... המידות - סוד חלק שני א. על ידי עיון עמק בסודות התורה יוכל לפקד עקרות ולרפאות חולאת חזק. ...

... מוהר"ן ח"א - תורה נ - כל הפוגם בברית, אין יכול להתפלל [לשון רבנו, זכרונו לברכה] הצילה מחרב נפשי מיד כלב וכו' כי כל הפוגם בברית, אין יכול להתפלל ...

... מוהר"ן ח"א - תורה עה - יברכנו אלקים וייראו אתו כל אפסי ארץ [לשון החברים] יברכנו אלהים וייראו אתו כל אפסי ארץ דהנה, יש מדת נצחון ומחלקת ומלחמה ומהיכן בא מדה זו ? ... שלום והוא העלאת מיין נוקבין ולפעמים, שלום עושה שלום במקום אחר והוא העלאת מיין נוקבין למקום אחר ותורה ותפילה, הוא גם כן בחינת העלאת מיין נוקבין, שהוא שלום כמו שכתוב "בורא ניב שפתים שלום" "ועושה שלום ובורא את הכל" כי בשעת בריאה נפלו עולמות למטה והעולמות הם אותיות ונתפזרו לכמה ניצוצות ועל ידי העלאת מיין נוקבין של תורה ותפילה נעשה צרוף מהניצוצות, ונעשה עולם וזה "ונתתי שלום בארץ" כי מהארציות נתעלה הניצוצות, ונעשה שלום וזהו "ולאמר לציון עמי אתה", אל תקרי עמי אלא ... ובחינה זאת נעשה בכל יום, עד ביאת משיח, עד "וביום ההוא יעמדו רגליו על הר הזיתים" שהוא בחינת רגלין ותורה ותפילה, הם גם כן בחינת עמידה 'תורה' כמו שכתוב: "ואתה פה עמד עמדי, ויתיצבו בתחתית ההר" 'ותפילה' "ויעמד פינחס ויפלל" והוא בחינת רגלין ועל ידי בחינת רגלין דתורה ותפילה נתקרבו, בחינת: "ועמדו רגליו על הר הזיתים" כמו שכתוב "צדק לפניו יהלך" וצדק הוא תורה ותפילה כמו שכתוב: "צדק תדברון" וזה פרוש: 'שותא דינוקא בשוקא דאבוה ודאמא' כי על ידי הדבורים של תורה ותפילה, נעשה בחינות שוקין ורגלין "ובדבר ה' שמים נעשו" לכן יש ניצוצות שנפלו בכל דבר במאכל ובמשתה ובמלבוש והתענוג שיש מן הדבר מאכל ומשתה, הוא ... מתגבר על חברו ובהוציאו אל הדבור, הוא בצרוף, והוא בחינת שלום נמצא, שצריך בהניצוצות הנ"ל, לדבר בדברי תורה ותפילה, ולא בדברים אחרים וזהו פרוש הגמרא: 'לוי הטיח דברים כלפי מעלה ואטלע' שהוא בחינת צולע על ירכו כי מכח שהוציא הניצוצות בדברים אחרים נשאר בבחינת: צולע על ירכו וצריך לדבר בתורה או בתפילה עד שיהיה הגוף בטל ואפס וזה פרוש הפסוק "והיו לבשר אחד" שיהא הגוף אחד עם הדבור, עד שיהא כאפס ובמה הוא בא לדבר זה ? ביראה כי אמרו חז"ל: ... כי הברכה כשיהיה בבחינת יראה "כל אפסי ארץ" כלומר כל ארציות נעשים אפס, כמה שכתוב: "והיו לבשר אחד" ובתורה ותפילה יש שני גונים מחשבה וצעקה והוא בחינת משה ודוד כי הצעקה בחינת: "חכמות בחוץ תרנה" ובמחשבה בחינת "חמוקי ירכיך" במשה כתיב ויצעק משה, וכתיב: ... בחינת: "חכמות בחוץ תרנה" ובדוד כתיב "במקהלות ברכו אלהים" והוא גם כן: "חכמות בחוץ תרנה" [גם זאת התורה, הלשון אינו מתקן ומסדר כלל, גם חסר הרבה וכל אשר מצאה ידי להבין מדברים אלו בעזר ה' יתברך, הכרחתי לחזר ולכתבם במהדורא תנינא] יברכנו אלהים וייראו אתו ... ולרדף אחר השלום כי 'לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה אלא השלום' וזה זוכין על ידי שידבר הרבה בתורה ותפילה על ידי זה יזכה לשלום כי כשיש מחלקת, צריכין לעשות שלום וזה העושה שלום, הוא בבחינת העלאת מיין