... שהוא בחינת גבורות כי הוא ראשי תבות: א'תה ג'בור ל'עולם א'דני, כמובא כי גלדנא הוא אותיות אג"ל, ושם אדנ"י בשלמות הינו שם אגל"א, כנ"ל וזה פרוש: בחצצרות וקול שופר וכו' הינו על ידי בחינת קול דנפיק, כנ"ל על ידי ...

... על ידי המשענת' בחינת "ואיש משענתו בידו" בחינת "ונתת המשענת על פני הנער" עד כאן [כל זה לא נכתב בשלמות וחסר הרב רק מה שנתפס במח קצת נכתב] חרף הוא בחינת עבור, וקיץ הוא בחינת לדה. ואז דבר עמנו ...

... זאת המחשבה אינה טובה, והיא מבלבלת גם כן את דעתו כי מחמת זה אינו יכול לומר הבקשות בלב שלם בשלמות כי צריכין בשעת אמירת תחנות ובקשות להרחיק מעצמו כל מיני מחשבות חוץ שבעולם רק לכון דעתו אל הדבורים, שהוא ...

... על ראשה וכו' (זכריה ד', הפטרת שבת חנוכה) א. הנה יקר גנוחי ונה [שקורין קרעכץ] מאיש ישראלי כי הוא שלמות החסרונות כי על ידי בחינת הנשימה שהוא הרוח חיים נברא העולם כמו שכתוב: "וברוח פיו כל צבאם" וחדוש העולם ... שאין לו קיום כלל ולסוף כלה ונאבד ומסער גופה ונשמתה וכמו שכתוב: "ומשלם לשנאיו אל פניו להאבידו" 'ומשלם' לשון שלמות החסרון שנמשך לו דהינו בחינת אריכת הרוח וזהו: 'אל פניו' כי פניו הוא בחינת הרוח כמו שכתוב: "הכרת פניהם ... סערה" כי הם עכשו תחת ממשלת עשו איש שעיר בחינת רוח סערה הנ"ל אך הדבוק בצדיקים מקבל הרוח חיים, שלמות החסרון מהצדיק והרב דקדשה ד. ועל כן "ואיש חכם יכפרנה" כי החסרון הוא מחמת עוונות כמו שאמרו חכמינו, זכרונם ... הרב דקדשה נוצר וממתיק בחינת אלופי עשו רברבי עשו ועל כן "נשא עון ופשע" כי על ידי רוח החיים שלמות החסרון שממשיכין מהצדיק על ידי אנחה על ידי זה נתכפרין העוונות שזהו בחינת "ואיש חכם יכפרנה" כנ"ל ה. והנה, ... כנ"ל והרשעים הללו שאינם דבקים בצדיקים ואין להם הרוח דקדשה והם בחייהם קרואים מתים והראה לו מהיכן מגיע להם שלמות החסרון וזהו שהראה לו. דהוו דמו כמבסמי פרש רבנו שמואל, כשתויי יין בחינת עשו אדמוני, שהוא הרב דקלפה אשר ... משם הינו כנ"ל אמר לי: דלמא שקלית מידי מניהו ? הינו, שמא יש לך אחד מארבע יסודות שלא תקנת בשלמות להפריד ממנו הרע לגמרי ועל כן לא מסתגי לן כמבאר לעיל שכל זמן שנשאר בו איזה אחיזה בעלמא מהרע ... רוח' שהוא הפך ארך אפים שהוא בחינת הרוח חיים שממשיכין על ידי אנחה להשלים החסרון כנ"ל כי הרוח הוא שלמות החסרון כנ"ל בחינת "ויתן לך משאלת לבך" וזהו בחינת: "הרחב פיך ואמלאהו" שנתמלא החסרון וזהו בחינת מלאפום מלא פום ... ה' אלקיך המעלך מארץ מצרים" וקבלו התורה אשר שם הרוח ואזי דיקא "הרחב פיך ואמלאהו" בחינת מלאפום כנ"ל בחינת שלמות החסרון כי דיקא אחר יציאת מצרים בחינת "המעלך מארץ מצרים" שאז נתבטל בחינת מקצר רוח הנ"ל כי קבלו התורה ששם הרוח חיים כנ"ל על כן אז דיקא: "הרחב פיך ואמלאהו" בחינת שלמות החסרון בחינת מלא פום בחינת "ימלא ה' כל משאלותיך" כנ"ל ועל כן נזכר יציאת מצרים בפרשת ציצית כי ציצית ...

