ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ז - וַיְהִי מִקֵּץ - כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם... של הלכות אמר לו רבונו של עולם ! ראוי שתנתן תורה על ידו אמר לו: שתק ! כך עלה במחשבה' ולכאורה קשה, מה אמר לו השם יתברך שתק וכו' הלא כבר אמר הקשיא, ומה זו שתיקה מאחר שכבר הקשה ... יגלה את התרוץ כדי שלא יבוא על קשיא יותר חזקה מבתחלה הינו שתכף כשמגלין את השכל הפנימי אזי עולה במחשבה שכל אחר חדש כי נכנס מקיף אחר לפנים ועל כן צריכין לשתק, כדי שלא יבוא למקיפים שאין צריכין להשיגם כנ"ל וזהו: שתק, כך עלה במחשבה [משה היה למעלה מן המחשבה לכך היה יודע את התרוץ כי השיג בחינת סתרי [כתרי] אותיות והדברים סתומים, כי לא באר היטב ענין זה], ... וזהו: 'ועשו סיג לתורה' בחינת 'סיג לחכמה שתיקה' כי צריך לעשות סיג לדבריו, לשתק לפעמים בחינת: שתק, כך עלה במחשבה, כנ"ל כי על ידי שזוכה להעמיד תלמידים הרבה על ידי זה הוא זוכה להשיג את המקיפים דהינו שמשיג ומבין ... בסעדה' כי אז, בשעת סעדה מאיר הארת הרצון שהוא בחינת הארת המקיפים שהם בחינת שתיקה בחינת: שתק, כך עלה במחשבה, כנ"ל יא. וזה בחינת חנוכה כי ענין חנוכה דע, כי כל אחד ואחד כפי מה שזוכה לפעל בקשתו ביום ...