... יעמד על זה לסבר שהם השגות של אמת הנ"ל כי אפילו להדמיונות של היכלי התמורות צריך עבדות ותעניתים ואפילו בתאוות עולם הזה יש דגמא לזה כגון למשל כשעושין שחוק וקומדיע אזי נוסע אחד ומכריז וחושב כל הדברים שיעשו על ...

... בעבודת ה' שמעתי מרבי יודל זכר צדיק לברכה שאמר ששמע מרבנו זכרונו לברכה שהתפאר שהוא חדוש גדול בענין שבירת תאוות שאיש רך בשנים כמותו ישבר לגמרי כל כך כל התאוות זה הדבר לא נמצא כלל כי נמצאים כמה צדיקים שיצאו מן התאוות אבל לא יצאו לגמרי עד עת זקנתם ותפס לדגמא כמה צדיקים גדולים ואמר שיודע שלא יצאו מן התאוות עד אשר באו בשנים אבל איש רך בשנים כמוני בימי הנעורים והילדות ממש ישבר כל התאוות כל כך כמוני, זה אין נמצא כלל ועין לעיל שבימי ילדותו ממש קדם שהיה בן עשרים שנה כבר שבר ובטל לגמרי כל התאוות בתכלית הביטול והתחיל לספר אז איך הוא רחוק מכל התאוות ואמר, שלאכל נמאס אצלו לגמרי וכשבא לו עת האכילה קשה וכבד עליו מאד וכשנזכר מה שנעשה מן האכילה נמאס ... שיוכל בהסח הדעת לחטף איזה מעט אכילה לתוך גופו בשביל קיום הגוף כי קשה ונמאס מאד עליו האכילה ובענין תאוות משגל בזה אני חדוש נפלא וכבר מבאר מזה במקום אחר

... וצריך כל אחד לבלי להשתמש עם בחינות המלכות שיש לו להנאתו ולצרכו שלא תהיה בחינות המלכות אצלו כעבד למלאת תאוותו רק שתהיה בחינת המלכות בבחינת בן חורין "אשריך ארץ שמלכך בן חורין" שהמלכות יהיה אצלך בן חורין לבלי להשתמש ... מתגבר ומאסף ממון שהם ניצוצי הקדשה כי הם בחינת הגונין עלאין שיש בזהב וכסף ונחשת שהם הממון וזה בחינת תאוות עשירות, שהיא בחינת מלכות ועל כן עמלק, שהוא מלכות הרשעה רודף את מחנה דן שהוא בחינת מלכות דקדשה כנ"ל ... הוא בחינת מאסף לכל המחנות דקדשה ומלכות המן עמלק, שהוא מלכות הרשעה הוא בחינת מאסף ממון כנ"ל כי מתגבר בתאוות ממון, כדי לתפס כל הניצוצות הקדשה כנ"ל אך אף על פי כן, אינו מועיל לו כלל כי יש כוח ...

... וזה בחינת: 'לשון נופל על לשון' והרע הכולל שכל הרעות של שבעים לשון כלולין בו דהינו תבערת המדורה של תאוות ניאוף שכל השבעים לשון משקעין וכלולין בו נופל ונתבטל ואין לו שליטה על ידי לשון הקדש וזה בחינת מדורה של שבעין כוכבין הנזכר בזוהר הקדוש הינו הרע הכולל שהוא תבערת המדורה של תאוות ניאוף שכל השבעין אמות כלולין בו וזה בחינת חשמ"ל חיות אש ממללות חיות אש בחינת חוה אשה הינו בחינת ... כן' 'רוח הקדש' הינו לשון הקדש כמו: "וברוח פיו כל צבאם" שעל ידי לשון הקדש נאסר ונתקשר התאוה של תאוות ניאוף הינו המדורה של שבעין כוכבין שאין לו שליטה על ישראל על ידי לשון הקדש בבחינת 'לשון נופל על ... נא כח ה' כאשר דברת לאמר" "לאמר" דא גלוי עריות הינו בחינת המדורה של שבעין כוכבין הנ"ל שהוא בחינת תאוות ניאוף שנתבטל על ידי הדבור של לשון הקדש כנ"ל וזהו: "כאשר דברת לאמר" הינו כפי הדבור של לשון הקדש שעל ידו נאסר עריות ונתבטל תאוות ניאוף כנ"ל כמו כן יגדל כח ה' כי כפי השלמות שמשלים את הדבור של לשון הקדש שהוא בחינת שבירת וביטול תאוות ניאוף כן נתגדל ונתעורר כח ה' שבמעשה בראשית שהם האותיות שיש בכל דבר ודבר שבעולם כנ"ל ז. ומי שיכול ... שיהיו כל תענוגיו רק מהאותיות שבכל דבר זה אי אפשר כי אם כשזוכה לשלמות לשון הקדש דהינו כשזכה לשבר תאוות המשגל לגמרי ולהשלים את הלשון הקדש עד שהביא התנוצצות חדש בלשון הקדש דהינו בהאותיות שיש בכל דבר זה הצדיק ...