נוקבין כי כשנופל לאדם איזה קשיא, הוא בחינת ... ולפעמים זה השלום עושה שלום במקום אחר והוא בחינת העלאת מיין נוקבין למקום אחר וכל הדבורים שמדברים בתורה ותפילה, הם בבחינת העלאת מיין נוקבין כידוע "בורא ניב שפתים שלום" וזה עקר תקון הבריאה, כמו שכתוב: "עושה שלום ובורא את הכל" כי בשעת בריאה נפלו עולמות ... ידי שבירת כלים כידוע] והעולמות הן בחינת אותיות ונתפזרו לכמה ניצוצות ועל ידי העלאת מיין נוקבין של תורה ותפילה נעשה צרוף מהניצוצות והאותיות, ונעשה עולם וזהו בחינת שלום כי קדם שמכניס אלו הניצוצות והאותיות תוך דבורי תורה ותפילה אין להם שום צרוף וחבור והם בבחינת שברים ומחלקת כי כל ניצוץ מתגבר על חברו וכשמכניסם אל הדבור דקדשה הוא מצרפם ומחברם, שזהו בחינת שלום כי על ידי הדבור דקדשה של תורה ותפילה נעשה העלאת מיין נוקבין, שעל ידי זה נעשה שלום כנ"ל שעל ידי זה נתתקנין ונתחדשין כל העולמות הנפולין ונחשב כאלו בראן מחדש וזהו מה שאמרו ... אלא עמי בשתפי, מה אנא בורא שמים וארץ במלולי, אף אתה כן' וכו' כי בודאי הוא בורא שמים וארץ בדבורי תורה ותפילה כי חוזר ומחדש ומתקן העולמות הנפולין כנ"ל וזה בחינת: "ונתתי שלום בארץ" כי מהארציות נתעלין הניצוצות, ונעשה שלום שזהו עקר תקון הבריאה כנ"ל על ... ואזי הם בבחינת דמים כנ"ל ועל כן צריך לעבד את השם יתברך בכל הטפי דם שנמצאים בו דהינו שידבר הרבה בתורה ותפילה, עד שיהיה נעשה מכל הדמים דבורים של תורה ותפילה כי הדבור הוא מהנפש, שהוא בחינת דמים כנ"ל ואזי מבטל כל הנצחון והמחלקת הנמשך מהניצוצות הנפולין הנ"ל שהם הם בחינת הדמים שעדין לא עבד בהם את ... המשיח עד שיתקים: "ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים" כי עקר תקון הניצוצות, הוא בבחינת רגלין כי תורה ותפילה הם בחינת עמידה, שהוא בחינת רגלין 'תורה', כמו שכתוב: "ואתה פה עמד עמדי" "ויתיצבו בתחתית ההר" "ויעמד פינחס ויפלל" . "צדק לפניו יהלך", 'צדק', הוא בחינת הדבור של תורה ותפילה כמו שכתוב: "צדק תדברון" על ידי זה נתתקנין הרגלין, בבחינת: "צדק לפניו יהלך" ועל ידי זה זוכין לבחינת: "ועמדו רגליו ביום ההוא" וכו' [וזה בחינת ... מחמת שפגם בהדבור, על כן אטלע כי נשאר בבחינת 'צולע על ירכו' שהוא בחינת פגם הדבור כנ"ל וצריכין לדבר בתורה ותפילה, עד שיהיה הגוף בטל ואפס וזהו בחינת: "והיו לבשר אחד", שיהא הגוף אחד עם הדבור "ולילה ללילה יחוה" כמבאר במקום אחר שהיא בחינת הצלע הנ"ל, בחינת: 'ויבן את הצלע' שעל זה נאמר: 'והיו לבשר אחד' דהינו, שיתבטל הגוף לגמרי כאין וכאפס על ידי דבורי תורה ותפילה ולבוא לזה, לבטל הגוף לגמרי הוא על ידי יראה כמו שאמרו רבותינו ז"ל: 'גוף קשה פחד שוברו' ופחד הוא בחינת: "פחד יצחק" דהינו יראה וזה פרוש הפסוק ... הוא כלי מחזיק ברכה אלא השלום' וייראו אתו, הינו יראה, שעל ידי זה נתבטל הגוף לגמרי, על ידי דבורי תורה ותפילה כנ"ל כל אפסי ארץ, הינו שכל הארציות נעשים אפס ואין, כי נתבטלים לגמרי כנ"ל אזי זוכין לברכה, שהוא בחינת שלום, בחינת 'יברכנו אלהים' וכנ"ל ובתורה ותפילה יש שני גונים מחשבה וצעקה וכו' [גם זה לא הבנתי כלל] ...

