בה: "ששים המה מלכות" ואכלו מינה שיתין מחוזא רמז על שני מדות רעות של חי מדבר שעל ידו בא עניות כנ"ל ועל ידי ... ירחי שתא, וקחזינן דהוי מנסרא מגרמיהו לבנינא הנך מחוזא כי מאחורי הקדשה, שהם שנים עשר שבטים שעל ידם נתתקן מלכות הנ"ל ואחריהם הוא הטומאה ויש בני אדם שיוצאין מהקדשה וזה שספר התנא שהדר וחזר לעין באלו שהם בתר תריסר ... דאיתא במדרש כי כל הגליות נקראים על שם גלות מצרים מפני שהם מצרים לישראל הינו שעל ידי הצדיק נתבטל מלכותם וממשלתם של העכו"ם כי על ידי זה עולה מתוכם מלכות דקדשה כנ"ל מבית עבדים זה רמז על ביטול המדות רעות של ארבע יסודות המכנים בשם עבדים כי כל הארבעה ...

... ההנהגה ובזאת הרחמנות הם מנהיגים את העולם בבחינת: "כי מרחמם ינהגם" נמצא שזאת הרחמנות היא עטרתם שמעטר אותם במדת מלכות ומנהיג וזה בחינות: קרטליתא דמקבעי בה אבנים טובות קרטליתא פרש רש"י: 'ארגז' ארגז זה בחינות רגז הנ"ל 'ואבנים טובות' ... להנהיג אבל מי שאין לו אמונה בשלמות ונדמה שיש לו רחמנות על העולם ורוצה להנהיג את העולם זה בחינת: והמלכות תהפך למינות כי מעט המינות פוגם במלכות בבחינת ההנהגה ומהפכה למינות כמו שמהפך את המלכות לעצמו שהוא מין מעט ד. ודע, שהאמונה היא מחזקת תמיד במלכות וההנהגה שלא יקח אותה זר שאין ראוי לה ודע, שעקר המלכות שרשה בחכמה בשביל כדי לידע איך להנהיג ולמלך לכן יש לכל מלך חכמים ויועצים כי בזה תכון מלכותו ויתקים מדינתו וזהו: "ויהי בישרון מלך, בהתאסף ראשי עם" הינו, על ידי ראשי עם, שהם המחין והחכמה על ידם תכון בחינת המלכות ועל ידי אהבת החכמים, תכון המלכות וכשבא למלך איזהו שנאה על החכמים ידוע להוי לה שמן השמים יורידוהו ממלכותו כי אין קיום לעולם בלא החכמה בבחינת: "מלך במשפט יעמיד ארץ" והמשפט הוא בחינת חכמים בבחינת: "ואם את משפטי תגעל נפשכם" ודרשו 'זה השונא את החכמים' נמצא זה שאין לו אמונה בשלמות מחמת דרכי האמרי כשבא לקח לעצמו המלכות וההנהגה והוא אין ראוי לה אזי האמונה שסביב ההנהגה המחזיק בההנהגה שלא יגע בה זר הוא מפיל לאיש זה לשנאת חכמים כדי שלא יתקים בידו המלכות והמנהיגות ובודאי לא יתקים בידו כי עקר המלכות תלוי במשפט כנ"ל אלא אם כן זה המחזיק במלכות מתגבר באפיקורסות ומינות עד שמפריד את האמונה מהנהגה מבחינת המלכות מלהחזיק במלכות אזי יכול להיות שיתקים המלכות בידו כי אין מי שיפיל אותו לשנאת חכמים כי האמונה נפרדה מהמלכות וזה: ונחית בר אמוראי לאתויי, ובעי דנשמטה לאטמה בר אמוראי זה שאין לו אמונה בשלמות כנ"ל אטמה זה בחינת: ... יתחמץ לבבי" על ידי זה ונחת את הבירשא הנ"ל ה. ובאמת מלכי העכו"ם אף על פי שמולכים עלינו אין במלכותם מבחינת מלכות ישראל ולא נגעו בה כי מי שרוצה לגע בה זה וזה לא נתקים בידם הינו אפילו מלכותם על האמות העולם נטלה מהם כי האמונה שסביב מלכותנו מפיל את חכמתם שמלכותם תלוי בהם כנ"ל וזה שכתוב במפלת מצרים: "נואלו שרי צען" על ידי אולת הינו נפילת חכמתם נפלה מלכותם וזהו שאמרו חנניה מישאל ועזריה לנבוכדנצר: אתה מלך עלינו לכרגא אבל להנהיג אותנו בעבודות ובאמונות את וכלבא שוה הינו שאמרו שלא נגע במלכות ישראל השיך לאמונתנו כי אמונתנו סובבת את המלכות ושומרת אותה מלגע בה זר ומפיל את רודפיה לשנאת חכמים. אם לא שתקפה יד המינות על האמונה עד שמפיל את האמונה ואז יכול לקבל מלכותנו, חס ושלום בבחינת "וזרק חלא ונחת" כנ"ל ו. אבל דע, שמן השמים אין מניחים אותו לקח אותה בבחינת: ונפקת ... כל אות כי כשחסר נקדה אחרונה המשלים תמונת האות אזי בודאי אין שלמות לאות ואין לה תמונה ואותיות הם במלכות ומנהיגות הנ"ל בבחינת 'מלכות פה' כי עקר ההנהגה על ידי הדבור כי אי אפשר להנהיג ולצוות אלא על ידי הדבור נמצא, על ידי השלמות אותיות אמונה שבמלכות על ידי זה הצדיקים יודעים את התכלית של עולם הבא כי הצדיקים המנהיגים את העולם בבחינת "צדיק מושל" הם אוחזים במדת המלכות ועל ידי אחיזתם במלכות אוחזים באותיות שבה ועל ידי אחיזתם באותיות השלמים הם אוחזים בתכלית שהיא שלמות האותיות שהיא בחינת יוד בחינות עולם הבא וזה בחינת תכלת, שהיא בחינת תכלית שנתגלה בתוך הקרטליתא בתוך המנהיגות והמלכות כנ"ל על ידי אשת רבי חנינא בן דוסא על ידי "אבנים שלמות תבנה" לצדיקיא לעלמא דאתי שהצדיקים משיגים התכלית ... ה"משתעי", אשר הסתירו בהם גנזיא דמלכא כלהו תנאי וכלהו אמוראי כען אציתו למלוי דנפקין בהדרתא, שפר עלה לחוויה באפי מלכותא בחכמתא יגלה לכון קצת להודעותא, גדלת הבורא גניזין עלאין הצפונים ב"ספרא דצניעותא" אתיא ותמהיא די עבד עמנא אלקא שמיא ...