... אותנו להגיע להנהגה הקדושה הזאת למדרגת בטחון הנ"ל לבלי להניח שום ממון מיום לחברו 3 - אבל יש את השלמות של תאוות הממון, שבה האדם יכול לקבל הרבה ממון ולהחזיק אצלו הרבה ממון, ולא יהיה אצלו שום שינוי כלל. ... בחרבנה בבחינת ל"ט מלקות בחינת: "ארבעים יכנו ולא יוסיף" הינו בחינת פגם הברית שהוא בחינת תוספות כנ"ל היינו שעיקר השלמות היא דייקא שגם אם עושה את ה - לט מלאכות, הרי שהם אצלו כמלאכת המשכן. כי סודות התורה מלובשים ...

... בזו הלשון מה שהקשה ראשונה היא קשיא ישנה מכבר למה היה מתחלה העולם תהו ובהו ואחר כך נברא העולם בשלמות היה לו להשם יתברך לברא העולם במלואו ושלמות מיד. והשנית גם כן אינו קשיא כלל מאחר שהצדיקים וכו' אינם מתקרבים אלי אני מכרח לקרב הרשעים וקלי עולם ...

... אותיות של לשון הקדש וזה בחינת: "אלהים דבר בקדשו" שדבור הקדש תולה ב"אלהים ירא". ויוסף על ידי שהיה לו שלמות לשון הקדש כמו שכתוב: "כי פי המדבר אליכם" בלשון הקדש על כן כתוב בו: "הנמצא כזה איש אשר רוח ... הקדש תלוי תקון הברית בבחינת "מכאן שנאסר להם עריות". כי זה בלא זה אי אפשר להיות הינו תקון הברית ושלמות לשון הקדש הם תלויים זה בזה וזה: "ורעה זונות יאבד הון" אל תקרי 'מהונך' אלא 'מגרונך' [בפסיקתא עצמה איתא ... ערלה בחינת "כי חרפה היא לנו" וזה: 'כבד' שהיא הפך של חרפות ובזיונות שהוא תולה ב'הונך' הינו בגרונך שהוא שלמות לשון הקדש כנ"ל ושם יוסף על שם שלמות לשון הקדש שהוא תקון הברית בבחינת: "אסף אלהים את חרפתי" כי בו תלוי כבוד כי אין בשת אלא במקום עריין כנ"ל ונחש שהוא הרע הכולל הנ"ל כשאין שלמות בלשון הקדש אזי הוא הולך ושולט על לשון הקדש בבחינת 'נחש שלטנותה על בשרא' הינו בחינת חוה הנ"ל שהיא ... אבי" ובבחינת: "מן ארם ינחני בלק" שהוא לשון תרגום שהוא לשון ארמי שדרך שם מתעוררים לינק מהקדשה. ועקר בנינה ושלמות של לשון הקדש אינו אלא על ידי שמפילין הרע של התרגום ומעלין את הטוב שבתרגום ללשון הקדש שעל ידי ... נופלין כל השבעים לשון בבחינת "פה להם ולא ידברו" ראשי תבות ויפל וכו' כנ"ל. ויוסף, על ידי שהיה לו שלמות לשון הקדש על ידי זה היה יכול לפשר חלמין כי עקר החלום הוא בשנה הינו בתרדמה ושלמות לשון הקדש הוא על ידי תרדמה שהוא בחינת תרגום כנ"ל. ועל כן יוסף שזכה לשלמות לשון הקדש שעקר שלמותו על ידי תרדמה כנ"ל. על כן היה יודע לפשר חלמין שבתרדמה [כי זכה לברר את בחינת לשון התרגום את בחינת התרדמה דהינו להעלות הטוב שבו ללשון הקדש ולהפיל הרע שבו שזהו בחינת שלמות לשון הקדש על ידי לשון תרגום כנ"ל ועל כן היה יודע לפתר החלום שבשנה ותרדמה שהוא בחינת תרגום כי ... הטוב והאמת שיש בהחלום שהוא בחינת תרדמה, בחינת תרגום כי הוא זכה לברר את לשון תרגום שזהו עקר