... זה רמז שתפילת הצדיק היא בשלמות שמעלה אותה מבחינת הר ושדה לבחינת בית כנ"ל אבל אלו הבעלי גאוה מעכבים תאוותו של השם יתברך ואינם מבקשים מצדיקים שיתפללו עליהם כי חושבים שהתענו וסגפו את עצמם, ובזה הם צדיקים אבל האמת ... נקרא שק כמאמר התנא: שיננא, שרי שקך ואם התבוננו בעצמן היו רואים אחר כל התעניתים עדין נשארו אצלם כל תאוותם קשורים בשקם, הינו בגופם ולא תאוותם בלבד נשאר קשור בגופם כי אם גם תאוות אביהם שיש אצלם משעת ההולדה מחמת שלא נתקדש אביו בשעת זווג גם זה קשור בגופם עדין ובודאי אלו היו ... צרור כספו בשקו" אחר כל התעניתים שהוא הרקת השק, בחינת הגוף עדין והנה איש צרור כספו שקשור וצרור כספו ותאוותו בשקו וגופו ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם הינו, לא די צרורות כספיהם, שהוא תאוות עצמן כי אם גם המה ואביהם הינו התאוות של אביהם גם המה לא נפלו מהם וייראו כי חרדה נפלה עליהם ואזי לא היו רוצים להשתרר ולמלך וזה ...

... של השי"ת שהוא התורה של השי"ת. נתקבלים כל התפילות וכל הבקשות, שאנו מבקשים ומתפללים = התפילות היינו הרצונות / התאוות / החסרונות וכולי. כי על ידי זה שאדם מבין את השכל של השי"ת בכל דבר, ממילא הוא רואה את ...

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - ע"י צדקה מקררין חמימות תאוות ממון [הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל] [זאת התורה נדפסה בסגנון אחר קצת בסי' י"ג וגם שם הוא לשון ... ע"כ העתקתיהו וזהו] איתא בזוהר רוחא נחית לשכך חימום הלב זה בחי' צדקה שהוא רוח נדיבה ע"י מקררין חמימות תאוות ממון וזה בחי' יבצור רוח נגידים שהרוח ממעט תאוות הנגידות ועשירות וכד נחית רוחא הלב מקבל ליה בחדוה דנגונא דליואי זה בחי' משא ומתן באמונה ששמח בחלקו ואין ... ואייתי בזוזי עבורא עיבור זה בחי' עב ריו עב זה קרירות רי"ו זה בחי' חמימות כידוע בזוזי זה בחי' תאוות ממון היינו דאזיל לשכך תאוות ממון כנ"ל והוי קאי באתרא עמיקא באתרא צניעא היינו ע"י ששיכך תאוות ממון זכה לאתרא עמיקא שהוא בחי' חסד כמראה חמה עמוקה מן הצל וחסד הוא אור יום כ"ש יומם יצוה ... החול פי' אתה שואלת אותי שמא שבקתי מידי בעלמא שעדיין לא תקנתי אותה תדע חברתי שעדיין אני משוקע בכל התאוות ועדיין לא יצאתי מן החול אל הקודש אפי' כמלא חוט וזה ידוע לך שמי שהוא בחול אזי הוא בבחי' ...

... מלא יראה ואהבה נפלאה שבעולם. והיה מלא יראה ואהבה וקדשה נפלאה ונוראה בכל איבר ואיבר. והיה מפשט מכל המדות והתאוות רעות בתכלית הפשיטות ובתכלית הביטול שאי אפשר למח אנושי לשער כלל אשר לא נמצא דגמתו בעולם כלל. והיה חדוש ...

... התאוה של ממון והנהגות העולם הינו התאוה שיהיה לו ממון ועשירות, וינהיג העולם בכבוד זאת התאוה היא גדולה עכשו מתאוות ניאוף. וזה שאנו רואין בחוש, שגם הקלי עולם, כגון העוסקין [תווך] שקורין [סוכנים] וכיוצא עושים לעצמם גם כן תכלית מן הממון וכל הממון שמרויחין שולחים לביתם לנשותיהם כדי לעשות תכלית ואינם מפזרים הממון בשביל תאוותיהם [כמו שנהגו מקדם] כי עכשו זאת התאוה של ממון והנהגת העולם גדולה יותר מתאוה הנ"ל אות תעא גם אהבתם ...

... זה דבר שאינו צריך לו לפי מדרגתו ועל כן על ידי שאומר תורה יוכל, חס ושלום, להתגבר עליו היצר בתאוות ניאוף ועל כן צריך לזהר מאד כשאומר תורה ברבים שדבוריו יתחלקו שלא ישמע כל אחד כי אם מה שצריך ... הינו שהוא גדול ועל ידי זה אומר תורה אזי יצרו גדול ממנו כנ"ל כי יוכל להתגבר עליו היצר הרע בתאוות ניאוף כנ"ל וצריך להשמר ולפלס דבוריו כנ"ל.