... המשקל ממש ב. אך לדבור שיאיר לו אי אפשר לזכות כי אם על ידי כבוד הינו שיראה שיהיה כבוד השם יתברך
בשלמות שיהיה כבודו לאין נגד כבוד השם יתברך הינו על ידי ענווה וקטנות כי עקר בחינת הדבור הוא מכבוד כמו שכתוב: "מי הוא זה מלך הכבוד" הינו מלכות פה כי כשהתורה באה לתוך דבורים פגומים ... בחינת "וימש חשך" הינו שלא יתגשמו ויתחשכו מפיך כי על ידי שאין משגיחין שיהיה כבוד השם יתברך
בשלמות הינו על ידי גדלות על ידי זה אין יכולין לפתח פה בבחינת: "סגרו פימו דברו בגאות" כמעשה דלוי בר סיסא שהעלוהו לבימה, וטפת רוחו עליו, ולא אניבון כי על ידי הגאות, הוא בחינת ... אלילים וכיון שמכתת כתית שעורה אין לו כלי הדבור לדבר עמהם אך כשהוא נזהר ושומר כבוד ה' שיהיה
בשלמות שהוא נבזה בעיניו נמאס על ידי זה יוכל לדבר דבורים המאירים בבחינת: "והארץ האירה מכבודו" והם מאירים לו לתשובה ויכול לבוא לתבונות התורה לעמקה כנ"ל ג. וכבוד
בשלמות אינו כי אם על ידי וא"ו שימשיך לתוכה כי בלא וא"ו נשאר כבד פה ועל ידי וא"ו הוא בבחינת: "כבוד ולא ידם" כי כל מקום שנאמר וא"ו, הוא מוסיף הינו בחינת תוספות קדשה, הינו שמירת ... יחודא תתאה פתח ואמר: "יהי כבוד ה'" כבוד דיקא כי על ידי שמירת הברית בשני הבחינות הנ"ל הכבוד
בשלמות כנ"ל נמצא, שעל ידי שמירת הברית בשני הבחינות הנ"ל שהוא בחינת יחודא עלאה ויחודא תתאה הינו מאילנות ודשאים גדולים וקטנים זווג של שבת וזווג של חל בחינת הלכה וקבלה רזין ורזין דרזין אזי הכבוד
בשלמות כנ"ל ועל ידי הכבוד זוכה לדבור המאיר ועל ידי הדבור יכול לבוא לתבונות התורה לעמקה כנ"ל וזה שאמר רבה בר בר חנה: זמנא חדא הוי אזלינן בספינתא, וחזאי להאי צפרתא, דהוי קאי עד ... וזהו דקאי עד קרסלה במיא כנ"ל ואמרינן לית מיא הינו שהבינו שאי אפשר לזכות לדבור אלא על ידי כבוד
בשלמות שיהיה האדם בעיניו אפס ואין וזהו: לית מיא שהאדם יחזיק עצמו לאין ובעינן לנחותי לשון שפלות הינו להיות שפל וענו אך שהיה לאקורי נפשין לשון: "אוקיר אנוש מפז" הינו שהיה הענווה ... זה הודיעה להם הבת קול גדל בזוי הגדלות כדי שיתרחקו מהגדלות עד קצה אחרון כנ"ל ואז כבוד השם יתברך
בשלמות כנ"ל ואז זוכין לדבור המאיר שהוא בחינת צפרתא הנ"ל כנ"ל אבל איך זוכין לזה לשבר הגדלות והכבוד של עצמו לגמרי ושיהיה כבוד השם יתברך
בשלמות הוא על ידי שמירת הברית בשתי בחינות הנ"ל שהם בחינת יחודא עלאה ויחודא תתאה וזהו שאמר רב אשי האי זיז שדי הוא הינו בחינת יחודא עלאה ויחודא תתאה שעל ידי יחודא עלאה ויחודא תתאה שהם בחינת שמירת הברית בשתי בחינות כנ"ל על ידי זה הכבוד
בשלמות ועל ידי כבוד
בשלמות זוכין לצפרתא, שהוא הדבור שהוא אמצעי בין מיא לרקיע כנ"ל כי זיז הוא בחינת יחודא תתאה בחינת מט"ט בחינת מכנף הארץ כנ"ל . 'עוף אחד יש בשעה שמפריש את כנפיו הוא מחשיך את השמש ... יחודא עלאה כנ"ל וזה אני ה', יחודא עלאה הוא שמי, יחודא תתאה וכבודי לאחר לא אתן זה בחינת כבוד
בשלמות ותהלתי לפסילים זה בחינת הדבור כמו שכתוב: "תהלת ה' ידבר פי" הכל כנ"ל ...