... והשדה שהשפע הולכת לשם ואחר כך מקבל המלך את השפע בבחינת: "אנת הוא מלכא" וכו' שנאמר שם על האילן "דמזון לכלא בה" וכו' וזה בחינת: "מלך לשדה נעבד" שהמלך מקבל השפע מן השדה דהינו כשהשפע באה למטה, אז מקבל ...

... של האדם. גם אנכי שמעתי ממנו גם כן בבית רנ"נ באומין אחר סעדת ערבית, ונשארתי עמו לבדו אחר ברכת המזון. וישב בשתיקה, אחר כך ענה ואמר באימה וביראה גא גא גאט. הינו שבתחלה דבר כמרתת ומזדעזע להוציא שמו יתברך ...

... תחלה ואחר כך הוא שולח להמח נמצא ביום האכילה, הגדלה והממשלה להכבד וכשמתענה, אזי נזון המח תחלה, והמח שולח מזון אחר כך להכבד נמצא ביום הצום, נכנע הכבד לפני המח, והגדלה והממשלה להמח וזהו תקון למה שפגם בתחלה בהחכמה ...

... לא אמר שום תורה בליל שבת קדש ולא ביום שבת קדש. וכשגמרנו סעדת שחרית של שבת וכבר ברכנו ברכת המזון והיינו סבורים להסתלק מהשלחן כנהוג אחר ברכת המזון אבל הוא זכרונו לברכה נשאר אז יושב על מקומו וגם אנחנו כלנו נשארנו אז יושבים לפניו, וגם הצדיק הנ"ל ...

... מי שהוא תאב לממון, הוא נופל ממדרגתו. פא. על ידי כפירה בא דלות. פב. מי שהוא עני, ישתדל לספק מזון לדורשי השם. פג. אמונה הוא טוב לפרנסה. פד. כאב עינים הוא סימן לעניות. פה. על ידי הכנעה בהמותיו של ...

... וישת וייטב לבו" שהיתה אכילתו ושתיתו מהארת והתנוצצות האותיות של ל"ב אלהים שבסעדתו שאוכל וזה: "וייטב לבו" זה ברכת המזון שהיתה אכילתו ושתיתו מהתנוצצות האותיות שיש בהאכילה ושתיה שזהו בחינת ברכות המזון כי המזון נתברך על ידי שלמות לשון הקדש על ידי שמעוררין ומאירין את האותיות שיש בכל דבר ומשם צריכין שתהיה עקר ...

... כנ"ל וימין הוא בחינת מחין, בחינת תפילין כנ"ל]. ותורה, היא בחינת ההסתפקות הנ"ל כי התורה היא בחינת עץ החיים דמזון לכלא ביה כ"ו הינו שיש לכל אחד די ספוקו ממנה נמצא שהיא בחינת הסתפקות וגם בלמוד התורה בעצמה, יש ...

... על ידי שוחטים שאינם מהגנים וזה פרוש: "טרף נתן ליראיו" כי טרף יש לו שני משמעות, לשון טרפה,: ולשון מזון לרמז, כשישראל שומרים את עצמם מטרפה על ידי זה יש להם פרנסה וזה פרוש . 'מנצפך צופים אמרו' מנצפך ...

... של ארץ ישראל היא בחינת שפע כפולה שעל ידי זה נתתקן תאוות ממון. וכן מבאר בלקוטי הלכות הלכות ברכת המזון הלכה ד' אות ט"ז עין שם. ועין בלקוטי תנינא סימן ס"ג על ענין קחו מזמרת הארץ רצונו לומר נגון ...

... עוד מוריך כנ"ל וזהו מה ששאלו סבי דבי אתונא אית לן בירא בדברא, עילה לה למתא זה בחינת בר ומזון שהוא בחוץ ולאחורי הקדשה בבחינת: "והסתרתי פני מהם" וכו' עילה לה למתא לפנים, שיהיה בבחינת לחם הפנים כנ"ל איתא ... לברכה] זאת התורה נאמרה על פסוק. "ויסב אלהים" אין הסבה אלא סעדה, כדאיתא במדרש הינו בחינת פרנסה, בחינת בר ומזון שהוא בחינת 'בירא', כמבאר לעיל וגמר באור הפסוק על פי התורה הזאת, לא זכינו לקבל ענין מעלת הכסופין דקדשה ...