... גדולים וכל מי שהיה בא אצלו עם איזה דבר חכמה היה אצלו בחשיבות גדול מאד והיה נותן להם כבוד ועשירות בשביל החכמה, לכל אחד כפי רצונו מי שהיה רוצה ממון, היה נותן לו ממון ומי שהיה רוצה כבוד היה ... חי חיים טובים שאין בהם שום חסרון ויש לי הסכמה על זה שאני חי חיים טובים, מן המדינה של עשירות וחיים טובים שלו הוא, שהיה אוכל לחם ושותה מים [וספר להם] כי יש מדינה שיש בה עשירות גדול, שיש להם אוצרות גדולים פעם אחת נתקבצו והתחיל כל אחד להתפאר עם חיים טובים שלו איך הוא חי ... זה דברי החרש הנ"ל] שאם לא תושיעו אותם יוכלו הקלקולים הנ"ל של אותו המדינה להזיק לכם גם כן והלכו העשירים הנ"ל אל אותו המדינה וגם אני הלכתי עמהם וגם בדרך הלוכם היו חיים גם כן כל אחד ואחד חיים ... שהיה שם הגן הנ"ל התחילו לפקח על תקון המדינה שנתקלקל אצלם הטעם וכו' כנ"ל ונתישבו. היות שיש מדינה של עשירות, [הינו אותו המדינה עצמה הנ"ל] ונראה להם שהגנני שלהם שנאבד [שעל ידו היה להם חיים טובים] הוא משרש אחד עם אותן בני המדינה של עשירות שיש להם גם כן חיים טובים על כן היתה עצתם לשלח אל אותו המדינה של עשירות ובודאי יושיעו אותם וכן עשו ושלחו שלוחים אל אותו המדינה של עשירות והלכו השלוחים, ופגעו בהם [הינו שהשלוחים פגעו בבני אותו המדינה עצמה של עשירות כי הם היו רוצים לילך אצלם כנ"ל] ושאלו את השלוחים: להיכן אתם הולכים? השיבו: אנו הולכים אל אותו המדינה של עשירות, שיושיעו אותנו ענו ואמרו: אנחנו בעצמנו הם בני אותה המדינה של עשירות ואנו הולכים אצלכם אמרתי אני להם: [הינו החרש שמספר כל זה אמר להם] הלא אתם צריכים אלי, כי אתם ... ואמרתי: בודאי זה הוא הגנני באמת! [נמצא שנתתקן על ידו המדינה הזאת] נמצא, שיש לי הסכמה מאותו המדינה של עשירות, שאני חי חיים טובים כי אני תקנתי את המדינה הנ"ל כנ"ל ועתה אני נותן לכם במתנה את החיים טובים ...

... למטתי', למטה שלו 'ועל מטתי שתהא נתונה בין צפון לדרום' כי אמרו חכמינו, זכרונם לברכה . 'הרוצה להחכים ידרים להעשיר יצפין' ובכל דבר, טוב הממצע כידוע כי 'טוב תורה עם דרך ארץ' [הינו חכמה ועשירות] והינו בין צפון לדרום, שתהא ממצע בין שניהם, התפילה שהוא בחינת מטתו כנ"ל [הינו בין חכמה ועשר, שהן בחינת צפון ודרום כנ"ל 'הרוצה להחכים ידרים ולהעשיר יצפין'] ופתח התבה בצדה תשים שתתפלל דבורי אמת, שיעלו למקומם לשער שבט שלו בצדה תשים שתשים הפתח התבה, הינו ...

... משונאיו. ה. קדם המלחמה צריך תפילה לה' יתברך. ו. בכל פעם שאדם נופל מאמונתו, הוא ממשיך עליו מתנגד גדול ועשיר. ז. כשאדם מתפלל על שונאיו, יתפלל בבקר. ח. הסתכלות בכל פעם על השמים זהו מבטל שנאת האויבים. ט. כששוכח ...

