... השכל הזה. ורצון אין סופי הוא בחינת מסירות נפש ממש. כי על האדם לוותר לגמרי ובשלמות מוחלטת על כל התאוות שלו מכל סוג שהוא. ובכלל זה לוותר גם על כל תאוות העולם הבא שלו. כי גם הן נקראות תאוות. וכל זמן שיש לאדם תאווה כלשהי מלבד להכיר את הבורא עצמו, הוא לא יזכה להכיר את הבורא, כי לשם ...

... וצריך כל אחד לבלי להשתמש עם בחינות המלכות שיש לו להנאתו ולצרכו שלא תהיה בחינות המלכות אצלו כעבד למלאת תאוותו רק שתהיה בחינת המלכות בבחינת בן חורין "אשריך ארץ שמלכך בן חורין" שהמלכות יהיה אצלך בן חורין לבלי להשתמש ... מתגבר ומאסף ממון שהם ניצוצי הקדשה כי הם בחינת הגונין עלאין שיש בזהב וכסף ונחשת שהם הממון וזה בחינת תאוות עשירות, שהיא בחינת מלכות ועל כן עמלק, שהוא מלכות הרשעה רודף את מחנה דן שהוא בחינת מלכות דקדשה כנ"ל ... הוא בחינת מאסף לכל המחנות דקדשה ומלכות המן עמלק, שהוא מלכות הרשעה הוא בחינת מאסף ממון כנ"ל כי מתגבר בתאוות ממון, כדי לתפס כל הניצוצות הקדשה כנ"ל אך אף על פי כן, אינו מועיל לו כלל כי יש כוח ...

... לסמך עצמה ולהתקרב אל הגוף להודיע לו מההשגות שלה כי תוכל ללכד בתקף ועזות הגוף מה שהגוף עז וחזק בהתאוות וצריך לזה עזות דקדשה הינו קולות הנ"ל שעל ידי זה משבר עזות הגוף כי 'אנחה שוברת גופו של אדם' ... כי עקר עצמיות האדם מה שנקרא אצל האדם אני הוא הנשמה שהיא עצם הקים לעד אבל מחמת עזות הגוף בתאוותיו אזי הנשמה שהיא עצם האדם רחוקה מבשרו וגופו ועל ידי קול אנחה שהיא בחינת עזות דקדשה כנ"ל על ידי ...

... בחינת: "חכמת אדם תאיר פניו" על ידי זה מעבירין ממנו על מלכות ועל דרך ארץ כי נתבטל ממנו השעבוד והתאוות והמדות רעות שלהם שהם בחינת אנפין חשוכין על ידי שקבל עליו על תורה, שהיא בחינת אנפין נהירין כנ"ל כי ... אנפין חשוכין ועל כן כשזוכה לעין בתורה, עד שמשיג חכמות התורה שאזי הוא בבחינת אנפין נהירין אז נכנעין המדות והתאוות של העכו"ם, שנאחזין בבחינת אנפין חשוכין כנ"ל וזהו בחינת: "יצב גבולות עמים למספר בני ישראל" 'למספר', הוא לשון ספיר ... כנ"ל ובכל אדם ואדם בעצמו יש בחינת אנפין נהירין, שהם בחינת קדשת ישראל עם קדוש, הרחוקים בשרשם מכל המדות והתאוות ויש בו אחיזת השבעים עכו"ם, שהם בחינת אנפין חשוכין, שהם בחינת התאוות ומדות רעות שכלם הם מבחינת השבעים עכו"ם, שהם אנפין חשוכין כמו שכתוב: "ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם" שהינו שמערב במדות ... על עצמותם" ואי אפשר לו לצאת מזה, כי אם על ידי התורה שהיא בחינת אנפין נהירין, שהיא ההפך מכל התאוות והמדות שהם בחינת אנפין חשוכין שמשם נמשכין כל העברות, חס ושלום כי צריך האדם להתיגע בתורה ולהמית עצמו עליה ... התורה אדם כי ימות באהל" 'אין התורה מתקימת אלא במי שממית עצמו עליה' דהינו עצמיותו, שהם בחינת המדות רעות והתאוות רעות, שמהם כל הפגמים החקוקים על עצמותיו כנ"ל כי צריך להתיגע בהתורה עד שיזכה להבין אותה דהינו שיצא מבחינת ... העכו"ם קרויים אדם' כי עקר שם אדם זוכין על ידי התורה שהיא בחינת אנפין נהירין שהיא ההפך מכל המדות והתאוות רעות שעל שם זה נקראים אדם, בחינת 'זאת התורה אדם' אבל העכו"ם הרחוקים מחכמות התורה, מאנפין נהירין כי הם בחינת אנפין חשוכין, כי הם משקעים בכל המדות רעות ותאוות רעות, על כן אין קרויים אדם וכנ"ל כי עקר בחינת אדם, הוא בחינת השכל האמתי שזוכין להשיג דהינו חכמות ... נמצא שעקר שם אדם, הוא בחינת השכל האמתי דהינו חכמות התורה, שהוא בחינת אנפין נהירין בחינת הרחקת ושבירת כל התאוות ומדות רעות כנ"ל. וזהו בקרב עלי מרעים זה בחינת תרין רעין דלא מתפרשין, שהם בחינת י"ק שהוא חכמת התורה ... תרין רעין דלא מתפרשין שעל שם זה דיקא נקראין ישראל אדם כנ"ל ואז כל הצרים והאויבים שנאחזין באנפין חשוכין, בתאוות ומדות רעות, נכשלים ונופלים כי זכה לאנפין נהירין כנ"ל