בחינת שלמות לשון הקדש על ידי התרגום שזכה לזה כנ"ל] ה. וזה בחינת מקרה לילה שהרוח סערה הינו הרוח שטות הינו ... ידי תרגום על ידי תרדמה על ידי שנה ויונק מלשון הקדש מרוח הקדש מברית קדש כי מי שיש לו שלמות לשון הקדש מקרר את חמימותו בלשון הקדש בבחינת "חם לבי בקרבי וכו', דברתי בלשוני" שמקרר חמימותו בדבור של לשון הקדש בבחינת: "זאת הפעם עצם מעצמי" 'מכאן שנתקררה דעתו בחוה' אבל מי שאין לו שלמות לשון הקדש אזי הרוח סערה מקרר אותו במקרה לילה בשנה בבחינת "אשר קרך בדרך", לשון קרירות 'בדרך' הוא בחינת: ... שהוא בחינת נגה ויונק מן החשמ"ל הנ"ל ואלישע היה יורש מאליהו רוח הקדש ועל ידי זה היה מקבל ממנו שלמות לשון הקדש בבחינת: "ויהי נא פי שנים ברוחך אלי" פי שנים, הינו לשון הקדש כי 'שנים מקרא ואחד תרגום' על ידי זה כתיב בה: "איש קדוש עבר עלינו תמיד" 'שלא ראתה קרי על סדינו' כי על ידי שלמות לשון הקדש נצולין ממקרה לילה כנ"ל כי על ידי שלמות לשון הקדש זוכין לתקון הברית כנ"ל כי עקר שלמות לשון הקדש הוא על ידי תרגום שהוא בחינת תרדמה ושנה דהינו על ידי שמבררין את בחינת התרגום בחינת התרדמה ... תרגום צריכין שיתברר שיפל הרע שבו והטוב שבו יתברר ויעלה ויהיה נכלל בתוך הקדשה הינו בלשון הקדש שזהו בחינת שלמות לשון הקדש על ידי לשון תרגום כנ"ל ושאר לשונות העמים שהם בחינת רע גמור צריכין לכלותם לגמרי בבחינת "ימוטו ... הקדש שיש בכל דבר שבעולם כי כל דבר יש בו כמה צרופי אותיות שבו נברא זה הדבר ועל ידי שלמות לשון הקדש על ידי לשון תרגום על ידי זה נתעוררין ונתגדלין הכח של אלו האותיות שיש בכל דבר ודבר ... הדבור של לשון הקדש שעל ידו נאסר עריות ונתבטל תאוות ניאוף כנ"ל כמו כן יגדל כח ה' כי כפי השלמות שמשלים את הדבור של לשון הקדש שהוא בחינת שבירת וביטול תאוות ניאוף כן נתגדל ונתעורר כח ה' שבמעשה בראשית ... ברכת המזון שהיתה אכילתו ושתיתו מהתנוצצות האותיות שיש בהאכילה ושתיה שזהו בחינת ברכות המזון כי המזון נתברך על ידי שלמות לשון הקדש על ידי שמעוררין ומאירין את האותיות שיש בכל דבר ומשם צריכין שתהיה עקר האכילה ושתיה ושאר התענוגים ... דבר כנ"ל אבל שירגיש ויתענג רק מהצרופי אותיות בבחינת "ויאכל וישת" כנ"ל זה אי אפשר כי אם למי שהביא שלמות בלשון הקדש והביא התנוצצות חדש בלשון הקדש של כל דבר הינו בהאותיות שיש בכל דבר זה יכול לקים "ויאכל ... הדבר ולא מהתנוצצות האותיות כי לזכות שיהיו כל תענוגיו רק מהאותיות שבכל דבר זה אי אפשר כי אם כשזוכה לשלמות לשון הקדש דהינו כשזכה לשבר תאוות המשגל לגמרי ולהשלים את הלשון הקדש עד שהביא התנוצצות חדש בלשון הקדש דהינו ... וזה "מקדש", בחינת לשון הקדש וזה: ישלח' עזרך' מקדש' סופי תבות חשך הינו בחינת תרדמה שהוא בחינת תרגום