... מנאי אחיך אוהב נפשך, הדורש שלום תורתך ומצפה לשמע ממנו בשורות טובות ולראותו בחיים ושלום נחמן בן מורנו הרב שמחה ישמרהו צורו ויחיהו זוגתי פורסת בשלום זוגתו, בתי מרים פורסת בשלום כלכם. ולפרס בשלום תומכיו הנלוים אליו, חזקו ואמצו ... שעכשו אני מתגורר בזסלב ופה אשב אם ירצה השם לערך שלשה חדשים. הלא כה דברי אהובכם הכותב בדמע מגדל השמחה אשר בלבבי שהקדוש ברוך הוא נתן לי כח ברזל לשאת על היסורים והטלטולים כאלו, נחמן בן מורנו הרב שמחה ישמרהו צורו ויחיהו. מהודענא שברוך השם אני בקו הבריאות בלא עסק רפואות גשמיות נחמן הנ"ל [עד כאן העתק אות ...

... ? על ידי המצוות שאנו עושים יכולין אנחנו לידע בין קדם גזר דין לאחר גזר דין ודוקא כשעושין המצוות בשמחה גדולה כל כך עד שאין רוצה בשום שכר עולם הבא אלא הוא רוצה שיזמין לו הקדוש ברוך הוא מצוה ... מקרוב בראיה יפה וברה כמו כן הוא נהנה מהמצוה בעצמה ושכרו נגד עיניו ומי שהוא במדרגה הזאת שעושה המצוה בשמחה גדולה כל כך עד שאין רוצה בשום שכר עולם הבא בשבילה הוא יכול לידע בין קדם גזר דין לאחר ... בהם כמו שכתוב: "ישמח ה' במעשיו" כמו בעל מלאכה, שעושה איזה כלי והכלי הוא יפה אזי הוא מתענג בה והשמחה של הקדוש ברוך הוא היא מלבשת בהמצוות כי הם אחדותו ומי שעושה המצוה בשמחה מהמצוה בעצמה נמצא כשנכנס בהשמחה שבמצוה הוא נכנס בשמחת הקדוש ברוך הוא שמשמח במעשיו וזה בחינת: "ישמח ישראל בעושיו" נמצא כשיש איזה צער ודין ... הקדוש ברוך הוא כמו שכתוב: "ויתעצב אל לבו" וכמו שכתוב 'שכינה מה אומרת קלני מראשי' וכו' וזה שנכנס בתוך השמחה יכול בודאי לידע לפי ענין השמחה אם הוא קדם גזר דין, אם הוא לאחר גזר דין גם יכול לידע על איזהו חלק מהקומה נגזר הדין כי יודע לפי קומת המצוות אם אין יכול לעשות בשמחה ראשי המצוות הינו מצוות התלויים בראש ידע שהדין נגזר על ראשי עולם שנה נפש וכן בשאר קומת המצוות וזהו ... בעצמן "ולא תבוא עליו השמש" שלא יעשה המצוות בשכר עולם הבא שהיא אחר ביאת שמשו אחר מותו ג. ועקר השמחה הוא בלב כמו שכתוב: "נתתה שמחה בלבי" ואי אפשר ללב לשמח אלא עד שיסיר עקמומיות שבלבו שיהא לו ישרות לב ואז יזכה לשמחה כמו שכתוב: "ולישרי לב שמחה" ועקמומיות שבלב מפשיטין על ידי רעמים כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'לא נבראו רעמים אלא לפשט עקמימיות שבלב' ורעמים ... וכשתשמר את מחך מבחינת חמץ שלא יהיה אטום אזי יפגע קולך בגלגלתך ויתעבד רעם ויתפשט עקמומיות שבלבך ואז תזכה לשמחה כמו שכתוב: "ולישרי לב שמחה" וזה פרוש: "אענך בסתר רעם, אבחנך על מי מריבה סלה" 'מי מריבה' זה בחינת מצה בחינת מחין על ידי ... והדר מפרש איך יכול להבין הינו על ידי המצוות, שהם בחינת תלתא יומא וכו' יכול להבין ודוקא כשעושין אותן בשמחה ועל ידי שמחת המצוות יכול להבין כי הקדוש ברוך הוא משמח במעשיו והשמחה היא מלבשת במצוות, כנ"ל ואנחנו משמחין למטה גם כן בהקדוש ברוך הוא כמו שכתוב: "ישמח ישראל בעושיו" ואין רצוננו ... 'איהו בזקיפו ואנן בשפולי' לפי שמחתו כן שמחתנו ועל ידי זה אנחנו יכולין להבין והדר מפרש איך להשיג בחינת שמחה על ידי בחינת רעם וזהו: כי אתא רב דימי אמר: כמיחם קמקומא דמיא וכו' הינו בחינת: קול רעמך בגלגל ... לשון רשימה כמו שכתוב: "והתוית תו" שנרשם הקול בלב כמו שנאמר: לא נבראו רעמים וכו' נהרות ימחאו כף, בחינת שמחה, כנ"ל, "ולישרי לב שמחה" ועל ידי השמחה יחד הרים ירננו רנה: לשון תפילה כמו שכתוב: "לשמע אל הרנה" וכו' הרים בחינת צדיקים הינו על ידי שמחת ...

