... הקני שרפה ועוד נתברר בחוש מכמה דברים והכלל, שהאש מגרש האויר על כן החמימות שבלב שבוער להשם יתברך מגרש הרוחות שהם אויר, הינו שמגרש את רוח הטומאה ועל ידי זה נטהר לבו] ועל ידי זה יטהר לבו, כמו שכתוב: "כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש" וכשיש לו טהרת הלב, ...

... התקבצות ובנין הרוח נבואה, הוא על ידי היד כי שם פקדונות הרוחות, כמו שכתוב: "בידך אפקיד רוחי" ... שם שרש הרוח כנ"ל שעקר בחינת הרוח הוא בידים ששם פקדונות הרוחות כנ"ל וזה, מי צרר מים בשמלה: ... בלילה עם לבבי אשיחה ויחפש רוחי" בלילה, שאז הוא פקדונות הרוחות, בחינת: "בידך אפקיד רוחי" הנ"ל ... בלילה, כי עקר ברור הרוח טובה הוא בלילה שאז הוא פקדונות הרוחות כנ"ל וזהו: "עם לבבי אשיחה" כי על ...

... לארבעה ראשים הם ארבע אותיות הוי"ה שהם שרש הטוב של הארבעה יסודות כנ"ל ח. וזהו בחינות ארבע ציצית כי ארבע ציצית, הם בחינת הרוח חיים וכמו שכתוב: "כה אמר ה' מארבע רוחות באי הרוח" שעל ידי זה מכניעין הרוח סערה שהוא הרוח של המתנגדים החולקים על הצדיקים אמתיים שממשיכין אריכת הרוח שלהם מהרב דקלפה שהוא בחינת עשו איש ... וזה בחינת טלית לבן שנתעטף הקדוש ברוך הוא וסדר שלש עשרה מדות כי השלש עשרה מדות הן בחינות הרוח חיים דקדשה כנ"ל וזהו בחינת טלית שהוא ארבע כנפות בחינות הרוח מארבע רוחות כנ"ל והינו טלית לבן הפך בחינות רוח דקלפה, בחינת עשו שהוא "אדמוני כלו כאדרת שער" ופרש רש"י: 'כטלית' כטלית דיקא בחינת טלית דקלפה שהוא בחינת ... "ומשם יפרד" שנפרד הרע מהטוב זה לימין וזה לשמאל ואמר אל המלאך מה אלה. ויען וכולי לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי הינו בחינת הרוח חיים הנ"ל בחינת "כה אמר ה' מארבע רוחות באי הרוח" וכו' כנ"ל כי על ידי תורה ותפילה שעל ידי זה מבררין הטוב מן הרע כנ"ל שזה בחינת כל מראה המנורה כנ"ל על ידי זה זוכה לרוח החיים ונשלם כל ... "הרחב פיך ואמלאהו" בחינת שלמות החסרון בחינת מלא פום בחינת "ימלא ה' כל משאלותיך" כנ"ל ועל כן נזכר יציאת מצרים בפרשת ציצית כי ציצית בחינת הרוח חיים בחינת מארבע רוחות וכו' כנ"ל גם דבר אז מענין שתים עשרה שעות היום ושתים עשרה שעות הלילה שיש בהם שנים עשר צרופי הוי"ה בכל שעה יש צרוף אחר וכל שעה נחלקת לתתר"ף ...

... על הים השחור תכף במעת לעת הראשון היה פרטינע גדולה דהינו רוח סערה עד שהגלים קפצו על הספינה והכרחו להיות בחדר סגור ומסגר מחמת המים שלא יבואו עליהם והיו ברקים ורעמים ורוחות גדולות בלי ערך והיה פחד גדול מרעש הרעמים והגשמים ושאון הגלים ומחמת פחד לא היה באפשרי לישן בלילה וכו' ...

