... שאמר אם הייתי אומר פשטים בגמפ"ת [בגמרא פרוש רש"י תוספות] היו כל הלומדים והגדולים מנחים תחת כפות רגלי אך עדין אין לי חשק לזה. ועין במקום אחר שאמר שבנגלה קל יותר לחדש וכו' ומי שמעין היטב בדבריו יוכל להבין מאליו עצם גדלת חכמתו עד אין סוף ואין ...

... את כל הצירופים האפשריים וכולי. **** ועין במקום אחר שאמר שבנגלה קל יותר לחדש וכו' כי בנגלה הוא הכל מינה וביה, ובאמת מצד האמת בחידושי נגלה כמעט ולא מתחדש שום שכל חדש כלל מצד השורש. כי בשורש האדם נשאר באותה המדרגה. אך בהשגות הרוחניות של הצדיק, שם תמיד מתחדשים חידושים אמיתיים של האין סוף, ושם ...

... שכתוב: 'קדשא בריך הוא יהב חכמתא לחכימין' אבל יש שני בחינות תורה. יש בחינת נגלה ובחינת נסתר אבל לבחינת נסתר אינו זוכה אלא לעתיד לבוא אבל בזה העולם זוכה לבחינת נסתר על ידי תפילה במסירת נפש ולתפילה זוכה על ידי תורה שבנגלה כי התורה שהיא בנגלה היא בחינת סיני כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'סיני ועוקר הרים, הי מניהו עדיף ? והשיבו: סיני עדיף, כי הכל צריכין למרי חטיא' והתורה שבנגלה הכל צריכין לה אבל התורה שבנסתר זעירין אנון דצריכין לה ובחינת סיני הוא בחינת שפלות כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה שהניח הקדוש ברוך הוא כל ההרים ולא נתן התורה אלא על הר סיני ... ודעה היא שרש היראה ודמיא לאקרא דהגרוניא לשון: "קרא בגרון" שזה בחינת תורה שבנגלה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'למוציאיהם בפה' כי על ידי עלית היראה לבחינת דעת זוכין לתורה שבנגלה ואקרא דהגרוניא כמה הוה ? שתין בתי זה בחינת תפילה כי כשאנו קוראין להקדוש ברוך הוא בתארים של בשר ודם והוא נמצא לנו בכל קראנו אליו זה חסד השם יתברך כי אם לא היה בחסדי השם יתברך לא ... שמקבל נעשה בבחינת אשה "ונקבה תסובב גבר" שהקדוש ברוך הוא נעשה בבחינת מלבוש נגלה הינו מבחינת שהיה מתחלה בנסתר עכשו נתגלה על ידי התפילה וקדשא בריך הוא ואוריתא כלא חד ואז על ידי התפילה נתגלה אוריתא, הינו סתרי אוריתא תא חזי כמה נפיש חילא דאילנא הינו, כמה נפיש ... ו. וזה בחינת: 'חמשה קנינים שקנה בעולמו' 'תורה קנין אחד' זה בחינת תורה שבנגלה 'שמים וארץ קנין אחד' זה בחינת העלאת היראה לדעת 'ארץ' זה בחינת יראה כנ"ל 'ושמים' זה בחינת דעת כי דעת הוא חבור כמו שכתוב: "והאדם ידע" וזה בחינת 'שמים' אש ומים מחברין יחד 'אברהם ... סתרי אוריתא ז. וזהו פרוש: ואתם תהיו לי ממלכת כהנים ממלכת זה בחינת תורה שבנגלה כי "בה מלכים ימלכו" ומלכות הוא בחינת נגלה כי 'אין מלך בלא עם' והכל צריכין למלך כי הכל צריכין למרי חטיא וכהנים זו בחינת תפילה בחינות אברהם כנ"ל כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה שאמר הקדוש ברוך הוא לאברהם: אתה כהן לעולם ... לישראל" נמצא, שעל ידי שמקשרין היראה על ידי משפט לבחינת דעת זוכין לתורה של נגלה ועל ידי תורה שבנגלה זוכין לתפילה ועל ידי תפילה זוכין לסתרי אוריתא דבר זה בחינת יראה כמו שכתוב: "אז נדברו יראי ה'" ח. זאת התורה שיך על פסוק: "עיני בנאמני ארץ" וכו' עיני זה בחינות דעת כמו שכתוב: ...

