... לרעות בהמות ואפילו אם לא אדע מתי שבת ויום טוב ולא יהיו לי טלית ותפילין ולא סכה ולא שום מצוה וכו' וכו' אף על פי כן הייתי יכול לקים כל התורה כלה. וכבר מבאר מזה במקום אחר אות קמד ...

... הדבור בקשר אמיץ וחזק שיטה אזנו היטב היטב וישמע מה שהוא מדבר בתפילה וזה עקר תפילה בכונה ולא היה מצוה להתפלל עם כונות ממש על פי כתבי האר"י זכרונו לברכה אפילו לאותן האנשים שהיו לומדים כתבי האר"י על פי ... עצמו לתפילה והיה מזהיר מאד להתפלל בכחות להכניס כל כחו באותיות התפילה ועל המחשבות זרות הבאים בתוך התפילה היה מצוה לבלי להשגיח עליהם כלל רק יעשה את שלו ויתפלל כדרכו ואל ישגיח כלל על שום בלבול ואל יחזיר פניו ...

... תאוות המשגל כנ"ל ודוקא שאין צריך להתענות ומתענה אזי ליכול כלבא שירותא אבל מי שצריך להתענות בודאי צריך להתענות ומצוה הוא וזה בחינת דיתיב בתעניתא, יתיב דיקא יתיב, הוא מורה על הדבר שאין משתנה כמובא [עד כאן לשונו ז"ל]

... העולם הגשמי הלביש את אלקותו במדות התורה וזה בחינות של תרי"ג מצוות כי השם יתברך שער בדעתו שעל ידי המצוה הזאת נוכל להשיג אותו ועל ידי זה צמצם את אלקותו דוקא באלו התרי"ג מצוות למשל ששער בדעתו מצות תפילין שהמצוה הזאת צריך להיות כך הינו ארבע פרשיות וארבע בתים של עור כתובים ורצועות של עור כי כך שער בדעתו ...

... מהצד של ה"יצר הטוב". וכמו שאמר רבנו מתחלה היצר הרע מתלבש עצמו במצוות ומטעה את האדם כאלו מסיתו לעשות מצוה . דהיינו שהיצר הרע מפיל את האדם על ידי זה שהוא מציע לו לעשות דברים "חיוביים" שונים שגורמים לו ...

... גדולה כי עברה אינה ראויה כלל לישראל ובודאי אין נאה כלל לישראל שיהיה לו עברה, חס ושלום אבל גם מצוה, כשרוצין לעשות איזה מצוה ראוי שיהיה לו גם כן בושה גדולה כי איזה זכות יש לו שיזכה לעשות המצוה ואיך יעז פניו לכנס בהיכל המלך לעשות מצוה וישער בדעתו לפני מי הוא עושה המצוה וגם גדל מעלת המצוה בעצמה כי המצוה בעצמה יקרה מאד אשר אין לשער ובודאי ראוי שיפל עליו בושה גדולה כשבא לעשות איזה מצוה כשיסתכל על עצמו ויראה שהוא רחוק מאד מהשם יתברך ואין לו שום זכות שיזכה לעשות מצוה ואם היה להאדם בושה היה מתביש אפילו לקח המאכל, להושיטו לפיו כי 'מאן דאכל דלאו דילה בהית לאסתכולי באפה' ... וגם אפילו 'לבלתי תחטאו' לבלי לעשות עברה צריך שיהיה גם כן יראתו על פניו, דהינו בושה כי אפילו כשעושין מצוה, צריך שיהיה לו גם כן בושה גדולה כנ"ל כי איך באים לחטף התפילין שהם כתרי דמלכא ולהניחם פתאם על הראש בודאי ראוי שיהיה לו בושה גדולה כשבא לעשות איזה מצוה וזאת הבושה נמשכת על ידי באורי התורה על ידי המנהיג הנ"ל כמו שהיה בשעת מתן תורה כנ"ל ועל כן ...

... הוא בבחינת עבד עדין הוא בבחינת ארור חס ושלום ויש בחינת עבד בקדשה בחינת משה עבד ה' ודע שיש מצוה שעל ידה יוצאים מבחינת עבד והיא מצות פדיון שבויים אות סז שיך להשיחה הנדפסת בסוף ספורי מעשיות המתחיל הפליג ...

... האתרוג ואמר שאין אנו יודעים כלל גדל יקרת מעלת מצות אתרוג והרי אנו רואין שישראל מפזרים ממון הרבה בשביל מצוה זו יותר מעל שאר מצוות ובודאי לא על חנם הוא מסתמא מצוה זו הוא יקרה מאד מאד אשר אין לשער רק שאין אנו יודעין גדל מעלתה אפשר אם היו יודעין גדל מעלת מצוה זו היו עושים מה שהיו עושים בשביל מצוה זו כי ישראל עם קדוש הם חכמים וקשה להטעותם ובודאי כשהם מפזרים ממון הרבה בשביל מצוה זו לא לחנם הוא ועוד האריך בספור זה והפליג מאד במעלת מצות אתרוג

... מאד עד אין סוף ואין תכלית. אות שמז פעם אחת היה מזרז את אחד ללמד את ספרו. ואמר שהוא מצוה גדולה ללמד ספרו הרבה. ואמר לו שיכולין להיות נעשה בעל מח גדול על ידי ספרו כי יש בו שכל ...

... תורה כב - חותם בתוך חותם ו'נשמע' הם בחינת נסתרות בחינת דבורי התורה שהם הדבורים של התורה שסביבות כל מצוה שהם בחינת נסתר כנ"ל שאינו יודע איך לעבד בזה את השם יתברך, בחינת תפילה, שהיא דבקות כי 'שמיעה תליא ...