... כזה, כי הוא איש רך ועתה יצטרך להוליך בהמות ויכרח לילך רגלי אצל הבהמות אך אי אפשר להתחרט והסוחר מצוה עליו כדרך האדון ושאל את הסוחר: איך אלך לבדי עם הבהמות? השיב לו: יש עוד רועים מוליכי בהמות שלי, ... אחרי אדם היער] ועל ידי זה הקל עליו קצת כשהיה צריך להגביה איזה דבר או איזה ענין אחר היה מצוה על עבדו [הינו על זה האדם של הסוס שנמכר לו לעבד] שיגביה לו ושיעשה לו חפצו והלכו יחד אחרי ...

... שאין זה סטנבול ושאלו את הישמעאל הנ"ל ואמר שהמדינה הזאת נקראת אדל והם שמעו כבר הנהגתם כשבא יהודי לידם מצוה ראשונה אצלם להקריבו לקרבן וכאשר שמעו שזה אדל הלכו מיד לחדר שלהם, וסגרו הדלת בעדם, והחביאו עצמם שם והיה ...

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פא - כשאדם משמח עצמו בשמחה של מצוה כשאדם משמח עצמו בשמחה של מצוה והשמחה גדולה כל כך עד שנוגעת עד רגליו הינו שמרקד מחמת שמחה זה הבחינה נקרא: "ונביא לבב חכמה" הרגלים ... לב על ידי השמחה שבלב כי השמחה מעלה אותם וזהו הרקוד שמעלה רגליו בכל פעם וכשלומד תורה או שעושה מצוה בכל כך שמחה שהשמחה נוגעת עד רגליו, ומעלה את רגליו למעלה בזה נתעלים כל תומכי דאוריתא, שהם נקראים סמכי קשוט . "צדק יקראהו לרגלו", כי התורה והמצוה נקראים צדק כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה: 'צדק תדברון' וכו' וכמו שכתוב:כי כל מצותיך צדק" גם הדבור הרע נקרא ... רגל כמו שכתוב "ואת היקום אשר ברגליהם" גם כל המדרגות התחתונות המכנים בשם רגלים נתעלים על ידי שמחת תורה ומצוה כמו שכתוב: "צדק יקראהו לרגלו" שהתורה והמצוה הם קוראים למעלה את אלו המדרגות התחתונות וזה שאמרו חכמינו זכרונם לברכה . 'מי שאין לו בנים, ישמח את אשתו בדבר מצוה' כי אשה נקראת רגל, כמו שכתוב: "רגלי חסידו ישמר" נמצא שעל ידי השמחה הוא מעלה ומקשר אותה לבחינת צדק, ...

... בחינת חלה שהיא גם זאת גם בחינת חלה, שהיא שעור מ"ג ביצים והוא בחינת ירשת ארץ ישראל, כי זאת המצוה נצטוו שיעשו תכף כמו שכתוב: "והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה מראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה" כי 'באתר דאבהן ...

... להיות]. וכל זה היה באומין בראש השנה האחרון שאז דבר עמנו זאת. וגם מכבר דבר עמנו הרבה שהוא מזהיר ומצוה לכל מי שרוצה לשמע ולצית אותו שיהיה אצלו על ראש השנה. ואמר שהיו צריכין לעשות כרוז וכו' כמבאר במקום ...