... יחדו" זה בחינת לקיטת הנפשות כלם בבחינת לקח נפשות חכם כנ"ל כי פי ה' דבר כל זה נעשה על ידי רוח נדיבה כנ"ל שהוא פי ה' כמו שאמרו חז"ל: בפיך זו צדקה [עד כאן לשונו ז"ל] ומובן הדבר שמביא המקרא: "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדו כי פי ה' דבר" ומבאר כל המאמר הנ"ל שהוא מפרש בפסוק זה אך ...

... היא מזמרת הנגון בעצמה אחר כך. והיה שם כבוד התורה גדול מאד ונפלאתי הרבה מאד על גדל כבוד התורה שהיה שם. ודברתי עם אנשים שהייתי מכיר עמהם הראיתם כבוד התורה כזה. וכפי הנראה היו עוסקים בלמוד הפשוט בנגלה כי הנראה שהיו שם רבנים וגם הספרים היו מראים ... נסתרת. ומי שהוא בעל נפש הוא מסבב ומחזר אחריה ומוסר נפשו עליה ויש לו געגועים גדולים והשתוקקות נמרץ במסירת נפש עד שזוכה שתתגלה התורה אליו. כי בתחלה נתגלה לי ענין של פורים בקטנות ובהעלם [הינו שלא נגלה לו הענין בהתגלות גמור רק ברמז והתנוצצות ...

... מה של האין סוף. 2 - תורה שנתנה לדרוש ולא לכתוב, היינו סודות התורה דעתיקא סתימאה שיש בבריאה. בחינת תורה שבעל פה / שבנסתר... 3 - תורה שנתנה לכתוב, היינו העולם הזה בחינת הבריאה. בחינת תורה שבנגלה.

... תורה לשם שמים ותורה שלא לשם שמים. גם בתורה לשם שמים יש הרבה חילוקים וגם בשלא לשם שמים יש הרבה חילוקים. כמו כן יש חילוקים בין תורה שבנגלה לתורה שבנסתר, ובין תורה הלכה למעשה לבין ספרי מוסר ... חילוקים בין הקושי של האדם ללמוד בבקיאות או בעיון. וגם בעניין תורה שבנסתר, יש להבהיר כי מה שנקרא תורה שבנסתר, גם זה עצמו בכלל בחינת נגלה ופשט ביחס לבחינת הסוד של הסוד, שהוא מעשה מרכבה, ...

... ישראל, שמקבלין מלכותו כי אין מלך בלא עם ואז, ביום הלדת המלכות יום גנוסיא דמלכא דהינו שנתגלה ההתפארות של ישראל אז מתפעל נפש הרואה ונתגלה ונופל יראתו על כלם ואפילו על שנאני שחק וזהו: "על ישראל גאותו" כשנגלה גאותו ותפארתו על ישראל אזי: "ועזו בשחקים" 'עז' זה בחינת יראה כנזכר לעיל מנין שהתפילין הם עז וכו' דהינו שנתגלה יראתו אפילו על שנאני שחק כי מתפעל נפש הרואה כנ"ל ...

... הקליפות על ידי כפית היצר אזי הוא מקרב אל השלום כמו שכתוב: "וכל נתיבותיה שלום". והתורה, יש בה שני בחינות בחינות נגלה, ובחינות נסתר והנסתר הזה הוא ...

... מוהר"ן ח"א - תורה עג - כי תעבר במים אתך אני [לשון החברים] כי תעבר במים אתך אני דהנה התורה סתים וגליא והקדוש ברוך הוא גם כן סתים וגליא דהינו מה שנגלה לנו הוא הלבוש וחיצוניות ומה שנסתר ממנו הוא הפנימיות והנה כל אדם צריך לזרז את עצמו ...