... מ'צא ח'ן ב'עיני ה' אות תסד מענין הספור מברדיטשוב, שספרו לפניו כמה מיני מעשיות של כמה מיני בני אדם מעשירים ושאר אנשים וממפרסמים של עכשו וכו' ענה ואמר אם נצרף יחד כל אלו המעשיות של כמה מיני בני אדם ...

... מאד לקנות ספריו. כי אפלו כשעומדין בתבה ומגדל הם טובה גדולה, כי ספריו הם שמירה גדולה בבית לשמר גם העשירות וממון האדם מכל ההזקות. והזכיר אז עשיר אחד שהיה יודעו ומכירו, ואמר שגם אליו היא טובה גדולה שיהיה הספר שלי בביתו, כי יהיה לו שמירה גדולה לכל דבר ושתתקים עשירותו. והזהיר את האיש שדבר עמו מזה, שיזרז את העשיר הנ"ל שיראה לקנות ספריו. ועין במקום אחר מזה כמה היה משתוקק שיתפשטו ספריו בקרב כל ישראל ולא לכבודו חס ...

... בו שנוי שנשתנה פניו בעת שנשתנה לבישת המלבוש. ואפילו אם יהיה אותו האדם חכם הגדול שבגדולים ואפילו אם יהיה עשיר מפלג שאין המלבוש חשוב אצלו כל כך ואפילו מלך אף על פי כן בכל עת שלובש מלבוש חדש בהכרח ...

... בחינת נדר, שהוא בחינות פלא נתתקן אמונת חכמים, שעצתם מרחוק בבחינת: "ממרחק תביא לחמה" 'כי דברי תורה עניים במקומם ועשירים ממקום אחר' שהחכמים למדים דבריהם ממקומות רחוקים שבתורה שזה נמסר להם לדרש התורה לכל חפציהם בשלש עשרה מדות שהתורה ... מהתורה בעצמה אי אפשר לידע דבר כי אם על פי חכמי הדור שהם מפרשים אותה כי התורה עניה במקומה ועשירה במקום אחר והחכמים מלקטין ומערבין ומרכיבין את התורה ודורשין אותה ממקום למקום בשלש עשרה מדות והם גורעין ומוסיפין ודורשין ...

