... כנ"ל ואזי היא בחינת "רגליה יורדות מות" דהינו שקיום מלכות דקדשה, צריכין לקבל מהם ועל כן כשישראל צריכין לפעל איזה תקיפות לצרך קיום דתנו הקדוש צריכין לקבל הכח והממשלה ממלכות העכו"ם. ה. וצריך להעלות את הכבוד והמלכות מהם וזה נעשה על ידי צדקה, בבחינת: "צדקה תציל ממות" דהינו שעל ידי צדקה מעלין ... הנ"ל וחוזר הכבוד אל המביני מדע הפך נפילת הכבוד אל העזי פנים שהם נקראים, 'המה רעים לא ידעו הבין' ועכשו חוזר אל המביני מדע. ואזי, כשחוזר הכבוד אל המביני מדע בתחלת ממשלתם , נעשה מחלקת כי עקר יניקת האויבים, הוא מן המביני מדע, דהינו מן המח: "מראש פרעות אויב" הינו שמן המח שבראש, משם נתגלין כל האויבים ... שהוא לאחר הבריאה וההולדה אזי מגדלין אותה על ידי בחינת אברהם, שהוא בחינת אהבה, בחינת יד ימין בהבראם באברהם כמובא, הינו כנ"ל וזה בחינת: "ואתה מושל בכל" הינו בחינת הממשלה והמלכות, בחינת מלך הכבוד הנ"ל, ששם מלבש הנפש 'ובידך כח וגבורה, ובידך לגדל ולחזק לכל' הינו בחינת שתי הידים כנ"ל ובידך כח וגבורה, ... הגדולה שעל ידי בחינת שתי הידים אלו, מולידין ומגדלין הנפש המלבשת בהכבוד כנ"ל וזה בחינת הצדקה שנותנין אצל 'ואתה מושל בכל' כי על ידי הצדקה, מוציאין ומעלין את הכבוד והממשלה כנ"ל וזה בחינת: "כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף" הינו, כשמגיע כבוד חדש אל האדם, אזי צריך להחליף ולהעביר הקשוי, על ידי בחינת ...

... לעשות פדיון כי אם כשיודעין כל העשרים וארבעה מיני פדיונות להמתיק כל העשרים וארבעה בתי דינים. ואמר משל כמו כשתובעין אחד בגובערני [ממשל] של קיעב והוא מעמיד טוען שקורין פיליפטענט בקאמיניץ. כך איך אפשר לעשות פדיון אם אינו יודע באיזה בתי דינין דנין ...

... ותקיף בחינת מאריך אפה אך לסוף גבי דילה כנ"ל ועל כן נקראים ישראל "עניה סערה" כי הם עכשו תחת ממשלת עשו איש שעיר בחינת רוח סערה הנ"ל אך הדבוק בצדיקים מקבל הרוח חיים, שלמות החסרון מהצדיק והרב דקדשה ד. ועל כן "ואיש חכם יכפרנה" כי החסרון הוא מחמת עוונות כמו שאמרו ...

... לעקר עם בנו וכל זמן שהיה המלך חי עדין, לא היה לו ממשלה כל כך אף על פי כן היה גורם לו רעות ואחר כך נזקן המלך ומת ולקח הוא את המלוכה [הינו הבן ... של היער היות שהלבנה עושה להם טובות גדולות כי עקר ממשלתם הוא בלילה כי לפעמים הם צריכין לכנס בישוב וביום אין יכולים ועקר ממשלתם בלילה והלבנה עושה להם טובה כזו, שמאירה להם על כן הסכימו שיעשו נגון חדש לכבוד הלבנה וזהו ...

... שנותן לב לכל מדינה ומדינה, ותופס ומשער בדעתו כל המדינות שתחתיו עם כל האדם אשר עליו, וכל הנמצא בה ומעתה הוי דן אלפי אלפים קל וחמר, לשער בדעתו מגדלות הבורא ברוך הוא נמצא שעקר גדלות המלך ותענוגו וממשלתו הוא רק בלב שיודע בלבו שהוא מלך על כל המדינות האלה ...

