... בדרך מעבר לבד ואין יונקים ממנה רק כדי חיותם לבד ואחר כך יורדת השפע למטה לאותו המקום והשדה שהשפע הולכת לשם ואחר כך מקבל המלך את השפע בבחינת: "אנת הוא מלכא" וכו' שנאמר שם על האילן "דמזון לכלא בה" וכו' וזה בחינת: "מלך לשדה נעבד" שהמלך מקבל השפע מן השדה דהינו כשהשפע באה למטה, אז מקבל אותה המלך וכל אלו מקבלין מבחינת שדי ועל כן כלם נקראים על שם שדי כי שד על שם שד"י וכן שדה על שם שדי וכן העובד השדה נקרא על שם שדי כמו שכתוב: "יפתח וישדד אדמתו" וכשבחינת המלאך חזק אזי אין השדים מקבלין השפע רק דרך מעבר לבד ואין יונקים ממנה רק כדי חיותם לבד אבל כשנחלש חס ...

... מוהר"ן ח"א - תורה סה - ויאמר בעז אל רות ויאמר בעז אל רות, הלא שמעת בתי, אל תלכי ללקט בשדה אחר וגם לא תעבורי מזה וכו' עיניך בשדה אשר יקצרון, והלכת אחריהן הלוא צויתי את הנערים לבלתי נגעך וצמת, והלכת אל הכלים ושתית, מאשר ישאבון הנערים א. דע כי יש שדה, ושם גדלים אילנות ועשבים יפים ונאים מאד וגדל יקר יפי השדה וגדוליו אי אפשר לספר, אשרי עין ראתה זאת ואילנות ועשבים, הם בחינת נשמות קדושות הגדלים שם ויש כמה וכמה נשמות ערמות, שהם נעים ונדים מחוץ לשדה וממתינים ומצפים על תקון, שיוכלו לשוב ולכנס אל מקומם וגם אפילו נשמה גדולה, שבה תלויים כמה נשמות לפעמים כשהיא יוצאת לחוץ קשה לה לחזר לשם והם כלם מבקשים ומצפים על בעל השדה שיוכל להתעסק בצרך תקונם ויש נשמה, שתקונה על ידי מיתה של אחד או על ידי מצוה ועבודה של אחד. ומי שרוצה לחגר מתניו להכניס עצמו להיות הוא הבעל השדה צריך להיות איש אמוד ותקיף, וגבור חיל, וחכם, וצדיק גדול מאד כי צריך להיות אדם גדול ומפלג במעלה מאד ויש אחד, שאינו יכול לגמר הענין כי אם עם מיתתו ואפילו לזה צריך להיות גדול ... אדם גדול ומפלג במעלה מאד מאד יכול לגמר מה שצריך בחיים חיותו כי הרבה יסורים ודברים קשים עוברין עליו אך על ידי גדלותו ומעלתו עובר על כלם ועושה פעלות השדה כמו שצריך וכשזוכה לתקן הנשמות ולהכניסם אזי טוב ויפה מאד להתפלל כי אזי התפילה על תקונה וזה הבעל השדה הוא משגיח ומשתדל תמיד להשקות האילנות ולגדלם ובשאר תקוני השדה ולהרחיק האילנות זה מזה הרחקה הראוי שלא יכחיש אחד את חברו כי לפעמים צריך להראות למקרב גדול הרחקה גדולה כדי שלא יכחיש את חברו ב. ודע, שכשהנשמות עושין פרות שעושין רצונו של מקום אזי מאירין עיני בעל השדה ויכולין להיות צופין ורואין במקום שצריך: "שדה צופים" אבל כשאין עושין רצונו יתברך חס ושלום אזי נתחשכים עיניו, חס ושלום כי בכי הוא קלקול הראות, כמו שכתוב: "ושבו העבים אחר הגשם" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה: 'זה הראות שהולך אחר הבכי' וכשעיניו מאירות וצופות, בבחינות 'שדה צופים' הנ"ל אזי יכול להסתכל בכל אחד ואחד, להביאו אל התכלית הינו שיכול להסתכל בהדבור של כל אחד אם אינו על תקונו בשלמות מחמת שרחוק מהתכלית עדין אזי הוא מביאו אל התכלית ואז הדבור כהגן בשלמות כי כל דבור ודבור הוא עולם מלא וכשאדם עומד להתפלל, ומדבר דבורי התפילה אזי הוא מלקט ציצים ופרחים ושושנים נאים כאדם ההולך בשדה ומלקט שושנים ופרחים נאים אחת לאחת עד שעושה אגדה אחת ואחר כך מלקט עוד אחת לאחת ועושה אגדה אחרת ומחברם יחד וכן הולך ומלקט ומקבץ כמה וכמה אגדות יפים ונאים כמו כן הוא הולך ... כראוי כשזוכה אחר כך לחדושין דאוריתא שזה סימן שזכה לבחינות ביטול אל התכלית על ידי היסורים ועל ידי זה זכה לחדושין דאוריתא, על ידי הרשימו כנ"ל. והבעל השדה הנ"ל, כשעיניו מאירות, בבחינות "שדה צופים" אזי יכול להסתכל בכל אחד ואחד, אם הוא קרוב אל התכלית וכשרואה באחד שרחוק מהתכלית אזי אין תפילתו עדין בשלמות כראוי כנ"ל כי אינו יכול לעשות אחד מכל התפילה וכשעומד בסוף התבה, שוכח תחלת התבה ואינו יכול לכלל תפילתו בבחינות אחד כנ"ל והבעל השדה הנ"ל, מסתכל בו ומביאו אל התכלית, שהוא כלו אחד כנ"ל ואזי יכול לעשות אחד מכל התפילה ואף על פי שעומד בסוף התפילה, עדין הוא עומד בתחלת התבה של תחלת התפילה כנ"ל וזה בחינות: 'מנצפ"ך צופים אמרו' ומסיק שם, שהצופים תקנו, הי בתחלת תבה והי בסוף תבה צופים, זה בחינות הבעל השדה כשעיניו בבחינות שדה צופים כנ"ל אזי יכול לתקן ולהסתכל על אותם שהם סמוכים אל התכלית וכשעומדים בסוף התפילה עדין הם בתחלת התבה כנ"ל ועל אותם שהם רחוקים מהתכלית, והם בחינות סוף תבה כי כשהם בסוף ... השכל כנ"ל הלוא שמעת, הינו השמע לאזניך מה שאתה מוציא בפיך הינו הטה אזניך ושמע בקשת הדבור ותחנוניו שמבקש ומתחנן לבל תתפרד ממנו כנ"ל וזהו אל תלכי ללקט בשדה אחר כנ"ל כי כל האותיות והדבורים הם לקוטים יקרים שמלקטים בשדות עליונים כנ"ל והדבור מבקש מהנפש, לבל תלך מאתו ללקט לקוטים אחרים כנ"ל אך זה אי אפשר כי צריך לילך וללקט יותר כנ"ל אך וגם ולא תעבורי מזה הינו שאפילו כשתלך לתבה אחרת אל תעבר מתבה ראשונה כנ"ל וזה נעשה, על ידי שזוכה אל התכלית כנ"ל עיניך בשדה אשר יקצרון הינו בחינת ההסתכלות על התכלית כי הקצירה היא תכלית החרישה והזריעה הלוא צויתי את הנערים לבלתי נגעך זה בחינת סתימת העינים, שצריך לסוגרם ולחבר הראות, לכונו אל התכלית ...