... הם המוחין וזה תלוי בשמירת הברית כי "שבטי יה עדות לישראל" על פגם הברית בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה מלכות הוא בחינת כבוד כמו שכתוב: "כבוד מלכותך יאמרו" והוא בחינת רצון, כי 'רצונו של אדם זהו כבודו' וכשהאדם מסתפק ומתרצה ברצון השם יתברך רק כמו שהוא יתברך רוצה אזי 'ממליך מלכותה' כי עקר המלכות מהרצון כנ"ל וזהו 'בעלמא די ברא כרעותה וימליך מלכותה' כי עקר המלכות הוא מהרצון כנ"ל אבל כשרוצה האדם איזה רצון אחר חוץ מרצון השם יתברך על ידי זה נעשה מלכות אחרים של העכו"ם וכפי הרצון האחר כן נעשה איזה מלכות לאיזה עכו"ם כי צריך האדם לבטל רצונו לגמרי נגד רצון השם יתברך שלא יהיה לו שום רצון אחר רק ...

... נכנסין לתוך הקדשה כי יש רועים של הסטרא אחרא והם גם כן מפרסמי הדור וכופין אנשים לתחות שעבודיהו ועקר מלכותם הוא על ידי עזות כי 'עזות מלכותא בלא תגא' והם ככלבים בעזותם בבחינת: "והכלבים עזי נפש המה רעים" והן 'פני הדור כפני הכלב' ועל כן כדי ...