ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
חיפוש בספרי רבי נחמן מברסלב
1 2 3 4 5
ספר המידות - אכילה
... ידי לולב ואתרוג זוכה לאכילה, כי יש בהם פרי, שהם מיני מאכל. יד. אכילה ושתיה בא על ידי חק ומשפט. טו. מה כשאדם שותה מתחיל לזמר ולנגן ולא כן באכילתו, מחמת שאמרו שירה על הבאר, ולא אמרו שירה על ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יח - קַרְטָלִיתָא
... איזהו שנאה על החכמים ידוע להוי לה שמן השמים יורידוהו ממלכותו כי אין קיום לעולם בלא החכמה בבחינת: "מלך במשפט יעמיד ארץ" והמשפט הוא בחינת חכמים בבחינת: "ואם את משפטי תגעל נפשכם" ודרשו 'זה השונא את החכמים' נמצא זה שאין לו אמונה בשלמות מחמת דרכי האמרי כשבא לקח לעצמו ... מפיל לאיש זה לשנאת חכמים כדי שלא יתקים בידו המלכות והמנהיגות ובודאי לא יתקים בידו כי עקר המלכות תלוי במשפט כנ"ל אלא אם כן זה המחזיק במלכות מתגבר באפיקורסות ומינות עד שמפריד את האמונה מהנהגה מבחינת המלכות מלהחזיק במלכות ...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - כשרואה אדם שהקליפות והתאות גוברים עליו
... זה עיקר השלום שנזדכך שכלו ויודע תשובות על הכפירות וזהו אודך ביושר לבב היינו בשני יצרין אימתי כד בלי משפטי צדקך היינו ע"י לימוד פוסקים שהם שלום שבבחי' תורה וע"י שלום שבתורה נשלם הכל ונפתח לו תשובות [*על] אפיקורסין ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סב - עַל יְדֵי אֲכִילָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, נַעֲשֶׂה יִחוּד
... נוטריקון ודע מה שתשיב לאפיקורוס כי על ידי השלום, יודע להשיב על אפיקורסות שבלבו וזה: "אודך בישר לבב בלמדי משפטי צדקך" 'לבב' דיקא, בשני יצרין אימתי ? כד 'למדי משפטי צדקך', הינו על ידי למוד הפוסקים. אבל הקשיות שאין עליהם תרוץ, אסור לאדם לעין בהם רק לחזק את עצמו ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה י - וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה י - ואלה המשפטים ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם וכו' א. כשיש, חס ושלום, דינים על ישראל על ידי רקודים והמחאת כף אל כף נעשה ... דדיק: מהדרא להו גיהנום להכא דהינו מה שמהדרא להו להכא, שחוזרים ומודים הוא הגיהנום שלהם י. וזה פרוש: 'ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם' כי איתא במכילתא: 'אשר תשים לפניהם השוו אשה לאיש לכל דינים שבתורה' פרוש, לכל דינים שבתורה ... חשק ה'" שפרושו גאוה וזה בחינת: 'מוסיף על הראשונים' שהוא בחינת המן עמלק כמו שכתוב: "ראשית גוים עמלק" ותקונו: המשפטים, בחינת רוח כמו שכתוב: "ולרוח משפט וכו' משיבי מלחמה" כי על ידי הרוח נתתקן הגאוה והעבודת אלילים כנ"ל אשר תשים לפניהם הינו 'השוו אשה לאיש ... מבאר על זה תרוץ [עוד ראה זה מצאתי מכתב יד רבנו, זכרונו לברכה, בעצמו מענין התורה הנ"ל, וזהו:] ואלה המשפטים אשר תשים וכו' גאות מודעת זאת בכל הארץ שהיא מדה מגנה וצריך לברח ממנה אבל יש בני אדם שרודפים ...
תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? חלק 1
... גם בחינה אחת עם מ"ש רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=39 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה י - ואלה המשפטים אבל אלו הבעלי גאוה מעכבים תאוותו של השם יתברך ואינם מבקשים מצדיקים שיתפללו עליהם כי חושבים שהתענו וסגפו את ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סט - הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵרוֹ מָמוֹן, בָּזֶה הוּא גּוֹזֵל מִמֶּנּוּ בָּנִים
... אפשר לה להוליד ועקר שלמותה על ידי הממון, כי הוא בחינת התנוצצות אורה כנ"ל וזה שכתוב: "למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ" שהפסוק מזהיר לעשות משפט ולחזק את הנגזל להציל עשוק מיד עושקו, כדי להציל נפש בניו ובנותיו כנ"ל וזה למדו היטב וכו' שמה שתעשו משפט, ותצילו גזול מיד גוזלו על ידי זה תעשו טובה להבנים, שהם בחינת למודי ה' כמה שכתוב: "וכל בניך למודי ... אור שלהם ובאמת לא היה ראוי לחלק הירשה בשוה כי בודאי אינו שוה חלקי אורם אבל אי אפשר למסר משפט זה לבית דין שלמטה כי אין יודע חלוקים אלו, כי אם היודע תעלומות והוא באמת מסדר אחר כך כראוי, ...