... נתעוררים וחיים ואז טוב ויפה מאד כשיוצאים לשוח בשדה 'שיחה זו תפילה' ותחינה ותשוקה וגעגועים להשם יתברך ואז כל שיח ושיח השדה המתחילים לחיות ולצמח אז כלם נכספים ונכללים בתוך שיחתו ותפילתו והאריך אז בשיחה נפלאה בענין זה ועוד בשאר ענינים ...

... כי בבית חותנו הנ"ל היה לרבנו זכרונו לברכה חדר מיחד בתוך הבית דירה שקורין אלקיר [חדר צדדי קטן]. ושם היה יושב ומתבודד ועוסק בעבודתו ולפרקים היה יוצא לחוץ להתבודד בשדה או ליער וכיוצא. ויהי היום ונסע רבנו זכרונו לברכה אל העיר והלכה חמותו והעמידה מטתה ... מן הכתל האלקיר ובאו אליו ואחר כך נח מפחדו. ואמר שאותו המת היה רשע ובשביל זה נפחד כל כך. ואחר כך ראה כמה וכמה מתים ולא נפחד עוד מכל שכן בסוף ימיו שאז נעשה בעל השדה שאז באו אליו לאלפים ולרבבות בלי שעור בשביל תקון. כי בזה היה עוסק ביותר לתקן נשמות המתים ונשמות ערטילאין שעדין לא נכנסו בגוף כלל וכו' כמבאר במקום אחר. וספר שהיה עני שבוע אחד ופעם אחת לא היה לו מה לאכל בערב והלך בשדה כדרכו ומצא [כעין מטפחת עם גריסים] והביא לביתו לבשל וכפי הנשמע מפיו שזה הדבר היה יקר בעיניו כמוצא שלל רב על שהיה לו בטחון בהשם יתברך והשם יתברך הזמין לו פרנסה בשדה. כי שמעתי מפיו הקדוש שאמר שהוא יודע מבטחון שאפילו אם היה יושב בשדה ממש היה לו בטחון בהשם יתברך שיזמין לו פרנסתו. אך זה הדבר קשה וכבד יותר הינו שהצדיק ...

