ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לז - דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד... 'הזהרו בורידין כרבי יהודה' כי הדם הוא הנפש שבא בגלגול וצריך השוחט לכון להעלות הנפש שבדם גם עקר חסרון הפרנסה שנתמעט בדורות הללו אין זה אלא על ידי השוחטים שאינם מהגנים 'אם אין תורה אין קמח', 'תורה' היא בחינת נפש כנ"ל על ידי זה אין קמח, הפרנסה נתמעט ובשביל זה החליף נקרא מאכלת, כמו שכתוב: "ויקח את המאכלת" כי יש שוחט הגון מאכיל ומפרנס לישראל כי השוחט הגון הוא מלביש את הנפש שבחי במדבר הינו בדבור הברכה שהוא מברך והדבור הוא בחינת שכינה, ... במה ברא קאתינא" וזה "חרב לה' מלאה דם", מנפשות העולות בה בבחינת מיין נוקבין ועל ידי הזווג, היא מקבלת פרנסה לישראל וזה פרוש "בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר" הינו כשהשוחט אינו הגון ואינו מעלה את הנפש, בבחינת מיין ... . גם על השחיטה גימטריא תל"ז ובזעת אפיך תאכל לחם ראשי תבות גימטריא תל"ז [עם הארבע תבות] לרמז חסרון הפרנסה על ידי שוחטים שאינם מהגנים וזה פרוש: "טרף נתן ליראיו" כי טרף יש לו שני משמעות, לשון טרפה,: ולשון מזון לרמז, כשישראל שומרים את עצמם מטרפה על ידי זה יש להם פרנסה וזה פרוש . 'מנצפך צופים אמרו' מנצפך הוא בחינת ורידין, בחינת רי"ו דין וצופים, אלו נביאים שיניקתם מבחינת כרבים, ... כשדבורו והבלו של השוחט אינו בבחינת הבל שאין בו חטא בחינת אוירא דארץ ישראל על ידי זה, "אכלי עמי", הפרנסה נתמעט כי כשיש להשוחט בחינת הבל שאין בו חטא בחינת חרב לה', בחינת צדקה דארץ ישראל, בחינת נפש, בחינת ...