... א. דע שיש שבילי התורה, שיש בהם התבוננות גדול מאד שאי אפשר לבוא להתבוננות הזאת, כי אם על ידי עשירות וצריך שיהיה לו על כל פנים פרנסה כמו כן להתבוננות הזאת, שהוא גדול מאד צריך שיהיה לו עשירות גדול מאד שיהיה לו הון רב, ולא תחסר כל בה כי צריך כל הון דעלמא, להתבוננות הזאת ובני יששכר שהיה להם זאת ההתבוננות בבחינת: "ומבני יששכר יודעי בינה" לא זכו לזה, כי אם על ידי עשירות בחינת: "יששכר חמור גרם", ותרגומו: 'עתיר בנכסין' ועל כן משה וכל הנביאים היה להם עשירות גדול מאד כדי לבוא על ידו להתבוננות הזאת ומחמת שיש בהתורה התבוננות הזאת על כן נקראת התורה הון וכן כל מי שעבר דרך ידם התורה היה להם עשירות גדול מאד דהינו משה רבנו שהביא התורה לישראל היה עשיר גדול כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה וכן רבי שסדר וחתם המשניות וכן רב אשי שהיה חתימת התלמוד, וסדר את כל התלמוד שגם כן היו עשירים גדולים מאד כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה כי מחמת שתקנו וסדרו את כל התורה שבעל פה ועבר דרך ידם התורה, על כן היו גם כן עשירים כנ"ל כי צריך עשירות גדול להתבוננות הנ"ל וזה בחינת: "פסל לך" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה: 'הפסלת יהיו שלך וכו' כי כמו שבפשטי התורה ... מקדם, ולסבב בכמה סיבובים, עד שבאים אל המכון והעקר הוא המכון וכל אלו הסיבובים, הם בחינת פסלת והם בחינת עשירות שעל ידו באים אל ההתבוננות וזה בחינת: "פסל לך" 'הפסלת יהיה שלך', משם נתעשר משה כי זה הפסלת של לוחות הם בחינת הסיבובים, שננסרין ונפסלין סביב סביב ההתבוננות והם בחינת עשירות כנ"ל, שעל ידו באים אל ההתבוננות כנ"ל וזה אותיות ממון ראשי תבות משם נתעשר משה וי"ו הוא בחינת הלוחות, שמשם נתעשר משה כי הלוחות ארכן ו' ורחבן ו' וכו' כמו שאמרו רבותינו ז"ל ב. ולבוא לעשירות הזאת הוא על ידי בחינת תקוני עתיק בחינת אריכות ימים, בחינת זקן כי צריך אריכות ימים כדי לקבל בתוכו את העשירות של ההתבוננות ואריכות ימים, הינו שצריך שיראה להאריך ולהגדיל ימיו כי כל יום ויום ממקום שמתחיל אצל כל אחד ... ימיו מתרחבין בתוספות קדשה וזה בחינת אריכות ימים ואברהם שזכה לבחינת זקן בחינת אריכות ימים על ידי זה זכה לעשירות בחינת: ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל וזה בחינת: מזקנים אתבונן שעל ידי בחינת זקן הנ"ל בא להתבוננות שהוא בא על ידי עשירות שנמשך לתוך אריכות ימים שהוא בחינת זקן כנ"ל ג. ובחינת זקן, דהינו להרחיב ולהאריך ימיו בתוספות קדשה בכל פעם ... היראה כנ"ל נמצא שזוכין על ידי היראה, לאריכות ימים שהם בחינת זקן, בחינת תקוני עתיק שעל ידי זה זוכין לעשירות כי היראה שומרת מההפך של עשירות דהינו עניות, שבא על ידי בחינת: "שקר החן והבל היפי" כי יש כמה מיני חן של שקר שעושים בעמידה, ... כמו שכתוב: "ויהי כאשר ארכו לו שם הימים וישקף אבימלך" וכו' ועל ידי זה שהמשיך אריכות ימים, זכה שם לעשירות כמו שכתוב: "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים" וכו' כנ"ל כי מי שאין לו יראה, ואינו ... על ידי זה בא לעניות כמו שכתוב: "אל תחמד יפיה בלבבך, כי בעד אשה זונה עד ככר לחם" כי עשירות והבל היפי, הם שני הפכים כי עשירות, הוא מאריכות הנשימה ויפי, הוא מהפסק הנשימה כי בשעת יציאת הטפה זרעיות אזי צריך להיות הפסק הנשימה, משני טעמים ... הוא כפי ההבל כנ"ל ועל כן מי שחומד יפי הנשים נמצא