... כי אקח מועד כי אקח מועד אני מישרים אשפט סגלה להנצל מגדלות, לכבד את הימים טובים, ולקבל יום טוב בשמחה ובהרחבת הלב כפי יכלתו כי משה רבנו, עליו השלום, על ידי שזכה לארבעים ותשעה שערי בינה, זכה להיות "ענו ...

... דבדיחותא ואומרים מקדם: עלא רמז שאשה עולה עמו ואינה יורדת עמו וזה "עלא" במלתא דבדיחותא הינו עולה עמו לכל שמחה וטוב ותענוג אבל אינה יורדת עמו מה שמכסין את הכלה בדעק טוך [צעיף] כי הכלה רומזת לרחל "עולימתא שפירתא ...

... שהוא עתה ירא שקורין פרום, ושמח ואמר אשרינו שהשם יתברך היטיב עמנו מאד שזכינו לקדשת ישראל. ואמר שיש לו שמחה גדולה על שזכה להיות בארץ ישראל כי כמה מניעות וכמה בלבולים וכמה מחשבות וכמה עכובים וסכסוכים היו לו על ... והכל נרשם למעלה לטובה. אשרי כשזוכין לקפץ ולדלג על כל המניעות וזוכין לגמר ולעשות איזה עבדא טובה והיה אז בשמחה גדולה וגער ברבי נפתלי על שהיה בוש קצת לנגן אז ואמר מה יש לנו להתביש כל העולם לא נברא אלא בשבילנו. [נפתלי וואס האבין מיר זיך צו שעמין] בשבילנו נברא העולם והיה אז בשמחה מאד אות רטז על ענין חכמת השיר והמליצה הנקרא בלשונם פאזיא אמר מי שאינו יכול פא זיא [הינו למאס ...

... תורה לד - ויחד יתרו על כל הטובה "ויחד יתרו על כל הטובה" כי אצל סתם בני אדם אין השמחה של כל הטובות ביחד כי יש חלוקים רבים בענין השמחה למשל כשבאין על חתנה יש מי ששמח מן האכילה שאוכל, דגים ובשר וכיוצא ויש אחד, ששמח מן הכלי זמר ... אבל אין אדם שיהיה שמח מכל השמחות ביחד ואפילו מי ששמח מכל הדברים הנ"ל אף על פי כן אין השמחה מכל הדברים ביחד רק מכל אחד בפני עצמו בזה אחר זה גם יש אחד, שאין לו שום שמחה כלל לא מן האכילה ושתיה ולא משאר דברים ואדרבא, יש לו קנאה וצער שמקנא על השדוך, על שזה נשתדך בזה אבל שלמות וגדלות השמחה היא מי שזוכה לשמח מכל הטובות ביחד וזה אי אפשר כי אם כשמסתכל למעלה על כל הטובה דהינו על השרש, שמשם נמשכין כל הטובות ושם בהשרש הכל אחד ואזי שמחתו מכל הטובות ביחד ואז השמחה גדולה מאד ומאירה באור גדול מאד כי על ידי הכלליות שנכלל שמחה בחברתה נגדל ביותר אור השמחות וכן כל מה שנכללין יותר רבוי השמחות זה בזה נגדל ונתוסף אור השמחה ביותר ויותר כי נגדל ונתוסף האור מאד, על ידי התנוצצות שמתנוצץ משמחה לחברתה וכל מה שיש יותר שמחות שנכללין ביחד נתוסף ביותר ויותר אור ההתנוצצות ועל כן כשנכלל השמחה של כל הטובות ביחד אזי אור השמחה גדול מאד על ידי רבוי ההתנוצצות מזה לזה ומזה לזה כנ"ל וזהו: "ויחד יתרו על כל הטובה" שהיה שמח ...