שעקר שלמות לשון הקדש על ידי התרגום כנ"ל וכשיש לו שלמות הזה על ידי זה "ומציון יסעדך" כנ"ל ט. ומי שאוחז במדרגה זו "ומציון יסעדך" מזה מאיר לבו כי שם ... ולהתחרט ולשוב בתשובה כנ"ל וזה בחינת: "פנים בפנים דבר ה' עמכם" הינו על ידי שיש עמכם דבור ה' הינו שלמות לשון הקדש על ידי זה מתנוצץ הפנים ומאירות כל כך עד שיוכל להתראות פנים בפנים וזה: עד לא הוי מתקלא הינו שלמות לשון הקדש הנקרא מתקלא על שם ששקל הקדוש ברוך הוא ברצונו האותיות כנ"ל בבחינת: "לעשות לרוח משקל" ששקל הקדוש ... וכך אותיות לכל דבר ודבר כדי שיהיה לו טעם וריח ותמונה הזאת כפי רצונו כנ"ל וקדם שהיה הלשון הקדש בשלמות לא הוי משגיחין אפין באפין עדין לא היה בחינת 'פנים בפנים' כי אי אפשר לזכות לבחינת פנים מאירות הנ"ל שהם בחינת 'פנים בפנים' כי אם על ידי בחינת מתקלא שהוא בחינת שלמות לשון הקדש כנ"ל כי עקר בחינת פנים בפנים הוא על ידי "דבר ה' עמכם" כנ"ל וזה: עד לא הוי מתקלא הינו בחינת לשון הקדש שעקר שלמותו על ידי תרגום שהוא נגה הנקרא 'תקלא' כידוע וזהו החלוק בין השומע מפי הרב או מפי התלמיד או מפי ... כך שומעים אותו הדבור מהקדוש ברוך הוא בבחינת "לשמע בקול דברו" כי בזה הדבור הקדוש ברוך הוא מדבר עמם ושלמות הדבור של לשון הקדש תליא ביראה בבחינת "עשאה כאוצר" כנ"ל 'ויראה תליא באודנין' נמצא, כשהצדיק שומע הדבור של תורה מפי הקדוש ברוך הוא יש להדבור שלמות כי הדבור תלוי ביראה והוא שומע הדבור בבחינת "לשמע בקול דברו" נמצא מי ששומע מפיו בעצמו מקבל דבור לשון הקדש בשלמות הינו ביראה כי זה הלשון הקדש יש לו שלמות מחמת בחינת "לשמע בקול דברו" כי שלמות הדבור תליא ביראה והיראה תליא באודנין כנ"ל אבל מי ששומע מפי אחר הוא רחוק מזה השלמות כי כבר ירד ממדרגתו וזה: ה' שמעתי שמעך יראתי כשהשמיעה מפי הצדיק בעצמו שהוא שומע מפיך בבחינת "עשי דברו ... שמעך, שהוא שומע ממך הינו מפי הקדוש ברוך הוא בעצמו אזי יראתי כי עקר היראה תליא באודנין ואז יש שלמות ללשון הקדש הזה כנ"ל "ה' פעלך בקרב שנים חייהו" פרש רש"י: 'עוררהו' הינו שנתעורר פעלך הינו כח מעשה בראשית נתעורר בקרב שנים אל תקרי 'בקרב שנים' אלא 'בקרב שנים' שנים מקרא, דהינו לשון הקדש על ידי לשון הקדש בשלמות הנשלם על ידי היראה דתליא באודנין נתעורר ונתנוצץ כח מעשה בראשית שנברא על ידי לשון הקדש וזה שפרש רש"י: תפילה לחבקוק על שגינות, כתרגומו שעקר שלמות לשון הקדש, על ידי התרגום כנ"ל וזה: על שגינות כי שגיונות הוא בחינת תרגום כי תרגום הוא בחינת עץ ... הטוב שבתרגום ומשלימין את הלשון הקדש כי עקר התקון של כל הדברים נשלם למטה בזה העולם דיקא שזהו בחינת שלמות לשון הקדש, על ידי תרגום שאף על פי שהלשון הקדש בא מלמעלה אף על פי כן אין לו שלמות ...