... לא למסור את נפשו. אך על האדם למסור את נפשו. לכאורה, אנוס רחמנא פתריה. אז מדוע למסור את נפשו? נא להשיב לפי התורה הזאת breslev.eip.co.il/?key=337 בעניין החשק חושק והנחשק. כיצד התורה הנ"ל קשורה לעניין המסירות נפש? ובעניין משה רבנו. כיצד ומדוע ארץ ישראל היא בחינת ראש השנה של רבי נחמן מברסלב. וכיצד משה היה צריך לפעול בעניין הכניסה לארץ מבחינת המסירות ...

... ה. מי שהוא רגיל בשבועות, מחשבות רעות באים לו תמיד. ו. על ידי העברת השבועה אין תקומה במלחמה. ז. מי שעובר על השבועה, בידוע שאינו מכבד יראי השם. ח. על כל עברות שבתורה נפרעין ממנו, וכאן ממנו וממשפחתו ומכל העולם כלו, וממנו נפרעין לאלתר. ט. דברים שאין אש ומים מכלין אותם, שבועות שקר ...

... breslev.eip.co.il/?key=515 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמה - דע שיש חדרי תורה דע שיש חדרי תורה ומי שזוכה להם כשמתחיל לחדש בתורה, הוא נכנס בהחדרים ונכנס מחדר לחדר ומחדר לחדר כי בכל ... כאן breslev.eip.co.il/?key=166 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כד - אמצעותא דעלמא היכא דהיינו שהאדם מקבל שכל חדש ...

... מוהר"ן ח"א - תורה טו - מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז [לשון רבנו, זכרונו לברכה] ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וכו' א. מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז הינו סודות התורה שיתגלה לעתיד צריך להעלות מדת היראה לשרשה ב. ובמה מעלין את היראה ? ... "ויראת מאלקיך" הינו שידע ממי יתירא הינו ליראה את השם הנכבד יראת הרוממות ד. וכשמגיע לבחינת דעת זוכה להשגת התורה כמו שכתוב: "אני חכמה שכנתי ערמה" ששכונת התורה אצל בר דעת כמו שכתוב: 'קדשא בריך הוא יהב חכמתא לחכימין' אבל יש שני בחינות תורה. יש בחינת נגלה ובחינת נסתר אבל לבחינת נסתר אינו זוכה אלא לעתיד לבוא אבל בזה העולם זוכה לבחינת נסתר על ידי תפילה במסירת נפש ולתפילה זוכה על ידי תורה שבנגלה כי התורה שהיא בנגלה היא בחינת סיני כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'סיני ועוקר הרים, הי מניהו עדיף ? והשיבו: סיני עדיף, כי הכל צריכין למרי חטיא' והתורה שבנגלה הכל צריכין לה אבל התורה שבנסתר זעירין אנון דצריכין לה ובחינת סיני הוא בחינת שפלות כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה שהניח הקדוש ברוך הוא כל ההרים ולא נתן התורה אלא על הר סיני וחכמינו, זכרונם לברכה, אמרו שתפילת השפל אין נמאסת כמו שכתוב: "לב נשבר" וכו' ועל ידי תפילה שהיא במסירת נפש שמבטל כל גשמיותו ואין גבול וכשאין גבול אזי יכול להשיג התורה שלעתיד שהיא אינה גבול ואין נתפסת בגבול ה. וזה שאמר רבה בר בר חנה: לדידי ... אלה" אותיות 'אלהים' כעב תעופינה וכו' ודעה היא שרש היראה ודמיא לאקרא דהגרוניא לשון: "קרא בגרון" שזה בחינת תורה שבנגלה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'למוציאיהם בפה' כי על ידי עלית היראה לבחינת דעת זוכין לתורה שבנגלה ואקרא דהגרוניא כמה הוה ? שתין בתי זה בחינת תפילה כי כשאנו קוראין ... כמו שכתוב: "כי עליך הרגנו כל היום" וזה בחינת: "שחורות כעורב" ועל ידי זה: סלק ויתב באילנא שזוכה לבחינות תורה שבנסתר כמו שכתוב: "ישת חשך סתרו" שסתרי תורה אדם זוכה להם על ידי חשך הינו מסירת נפש שמשחיר פניו כעורב כי הם בחינת ... ואז על ידי התפילה נתגלה אוריתא, הינו סתרי אוריתא תא חזי כמה נפיש חילא דאילנא הינו, כמה נפיש חילא דהאי סתרי תורה שאין יכולים להתלבש בשום דבר מגבל בשום גוף אלא במי שמשחיר פניו כעורב ונעשה כעורב על בניו ו. וזה בחינת: 'חמשה קנינים שקנה בעולמו' 'תורה קנין אחד' זה בחינת תורה שבנגלה 'שמים וארץ קנין אחד' זה בחינת העלאת היראה לדעת 'ארץ' זה בחינת ... אלא מקדשיו ומקראיו ובית המקדש הוא בחינת סתרי אוריתא ז. וזהו פרוש: ואתם תהיו לי ממלכת כהנים ממלכת זה בחינת תורה שבנגלה כי "בה מלכים ימלכו" ומלכות הוא בחינת נגלה כי 'אין מלך בלא עם' ... חכמינו, זכרונם לברכה שאמר הקדוש ברוך הוא לאברהם: אתה כהן לעולם וכו' וגוי קדוש זה בחינת בית המקדש בחינות תורה שבנסתר, הנקרא קדש ועל ידי מה זוכה לאלו הבחינות ? על ידי שיעלה ויקשר ... הם בחינת משפט כמו שכתוב: "חקיו ומשפטיו לישראל" נמצא, שעל ידי שמקשרין היראה על ידי משפט לבחינת דעת זוכין לתורה של נגלה ועל ידי תורה שבנגלה זוכין לתפילה ועל ידי תפילה זוכין לסתרי אוריתא דבר זה בחינת יראה כמו שכתוב: "אז נדברו יראי ה'" ח. זאת התורה שיך על פסוק: "עיני בנאמני ארץ" וכו' עיני זה בחינות דעת כמו שכתוב: ...