... התורה כי על ידי הביטול שנתבטל אל התכלית והשיג שכל היסורים הם טובות גדולות מאד על ידי זה נתמלא שמחה וגם breslev.eip.co.il/?key=33 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ד - אנכי ה' אלהיך וזה: "ולא ידע איש", אפילו משה ...

שיחות הר"ן - אות מה אחר לב נשבר בא שמחה וזה סימן אם היה לו לב נשבר כשבא אחר כך לשמחה

... מהתבה וביציאתם מאדס שם לוו אותו הרבה אנשים מאד בכבוד גדול ונסעו אחריו כמה עגלות ולוו אותו בשיר במשתה ושמחה גדולה מאד ובבואם לספינה והתחילו לילך על הים השחור תכף במעת לעת הראשון היה פרטינע גדולה דהינו רוח סערה ...

... רבות לפעמים נשכח מאתו החטא ויש שיכבד עליו מאד וקשה לו להוציא הדבור להתודות ועוד מניעות רבות וצריך לזה שמחה של מצוה, כגון חתנה של מצוה או שאר מצוה בשמחה כי שמחה הוא קומה שלמה מרמ"ח אברים ושס"ה גידים ועל כן כשהוא שמח או מרקד צריך לראות שיעבר בכל השמחה מראש ועד עקב כי לפעמים השמחה רק ברגלין, ולפעמים בלב, או בהמחין, בחינת: "ושמחת עולם על ראשם" אך עקר השמחה שיעבר בכל השמחה הינו בכל הקומה שיש בהשמחה וצריך לזה מצוות רבות כי שרש נקדות כל המצוות היא השמחה כי "פקודי ה' ישרים משמחי לב" וכל מצוה מתרי"ג מצוות יש לה איבר מהשמחה כל מצוה לפי בחינתה ועל כן אם פגם באיזה מצוה הן מצות עשה או לא תעשה אזי כששמח ועובר והולך בקומת השמחה אזי כשפוגע בזה האיבר שהוא כנגד אותה מצוה שעבר אי אפשר לו לשמח שם מחמת שפגם שם באותה המצוה שנקדתה שמחה כנ"ל ואדרבא, יש לו דאגה שהוא הפך השמחה "אדאג מחטאתי" ועל כן על ידי זה מרגיש ונזכר החטא שעשה מקדם אך על ידי רבוי המצוות, כי 'אפילו פושעי ישראל מלאים מצוות כרמון' על ידי זה נתבטל הדאגה של החטא המונעת השמחה כי רבוי אור השמחה של רבוי מצוות שלו נתלהב ומבטל המניעות של החטא ואזי יכול להתודות ועל ידי ודוי דברים נתתקן עולם הדבור ... בדבור, וזכין למשמע קלין וכו' [ויש בזה עוד דברים נפלאים בענין שמיעת קול נגינה וקול כלי זמר] וזה "ששון ושמחה ימצא בה, תודה וקול זמרה" הינו שנמצא בתוך הששון ושמחה תודה, בחינת ודוי דברים וקול זמרה כנ"ל.