... וסתה על ידי הכנסת אורחים. ו. מי ששערותיו מרבים שלא על פי הטבע, זה עלול לנזקים הרבה ולפגעים רעים מהסטרא אחרא, סגלתו שיקרא הפרשה שקורין ביום כפורים. ז. מי שנתאלם בפתע פתאום, יעבירו על פיו חלף כשר. ח. סגלה למקשה ...

... תיב וזה שהוא זכרונו לברכה בעצמו היה מעין לפעמים באלו הספרים, הוא בחינת סוד שהלכו ישראל במדבר שהוא מקום הסטרא אחרא. ואיתא בזוהר הקדוש שבשביל זה הלכו ישראל במדבר כי הם דרכו על הסטרא אחרא בהליכתם שם. ובכונה זו הוא מעין בהם בספרים אלו שהם בחינת מדבר, והבן. אבל לנו הוא אסור גדול מאד ...

... שהוא נה ומתאנח יש צדיקים שתוהין על הראשונות, ויוצא הבל מפיהם מהאנחה ומגיע אליהם כמעשה הרשעים כי נדבקין אל הסטרא אחרא והטומאה ויש רשעים שנוהים ומאנחים ומההבל שיוצא מפיהם, מגיע אליהם כמעשה הצדיקים כי נפסקין מהטומאה ונדבקין אל הקדשה והכלל ...

... בהן ממש הוא צריך לבכות מקדם כי כשנעשין נהרות הנ"ל והכל באים לשתות מהם אזי יבואו גם כן קליפות וסטרא אחרא, חס ושלום, לשתות גם כן משם על כן צריך לבכות מקדם ואזי עושה על ידי הבכי נהרות, בבחינת: "מבכי נהרות חבש" שעל ידי הבכי מתקן נהרות ומשם שותין די ספוקם כל הקליפות וסטרא אחרא ואחר כך כשעושה נהרות מחדושין דאוריתא שמחדש אחר כך אזי יכול להמשיכם רק למקומות שצריך, שלא ישתו ממנו זרים ...

... מלך חיים" בחינות שמחה כמו שכתוב: "שבע שמחות את פניך" וכתיב: "ותחי רוח יעקב" זה בחינת שמחה. ויש פנים דסטרא אחרא שהם אנפין חשוכין מרה שחורה עבודת אלילים כמו שכתוב: "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני" ואלו בני אדם ... ביגיעות גדולות והם אוכלי לחם בעצבון כמו שכתוב: "בעצבון תאכלנה" ועצבות הוא מרה שחורה אלו בני אדם נקשרים בפנים דסטרא אחרא אלהים אחרים חשך בחינת מיתה כמו שכתוב: "במחשכים הושיבני" וכו' ועליהם נאמר: "וזהבם לנדה" הינו בחינת עבודת אלילים כמו ... פרעה לרחץ" ודרשו חכמינו, זכרונם לברכה . 'לרחץ מגלולי בית אביה' וזה: "ויחן פני העיר" 'פני' דיקא שהיא פנים דסטרא אחרא שהיא מטבע הינו תאוות ממון כי כל עבודות זרות תחובים בממון ובשביל זה ממון עם אותיותיו גימטריא ק"ם כנגד ... הלדה והכא יש ק"ם קלין שהם שני פעמים עי"ו וזהו: 'ואל תהי רשע בפני עצמך' 'בפני' זהו בחינת פנים דסטרא אחרא הבא מחמת תאוות ממון שאין מאמין בהקדוש ברוך הוא, שהוא הזן ומפרנס והוא חושב "כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה" ב. ודע שעל ידי תקון ברית קדש הוא נצול מפנים דסטרא אחרא על ידי דם ברית נתתקן דם נדה תאוות ממון כמו שכתוב: "גם בדם בריתך" על ידי ברית "שלחתי אסיריך ... שמד, לשון עבודה זרה הינו תאוות ממון ובשביל זה, כשמגרש מפניהם דקדשה, את האויב הוא מפיל אותם האויבים בפנים דסטרא אחרא הינו השמד. נמצא, כל צדיק וצדיק כשהקדוש ברוך הוא רוצה לגרש אויביו של צדיק הוא מפיל את האויב בתאוות ... לחכמי הרופאים והממון והעשירות הוא מרבה דאגה ועצבות כנ"ל על כן הוא מפסיד ומכלה חייו כי הוא מקשר בפנים דסטרא אחרא אלהים אחרים חשך שהוא בחינת מיתה הפך אור פני מלך חיים כנ"ל ועל כן הממון ממית אותו כי הוא ... המשקעים בממון הם בבחינת "בעצבון תאכלנה" שהוא בחינת טחול שהוא בחינת עצבות ומרה שחורה ורבוי דאגות והם מקשרים בפנים דסטרא אחרא, אל אחר וכו' כנ"ל שכל זה הוא בחינת הטחול אמא דערב רב, שחוק הכסיל, אל אחר כנ"ל וזה שכתוב ...

... שהוא מדבק את עצמו, לשם הוא מקשר חלקו וכשהוא הולך אחר שרירות לבו ותאוותו הוא מקשר חלקו והאותיות והצרופים לסטרא אחרא, חס ושלום ומתבלבלים האותיות והצרופים והדעת גם כן מתבלבל, והוא גלות השכינה וכל מי שאין בו דעת, אין בו ...

... שתשובה ובחינת למעלה מהזמן דהינו ביטול הזמנים, הם בחינה אחת ועל ידי זה זוכין לשמע הקול דקדשה ולהכניע הקול דסטרא אחרא וכן מבאר בהאלף בית החדש, באות תו תשובה, סימן א וזה לשונו: יום שהאדם עושה תשובה הוא למעלה מהזמן ...

... שתכף כשאדם רוצה לכנס בעבודתו יתברך אזי תכף היא עברה גדולה כשיש לו עצבות, חס ושלום כי 'עצבות היא סטרא אחרא והשם יתברך שונא אותה' וצריך להיות עקשן גדול בעבודת השם לבלי להניח את מקומו דהינו מעט מקצת עבודתו שהתחיל ... אצל הפתח של הקדשה והוא חוזר לאחוריו מחמת הבלבולים הנ"ל או שאזי כשהוא סמוך אצל הפתח אז מתגבר עליו הסטרא אחרא והבעל דבר מאד מאד, רחמנא לצלן בהתגברות גדול ונורא מאד מאד, רחמנא לצלן ואין מניחין אותו לכנס לתוך הפתח ומחמת זה הוא חוזר לאחור, חס ושלום כי כן דרך הבעל דבר והסטרא אחרא כשרואה שהאדם סמוך סמוך ממש לשערי הקדשה, וכמעט שיכנס אזי הוא מתפשט עליו בהתגברות גדול מאד מאד, רחמנא לצלן ...

... לטלם, הם ממשיכין ומקטינים עצמן, ואינם מניחים לטל אותם וזה בחינת קדושין כי כשאין שלמות בדבר, יש שם אחיזת הסטרא אחרא והקליפות והנפש בחינת נוקבא, היא בין הקליפות כי היא מתפזרת ונדחת ביניהם תמיד, בבחינת: "רגליה יורדות מות" ועל כן ...

... בחינת בנימין, בן ימין, שנולד בארץ ישראל . ב. ולהמשיך בחינת קדשת ארץ ישראל עכשו בגלות, שהיא תחת יד הסטרא אחרא, ואין יכלת בקדשתה להתגלות אף על פי כן יכולין לגלות ולהמשיך קדשתה אפילו בגלות המר הזה "ואף גם זאת ...