ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סו - וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲך אֵלָי... חדוש] ב. כי קדם שמוציאין מכח אל הפעל אזי הכח והפעל נקשרים ביחד ואין הפרש ביניהם כי סוף מעשה במחשבה תחלה דהינו כשאדם רוצה לעשות איזה דבר, כגון לבנות בית צריך לחשב תחלה במחשבתו, איך יהיה ציור בנין ביתו ואז כשנגמר במחשבתו דמות ביתו, אזי מתחיל לבנותו נמצא שסוף המעשה, במחשבה תחלה וקדם שהוציא מכח אל הפעל אזי סוף המעשה נקשר עדין בתחלת המחשבה ואין הפרש והבדל ביניהם כלל וצריך לראות להוציא מכח אל הפעל ואזי נפתחין ונבדלין הכח והפעל ויש הפרש והבדל בין תחלת המחשבה, שהיא בחינות כח ובין סוף המעשה, שהיא בחינת פעל אלף כי א היא שתי יודין, וואו באמצע, שהיא בחינת ... בחינות כח ופעל הינו בחינת היו"ד של שם העצם שהוא שם הויה ברוך הוא שהוא יו"ד בראש שהוא בחינת מחשבה תחלה, בחינת כח והיו"ד השני היא בחינת יו"ד של הכנוי שהוא שם אדני שהוא יו"ד בסוף בחינת סוף מעשה, ... היודי"ו של שני השמות הנ"ל כזה, יאקדונקי כי יש שלש אותיות אצל היו"ד של שם העצם שהוא בחינת תחלת המחשבה וכן יש שלש אותיות אצל היו"ד של שם הכנוי שהוא בחינת סוף מעשה כי בכל דבר שבעולם יש שלש ... גם כן שלש בחינות הנ"ל שהם מקום וציור וזמן וזה בחינות שלש אותיות שיש אצל יוד בראש, שהיא תחלת המחשבה וכן יש שלש אותיות אצל יוד בסוף שהיא בחינת סוף המעשה שהם בחינת הואו שבין שני היודין כנ"ל וזה ... כדאיתא בזוהר 'רחושי מרחשן שפותה' ואף שאין האדם מרגיש זאת, אף על פי כן הוא בדקות גדול כי כל מחשבה שבעולם שיש לאדם כלם מכרחים לבוא בתוך הדבור בשעת המחשבה רק שהוא בדקות מאד ולכן כל עשיה שעושה האדם צריכה לבוא בתחלה בתוך הדבור כי כל הדברים צריכין לבוא בבחינות מחשבה דבור ומעשה נמצא שעל ידי הדבור, נגמר המעשה ויוצא מכח אל הפעל כי קדם שיוצא המעשה מכח אל הפעל ...