... בשמחה גדולה כל כך עד שאין רוצה בשום שכר עולם הבא אלא הוא רוצה שיזמין לו הקדוש ברוך הוא מצוה אחרת בשכר מצוה זאת כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה: 'שכר מצוה מצוה' כי הוא נהנה מהמצוה בעצמה וזהו החלוק שבין נבואת משה רבנו לבין נבואת שאר נביאים כפרוש רש"י: "וידבר משה אל ראשי המטות וכו' ... אספקלריא שאינה מאירה ו"זה הדבר "הוא בחינת אספקלריא המאירה ואלו השתי בחינות נביאות יש בעבודת הבורא יש אדם העושה המצוה בשכר עולם הבא שאינו נהנה מהמצוה בעצמה אלו לא היו נותנין לו עולם הבא בשכרה לא היה עושה אותה וזה בחינת "כה", אספקלריא שאינה מאירה כמו אדם שרואה איזה דבר מרחוק כן הוא עושה המצוה בשביל שכרה הבא לעת רחוק הינו אחר עולם הזה ושילום שכר נקרא בשם נביא כי ראשי תיבות של יבא ... המצוות יבא ברנה נשא אלמותיו, ראשי תבות נביא אבל נביא שמתנבא ב"זה הדבר" שאינו רוצה בשכר המצוות אלא רוצה במצוה בעצמה שהוא משמח כל כך בעשיתה עד שממאס בכל מין שכר נמצא שעולם הבא שלו בהמצוה בעצמה וזה בחינת נביא, הינו שלום שכר, בבחינת: "זה הדבר" בבחינת אספקלריא המאירה כמו אדם הרואה דבר מקרוב בראיה יפה וברה כמו כן הוא נהנה מהמצוה בעצמה ושכרו נגד עיניו ומי שהוא במדרגה הזאת שעושה המצוה בשמחה גדולה כל כך עד שאין רוצה בשום שכר עולם הבא בשבילה הוא יכול לידע בין קדם גזר דין ... הוא יפה אזי הוא מתענג בה והשמחה של הקדוש ברוך הוא היא מלבשת בהמצוות כי הם אחדותו ומי שעושה המצוה בשמחה מהמצוה בעצמה נמצא כשנכנס בהשמחה שבמצוה הוא נכנס בשמחת הקדוש ברוך הוא שמשמח במעשיו וזה בחינת: "ישמח ישראל בעושיו" נמצא כשיש איזה צער ודין בעולם ...

... האתרוג ואמר שאין אנו יודעים כלל גדל יקרת מעלת מצות אתרוג והרי אנו רואין שישראל מפזרים ממון הרבה בשביל מצוה זו יותר מעל שאר מצוות ובודאי לא על חנם הוא מסתמא מצוה זו הוא יקרה מאד מאד אשר אין לשער רק שאין אנו יודעין גדל מעלתה אפשר אם היו יודעין גדל מעלת מצוה זו היו עושים מה שהיו עושים בשביל מצוה זו כי ישראל עם קדוש הם חכמים וקשה להטעותם ובודאי כשהם מפזרים ממון הרבה בשביל מצוה זו לא לחנם הוא ועוד האריך בספור זה והפליג מאד במעלת מצות אתרוג

... וזה היום שנולד בו רבנו זכרונו לברכה לשני הדעות הנ"ל] אות קה מן יום לדתו עד שנתגדל ונעשה בר מצוה עד כניסתו לחפה הכל היה בקהלת קדש מעזבוז. וכבר מבאר קצת פחות מטפה מן הים מענין עבודתו שגם באלו ...

... חקרו שהוא יתברך מרומם ומנשא מאד מכל מיני מחשבות כאשר הוא באמת אבל אינם יכולים להבין ולהשיג בחקירתם שום מצוה ממצוות התורה כי המצוות אינם יכולין להשיג ולהבין בחקירתם בשום אפן ומחמת זה הם כופרים גדולים על כן צריכים ...

... הוא בא בטרוניא עם בריותיו' ולא נתנה התורה למלאכי השרת וכו' ואמר אז שאיתא שראוי לכל אדם שיבחר לעצמו מצוה אחת שבאותה המצוה ידקדק הרבה ויקים אותה המצוה עם כל החמרות והדקדוקים וכעין שמצינו בגמרא: 'אביך במאי זהיר טפי' וכו' ואף על פי כן גם באותה המצוה אל יכנס בחמרות של שגעון ושטות ומרה שחורות רק ידקדק בה בלי שגעון בכל החמרות אבל בשאר כל המצוות ...