... מתבישין ברפואות שלהם כי אזי אין כח לשום רפואה כי כל העשבים חוזרים כחם לתוך התפילה שהוא בחינת דבר ה', שהוא שרשם העליון כנ"ל כי כן חובת כל העשבים וכל שיח השדה כשאדם עומד להתפלל, שאזי הוא בבחינת דבר ה', שהוא שרשם העליון אזי הם מחזירין כחם לתוך התפילה, שהוא שרשם העליון וכשאדם מתפלל על איזה חולאת אזי אותן העשבים, שיש להם כח לרפאות אותו החולאת הם מחיבים להחזיר כחם לתוך התפילה, שהיא שרשם, בחינת דבר ה' כנ"ל וזה בחינת: "ויצא יצחק לשוח בשדה" שתפילתו היתה עם שיח השדה שכל שיח השדה חזרו כחם ונתנו אותם בתוך תפילתו, שהיא שרשם כנ"ל יב. וזה בחינת התנוצצות משיח כי כל הדברים נחלקים זה מזה במראה טעם וריח בשביל ... ה'" שמקבל כל הריחות שהם בחינת התפילות כי יניקת התפילה שהיא מהנשמה, היא מהריח כנ"ל "ותהלתי אחטם לך" בחינת חטם כנ"ל ובשביל זה נקרא משיח, כי הוא יונק ומקבל משיח השדה דהינו כל הריחות שבאים בתוך התפילה שהיא בחינת חטם בחינת: "ותהלתי אחטם" וכו' ומשיח מקבל אותם בבחינת: "רוח אפינו משיח ה'" כנ"ל ... "היתקע שופר בעיר ועם לא יחרדו" "הרם כשופר קולך" גם שופר הוא בחינת תפילה, בבחינת: "מן המצר קראתי יה" וכו' וזה בחינת מצר השופר ומרחב השופר גם הוא בחינת שיח השדה, שחוזרין כחם לתוך התפילה בבחינת: "ויצא יצחק לשוח בשדה" כנ"ל וזה בחינת שופר, בבחינת: "במשוך בקרן היובל" ראשי תבות: ויצא יצחק לשוח בשדה, כנ"ל ועל ידי כל הבחינות אלו "בכסא ליום חגנו "הינו ראש השנה כי על ידי זה יכולין לעשות ראש השנה כנ"ל בענין הנבואה הנ"ל יש קשיא ...

... שלהם] היה, שכל שלוש שנים היו לוקחים מלך אחר, בזה האופן היו יוצאים לשדה, והראשון שפגעו בו היו ממליכים אותו, אפלו סומא וחיגר. פעם ...

... לברכה שדבר עם אלו בני הנעורים ונסה ובחן אותם והנה הם רחוקים מהשם יתברך מאד אף גם הם פגומים ובעלי עברה רחמנא לצלן. ותכף הלך רבנו זכרונו לברכה עם רבי שמעון על השדה ודברו יחד הרבה בעבודת השם בהשתוקקות גדול ודבר רבנו זכרונו לברכה לרבי שמעון דברי ... ולהתבודד והיה מצר ומתגעגע מאד ואמר הלא כאן היה טוב לפני מאד, ולמה לי הפרסום של עכשו. גם עוד פעם אחת ספר בפני שבהיותו בימי נעוריו כשהיה מתבודד באיזה מקום ביער או בשדה כשחזר משם היה כל העולם חדש בעיניו ונדמה לו כאלו הוא עולם אחר לגמרי ולא היה ...

... ועל ידי זה לא יגף רגלך. ח. כשתלך בדרך, תתן קדם לצדקה. ט. כל הדרכים שאדם הולך בהן הכל מהשם יתברך והם רצון השם. אבל אין לך אדם שיבין את דרכו אלא מי שהוא ענו. י. כשתשא אצלך אבנים הנמצאים על פני השדה , תנצל מחיות רעות. יא. תפילה של יונה הנביא היא סגלה לומר על הים. יב. על ידי לויה האדם נשמר מכל הזק בדרך. יג. מי שאין לו לויה, יעסק בתורה. יד. האדם ...

... עמי מענין תקון הנשמות שהוא עוסק שהוא ענין בעל השדה וכו' כנ"ל אז אמר לי בזלאטיפאליע נודע לי קצת מזה. שאז התחיל לידע קצת מענין זה של הבעל השדה. והמובן מדבריו שאז התחיל לידע והעקר יודע עכשו ואמר שרבי שמעון בר יוחאי ... היה שכמו שהוא יודע עכשו בענין זה של הבעל השדה לא ידע עדין שום וכו' אות קנג בשנת תקס"ז הנ"ל קדם פורים נסע מפה ברסלב ולא ...

... הקדוש אז בדרך הטיול כמה תורות וכמה שיחות וספורים נפלאים ונוראים גם המאמר המתחיל: דע כשאחד מתפלל בשדה הנאמר על פסוק: "ויצא יצחק לשוח בשדה" וכו' [ב"לקוטי תנינא" סימן י"א] נאמר גם כן אז בעת שנסענו עמו לטיל ועמדנו בשדה אחד וירדנו מהעגלה והוא היה עדין יושב על העגלה ועמדנו סביבו בתוך כך הגיע שעת המנחה והיינו רוצים להתפלל שם אז אמר התורה הנ"ל והענין שם שכשמתפללין בשדה אזי כל העשבים וכו' נכנסין לתוך התפילה וכו' עין שם ואמר אחר כך שכמו שאנחנו עומדים סביבו כך הוא רואה את כל העשבים איך כל ...