... אמר רבנו זכרונו לברכה נגון טוב מזה ובפרט נגון של ארץ ישראל בודאי טוב מזה. אם היו לוקחין בעל תאוות ממון שעליו דרשו רבותינו זכרונם לברכה: 'ובכל מאדך יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו' אף על פי כן אם היו מראין לפניו נגון של ארץ ישראל היה נתבטל אצלו כל תאוותו אל הממון [אמר המעתיק עין בלקוטי תנינא סימן מ"ם מי שיודע מארץ ישראל וכו' בסוף המאמר מובן שם ששפע של ארץ ישראל היא בחינת שפע כפולה שעל ידי זה נתתקן תאוות ממון. וכן מבאר בלקוטי הלכות הלכות ברכת המזון הלכה ד' אות ט"ז עין שם. ועין בלקוטי תנינא סימן ס"ג ...

... מקולות וברקים ד. אבל צריך לפנות את המחין מחכמות חיצוניות וממחשבות זרות מחמץ שלא יחמיץ את חכמתו בחכמות חיצוניות ובתאוות כדי שכשיוציא את הקול ויפגע במחו יתעבד ממנו רעם אבל כשגלגלתא דמחא אטום בטמאה כמו שכתוב: "ונטמתם בם" אזי ...

... לו שכר יותר מכולם [והנמשל מובן קצת מעט למבינים] והנמשל הוא על הצדיק האמת, שהוא דייקא עבר בכל ענייני ותאוות העולם הזה, ונתפס בידם, ועינו אותו וכולי, אך הוא לא עזב את האמת ואדרבה זכה למה שזכה. וכיו"ב יש ... חושבים שרבי נחמן נולד רבי נחמן. אך לא כן הוא הדבר. רבי נחמן נולד כאדם רגיל לגמרי, עם כל התאוות וכל היצר הרע שיש בעולם כמו כל אחד אחר. וגם רבי נחמן עבר את מה שעבר, כמו כל אחד ... נחשב למצווה. משמע שכל דבר שאין בו רצון ה הוא נחשב לעברה. כי מצד האמת, גם מחשבות זרות, גם תאוות וכולי, גם אלו נחשבים לעברות. וכפי שרבי נחמן מברסלב עצמו מביא, שחטאים היינו חסרונות, היינו החסרונות שיש לשכינה וכולי. ... וכולי. אך עד אז, למרות כל מה שזכה רבי נחמן מברסלב, הוא עדיין היה אדם רגיל לגמרי, עם כל התאוות וכולי. וכפי שרבי נחמן מברסלב מביא את זה ב 2 מקומות. 1 - לגבי אלו שעושים תעניות וכולי אך כל התאוות קשורות בגופם וכולי. 2 - לגבי זה שכדי להגיע להיכלי התמורות לפני הפרי, גם שם צריך תעניות וכולי. כך ...