... כונות התפילין ? השיב לו הנ"ל קצת כונות אמר לו: לאו, לא זו הדרך של כונת תפילין וכיון שאינכם יודעים סוד כונות תפילין אינכם יודעים סוד ארבע רוחות של ארץ ישראל ועכשו אתחיל לגלות לכם איזה רמז מזה ויהי כאשר התחיל לדבר התחיל לצאת דם ...

... ואמר שאם היה רוצה לסים התורה על פסוק הנ"ל היה צריך לומר עוד הפעם תורה כמו זו שאמר. ואחר כך אמר אני דומה עכשו כמו מי שפוסקין עליו להכותו בארבע רוחות העיר ולא הבינו דבריו כלל. כעת נזכרתי ...

... זבד נשובה עד ה' ולא נהיה אבד נקבל רע וטוב באהבה ונלביש לאב עד בריאת האדמה וכדוריה ארצות ומדינות רבות סביביה בני אדם איש ללשונו ודתותיה נצנים ופרחים ואביה נפילת המדינות מרוחותיה נשארת עומדת והגלגלים מקיפים סביבותיה שיטות השדים והרוחות באויר שומעים גזרת השם ושולטים בארבעה האבות שהם השור והבור והמבעה וההבער משתפים עם המלאכים ועם בני אדם בגמול מברית קדש בורחים הנאמר בו המול ימול חובטים כבמקלות בצורותם ...

... מאחר, אחד כי הוא קוצא דאות ד' שממנו ארבע רוחות כמו שכתוב: "כה אמר ה' מארבע רוחות באי הרוח" וזה לשון תרועה לשון: "תרעם בשבט ברזל" כי הוא משבר רוח גבוה אל אחר, כפירות ו. וזה בחינת רקודין והמחאת כף כי רקודין והמחאת כף נמשכין מבחינת הרוח ... ואנחה ברישה דרמחא רמח, דא רוח מ"ם שהוא מארבע רוחות באי הרוח כי המ"ם היא ארבע רוחות שהיא בחינת רוח הצדיק דנשב בידין ורגלין כנ"ל וראש הרמח הוא הצדיק כי ממנו תוצאות הרוח כמו שכתוב: "איש אשר רוח בו" כנ"ל ואפקינהו, ואחרך אחרוכי אחרך, לשון ...

... בחינת מלאך כנ"ל וזה בחינת: "ושער ראשה כעמר נקא" 'שער ראשה' זה בחינת התנוצצות המחין כי השערות יוצאין מן המחין וכשהמחין נקיים וזכים אזי נעשה גם מהרשימו בחינת מלאך וזהו: 'כעמר נקא' עמר ראשי תבות: עשה מלאכיו רוחות בחינת מלאכים שנעשין על ידי הרשימו כשהמחין נקיים וזכים כנ"ל אבל כשאין המחין נקיים וזכים אזי נעשה ...

... בחינת הרוח "בידך אפקיד רוחי", ובבחינת:"אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש" ואחר כך כשנתגלה הרוח בבחינת הידים עדין שני הרוחות הנ"ל, שהם בחינת כח ופעל בחינת שני הידים ימין ושמאל הם שניהם ביחד עדין דהינו שעדין לא נפתחו ונתפרדו הידים ששם התגלות שתי הרוחות כנ"ל כי עדין הכח והפעל נקשרים יחד, ואין הבדל ביניהם כלל ואזי אין נכר בין ימין לשמאל כנ"ל ואז עדין בחינת קדם הבריאה דהינו קדם שמוציאין ... ונכר בין ימין לשמאל בבחינת: "אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים" כי אז יש הפרש והכר בין הכח והפעל שהם בחינת שתי הידים, שתי הרוחות כנ"ל וכל זה נעשה על ידי המתקת החרון אף כנ"ל ... ולהוציא מכח אל הפעל הוא על ידי שלמות הדבור וצריך שיהיו אותיות הדבור בשלמות וזה נעשה על ...