ספר המידות - שמחהספר המידות - שמחה חלק א' א. כשאדם עושה מצוה בשמחה, זה סימן שלבו שלם לאלקיו. ב. מחמת שמחה נפתח הלב. ג. ברבות השמחה נתחזק כח השכלי, והמאכל והמשתה הם סבה גדולה לשמחת הלב ולהרחיק העצבות ודאגות. ד. על ידי צדקה בלב שלם בא לידי שמחה. ה. השמחה של מצוה היא מעז לאדם. ו. כשאתה רואה, שהרשע בפתע פתאום הוא שוחק, בידוע שנפל לו איזה עצה על עברה. ז. על ידי עצות טובות שתתן, תזכה לשמחה. ח. על ידי הרקודין והתנועות שאתה עושה בגוף, נתעורר לך שמחה. ט. כשנופל לך שמחה בלבך בפתע פתאום, זהו מחמת שנולד איזהו צדיק. י. על ידי יראה בא התלהבות. יא. מי שמבזה בעיני עצמו, על ידי זה יבוא להתלהבות. יב. על ידי כונות הלב בא שמחה. יג. מי שהוא רגיל בשחוק, בידוע שהוא רחוק מגדלת השם יתברך. יד. על ידי זמר תבוא לידי שמחה והתלהבות. טו. כשתשמח את הצדיק, תוכל לעבד את השם יתברך בשמחה. טז. מי שמפרסם את הצדיק, זוכה לשמחה. יז. על ידי בטחון בא שמחה. יח. על ידי תנועות הגוף בא התלהבות הלב. יט. על ידי אמונה שלמה תבוא למדרגה שתתאוה בגוף ונפש לעבודת השם יתברך. כ. מי שמשים עצמו כשירים, יזכה להתלהבות. כא. על ידי שמחה תפיסת המח נתגדל. כב. השמחה היא סימן שהוא זרע ברך ה'. כג. הגשמים יורדין בזכות שמחת חתן וכלה. כד. על ידי שמחה של מצוה הקדוש ברוך הוא מסוכך עליו. כה. על ידי שמחה בשמחת תורה זוכה לעבד את השם יתברך באהבה. כו. כשהשמחה באה לאדם פתאום, בידוע שיבוא לו חסד וישועה. כז. על ידי שמחה נתגלה כבודו של אדם, גם יזכה לדעת. חלק שני א. מי שהוא שמח תמיד, על ידי זה הוא מצליח. ב. הנדרים והנדבות מביאין שמחה.