... ורבנו זכרונו לברכה, היה משבח ומפאר התורה שלו בלי ערך, כמעט שאין דגמתו גם אנכי שמעתי מפיו הקדוש שאמר ששלמות היה רק להצדיק מורנו הרב אברהם הנ"ל ואמר לי: הלא ראיתי כמה צדיקים אבל שלמות הוא רק אצל הצדיק הקדוש הנ"ל

... מהן. אך לפני שנסבך את העניין, נאמר בפשיטות, שלהבין מה טוב בכל דבר בעולם, זה נקרא להכלל באין סוף בשלמות. אדם הראשון לפני שהוא חטא, הוא לא הבדיל בין טוב לרע, והוא היה כלול בא"ס בשלמות. זה כל העניין כולו. ועכשיו נסבך את זה קצת... להכלל בא"ס, היינו להשיג בשכל אנושי את מה שיש מעל ... סוד הצמצום. להכלל בא"ס, היינו תכלית הידיעה שלא נדע, היינו ידיעה שאינה נכנסת לשכל אנושי. להכלל בא"ס, היינו להגיע לשלמות שאין שלמות אחריה בכל הדברים שבעולם בבת אחת. אפשר לתת עוד דוגמאות, אך איך בכך צורך... ואיך זוכה להכלל בא"ס, על ... על משהו, אלא על לדעת משהו. ידיעה שהיא אינה מחשבה. ידיעה שהיא מעל המחשבה, ושהיא ממלאת את כל האדם בשלמות, עד כדי כך שהישות שלו נעלמת ממש, מרוב הידיעה הזאת. ומאחר שלהכלל בא"ס נעשה על ידי הדעת, ממילא עיקר ... המורכבות והעומק של הידע היא סופית. הסוף של כל הידע שבעולם, הוא הבורא. ברגע שהאדם מבין אפילו דבר אחד בשלמות, באותו הרגע הוא מבין גם את השי"ת. ולכן פרקטית האדם צריך להשלים את שכלו, דהיינו לכוונן את השכל שלו, ... כי מאחר שהוא נכלל באחד והוא אחד עם השם יתברך הוא חי חיים נצחיים כמו השם יתברך וכן, אין שלמות רק להשם יתברך וחוץ ממנו כלם חסרים ומי שהוא נכלל בו יש לו שלמות ועקר הכלליות שיהיה נכלל באחד הוא על ידי הדעת אותו יתברך כמו שאמר החכם: 'אלו ידעתיו, הייתיו' כי עקר ...

... יהיה נעשה מהעברות בחינת מכשלה שהוא התורה, כנ"ל והעניין הוא, כי רבי נחמן דייקא זכה לעשות תשובה שלמה מאהבה בשלמות שאין שלמות אחריה. ועל ידי זה כל העוונות שלו התהפכו לזכויות ממש. כנ"ל. ובעניין אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, זה אכן כפשוטו ממש... יחד עם זאת, מי שזוכה לתקן את עצמו לגמרי בשלמות, הוא כבר לא נחשב בבחינת צדיק בארץ, כי הוא כבר נחשב בן העולם הבא. ואצלו היצר הרע הופך ליצר ... מברסלב בכלל ידע שיש דבר כזה תורת ה ממש. כי רק רבי נחמן מברסלב זכה להבין את העניין הזה בשלמות. בכל מקרה, גם אם האדם נקי מחטאים רגילים, אף על פי כן זה לא אומר שהוא תיקן את חטא ... וכפי שמביא רבי נחמן מברסלב, שמי שזוכה לשכל הנקנה, הוא דייקא זוכה לחיים נצחיים. כי שכל הנקנה הוא הדעת בשלמות, השכל שמעל לשכל האנושי. וזה השכל שהיה לאדם הראשון לפני שהוא חטא. אך בחטא שלו הוא נפל אל השכל ...