... הדעת מבלבל אבל בשבת הוא חרות וכשיש חרות ואין שעבוד וגלות, אזי הדעת שלם כנ"ל ועקר החרות על ידי התענוג והשמחה של שבת, בחינת: "אז תתענג על ה'", הנאמר בשבת "כי בשמחה תצאו", שעל ידי שמחה יוצאין לחרות וכשיש ... כנ"ל. והכלל, שצריך לנהג שמחה גדולה בשבת קדש ולבלי להראות שום עצבות ודאגה כלל רק להתענג על ה' ולהרבות בתענוגי שבת בכל מיני תענוג הן אכילה ושתיה, הן מלבושים כפי מה שיכול כי אכילת שבת היא כלה רוחניות, כלו קדש, ועולה למקום אחר ...

... 'הקדוש ברוך הוא מתאוה לתפילתן של ישראל' וכשישראל מתפללין לפניו וממלאין תאוותו אזי נעשה כביכול בבחינת אשה שהוא מקבל תענוג מעמנו כמו שכתוב: "אשה ריח ניחח לה'" על ידי הריח ניחוח שמקבל נעשה בבחינת אשה "ונקבה תסובב גבר" שהקדוש ...

... קדוש השם כי 'ישראל עלה במחשבה' וכו' ואפילו פושעי ישראל, אך שעדין הוא מכנה בשם ישראל יש להשם יתברך תענוג גדול ממנו כמו שכתוב: "ישראל אשר בך אתפאר" וכשרוצין להפריד אותו מבחינה זו ישראל, שהיא בחינת ו' כנודע ואי ... נקרא קדשה כנודע וזהו כשאדם מדבר בתורה ותפילה בחכמה ושכל ומבין ושומע מה ידבר, נקרא קדשה ויש להשם יתברך תענוג גדול מזה כי נבנה מזה מחין, שהיא חכמה והדבור, שהוא בחינת ירושלים "בונה ירושלים ה'" "ומלכי צדק מלך שלם" ... ודעתו בתוך הדבורים דהינו שמקשר מחשבתו היטב להדבורים ומבין ושומע מה שהוא מדבר זהו בחינת קדש ויש להשם יתברך תענוג גדול מזה וזהו בחינת שלום, שהוא בחינת התחברות חסדים וגבורות כי הוא מחבר ומקשר החכמה והמחין שהם בחינת חסדים ...

... "ובא לציון גואל" וכו' ועקר ידיעת הקבלה, הינו ידיעת סודות התורה הוא יהיה לעתיד שאז יתגלה אוריתא דעתיקא בבחינת תענוג שבת, בבחינת: "אז תתענג על ה'" וזה לשון תשרי, לשון שירה כמו שכתוב "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג" ...

... לגמרי כל הגעגועים ולהעבירם מדעתם בתוך כך בא אחד עם עגלה וחטף את הבן והביאו לאביו במהירות גדול כמה תענוג נפלא ועצום גרם זה האיש שהביא את הבן להאב שהיה להם געגועים כאלה וכן הצדיק שהוא בן להשם יתברך ... אורות הצחצחות ועל ידי אלו הצחצחות נתבטל מסך המבדיל ועל ידי זה נתקרב הצדיק להשם יתברך נמצא כמה וכמה תענוג גרם זה האיש שהביא פרנסה להצדיק האמתי שעל ידי זה הוא מביא ומקרב את הצדיק להשם יתברך כנ"ל

... שישאר דעתו בעולם הזה גם בעת ההסתלקות, כשהנשמה עולה למעלה כי מי שיודע קצת בידיעתו יתברך הוא יודע שעקר התענוגים והשעשועים של השם יתברך הוא רק שאנחנו מעולם הזה השפל נגדל ונקדש שמו יתברך וזהו עקר התענוגים והשעשועים של השם יתברך כמו שכתוב: "ואבית תהלה מגושי עפר מקרוצי חמר" וכו' כי השם יתברך יש לו שרפים וחיות ואופנים ועולמות עליונים שהם עובדים אותו יתברך ואף על פי כן עקר התענוג והשעשוע שלו כשעולה למעלה העבודה של עולם השפל הזה ועל כן צריכין להשאיר אחריו בן או תלמיד כדי שישאר ... בחינת: "תקופות הימים", "תקופות השנים" ואלו המקיפים שיש שם, הם בחינת סדר הזמנים שם והשגות מקיפים הללו זה עקר התענוג והשעשוע של עולם הבא אשרי מי שזוכה להשיגם וזה בחינת תכלית הידיעה כי תכלית הידיעה אשר לא נדע כי ... בחינת עולם הבא, שהוא יום שכלו ארך, שהוא למעלה מהזמן ששם סדר הזמנים הוא בחינת מקיפים כנ"ל שהם כל התענוגים והשעשועים של עולם הבא כנ"ל ופרעה זה בחינת יובל, כמובא בזוהר דכל נהורין אתפרעין ואתגלין מנה [והשאר לא באר] ...

... סעדת הלילה ועכשיו מחמת עצם אהבת האורח היקר הזה החביב והיקר עלי מאד מאד ויש לי ממנו שעשועים גדולים ותענוג גדול מבואו אלי מחמת זה אני אוכל עמו. ולא ידעתי מה לעשות מחמת שמחה וכו' וגם בבקר דברו יחד ...

... שאמר בזו הלשון אני יודע חכמות שאם הייתי מתחיל לגלות מעט מהחכמות שאני יודע היו יכולים לחיות על ידי התענוג של השגת החכמות האלו לבד בלי שום אכילה ושתיה והיה כל העולם בטלים בכלות הנפש לשמע חכמתי והיו בני ...

... שכתוב: "שמלה לכה, קצין תהיה לנו" כשאדם כשר לומד תורת התנא אזי התנא נושק אותו והוא נושק התנא וגורם תענוג גדול להתנא כמו שכתוב: 'שפתותיו דובבות בקבר' וכו' וזה בחינת: וישק יעקב הוא התנא לרחל היא התורה שבעל פה ...

... זכרונם לברכה: 'אלמלא מוראה של מלכות' וכו' נמצא שהתפילה יש לה בחינת מלכות, ויש להתפילה כזו בחינת ממשלה וזה תענוג של השם יתברך, ונתמלא רצון הבורא ומה מתחלה שלא היה התענוג הזה רק שהשם יתברך צפה למרחוק, שיהיו צדיקים שיתפללו באפן זה ומזה התענוג נברא העולם בעשרה מאמרות כל שכן עכשו, שבא התענוג הזה, שהשם יתברך מחדש את עולמו בעשרה מאמרות כמו שכתוב: "ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית" וזה פרוש הפסוק, לי גלעד, לשון גל עד שנתגלה התענוג שהיה להשם יתברך קדם בריאת העולם, שעדן וקשט בתפילתן של צדיקים כשיהיה לו השתי בחינות של מנשה ואפרים כנ"ל ... קדושות יהודה, הינו התפילה, כמו שכתוב: "הפעם אודה" מחוקקי, ופרש רש"י: 'לשון שררה ומלכות' הינו שיהיה להתפילה ממשלה, ויתגלה התענוג הנ"ל, ויחדש עולמו בעשרה מאמרות כנ"ל. ועשרה מאמרות הנ"ל הם יו"ד, יו"ד וד הנ"ל, נעשה ה "אמרתי", דהינו המאמרות ...