שמקבל בחינת הפסק הנשימה ועל כן הוא בהפך מעשירות שהוא בחינת אריכות הנשימה כי כל מיני עשירות דהינו כל מיני דגן, וכל האילנות ועשבים, וכל מיני מתכות הם רק על ידי גשמים וכן כל האוצרות הם ... מבחינת הנשימה שמכניסין ומקבלין אויר מן החוץ כמו שכתוב: "מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק" וזה בחינת: "הון עשיר קרית עזו" הינו שהעשירות הוא על ידי בחינת הנשימה שהוא אויר הקר שמקבלין בכל רגע מן החוץ כנ"ל וזהו 'קרית עזו', בחינת: "גשם ... תבונה" על ידי קר רוח, שהוא רוח הקר של הנשימה על ידי זה זוכין להתבוננות הנ"ל, שבא על ידי עשירות כנ"ל וזה בחינת: "ונשמת שדי תבינם" כי עקר ההתבוננות על ידי הנשימה, בחינת קר רוח כנ"ל כי עקר תקון ... ה' שהוא השכל הוא על ידי הנשימה כנ"ל נמצא שעל ידי יראה זוכין לאריכות ימים שעל ידי זה נמשך העשירות שעל ידו באים להתבוננות כנ"ל ד. ושלמות היראה, היא בבחינת שלש קוין בחינת 'מורא שמים' 'ומורא רבך', 'ומורא אב ... 'מורא אב ואם' צריך להמשיכה בבחינת 'נחלת אבות' בחינת: "בית והון נחלת אבות" וצריך שתתפשט היראה על כל חלקי עשירות, שהם נחלת אבות כנ"ל 'לעולם ישלש אדם מעותיו 'שליש בפרקמטיא', 'ושליש בקרקע', 'ושליש בידו' ושלשה חלקים אלו שיש בעשירות הם כנגד שלשה פעמים עשירות שנזכר בתורה כי בכל התורה כלה לא נזכר עשירות, כי אם שלש פעמים אלו "ולא תאמר אני העשרתי את אברם" "כי כל העשר אשר הציל אלהים" וכו' ואצל שקלים, כמו שכתוב: "העשיר לא ירבה" כי שליש שבפרקמטיא, הוא כנגד העשירות שנזכר אצל סדום כי בסדום כתיב,: "הנשכחים מני רגל" כי הם רצו לבטל המשא ומתן, שהוא בחינת רגל כמו שכתוב: "שמח זבלון בצאתך" על כן צריך דוקא משא ומתן וזהו, 'שליש שבפרקמטיא'. 'ושליש שבקרקע', הוא כנגד העשירות שנזכר אצל רחל ולאה כי באמת עקר העשירות, הוא רק בשביל התבוננות אבל בלא זה העשירות הוא רק בשביל נשים, וקטני הדעת כמותן וזהו שאמרו: "כי כל העשר אשר הציל אלהים מאבינו לנו הוא ולבנינו" הינו שכל העשירות הוא רק בשביל נשים וקטני הדעת כמונו אבל אתה, "ועתה כל אשר אמר אליך אלהים עשה" דהינו שאתה צריך להעשירות בשביל התבוננות בגדלת ה' וכנגד זה הוא בחינת 'שליש שבקרקע', בחינת: 'אשה קרקע עולם'. 'ושליש בידו', הוא כנגד העשירות שאצל שקלים שנאמר שם: "לכפר על נפשתיכם" בחינת: "אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש" ה. והתגלות ... לבחינת שנה מכל השבעים פנים שהם בחינת שבעים שנים כנ"ל חזא לחמרה, דקא ילדה לה רמכי רמכי הינו בחינת עשירות, בחינת: "יששכר חמור גרם" כיעל ידי זה נמשך עשירות גדול כנ"ל כי על ידי ספורי מעשיות הנ"ל שעל ידי זה מעוררין מהשנה כנ"ל על ידי זה 'להתיר פה ... זה נתגלה יראה ועל ידי היראה נמשך אריכות הימים בחינת זקן, בחינת תקוני עתיק כנ"ל ועל ידי זה נמשך העשירות לתוך האריכות ימים כנ"ל וזה, פתח רבי שמעון ואמר: "עת לעשות לה'" וכו' דא תורה דלעלא דמתבטלא אי לא ...

... יש כמה דברים יקרים בעולם דע כי יש כמה דברים יקרים בעולם החכם הוא יקר מאד וכן גבור וכן עשיר ומושל דהינו מי שיש לו איזה התנשאות. ודע שאצל כל אחד מהם יכולים לפעל ולהושע מצערו שאם יש לו ...

... פעמים מענין יסורי עולם הזה שכל בני העולם כלם מלאים יסורים אין גם אחד שיהיה לו עולם הזה ואפילו העשירים הגדולים ואפילו השרים אין להם שום עולם הזה כלל כי כל ימיהם כעס ומכאובות וכלם מלאים טרדות ודאגות ועצבות ...