ספר המידות - צדקה
... שאין עוסקין, אבל לענין דינא אין לחלק. י. כשמוציא גזלה מתחת יד חברו, כאלו נתן צדקה. יא. הפשרה היא משפט, שיש בו צדקה. יב. הנותן צדקה לעני שאינו הגון, אין מקבל על זה שכר. יג. צריך להחזיק טובה לנותן, ...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מא - לִפְעָמִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַך עוֹשֶׂה מוֹפְתִים
... תורה מא - לפעמים השם יתברך עושה מופתים לפעמים השם יתברך עושה מופתים על ידי בעלי הפוסקים בבחינת: "מפתיו ומשפטי פיהו" שעל ידי 'משפטי פיהו', שפוסק שיהיה כך, נעשה מופת כי מחמת שנתקבל לבעל פוסק וכשפוסק באסור והתר וכיוצא, מקבלין דעתו כמו כן ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נט - מִי שֶׁמִּשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְקָרֵב בְּנֵי אָדָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
... כח האש ושורף את הקליפות גם מלהתאחז בו, בבחינת: "וכבוד ה' כאש אכלת" ב. ואש המלאך הזה, נעשה מבחינת משפט שמכלכל דבריו במשפט שאדם שופט את עצמו "כי באש ה' נשפט" "ונשא אהרון את משפט בני ישראל על לבו תמיד" ואז יוצא לאור משפט, הינו שנתלהב הלב ויושב על כסא בבחינת: "כונן למשפט כסאו" שהוא בחינת כבוד הנ"ל בבחינת: "כסא כבוד" "תמוך אשורי במעגלותיך" 'אשורי', זה בחינת רגלין הנ"ל 'במעגלותיך', זה בחינת כסא כבוד, בחינת "וראש עגל לכסא מאחריו" הינו שהכבוד מלביש את הלב כנ"ל וזהו בחינת: "קריה נאמנה מלאתי משפט" 'קריה' זה בחינת ירושלים עיר הקדש הנ"ל, מלביש את משפט הנ"ל וזהו בחינת: "בעת ההיא יקראו לירושלים כסא ה' ונקוו אליה כל הגוים לשם ה' ולא ילכו עוד אחרי ... "את שבתותי תשמרו" 'שבתותי דא עגולא ורבוע דלגו' 'עגולא' בחינת כסא כבוד הנ"ל, בחינת: "וראש עגל לכסא" 'ורבוע', דא משפט, בבחינת: "רבוע יהיה כפול" הנאמר בחשן המשפט כי בחל, השכינה מבררת ברורים, ובשבת היא שובתת ולעתיד שיתבטל כל הרע, בבחינת "ולא ילכו עוד בשרירות לבם הרע" ... עגולא בחינת כסא כבוד, בחינת "ואת מלכים לכסא", בחינת "ששים המה מלכות" והאסור שהיא הקלפה, נתבטל על ידי כסאות למשפט ואין זוכר אלא עגולא, כי זה באתגליא ורבוע מכסה בעגולא ועקר הכח של הסמ"ך, אינה אלא מרבוע, הינו מהמ"ם בבחינת: "ארבעים יכנו" כי הסמ"ך מקבלת מהמ"ם, שהיא כסאות למשפט וזה פרוש: 'מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדים' 'מ"ם', זה רבוע, ו'סמ"ך' זה עגולא הנ"ל שבלוחות הלב כמו שכתוב: ... ושם טוב מבנים ומבנות" 'יד ושם' דיקא, בזכות שמירת שבתותי הנ"ל, הינו עגולא ורבוע הנ"ל 'יד', בחינת רבוע, בחינת משפט הנ"ל, בבחינת: "ותאחז במשפט ידי" 'שם' זה בחינת עגולא, בבחינת: "ינחני במעגלי צדק למען שמו" ו'יד', הינו שיהיה לו כח להעמיד תלמידים הגונים ... רש"י: 'ואברכך בממון' כי עקר גדול השם והנפש, הוא על ידי עשירות כנ"ל וכל זה נעשה על ידי כסא ומשפט הנ"ל כי על ידי שמכלכל דבריו במשפט על ידי זה יכול ללמד לתלמידים חכמתו ולא יזיק להם כי עקר הלמוד תלוי בזה, שיכלכל דבריו במשפט וזהו: 'חכמים הזהרו בדבריכם וכו', וישתו התלמידים הבאים וכו' ועל ידי הכבוד שנתגדל על ידי זה נתגדל נפש המגדל ... הערב רב ואחר כך על ידי זה אמר לו הקדוש ברוך הוא: "לך רד כי שחת עמך" ואין כח במשפט הנ"ל, להכניע הרע שלהם וכשאין משפט, אזי בא קלקול גדול הן במלאכים הנעשים על ידי משפט הנ"ל הן בעגולא ורבוע הנ"ל וזה פרוש,: 'מפני מה עיניהם של תרמודיים טרוטות' 'תרמוד', זה בחינת רשעים שאין מקבלין ... כגון 'התרמודיים' והשיב הלל: 'מפני שדרין בין החולות' הינו שאלו הרשעים, הצלחתן כל כך חזק עד שאין יכלת בכח המשפט להכניע רשעתן "יחילו דרכיו בכל עת מרום משפטיך מנגדו" וזה: 'בין החולות', בחינת 'יחילו' בחינת הצלחתן עד שאין משפט כנגדם וזה ידוע שצריך משפט כנ"ל ומחמת שמרום משפט מנגדם על ידי זה בחינת העינין בקלקול [עד כאן לשון רבנו, זכרונו לברכה] [תלת נפקין מחד שבסימן נ"ח, וזאת ...
1 2 3 4 5
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1719 שניות - עכשיו 19_04_2026 השעה 18:55:59 - wesi2