ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה טו - אֵלּוּ הַמִּתְפָּאֲרִין עַצְמָן בְּשֶׁקֶר בִּגְדוֹלוֹת וְנִפְלָאוֹת... כן מתנהג עכשו כנ"ל אבל עקר יניקתם רק מצדיקים כאלו שהולכים בגדולות ונפלאות כנ"ל כי מצדיקים פשוטים עובדי ה' בפשיטות, בתורה ותפילה ומעשים טובים, אין להם שום כח מאחר שהצדיקים בעצמן אינם מדברים גדולות ומתנהגים בפשיטות בעבודה תמה על כן אין להשקר והגדלות שלהם אחיזה בהם כל כך שימצאו שקרנים צבועים בדרך זה כמו שנמצא ... עקר כח יניקת השקרנים הנ"ל הוא רק מאלו הצדיקים הגדולים, ההולכים בגדולות כנ"ל אבל מאלו העוסקים בתורה תמיד ומתנהגים בפשיטות אין להם יניקה וכח כנ"ל. לשון הגמרא: מאי טעמא גמלא זוטרי גנובתה, משום דאכל כיסי מאי טעמא תורא אריכא ... ותורי אריכא גנובתה 'גמלא' זה בחינות הצדיק הפשוט בבחינת: "ולא הלכתי בגדלות ונפלאות כגמל עלי אמו" כי הוא מתנהג בפשיטות, ואינו מדבר גדולות וכל עבודתו הוא בבחינת שתיקה כי אין יוצא מפיו גדולות ונפלאות והוא רק כגמול עלי אמו ... בתמימות אין להם יניקה כנ"ל כי אינם יכולים להתדמות אליהם ולנהג שקר שלהם על ידם מאחר שהנהגתם רק בתמימות ובפשיטות כנ"ל 'ותורי אריכא גנובתה משום דדירי באגמי ובעי לכרכושי בקי' 'דדירי באגמי' הינו שמקבלים דבור פיהם הקדוש מבעלי צדקה ...