... ידי הבל היפי בבחינת "שקר החן והבל היפי" דהינו, מי שאינו נשמר מיפי הנשים על ידי זה יש לו תאוות של אלו החנות של שקר ויראה הוא הפך מזה כמו שכתוב: "שקר החן והבל היפי, אשה יראת ה' היא ... שתוכל להתעלות אבל כשנופל לבחינת מחין דקטנות, בחינת שנה אין יכול להתעלות למעלה ויש שנפלו לבחינת שנה, על ידי תאוות ומעשים רעים ויש שהם אנשים כשרים ויפים רק שנפילתם הוא על ידי אכילה כי לפעמים כשאוכל האדם מאכל שלא ...

... רבנו, זכרונו לברכה] אין אדם מת וחצי וכו' זה בחינת מחלקת, כתרגומו "ורבו בעלי חצים", 'בעלי פלגתא' ומי שאוחז תאוותו ממחלקת, בודאי כאלו לא מת כמו שבקש דוד: "אגורה באהלך עולמים" וכי אפשר לדור בשני עולמות, אלא שיהיו אומרים ...

... דעתו כלל והלכו לשם, אל המדינה הנ"ל, להחזירם למוטב כי היה להם רחמנות גדול עליהם על שנתעו כל כך בתאוות ממון ובפרט שהבעל תפילה הנ"ל אמר שהם יכולים לילך ולתעות יותר ויותר כנ"ל על כן הלכו אלו האנשים הנ"ל ... של הבעל תפילה הנ"ל חזרו למקומם וספרו להבעל תפילה מגדל הטעות והשטות של אותה המדינה איך הם נבוכים מאד בתאוות ממון ושהם רוצים לעקר למדינה אחרת ולעשות להם כוכבים ומזלות ענה ואמר הבעל תפילה הנ"ל, שהוא מתירא, שלא יתעו ... עם האנשים שלו הנ"ל ודבר הבעל תפילה עם הגבור. מה עושים עם האנשים הללו דהינו בני המדינה הנ"ל שנפלו בתאוות ממון כל כך עד שבאו לשטותים כאלו, שבעלי הממון הם אלהות אצלם ושאר עניני שטות שיש לבני מדינה זאת ענה ואמר הגבור להבעל תפילה, ששמע מהמלך שמכל התאוות אפשר להוציא את מי שנפל לתוכם אך מי שנופל לתאוה זו של ממון, אי אפשר בשום אפן להוציאו משם ... הגבור וחזר הממנה אל המדינה הנ"ל [וגם הממנה הזה בודאי הוכיח אותם על דרכם הרעה שנתעו ונבוכו כל כך בתאוות ממון אך לא הועיל להם כלל כי כבר נשקעו בזה מאד מאד כנ"ל רק מחמת שכבר הוכיחו אותם הרבה, ... ולצאת על ידי זה מטעותם כנ"ל [כי על ידי אותו הדרך שיש להחרב הזאת על ידי זה יכולים להוציא מתאוות ממון כנ"ל] וקבלו דבריו [הינו בני המדינה קבלו עצת הממנה לילך עמו אל החרב הנ"ל] והלך הממנה ובני המדינה ... כל כך ככל הנ"ל עד שאי אפשר להשיבם מזה כנ"ל [וגם החכם השיב להם, ששמע גם כן מהמלך שמכל התאוות אפשר להוציא אבל מתאוה זו של ממון אי אפשר להוציא את מי שנפל לתוכה כי אם על ידי הדרך ... שעל ידי הדרך שיש לי אל החרב הנ"ל על ידי זה יכולים להוציא את מי שנשקע בעבודה זרה של תאוות ממון השיב לו המלך: כן הדבר והודיע המלך להגבור היות שבדרך, שהוא עולה אל החרב הנ"ל יש דרך מן ... ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו וכו' לחפר פרות וכו' לבוא בנקרות הצרים" וכו' הינו שישליכו תאוות ממון שהיא עבודה זרה ממש ויטמינו עצמן בחפירות וכו' כמבאר במעשה הנ"ל כי הממון הוא מסריח כמו צואה ממש ...