... מוהר"ן ח"א - תורה קסו - כשהעולם אצל הצדיק אז יש לו ממשלה כשהעולם אצל הצדיק אז יש לו ממשלה כי אלישע פעם נכתב עליו איש האלהים ופעם אלישע סתם ואמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'כשהיו בני הנביאים אצלו היה נקרא איש האלהים וכשהיה לבדו נקרא אלישע סתם' ...

... כלל רק הם מתגאים מעצמם על הדור בחנם והם מקבלין חרב הגאוה, בבחינת "ואשר חרב גאותך" על ידי הגרים הנ"ל, שהם מכניסין גאוה בישראל כנ"ל ומושלים על עם דל בחנם ויש להם כח אפילו להעניש את מי שאינו רוצה להכניע עצמו תחת ממשלתם וכל זה על ידי חרב הגאוה הנ"ל ובאמת אין זה נקרא מעניש, אלא מזיק כי הן מזיקי עלמא לישראל כספחת' ...

... הם ימי דין, כמו שכתוב: 'בארבעה פרקים העולם נדון בפסח וכו' וצריך לשוב בתשובה ועל ידי זה יוצא המלכות מבין הקליפות, ונתבטל ממשלתם כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'גדולה תשובה שמקרבת את הגאלה' שנגאלין על ידי תשובה מהמלכות דקליפות וזהו "לעת תשובת השנה לעת צאת המלכים" שאז יוצא מלכות דקדשה, שהיא בחינות ... שמואל את אגג מלך עמלק, נאמר: "וישסף שמואל את אגג" ופרש רש"י: 'חתכו לארבע' שחתך הארבע מלכיות דסטרא אחרא, לבל יהיה להם כח וממשלה מהמלכות דקדשה, שהיא בחינות דל"ת כי העלה המלכות דקדשה מהם וזה נעשה ביום טוב כנ"ל וזהו "וישסף", וי"ו יוד הוא פעלה, ושרש התבה הוא שס"ף והוא ראשי תבות שבועות סוכות פסח, שהם הימים ...

... האחת היא קדם התפילה הינו שעומד להתפלל בגדלות, שהוא מיחס גדול או מחמת שהוא עמל ויגע בעבודת הבורא ומחמת זה אי אפשר שיהיה ממשלה לתפילתו רק צריך לשכח כל זאת, ויהיה נדמה לו כאלו היום נברא, והוא יחיד בעולם וזהו בחינת מנשה, לשון נשיון ושכחה "כי נשני אלהים את כל בית אבי", זה ... מלכות, כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'אלמלא מוראה של מלכות' וכו' נמצא שהתפילה יש לה בחינת מלכות, ויש להתפילה כזו בחינת ממשלה וזה תענוג של השם יתברך, ונתמלא רצון הבורא ומה מתחלה שלא היה התענוג הזה רק שהשם יתברך צפה למרחוק, שיהיו צדיקים שיתפללו באפן זה ומזה התענוג נברא ... שיגביר המחשבות קדושות יהודה, הינו התפילה, כמו שכתוב: "הפעם אודה" מחוקקי, ופרש רש"י: 'לשון שררה ומלכות' הינו שיהיה להתפילה ממשלה, ויתגלה התענוג הנ"ל, ויחדש עולמו בעשרה מאמרות כנ"ל. ועשרה מאמרות הנ"ל הם יו"ד, יו"ד וד הנ"ל, נעשה ה "אמרתי", דהינו המאמרות 'עולם חסד יבנה' וחסד ...

... וראה גם כאן בעניין זה breslev.eip.co.il/?key=554 - חיי מוהר"ן - א - שיחות השיכים להתורות מ"ש : אחר כך אמר בפרוש על עצמו לכם נדמה שאין לי ממשלה כי אם עליכם באמת אני מושל אפילו על כל צדיקי הדור רק שהוא באתכסיא אחר שאמר הענין המבאר בסוף התורה הנ"ל המדבר מדרכי ה' שאי אפשר להבינם שהם בחינת אלו ואלו דברי אלקים חיים שאף ...