... מדרגה לדרגה ללא מאמץ בעניין מ"ש רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=263 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פו - על ידי שהעולם הם מקטני אמנה וגם ... להשיג את התכלית בכל דבר, והוא תמיד ובכל רגע ורגע כבר נמצא בתכלית הסופית של שעשוע העולם הבא. כמבואר כאן breslev.eip.co.il/?key=47 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יח - קרטליתא *** וכדי לזכות לזה, לשם ... *** ואצל הצדיק האמת שזכה לעשות תשובה שלמה, הוא לא צריך לחפש מצוות, כי המצוות מחפשות אותו. כמבואר כאן breslev.eip.co.il/?key=236 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נט - יש זריז ונשכר, זריז ונפסד שהמצוות ... הכוח המושך דהיינו כוח המשיכה של הארץ, דהיינו שככל שהאדם קרוב יותר, כך כוח המשיכה חזק יותר. כמבואר כאן breslev.eip.co.il/?key=341 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ע - ויהי ביום השמיני קרא משה וכאשר ...

... מוהר"ן ח"א - תורה רסט - מדירת הצדיק נכר מעשה הדור [לשון רבנו, זכרונו לברכה] מדירת הצדיק נכר מעשה הדור וסימן לדבר, והיא יושבת תחת תמר ואמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'מה תמר אין ...

... מוהר"ן ח"א - תורה כט - האי גברא דאזל בעי אתתא ולא קיהבי לה האי גברא דאזל ... וזהו: שקל סכתא דצה לתתא וכו' סכתא הם יתדות ומסמרות, כמו שפרש רש"י הינו בחינת דברי תורה כמו שכתוב: "דברי חכמים כדרבונות וכמסמרות" דצה לתתא הינו ... בחינת: בתר דאסתלק רבי שמעון, שאז הדבור אסור ולא עאל הינו שלא היה אפשר אז לדבר דברי תורה כנ"ל דצה לעלא ועאל הינו בחינות ביומוי דרבי שמעון שהוא ... מן לבונא דמחא כנ"ל כס"ף נבח"ר לשו"ו צדי"ק. [באור זה הענין ומה שיכות יש לפסוק זה להתורה הנ"ל יתבאר במקום אחר] [שיך לאות ח] ועל כן אשה שדמיה ...